אוי לנו מיום הדין — Malheur à Nous au Jour du Jugement
La question bouleversante de Yossef « העוד אבי חי ? », la réprimande cachée derrière ces mots simples, et le tikoun fondamental du pardon entre l'homme et son prochain. Selon l'enseignement du Rav Acher Cohen.
Introduction : Une Question Troublante
Au début de notre récit, quand les frères découvrent l'argent remis dans leurs sacs, ils sont saisis d'effroi : « Ma zot assa lanou Elokim ? » — Qu'est-ce que D.ieu nous a fait ? Ils tremblent, ils sont terrifiés.
Mais plus tard, quand on trouve le gobelet chez Binyamin — accusation bien plus grave ! — où est passée cette terreur ? Où est la 'harada (חרדה) ?
Cette question reste ouverte. Peut-être que la réponse se trouve dans ce qui suit : demander pardon n'est simple pour personne. Les frères eux-mêmes, tout au long de cette histoire, n'ont jamais demandé pardon à Yossef...
1. Le Souvenir de Réouven
Pourquoi ce Malheur ?
Dans la Paracha précédente, Réouven rappelle aux frères pourquoi ce malheur leur arrive. Mais attention — il ne parle pas de la vente de Yossef ! Car la Shékhina s'était jointe à eux lors de cette décision, et on ne peut pas dire qu'ils ont mal agi si la Présence divine était avec eux.
Alors sur quoi porte le reproche ?
« Asher raïnou tsarat nafsho béhit'hanéno élénou vélo shamanou »
Nous avons vu la détresse de son âme quand il nous suppliait, et nous ne l'avons pas écouté.
Le problème n'était pas la vente en elle-même, mais le manque de ra'hamim (compassion). Yossef les suppliait, il était en détresse, et ils sont restés de marbre. Ils n'ont pas été ra'hamanim — miséricordieux.
2. La Plaidoirie de Yéhouda
Un Père Brisé, un Fils Enchaîné
Arrive notre Paracha : « Vayigash élav Yéhouda ». Yéhouda s'avance et commence à plaider devant le vice-roi d'Égypte.
Écoutons ce qu'il dit, ressentons la douleur dans chaque mot :
« Yesh lanou av zakén » — Nous avons un père âgé...
« Véyéled zékounim katan » — Et un enfant de sa vieillesse, un petit...
« Véahiv met » — Son frère est mort...
« Vayivatér hou lévado léimo » — Il est resté seul de sa mère...
« Véaviv ahévo » — Et son père l'aime...
Yéhouda décrit un père vieillissant, brisé par la perte d'un fils, dont toute la vie est suspendue à ce dernier enfant. « Nafsho késhoura bénafsho » — Son âme est liée à son âme.
3. La Supplication de Yéhouda
« Si le Garçon ne Revient Pas... »
Yéhouda continue, sa voix tremblante :
« Véhaya kiréoto ki ein hanaar vamet »
Et quand il verra que le garçon n'est pas là, il mourra...
« Véhoridou avadékha et séivat avdékha avinou béyagon shéola »
Et tes serviteurs feront descendre les cheveux blancs de ton serviteur notre père dans la tombe, dans l'affliction.
Huit fois, huit fois dans ce discours, Yéhouda mentionne que le père est vivant, qu'il souffre, que sa vie dépend de Binyamin. La détresse du père traverse chaque phrase.
« Éikh éélé el avi véhanaar énénou iti ? »
Comment remonterai-je vers mon père si le garçon n'est pas avec moi ?
« Pen éré bara asher yimtsa et avi »
De peur que je ne voie le malheur qui atteindra mon père !
Yéhouda met toute son âme dans cette plaidoirie. Il ne parle pas de justice, il ne parle pas de droit — il parle de douleur, de souffrance, d'un père qui ne survivra pas à cette perte.
4. La Question Impossible de Yossef
« Mon Père Vit-il Encore ? »
Et alors, Yossef ne peut plus se retenir. Il fait sortir tout le monde et se révèle :
« Ani Yossef ! Haod avi 'haï ? »
Je suis Yossef ! Mon père vit-il encore ?
