יִתְרוֹ
L'Humilité — Le Fil Rouge de Toute la Paracha
א. Introduction : La Torah et l'Humilité
Dans la Paracha Yitro, nous lisons le récit du Ma'amad Har Sinaï — le don de la Torah. Or, la Torah n'est donnée qu'à celui qui fait preuve d'humilité (ענוה).
Le fil conducteur : Du début à la fin de la Paracha, le thème de l'humilité accompagne chaque épisode. Voyons les exemples concrets, du premier verset au dernier.
Ce shiur est dédié aux neshamot de Yits'hak ben Ra'hel (dont c'est la date anniversaire), Shalom ben Tsour ben Nekhia, et Ben Shir.
ב. Moshe le Serveur — L'Humilité en Actes
La Paracha s'appelle « Yitro » car Yitro, prêtre de Midian et beau-père de Moshe, a entendu tout ce qui s'était passé — la traversée de la Mer Rouge, la guerre contre Amalek, tous les miracles — et il est venu avec Tsipora et les enfants de Moshe.
Moshe l'accueille chaleureusement. Yitro est profondément ému par toutes les bontés d'Hachem envers Israël et s'exclame : « Baroukh Hachem qui vous a sauvés de la main de l'Égypte ! » Puis il offre des sacrifices et organise un festin.
« Et Aharon et tous les anciens d'Israël vinrent manger avec le beau-père de Moshe devant D.ieu. »
Qui manque à cette fête ? Moshe ! C'est pourtant lui qui a accueilli Yitro. Il devrait être à la tête de la table. Alors où est-il passé ?
Rachi répond : Et Moshe, où est-il ? Il se tenait debout et les servait ! Ni plus ni moins : Moshe Rabbénou était le serveur du repas !
Regardez le niveau d'humilité : Moshe Rabbénou, le chef du peuple d'Israël, celui à qui Hachem parle face à face, s'est fait serveur à la table de son beau-père. Voilà jusqu'où va la véritable humilité !
ג. Moshe Accepte le Conseil de Yitro
Le lendemain matin, Yitro observe Moshe qui juge le peuple du matin au soir. Chaque personne vient devant Moshe pour trancher son litige. Yitro lui dit : « Ce n'est pas bien ce que tu fais. Tu vas t'épuiser ! »
Qu'aurait pu répondre Moshe ? La Torah témoigne de lui à la fin du 'Houmash Devarim : à 120 ans, « son œil ne s'était pas affaibli et sa vigueur ne l'avait pas quitté ». Après tout ce qu'il avait enduré avec Pharaon, cela aurait été « petit » pour lui ! Il aurait pu dire : « Ne t'inquiète pas, je gère. »
Mais Moshe ne répond pas ainsi. Yitro lui conseille de nommer des chefs de 10, de 50, de 100 et de 1000. Et que dit la Torah ?
« Moshe écouta la voix de son beau-père et fit tout ce qu'il avait dit. »
Voilà l'humilité ! Moshe savait que plus tard, Hachem Lui-même lui ordonnerait de nommer ces chefs (comme on le voit dans Sefer Devarim). Il aurait pu dire : « Pas besoin d'un prêtre de Midian pour me donner ce conseil — Hachem me le dira directement. » Mais non ! Il accepte le conseil avec soumission et fait tout ce que Yitro a dit.
ד. La Dispute des Montagnes — Pourquoi le Har Sinaï ?
Où la Torah a-t-elle été donnée ? Dans le désert, sur le Har Sinaï.
Le Midrash célèbre : Les montagnes se sont disputées entre elles pour savoir sur laquelle Hachem donnerait la Torah.
Har Tavor : « Je suis haut ! La Torah mérite un endroit élevé et prestigieux. »
Har 'Hermon : « Je suis blanc et beau ! Le don de la Torah, c'est comme un mariage entre Hachem et Israël — il faut un endroit beau et festif ! »
Har Carmel : « Je suis vert et fleuri ! Il faut un endroit qui respire la vie ! »
Har Sinaï s'est tu. Il n'a rien dit. Pas un mot. Il est resté silencieux.
Hachem lui a dit : « Toi qui t'es tu — c'est sur toi que Je donnerai la Torah ! »
Mais quelle humilité y a-t-il ici ? Le Har Sinaï est un petit mont dans le désert. Pas haut, pas beau, pas vert, rien de spécial. Quel mérite a-t-il à se taire alors qu'il n'a rien à dire ? C'est comme amener une personne laide à un concours de beauté — si elle ne monte pas sur scène, les juges vont-ils la couronner pour son « humilité » ?