Arrêtons-nous sur cette question. C'est la question la plus étrange, la plus absurde qui soit !
On vient de lui dire huit fois que le père est vivant ! Toute la plaidoirie de Yéhouda tournait autour de cela : le père vit, il souffre, son âme est liée à Binyamin, il mourra s'il ne revient pas...
Et Yossef demande : « Mon père vit-il encore » ?!
Quelle est cette question ? Tu veux nous faire comprendre quelque chose ?
5. La Tokha'ha — La Vraie Réprimande
Rabbi Yo'hanan et le Jour du Jugement
Sur ce verset, Rabbi Yo'hanan dit une parole terrible :
« Oy lanou miyom hadin ! Oy lanou miyom hatokha'ha ! »
Malheur à nous au jour du jugement ! Malheur à nous au jour de la réprimande !
Qu'est-ce que Yossef dit réellement aux frères ?
« Vous venez me parler de la souffrance de notre père ? Maintenant vous vous souciez de lui ? Maintenant vous êtes des ra'hamanim, des miséricordieux ? »
« Où étiez-vous quand vous m'avez vendu ? Où était votre compassion quand je vous suppliais dans la fosse ? Où était votre inquiétude pour le père quand vous lui avez rapporté ma tunique ensanglantée ? »
« Pendant 22 ans, le père a pleuré, il a refusé d'être consolé, la prophétie l'a quitté — et maintenant vous venez me parler de sa souffrance ?! »
6. Le Miroir de la Vérité
Réclamer ce qu'on n'a pas Donné
C'est cela la tokha'ha — la réprimande. Yossef ne crie pas, il ne les insulte pas. Il pose simplement une question : « Haod avi 'haï ? »
Et dans cette question, tout s'effondre.
Vous venez réclamer de la compassion de ma part ? Mais la compassion, vous ne l'avez pas eue !
Vous me demandez d'être un frère pour Binyamin ? Mais vous n'avez pas été des frères pour moi !
Vous plaidez que je suis cruel ? Mais c'est exactement ce que vous avez fait !
La plainte que tu portes contre l'autre est souvent le miroir de ce que tu as toi-même fait. C'est cela la tokha'ha : quand on te renvoie à ta propre incohérence.
7. Le Silence des Frères
« Ils ne Purent lui Répondre »
« Vélo yakhélou é'hav laanot oto ki nivhalou mipanav »
Et ses frères ne purent lui répondre car ils étaient bouleversés devant lui.
Le Midrash dit que les frères « moururent » à cet instant. Pas physiquement, mais intérieurement. Ils n'avaient rien à répondre.
Quelle était cette « petite » réprimande de Yossef ? Juste trois mots : « Haod avi 'haï ? »
Et pourtant, face à cette « petite » tokha'ha, ils se sont effondrés. Ils n'avaient aucune défense.
Rabbi Yo'hanan ajoute : Si face à la réprimande de Yossef — qui était de chair et de sang, qui était leur petit frère — ils n'ont pas pu répondre, que dirons-nous au jour du Jugement devant le Saint-Béni-Soit-Il ?
8. La Stratégie de Yéhouda
Le Régesh contre le Tsédek
Yéhouda avait compris quelque chose d'important : sur le terrain de la justice (tsédek), ils ne pouvaient pas gagner. Les faits étaient contre eux — le gobelet avait été trouvé chez Binyamin.
Alors Yéhouda a changé de stratégie : il a parlé au cœur, au régesh (l'émotion).
Pas d'arguments juridiques, pas de contestation des preuves. Juste la douleur d'un père, la détresse d'une famille, la supplication d'un frère qui a donné sa garantie.
Et cela a fonctionné — deux fois Yossef « tombe » face à l'émotion. Il fait sortir tout le monde, il pleure à haute voix...
Le régesh a touché même Yossef. Mais cela n'a pas empêché la tokha'ha de sortir.
9. Yossef a-t-il Pardonné ?
Une Question qui Dérange
Et voici une question qui dérange : Yossef a-t-il vraiment pardonné aux frères ?
Cherchez dans le texte — nulle part il n'est écrit explicitement que Yossef a sala'h (pardonné) !