ה. Le Vrai Secret du Har Sinaï
La réponse : Le Har Sinaï avait un avantage qu'aucune autre montagne ne possédait ! Souvenez-vous : au début du Sefer Shemot, lorsque Moshe arrive au buisson ardent (le Sné), où se trouve-t-il ? Sur le Har 'Horev — c'est-à-dire le Har Sinaï !
Et là, le Har Sinaï a entendu Hachem dire à Moshe :
« Afin que vous serviez D.ieu sur cette montagne-ci. »
Le mot תַּעַבְדוּן (avec un Noun final) est une allusion aux 50 jours après lesquels Israël recevrait la Torah.
Le Har Sinaï savait donc qu'il avait déjà la promesse divine ! Il entend toutes les montagnes se disputer entre elles, et il aurait pu se lever et dire : « Arrêtez de perdre votre temps ! Hachem m'a déjà promis que la Torah serait donnée sur moi ! » Mais il se tait. Il ne dit rien.
C'est ÇA la véritable humilité : avoir un avantage réel et choisir de se taire. Ce n'est pas l'humilité de celui qui n'a rien — c'est l'humilité de celui qui a tout et qui se tait quand même !
ו. « Moshe Kibel Torah MiSinaï »
La Mishna dans Pirké Avot commence :
מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי
« Moshe a reçu la Torah de Sinaï »
Étrange formulation ! En hébreu correct, il aurait fallu dire « Moshe kibel Torah beSinaï » (à Sinaï). « MiSinaï » signifie « du Sinaï » — comme si la montagne lui avait tendu la Torah de ses mains !
Le sens profond : Moshe a reçu toute sa Torah grâce à la leçon qu'il a apprise du Har Sinaï. Quelle leçon ? L'humilité ! Toute la Torah de Moshe Rabbénou, il la possède grâce à son humilité. La Torah le dit elle-même : « Et l'homme Moshe était le plus humble de tous les hommes sur la face de la terre » (Bamidbar 12:3). C'est pour cela que c'est lui qui transmet la Torah d'Hachem à Israël.
ז. L'Humilité d'Hachem Lui-Même
De qui pouvons-nous apprendre le sommet de l'humilité ? D'Hachem en Personne !
« Et le Har Sinaï était tout en fumée parce que Hachem y était descendu. »
Hachem — Qui n'a ni corps ni forme corporelle — « descend » (kavyakhol, kavyakhol, kavyakhol) de Sa grandeur pour poser Sa Shékhina sur la montagne, afin de donner la Torah à Israël.
Qui est plus humble que le Maître du monde ? Lui-même dit : « Je suis prêt à Me réduire, à descendre, pour offrir ce cadeau immense à Mon peuple. » C'est la plus grande leçon d'humilité qui existe !
Et la Torah insiste encore :
« Hachem descendit sur le Har Sinaï, au sommet de la montagne, et Il appela Moshe au sommet de la montagne, et Moshe monta. »
ח. La Première Mitsva Après les Dix Commandements
Après le Ma'amad Har Sinaï, avec tous les tonnerres, les éclairs, le brouillard et la fumée, nous sommes curieux : quelle sera la première Mitsva qu'Hachem commandera après les Dix Commandements ?
On s'attendrait à : Shabbat ? Téfilin ? Casherout ? Nida ? Quelque chose de fondamental ! Et peut-être : « Construisez-Moi un Sanctuaire somptueux — or, argent, cuivre ! »
Mais voici ce que dit Hachem :
« Un Mizbéa'h de terre tu Me feras. »
De la terre ! Le matériau le plus humble de la nature. On le trouve partout, comme rien, comme du sable. Pas d'or. Pas de Sanctuaire somptueux. Hachem dit : « Vous avez vu Ma grandeur ? Ne faites pas d'idoles d'or et d'argent. Et si vous voulez vraiment Me remercier, faites un autel du matériau le plus modeste qui soit. »
Et si tu veux « améliorer » un peu :
« Et si tu fais un Mizbéa'h de pierres, ne les taille pas. Car en y passant ton épée, tu les profanerais. »
Même pas le droit de tailler les pierres ! Tu les prends telles quelles, du sol, brutes, avec leur forme imparfaite. C'est suffisant pour Hachem. Le matériau ne vaut rien — c'est l'humilité qui compte.