Il dit : « Hata'hat Elokim ani ? » — Suis-je à la place de D.ieu ?
Il dit : « Atem 'hashavtem alai raah, Elokim 'hashava létova » — Vous aviez pensé me faire du mal, D.ieu l'a pensé pour le bien.
Il les console, il les nourrit, il s'occupe d'eux... Mais le mot « sala'hti » (j'ai pardonné) n'apparaît jamais.
10. Les Frères ont-ils Demandé Pardon ?
Le Silence des Deux Côtés
Et d'un autre côté : les frères ont-ils demandé pardon à Yossef ?
Dans tout ce récit, on ne trouve pas non plus de demande explicite de pardon de leur part. Après la mort de Yaakov, ils ont peur et envoient un message, mais ce n'est pas une vraie demande de pardon — c'est de la peur.
Demander pardon n'est simple pour personne.
Ni pour celui qui doit le demander, ni pour celui qui doit l'accorder.
Les frères n'ont pas su demander. Yossef n'a peut-être pas su donner ce pardon explicite.
Baroukh Hachem léolam, Amen véAmen !
🎯 6 Actions Pratiques de la Paracha Vayigash
Le tikoun du pardon entre l'homme et son prochain — car Yom Kippour expie les fautes entre l'homme et D.ieu, mais pas celles entre l'homme et son prochain.
1️⃣ Le Tikoun de 'Hava
'Hava a fait fauter Adam et ne lui a jamais demandé pardon — la première faute « entre l'homme et son prochain ». Entre mari et femme, dans les deux sens, le pardon est fondamental. Dis « pardon » à ton conjoint.
2️⃣ Pardonner Sans Attendre
Apprends à pardonner même si l'autre ne demande pas pardon. Tu sais combien c'est difficile de demander — alors libère l'autre de cette dette, libère-toi toi-même.
3️⃣ Entre Frères et Sœurs
Comme Yossef et ses frères, nous avons tous des blessures familiales. Y a-t-il un frère, une sœur à qui tu dois demander pardon ? Fais le premier pas — c'est le tikoun.
4️⃣ La Cohérence
Avant de te plaindre de quelqu'un, demande-toi : est-ce que je n'ai pas fait la même chose ? « Haod avi 'haï ? » — ne réclame pas ce que tu n'as pas donné toi-même.
5️⃣ Le Régesh avant le Tsédek
Dans les conflits, parle au cœur avant de parler à la raison. Yéhouda a touché Yossef par l'émotion, pas par les arguments. L'émotion sincère touche là où les arguments échouent.
6️⃣ Prépare le Jour du Din
« Oy lanou miyom hadin » — Un jour, on nous demandera des comptes. Répare maintenant ce qui peut l'être. Chaque pardon donné ou reçu est un mérite pour ce jour.
אוי לנו מיום הדין — Woe to Us on the Day of Judgment
Yosef's devastating question "העוד אבי חי?", the hidden rebuke behind these simple words, and the fundamental tikkun of forgiveness between man and his fellow. According to the teaching of Rav Asher Cohen.
Introduction: A Troubling Question
At the beginning of our story, when the brothers discover the money returned in their sacks, they are seized with terror: "Ma zot assa lanu Elokim?" — What has G-d done to us? They tremble, they are terrified.
But later, when the goblet is found with Binyamin — a far graver accusation! — where did that terror go? Where is the charada (חרדה)?
This question remains open. Perhaps the answer lies in what follows: asking for forgiveness is not simple for anyone. The brothers themselves, throughout this story, never asked Yosef for forgiveness...
1. Reuven's Reminder
Why This Calamity?
In the previous Parasha, Reuven reminds the brothers why this calamity has befallen them. But note — he doesn't speak about the sale of Yosef! For the Shekhinah had joined them in that decision, and one cannot say they acted wrongly if the Divine Presence was with them.
So what is the reproach about?
"Asher ra'inu tzarat nafsho behit'chaneno eleinu velo shamanu"
We saw the distress of his soul when he pleaded with us, and we did not listen.
The problem was not the sale itself, but the lack of rachamim (compassion). Yosef was pleading with them, he was in distress, and they remained stone-faced. They were not rachmanim — merciful.