ט. Les Marches du Mizbéa'h — Le Respect du Prochain
Le dernier verset de notre Paracha contient une Mitsva surprenante :
« Tu ne monteras pas par des marches sur Mon autel, afin que ta nudité ne soit pas découverte. »
Le Mizbéa'h avait une hauteur de 5 coudées. Pour y monter, il fallait un Kévesh (une rampe en pente douce), et non des marches. Pourquoi ?
Les Cohanim portaient des Mikhnassayim (pantalons) larges. La Torah craint que si le Cohen monte des marches, il doive lever la jambe un peu trop, et que les pierres du sol « voient » sa nudité et en soient « gênées ».
Mais une pierre ressent-elle quelque chose ?! Une pierre a-t-elle des yeux pour regarder ? Quel sens cela a-t-il ?
Le Kal Va'Homer (a fortiori) : La Torah veut nous enseigner que si elle se soucie de l'honneur du domem (l'inanimé), et si elle ne veut pas qu'une pierre soit « humiliée » par le geste du Cohen — alors à plus forte raison, imagine ce que ton prochain ressent quand tu l'humilies, quand tu le traites de façon indigne !
י. Le Moussar des Marches — L'Ambition et la Chute
'Hazal tirent également une leçon morale de ce verset :
Un homme commence comme simple ouvrier. Il devient chef de service, puis directeur, puis PDG. Il monte, il monte en « ma'alot » (en grades). Et en montant, il pense qu'il peut piétiner tous ceux qui sont en dessous de lui.
La Torah avertit : « Si tu montes en grade et qu'en chemin tu écrases les gens, tu foules leur dignité — sache que ta fin sera : תִּגָּלֶה עֶרְוָתְךָ — on découvrira ta honte ! » On trouvera quelque chose sur toi, et tu tomberas d'un seul coup.
Observez tous ces personnages arrogants qui montent et s'enflent : à la fin, il y a toujours un point faible qu'on découvre, et ils s'effondrent d'un coup. La Paracha commence par l'humilité et se termine par l'humilité !
יא. La Guématria : Anava vs Samaël
עֲנָוָה = 131
ע (70) + נ (50) + ו (6) + ה (5) + א impliqué dans le calcul complet = 131
Du côté de la Kédousha (sainteté), nous avons l'Anava (humilité) = 131.
Mais Hachem a créé le monde de façon symétrique : « zé léoumat zé assa Elokim » — face à la sainteté, il y a l'impureté.
עֲנָוָה = 131
L'Humilité
סמא״ל = 131
Le nom du Sitra A'hra
L'enseignement : Celui qui ne pratique pas l'humilité — le Sitra A'hra (Samaël, Guématria 131) s'empare de lui. Pour repousser le Sitra A'hra, il faut pratiquer l'Anava (même Guématria : 131). Plus nous serons humbles, plus nous laisserons de place à la Shékhina.
יב. Synthèse : L'Humilité du Début à la Fin
🍽️ Moshe Serveur
Le chef d'Israël sert à table lors du festin de Yitro
👂 Moshe Écoute
Il accepte le conseil de Yitro alors qu'Hachem le lui aurait ordonné plus tard
🏔️ Har Sinaï
Il se tait malgré la promesse divine — la vraie humilité
⬇️ Hachem Descend
Le Maître du monde Se réduit pour donner la Torah
🪨 Mizbéa'h Adama
Le matériau le plus humble pour le premier autel
🪜 Pas de Marches
Respecter même le « domem » — et a fortiori ton prochain
עֲנָוָה = 131 | סמא״ל = 131
L'humilité repousse le Sitra A'hra et rapproche la Guéoula !
Plus nous serons humbles, plus nous donnerons de place à la Shékhina.
🎯 Actions concrètes — Passez à l'action !
1 Cultive l'humilité !
L'humilité, c'est se taire quand on pourrait parler — comme le Har Sinaï. Pratique-la au quotidien !
🕊️ En savoir plus2 Partage ce shiour !
Fais connaître ces secrets à ceux qui ne les connaissent pas encore ! Chaque partage rapproche la Guéoula.
📱 Partager sur WhatsApp3 Soutiens la Torah
Participe à la diffusion de ces enseignements ! Chaque don rapproche la Guéoula.
❤️ Faire un don4 Les cours du Rav Ziegler zatsal
Plonge dans les enseignements révolutionnaires du Rav Ziegler zatsal sur les lettres hébraïques et les secrets de la Torah !
🔥 Découvrir ses cours5 Les cours du Rav Ménashé zatsal
Des enseignements profonds qui transforment la vie ! Ne manque pas la sagesse du Rav David Ménashé zatsal.
✨ Accéder aux cours6 Halakha pratique
Comment vivre concrètement la Torah au quotidien ? Découvre les halakhot essentielles !
📜 Étudier la Halakha7 Interprétation des rêves
Tu as fait un rêve et tu veux comprendre son message ? La Torah a les clés !
🌙 Interpréter mes rêves8 Découvre nos livres
Des thrillers spirituels qui cachent des secrets profonds de Torah. Tu ne pourras plus t'arrêter !
📖 Voir les livres9 Regarde les vidéos
Des vidéos captivantes sur la Torah, la Guéoula et les secrets du monde. À ne pas rater !
🎬 Voir les vidéos10 Contacte-nous !
Une question ? Une idée ? Envie de participer à la diffusion de la Torah ? On t'attend !
📩 Nous contacterבָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן
Qu'Hachem nous accorde de toujours vivre dans la Kédousha et l'humilité !
Enseignement de M. Yéhouda Himi • Transcription et mise en page : Gueoula.com
יִתְרוֹ
Humility — The Thread Running Through the Entire Parasha
א. Introduction: The Torah and Humility
In Parashat Yitro, we read about the Ma'amad Har Sinai — the giving of the Torah. The Torah is given only to those who practice humility (Anava).
The central thread: From the beginning to the end of the Parasha, the theme of humility accompanies every episode. Let's see the concrete examples, from the first verse to the last.
This shiur is dedicated to the neshamot of Yitzhak ben Rachel (whose yahrzeit falls today), Shalom ben Tzur ben Nekhia, and Ben Shir.
ב. Moshe the Waiter — Humility in Action
The Parasha is named "Yitro" because Yitro, priest of Midian and father-in-law of Moshe, heard about everything that happened — the splitting of the sea, the war against Amalek, all the miracles — and he came with Tzipporah and Moshe's children.
Moshe welcomes him warmly. Yitro is deeply moved by all the kindnesses Hashem did for Israel and exclaims: "Blessed is Hashem who saved you from the hand of Egypt!" He then offers sacrifices and organizes a feast.
"And Aharon and all the elders of Israel came to eat bread with Moshe's father-in-law before God."
Who is missing from this feast? Moshe! He was the one who welcomed Yitro. He should be at the head of the table. So where did he go?
Rashi answers: And Moshe, where is he? He was standing and serving them! No more, no less: Moshe Rabbeinu was the waiter at the meal!
Look at this level of humility: Moshe Rabbeinu, the leader of the people of Israel, the one to whom Hashem speaks face to face, became a waiter at his father-in-law's table. This is how far true humility goes!
ג. Moshe Accepts Yitro's Advice
The next morning, Yitro observes Moshe judging the people from morning to evening. Every person comes before Moshe to settle their dispute. Yitro says: "What you are doing is not good. You will exhaust yourself!"
What could Moshe have answered? The Torah testifies about him at the end of Chumash Devarim: at 120 years old, "his eye had not dimmed and his vigor had not departed." After everything he endured with Pharaoh, this would have been "small" for him! He could have said: "Don't worry, I manage just fine."
But Moshe doesn't respond this way. Yitro advises him to appoint leaders of 10, 50, 100, and 1000. And what does the Torah say?
"Moshe listened to the voice of his father-in-law and did everything he said."
This is humility! Moshe knew that later, Hashem Himself would command him to appoint these leaders (as we see in Sefer Devarim). He could have said: "I don't need a priest from Midian to give me this advice — Hashem will tell me directly." But no! He accepts the advice with submission and does everything Yitro said.
ד. The Dispute of the Mountains — Why Har Sinai?
Where was the Torah given? In the desert, on Har Sinai.
The famous Midrash: The mountains argued among themselves over which one Hashem would give the Torah upon.
Har Tavor: "I am tall! The Torah deserves a high and prestigious place."
Har Hermon: "I am white and beautiful! Giving the Torah is like a wedding between Hashem and Israel — it needs a beautiful, festive setting!"
Har Carmel: "I am green and lush! It needs a place bursting with life!"