2. Yehuda's Plea
A Broken Father, a Chained Son
Our Parasha arrives: "Vayigash elav Yehuda". Yehuda steps forward and begins to plead before the viceroy of Egypt.
Let us hear what he says, feel the pain in every word:
"Yesh lanu av zaken" — We have an aged father...
"Veyeled zekunim katan" — And a child of his old age, a young one...
"Ve'achiv met" — His brother is dead...
"Vayivater hu levado le'imo" — He alone remains of his mother...
"Ve'aviv ahevo" — And his father loves him...
Yehuda describes an aging father, broken by the loss of a son, whose entire life hangs on this last child. "Nafsho keshurah benafsho" — His soul is bound to his soul.
3. Yehuda's Supplication
"If the Boy Does Not Return..."
Yehuda continues, his voice trembling:
"Vehaya kir'oto ki ein hana'ar vamet"
And when he sees that the boy is not there, he will die...
"Vehoridu avadecha et seivat avdecha avinu beyagon she'ola"
And your servants will bring down the white hair of your servant our father to the grave in sorrow.
Eight times, eight times in this speech, Yehuda mentions that the father is alive, that he suffers, that his life depends on Binyamin. The father's distress permeates every phrase.
"Eich e'eleh el avi vehana'ar einenu iti?"
How can I go up to my father if the boy is not with me?
"Pen er'eh bara asher yimtza et avi"
Lest I see the evil that will befall my father!
Yehuda puts his entire soul into this plea. He doesn't speak of justice, he doesn't speak of rights — he speaks of pain, of suffering, of a father who will not survive this loss.
4. Yosef's Impossible Question
"Is My Father Still Alive?"
And then, Yosef can no longer contain himself. He sends everyone out and reveals himself:
"Ani Yosef! Ha'od avi chai?"
I am Yosef! Is my father still alive?
Let us pause on this question. It is the most strange, the most absurd question possible!
He was just told eight times that the father is alive! Yehuda's entire plea revolved around this: the father lives, he suffers, his soul is bound to Binyamin, he will die if he doesn't return...
And Yosef asks: "Is my father still alive"?!
What kind of question is this? Are you trying to tell us something?
5. The Tochacha — The True Rebuke
Rabbi Yochanan and the Day of Judgment
On this verse, Rabbi Yochanan says a terrible statement:
"Oy lanu miyom hadin! Oy lanu miyom hatochacha!"
Woe to us on the day of judgment! Woe to us on the day of rebuke!
What is Yosef really saying to the brothers?
"You come to speak to me about our father's suffering? Now you care about him? Now you are rachmanim, merciful ones?"
"Where were you when you sold me? Where was your compassion when I was pleading with you in the pit? Where was your concern for the father when you brought him my bloodied tunic?"
"For 22 years, the father wept, he refused to be comforted, prophecy left him — and now you come to speak to me about his suffering?!"
6. The Mirror of Truth
Demanding What You Haven't Given
This is the tochacha — the rebuke. Yosef doesn't shout, he doesn't insult them. He simply asks a question: "Ha'od avi chai?"
And in this question, everything collapses.
You come demanding compassion from me? But compassion — you didn't have it!
You ask me to be a brother to Binyamin? But you weren't brothers to me!
You plead that I am cruel? But that's exactly what you did!
The complaint you bring against another is often the mirror of what you yourself have done. This is the tochacha: when you are confronted with your own inconsistency.
7. The Brothers' Silence
"They Could Not Answer Him"
"Velo yachlu echav la'anot oto ki nivhalu mipanav"
And his brothers could not answer him for they were terrified before him.
The Midrash says the brothers "died" at that moment. Not physically, but internally. They had nothing to answer.
What was this "small" rebuke from Yosef? Just three words: "Ha'od avi chai?"
And yet, faced with this "small" tochacha, they collapsed. They had no defense.
Rabbi Yochanan adds: If faced with the rebuke of Yosef — who was flesh and blood, who was their younger brother — they could not respond, what will we say on the Day of Judgment before the Holy One, Blessed Be He?