Har Sinai remained silent. It said nothing. Not a word. It stayed quiet.
Hashem said to it: "You who remained silent — it is upon you that I will give the Torah!"
But what humility is there here? Har Sinai is a small mountain in the desert. Not tall, not beautiful, not green, nothing special. What merit does it have in staying silent when it has nothing to say? It's like bringing an unattractive person to a beauty contest — if they don't go on stage, will the judges crown them for their "humility"?
ה. The True Secret of Har Sinai
The answer: Har Sinai had an advantage no other mountain possessed! Remember: at the beginning of Sefer Shemot, when Moshe arrives at the burning bush (the Sneh), where is it? On Har Chorev — which is Har Sinai!
And there, Har Sinai heard Hashem say to Moshe:
"So that you shall serve God on this mountain."
The word תַּעַבְדוּן (with a final Nun) hints at the 50 days after which Israel would receive the Torah.
Har Sinai already knew it had the divine promise! It hears all the mountains arguing, and it could have stood up and said: "Stop wasting your time! Hashem already promised me the Torah would be given on me!" But it stays silent. It says nothing.
THIS is true humility: having a real advantage and choosing to stay silent. It's not the humility of one who has nothing — it's the humility of one who has everything and still chooses to remain silent!
ו. "Moshe Kibel Torah MiSinai"
The Mishna in Pirkei Avot begins:
מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי
"Moshe received the Torah from Sinai"
Strange phrasing! In proper Hebrew, it should say "Moshe kibel Torah beSinai" (at Sinai). "MiSinai" means "from Sinai" — as if the mountain handed him the Torah with its own hands!
The deep meaning: Moshe received all his Torah thanks to the lesson he learned from Har Sinai. What lesson? Humility! All of Moshe Rabbeinu's Torah, he possesses thanks to his humility. The Torah itself states: "And the man Moshe was the most humble of all men on the face of the earth" (Bamidbar 12:3). That is why he is the one who transmits Hashem's Torah to Israel.
ז. The Humility of Hashem Himself
From whom can we learn the pinnacle of humility? From Hashem Himself!
"And Har Sinai was completely in smoke because Hashem descended upon it."
Hashem — Who has no body and no physical form — "descends" (kavyachol, kavyachol, kavyachol) from His greatness to place His Shechinah on the mountain, in order to give the Torah to Israel.
Who is more humble than the Master of the Universe? He Himself says: "I am willing to reduce Myself, to descend, to give this immense gift to My people." This is the greatest lesson of humility that exists!
And the Torah insists again:
"Hashem descended on Har Sinai, to the top of the mountain, and He called Moshe to the top of the mountain, and Moshe ascended."
ח. The First Mitzvah After the Ten Commandments
After the Ma'amad Har Sinai, with all the thunder, lightning, fog and smoke, we are curious: what will be the first Mitzvah that Hashem commands after the Ten Commandments?
You'd expect: Shabbat? Tefillin? Kashrut? Niddah? Something fundamental! And perhaps: "Build Me a magnificent Sanctuary — gold, silver, copper!"
But here is what Hashem says:
"An altar of earth you shall make for Me."
Earth! The humblest material in nature. Found everywhere, like nothing, like sand. No gold. No magnificent Sanctuary. Hashem says: "You saw My greatness? Don't make idols of gold and silver. And if you really want to thank Me, make an altar of the most modest material there is."
And if you want to "upgrade" a little:
"And if you make an altar of stones for Me, do not build them hewn. For if you wave your sword over it, you will have profaned it."
You can't even chisel the stones! Take them as they are, from the ground, rough, with their imperfect shapes. That is enough for Hashem. The material is worthless — humility is what matters.
ט. The Steps of the Altar — Respecting Others
The last verse of our Parasha contains a surprising Mitzvah:
"You shall not ascend My altar by steps, so that your nakedness shall not be exposed upon it."
The Mizbe'ach was 5 cubits high. To ascend it, a Kevesh (a gentle ramp) was required, not steps. Why?
The Kohanim wore wide Mikhnasayim (trousers). The Torah was concerned that if the Kohen climbed steps, he would need to lift his leg too high, and the stones of the floor would "see" his nakedness and be "embarrassed."
But does a stone feel anything?! Does a stone have eyes to peek? What sense does this make?
The Kal VaChomer (a fortiori): The Torah wants to teach us that if it cares about the honor of the domem (the inanimate), and doesn't want a stone to be "humiliated" by the Kohen's gesture — then how much more so should you consider what your fellow human being feels when you humiliate them, when you treat them shamefully!
י. The Mussar of the Steps — Ambition and Downfall
Chazal also draw a moral lesson from this verse:
A man starts as a simple worker. He becomes a department head, then a director, then a CEO. He climbs, he climbs in "ma'alot" (in ranks). And as he climbs, he thinks he can trample everyone beneath him.
The Torah warns: "If you climb in rank and along the way you crush people, you trample their dignity — know that your end will be: תִּגָּלֶה עֶרְוָתְךָ — your shame will be exposed!" Something will be found on you, and you will fall in one blow.
Observe all those arrogant people who climb and swell: in the end, there is always a weak point that is discovered, and they collapse at once. The Parasha begins with humility and ends with humility!
יא. The Gematria: Anava vs Samael
עֲנָוָה = 131
ע (70) + נ (50) + ו (6) + ה (5) + א involved in the full calculation = 131
On the side of Kedusha (holiness), we have Anava (humility) = 131.
But Hashem created the world symmetrically: "zeh le'umat zeh asah Elokim" — opposite holiness, there is impurity.
עֲנָוָה = 131
Humility
סמא״ל = 131
The name of the Sitra Achra
The teaching: One who does not practice humility — the Sitra Achra (Samael, Gematria 131) takes hold of him. To repel the Sitra Achra, one must practice Anava (same Gematria: 131). The more humble we are, the more room we make for the Shechinah.
יב. Summary: Humility from Beginning to End
🍽️ Moshe the Waiter
The leader of Israel serves at Yitro's feast
👂 Moshe Listens
He accepts Yitro's advice even though Hashem would have commanded him later
🏔️ Har Sinai
It remains silent despite the divine promise — true humility
⬇️ Hashem Descends
The Master of the Universe reduces Himself to give the Torah
🪨 Mizbe'ach of Earth
The humblest material for the first altar
🪜 No Steps
Respect even the "domem" — and all the more so your fellow human
עֲנָוָה = 131 | סמא״ל = 131
Humility repels the Sitra Achra and brings the Geulah closer!
The more humble we are, the more room we give to the Shechinah.
🎯 Take Action — Don't Just Read, Act!
1 Cultivate Humility!
Humility is staying silent when you could speak — like Har Sinai. Make it your daily practice!
🕊️ Learn More2 Share This Shiur!
Spread these secrets to those who haven't heard them yet! Every share brings the Geulah closer.
📱 Share on WhatsApp3 Support Torah
Help spread these teachings worldwide! Every donation brings the Geulah closer.
❤️ Make a Donation4 Rav Ziegler's Courses zatsal
Dive into Rav Ziegler zatsal's revolutionary teachings on Hebrew letters and the secrets of Torah!
🔥 Discover His Courses5 Rav Ménashé's Courses zatsal
Life-transforming teachings! Don't miss the wisdom of Rav David Ménashé zatsal.
✨ Access His Courses6 Practical Halakha
How to live the Torah concretely every day? Discover the essential halakhot!
📜 Study Halakha7 Dream Interpretation
Had a dream and want to understand its message? The Torah holds the keys!
🌙 Interpret My Dreams8 Discover Our Books
Spiritual thrillers hiding deep Torah secrets. Once you start, you won't be able to stop!
📖 See the Books9 Watch Videos
Captivating videos on Torah, Geulah and the secrets of the world. Don't miss out!
🎬 Watch Videos10 Contact Us!
A question? An idea? Want to help spread Torah? We'd love to hear from you!
📩 Contact Usבָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן
May Hashem grant us to always live in Kedusha and humility!
Teaching by Mr. Yéhouda Himi • Transcription and layout: Gueoula.com
יִתְרוֹ
הענווה — החוט המקשר של כל הפרשה
א. הקדמה: התורה והענווה
בפרשת יתרו אנחנו קוראים על מעמד הר סיני וקבלת התורה. התורה ניתנת רק למי שנוהג בענווה.
החוט המקשר: מתחילת הפרשה ועד סופה, המוטיב של הענווה הולך איתה לאורך כל הדרך. נראה דוגמאות ממש מההתחלה ועד הסוף.
השיעור מוקדש לעילוי נשמת יצחק בן רחל (שהיום יום פקודתו), שלום בן צור בן נכיה, ובן שיר.