8. Yehuda's Strategy
Emotion versus Justice
Yehuda had understood something important: on the terrain of justice (tzedek), they could not win. The facts were against them — the goblet had been found with Binyamin.
So Yehuda changed strategy: he spoke to the heart, to the regesh (emotion).
No legal arguments, no contesting of evidence. Just the pain of a father, the distress of a family, the plea of a brother who had given his guarantee.
And it worked — twice Yosef "falls" in the face of emotion. He sends everyone out, he weeps aloud...
The regesh touched even Yosef. But it did not prevent the tochacha from emerging.
9. Did Yosef Forgive?
A Disturbing Question
And here is a disturbing question: Did Yosef truly forgive the brothers?
Search the text — nowhere is it explicitly written that Yosef salach (forgave)!
He says: "Hatachat Elokim ani?" — Am I in the place of G-d?
He says: "Atem chashavtem alai ra'ah, Elokim chashavah letovah" — You intended evil against me, G-d intended it for good.
He consoles them, he feeds them, he takes care of them... But the word "salachti" (I have forgiven) never appears.
10. Did the Brothers Ask for Forgiveness?
Silence on Both Sides
And on the other hand: Did the brothers ask Yosef for forgiveness?
In this entire narrative, we also don't find an explicit request for forgiveness from them. After Yaakov's death, they are afraid and send a message, but that's not a true request for forgiveness — it's fear.
Asking for forgiveness is not simple for anyone.
Neither for the one who must ask, nor for the one who must grant it.
The brothers didn't know how to ask. Yosef perhaps didn't know how to give that explicit forgiveness.
Baruch Hashem le'olam, Amen ve'Amen!
🎯 6 Practical Actions from Paracha Vayigash
The tikkun of forgiveness between man and his fellow — for Yom Kippur atones for sins between man and G-d, but not for sins between man and his fellow.
1️⃣ The Tikkun of Chava
Chava caused Adam to sin and never asked for forgiveness — the first sin "between man and his fellow." Between husband and wife, in both directions, forgiveness is fundamental. Say "sorry" to your spouse.
2️⃣ Forgive Without Waiting
Learn to forgive even if the other doesn't ask for forgiveness. You know how hard it is to ask — so release the other from this debt, free yourself.
3️⃣ Between Brothers and Sisters
Like Yosef and his brothers, we all have family wounds. Is there a brother, a sister you need to ask forgiveness from? Take the first step — that's the tikkun.
4️⃣ Consistency
Before complaining about someone, ask yourself: haven't I done the same thing? "Ha'od avi chai?" — don't demand what you haven't given yourself.
5️⃣ Emotion Before Justice
In conflicts, speak to the heart before speaking to reason. Yehuda touched Yosef through emotion, not arguments. Sincere emotion reaches where arguments fail.
6️⃣ Prepare for the Day of Din
"Oy lanu miyom hadin" — One day, we will be held accountable. Repair now what can be repaired. Every forgiveness given or received is a merit for that day.
אוי לנו מיום הדין
השאלה המזעזעת של יוסף « העוד אבי חי? », התוכחה הנסתרת מאחורי מילים פשוטות אלו, והתיקון היסודי של הסליחה בין אדם לחברו. על פי שיעורו של הרב אשר כהן.
הקדמה: שאלה מטרידה
בתחילת הסיפור, כשהאחים מגלים את הכסף שהוחזר לשקיהם, הם נתפסים בחרדה: « מה זאת עשה לנו אלקים? » — הם רועדים, הם מפוחדים.
אבל אחר כך, כשמוצאים את הגביע אצל בנימין — אשמה הרבה יותר חמורה! — לאן נעלמה החרדה הזו?
השאלה הזו נשארת פתוחה. אולי התשובה נמצאת במה שבא אחר כך: לבקש סליחה זה לא פשוט לאף אחד. גם האחים עצמם, לאורך כל הסיפור הזה, מעולם לא ביקשו סליחה מיוסף...
1. תזכורת ראובן
למה באה הצרה?
בפרשה הקודמת, ראובן מזכיר לאחים למה באה עליהם הצרה הזו. אבל שימו לב — הוא לא מדבר על מכירת יוסף! כי השכינה הצטרפה אליהם בהחלטה הזו, ואי אפשר להגיד שעשו משהו לא טוב אם השכינה הייתה איתם.