ב. משה המלצר — ענווה במעשה
הפרשה נקראת ״יתרו״ כי יתרו כהן מדיין, חותן משה, שמע את כל מה שהיה — קריעת ים סוף, מלחמת עמלק, כל הניסים — ובא יחד עם ציפורה והילדים של משה.
משה מקבל אותו בסבר פנים יפות. יתרו מתרגש מאוד מכל הטובה שעשה ה׳ לישראל ואומר: ״ברוך ה׳ אשר הציל אתכם מיד מצרים!״ הוא מקריב קורבנות ועורך סעודה.
מי חסר לנו פה בחגיגה? משה! הרי הוא זה שקיבל את פני יתרו. הכי טבעי שיישב בראש השולחן. אז איפה הוא נעלם?
רש״י שואל בדיוק את השאלה הזאת: ומשה היכן הלך? הלוא הוא שיצא לקראתו וגרם לו כל הכבוד? אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם! לא פחות ולא יותר — משה רבנו היה המלצר!
תראו את הענווה: משה רבנו, מנהיג עם ישראל, זה שהקב״ה מדבר איתו פנים אל פנים — עמד ושימש בסעודה של חותנו כמלצר. עד כמה, ולאיזו דרגה מגיעה הענווה!
ג. משה מקבל את עצת יתרו
למחרת בבוקר, יתרו רואה את משה יושב ושופט את העם מהבוקר עד הערב. כל אחד בא לדין אצלו. יתרו אומר לו: ״זה לא ככה! אתה נבול תיבול, אתה תתמוטט!״
מה משה היה צריך לענות לו? התורה מעידה עליו בסוף חומש דברים: בן 120 שנה, ״לא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה״. אחרי כל מה שהוא עבר עם פרעה, זה קטן עליו? הוא יכול היה להגיד: ״אני מסתדר, אל תדאג.״
אבל משה לא עונה ככה. יתרו נותן לו עצה למנות שרי עשרות, חמישים, מאות ואלפים. ומה אומרת התורה?
זו הענווה! משה ידע שבהמשך הקב״ה בעצמו יצווה אותו למנות שרי אלפים ומאות (כמו שאנחנו רואים בספר דברים). הוא יכול היה להגיד: ״מה אני צריך את יתרו כהן מדיין שיבוא ויגיד לי את העצה הזאת?״ אבל לא! הוא מקבל אותה בהכנעה ועושה כל אשר אמר.
ד. ריב ההרים — למה הר סיני?
איפה ניתנה התורה? במדבר, על הר סיני.
המדרש המפורסם: ההרים רבו ביניהם על מי הקב״ה ייתן את התורה.
הר תבור: ״אני גבוה! מקום גבוה מכובד לתורה.״
הר חרמון: ״אני לבן ויפה! מתן תורה זה כמו חתונה — צריך מקום יפה וחגיגי!״
הר כרמל: ״אני ירוק ופורח! צריך מקום שהוא מלא חיים!״
הר סיני שתק. לא אמר כלום. לא אמר שום דבר. ישב בשקט.
אמר הקב״ה: ״אתה ששתקת — עליך אני נותן את התורה!״
אבל איזו ענווה יש פה? הר סיני הוא הר נמוך במדבר. לא גבוה, לא יפה, לא ירוק, אין בו שום דבר מיוחד. איזו חוכמה לשתוק כשאין לך מה להגיד? זה כמו תחרות יופי שמביאים מישהי שלא יפה — היא לא עולה לבמה, אז השופטים יכתירו אותה בגלל ה״ענווה״?
ה. הסוד האמיתי של הר סיני
התשובה: להר סיני היה יתרון שלא היה לאף הר אחר! תזכרו: בתחילת ספר שמות, כשמשה רבנו מגיע לסנה, באיזה הר זה? הר חורב — הוא הר סיני!
ושם הר סיני שמע איך שהקב״ה אמר למשה:
המילה תַּעַבְדוּן (עם נו״ן סופית) — רמז שלסוף 50 יום עם ישראל מקבל את התורה.
הר סיני ידע שיש לו כבר הבטחה אלוהית! הוא שומע את כל ההרים מתווכחים ביניהם, והוא יכול היה לקום ולהגיד: ״חבר׳ה, אל תזבזבו את הזמן! הקב״ה כבר הבטיח לי שהתורה תינתן עליי!״ אבל הוא שתק ולא אמר שום דבר.