אז על מה התוכחה?
« אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו »
הבעיה לא הייתה המכירה עצמה, אלא חוסר הרחמים. יוסף התחנן אליהם, הוא היה במצוקה, והם נשארו כמו אבן. הם לא היו רחמנים.
2. הסנגוריה של יהודה
אב שבור, בן כבול
מגיעה הפרשה שלנו: « ויגש אליו יהודה ». יהודה ניגש ומתחיל לטעון לפני משנה למלך מצרים.
בואו נשמע מה הוא אומר, נרגיש את הכאב בכל מילה:
« יש לנו אב זקן »
« וילד זקנים קטן »
« ואחיו מת »
« ויותר הוא לבדו לאמו »
« ואביו אהבו »
יהודה מתאר אב מזדקן, שבור מאובדן בן, שכל חייו תלויים בילד האחרון הזה. « נפשו קשורה בנפשו ».
3. התחנונים של יהודה
« אם הנער לא יחזור... »
יהודה ממשיך, קולו רועד:
« והיה כראותו כי אין הנער ומת »
« והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאולה »
שמונה פעמים, שמונה פעמים בנאום הזה, יהודה מזכיר שהאב חי, שהוא סובל, שחייו תלויים בבנימין. המצוקה של האב חודרת לכל משפט.
« איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי? »
« פן אראה ברע אשר ימצא את אבי »
יהודה שם את כל נשמתו בסנגוריה הזו. הוא לא מדבר על צדק, הוא לא מדבר על זכויות — הוא מדבר על כאב, על סבל, על אב שלא ישרוד את האובדן הזה.
4. השאלה הבלתי אפשרית של יוסף
« העוד אבי חי? »
ואז, יוסף לא יכול להתאפק יותר. הוא מוציא את כולם ומתגלה:
« אני יוסף! העוד אבי חי? »
בואו נעצור על השאלה הזו. זו השאלה הכי מוזרה, הכי אבסורדית שיכולה להיות!
הרגע אמרו לו שמונה פעמים שהאב חי! כל הסנגוריה של יהודה סבבה סביב זה: האב חי, הוא סובל, נפשו קשורה בבנימין, הוא ימות אם הוא לא יחזור...
ויוסף שואל: « העוד אבי חי »?!
מה השאלה הזו? אתה רוצה לרמוז לנו משהו?
5. התוכחה — התוכחה האמיתית
רבי יוחנן ויום הדין
על הפסוק הזה, רבי יוחנן אומר אמירה נוראה:
« אוי לנו מיום הדין! אוי לנו מיום התוכחה! »
מה יוסף באמת אומר לאחים?
« אתם באים לדבר איתי על הסבל של אבא? עכשיו אתם דואגים לו? עכשיו אתם רחמנים? »
« איפה הייתם כשמכרתם אותי? איפה הרחמנות שלכם כשהתחננתי אליכם בבור? איפה הדאגה לאבא כשהבאתם לו את הכתונת המגואלת בדם? »
« במשך 22 שנה האב בכה, סירב להתנחם, הנבואה עזבה אותו — ועכשיו אתם באים לדבר איתי על הסבל שלו?! »
6. מראת האמת
לדרוש מה שלא נתת
זו התוכחה. יוסף לא צועק, הוא לא מעליב אותם. הוא פשוט שואל שאלה: « העוד אבי חי? »
ובשאלה הזו, הכל קורס.
אתם באים לדרוש ממני רחמנות? אבל רחמנות — אתם לא הייתם!
אתם מבקשים שאני אהיה אח לבנימין? אבל אתם לא הייתם לי אחים!
אתם טוענים שאני אכזרי? אבל זה בדיוק מה שאתם עשיתם!
התלונה שאתה מביא נגד האחר היא לעתים קרובות המראה של מה שאתה עצמך עשית. זו התוכחה: כשמחזירים אותך לחוסר העקביות שלך.
7. שתיקת האחים
« לא יכלו לענות אותו »
« ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו »
המדרש אומר שהאחים « מתו » באותו רגע. לא פיזית, אלא פנימית. לא הייתה להם תשובה.
מה הייתה התוכחה ה« קטנה » הזו של יוסף? רק שלוש מילים: « העוד אבי חי? »
ובכל זאת, מול התוכחה ה« קטנה » הזו, הם התמוטטו. לא הייתה להם שום הגנה.
רבי יוחנן מוסיף: אם מול התוכחה של יוסף — שהיה בשר ודם, שהיה האח הקטן שלהם — הם לא יכלו לענות, מה נאמר ביום הדין לפני הקדוש ברוך הוא?
8. האסטרטגיה של יהודה
הרגש מול הצדק
יהודה הבין משהו חשוב: בשטח של צדק, הם לא יכולים לנצח. העובדות היו נגדם — הגביע נמצא אצל בנימין.
אז יהודה שינה אסטרטגיה: הוא דיבר אל הלב, אל הרגש.
בלי טיעונים משפטיים, בלי ערעור על הראיות. רק הכאב של אב, המצוקה של משפחה, התחינה של אח שנתן ערבות.
וזה עבד — פעמיים יוסף « נופל » מול הרגש. הוא מוציא את כולם, הוא בוכה בקול...
הרגש נגע גם ביוסף. אבל זה לא מנע מהתוכחה לצאת.
9. האם יוסף סלח?
שאלה שמפריעה
והנה שאלה שמפריעה: האם יוסף באמת סלח לאחים?
חפשו בטקסט — בשום מקום לא כתוב במפורש שיוסף סלח!
הוא אומר: « התחת אלקים אני? »
הוא אומר: « אתם חשבתם עלי רעה, אלקים חשבה לטובה »
הוא מנחם אותם, הוא מכלכל אותם, הוא דואג להם... אבל המילה « סלחתי » לא מופיעה אף פעם.
10. האם האחים ביקשו סליחה?
שתיקה משני הצדדים
ומצד שני: האם האחים ביקשו סליחה מיוסף?
בכל הסיפור הזה, גם לא מוצאים בקשת סליחה מפורשת מצידם. אחרי מות יעקב, הם פוחדים ושולחים הודעה, אבל זו לא בקשת סליחה אמיתית — זה פחד.
לבקש סליחה זה לא פשוט לאף אחד.
לא למי שצריך לבקש, ולא למי שצריך לתת.
האחים לא ידעו לבקש. יוסף אולי לא ידע לתת את הסליחה המפורשת הזו.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן!
🎯 6 פעולות מעשיות מפרשת ויגש
תיקון הסליחה בין אדם לחברו — כי יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום, אבל לא על עבירות שבין אדם לחברו.
1️⃣ תיקון חוה
חוה גרמה לאדם לחטוא ומעולם לא ביקשה סליחה — החטא הראשון « בין אדם לחברו ». בין בעל לאישה, ולהפך, הסליחה היא יסודית. אמור « סליחה » לבן/בת הזוג.
2️⃣ לסלוח בלי לחכות
למד לסלוח גם אם האחר לא מבקש סליחה. אתה יודע כמה קשה לבקש — אז שחרר את האחר מהחוב הזה, שחרר את עצמך.
3️⃣ בין אחים ואחיות
כמו יוסף ואחיו, לכולנו יש פצעים משפחתיים. האם יש אח, אחות שאתה צריך לבקש מהם סליחה? עשה את הצעד הראשון — זה התיקון.
4️⃣ עקביות
לפני שאתה מתלונן על מישהו, שאל את עצמך: האם לא עשיתי את אותו הדבר? « העוד אבי חי? » — אל תדרוש מה שלא נתת בעצמך.
5️⃣ הרגש לפני הצדק
בסכסוכים, דבר אל הלב לפני שאתה מדבר אל השכל. יהודה נגע ביוסף דרך הרגש, לא דרך טיעונים. רגש כן נוגע היכן שטיעונים נכשלים.
6️⃣ להתכונן ליום הדין
« אוי לנו מיום הדין » — יום אחד, יבקשו מאיתנו חשבון. תקן עכשיו מה שאפשר לתקן. כל סליחה שניתנת או מתקבלת היא זכות ליום הזה.