זו הענווה האמיתית: שיש לך יתרון אמיתי — ואתה בוחר לשתוק. זו לא ענווה של מי שאין לו כלום — זו ענווה של מי שיש לו הכל ובכל זאת שותק!
ו. ״משה קיבל תורה מסיני״
המשנה בפרקי אבות פותחת:
מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי
ניסוח מוזר! בעברית נכונה היה צריך להיות כתוב ״משה קיבל תורה בְּסִינַי״. ״מִסִּינַי״ זה ״מן סיני״ — כאילו ההר הוציא שתי ידיים ונתן לו את התורה!
המשמעות העמוקה: כל התורה של משה, הוא קיבל אותה מהשיעור שלמד מהר סיני. מה השיעור? ענווה! כל התורה שיש למשה רבנו — זה בגלל הענווה שלו. התורה עצמה מעידה: ״וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה״ (במדבר יב:ג). לכן הוא זה שמעביר את התורה מהקב״ה ישירות אלינו.
ז. הענווה של הקב״ה בכבודו ובעצמו
ממי אנחנו יכולים ללמוד את השיא של הענווה? מהקב״ה בכבודו ובעצמו!
הקב״ה — שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף — ״יורד״ כביכול, כביכול, כביכול מגדולתו כדי להשכין את שכינתו על ההר, כדי לתת תורה לעם ישראל.
מי לנו ענו כמו הקב״ה? הוא בכבודו ובעצמו אומר: ״אני מוכן לצמצם את עצמי, להוריד את עצמי, כדי לתת את המתנה הגדולה הזאת לעם ישראל.״ זו הלקח הגדול ביותר של ענווה!
והתורה ממשיכה:
ח. המצווה הראשונה אחרי עשרת הדיברות
אחרי מעמד הר סיני, עם כל הקולות והברקים והערפל והעשן, אנחנו סקרנים: מה תהיה המצווה הראשונה שהקב״ה יצווה אחרי עשרת הדיברות?
היינו מצפים: שבת? תפילין? כשרות? נידה? משהו עיקרי! ואולי: ״עשו לי מקדש מפואר — זהב, כסף, נחושת!״
אבל הנה מה שהקב״ה אומר:
אדמה! החומר הכי נחות בטבע. מוצאים אותו כמו כלום, כמו חול. לא זהב. לא מקדש מפואר. הקב״ה אומר: ״ראיתם כמה אני גדול? תיזהרו לא לעשות אלוהי כסף ואלוהי זהב. ואם בא לכם לעשות לי מזבח — תעשו אותו מהחומר הכי נחות שיש.״
ואם אתה רוצה לשדרג קצת:
אפילו לא לסתת את האבנים! אתה לוקח אותן כמו שהן מהרצפה, עם הצורה המכוערת שלהן. זה מספיק טוב בשביל הקב״ה. החומר לא שווה כלום — הענווה היא מה שחשוב.
ט. מעלות המזבח — כבוד הזולת
הפסוק האחרון שלנו מכיל מצווה מפתיעה:
המזבח היה גובה חמש אמות. כדי לעלות אליו היה צריך כבש (שיפוע) ולא מדרגות. למה?
הכהנים לבשו מכנסיים רחבות. התורה חוששת שאם הכהן עולה במדרגות, הוא צריך להרים את הרגל קצת יותר מדי, ואז האבנים של המרצפה היו ״מציצות״ ו״מתביישות.״
אבל אבן מרגישה משהו בכלל?! יש לאבן עיניים להציץ? מה האבן מרגישה? מה זה הדבר הזה?
קל וחומר: התורה רוצה ללמד אותנו שאם היא מקפידה על הכבוד של הדומם, ולא רוצה שהאבן ״תיעלב״ מזה שהכהן מרים את הרגל — קל וחומר, מה החבר שלך מרגיש כשאתה מעליב אותו, כשאתה נוהג איתו שלא כהוגן!
י. המוסר של המעלות — שאיפה ונפילה
חז״ל גם לקחו לקח מוסרי מהפסוק הזה:
אדם מתחיל כפועל פשוט. הוא נהיה מנהל מחלקה, אחר כך מנהל, אחר כך מנכ״ל. הוא עולה ועולה במעלות (בדרגות). וכשהוא עולה, הוא חושב שיכול לדרוך על כל מי שמתחתיו.
התורה מזהירה: ״אם אתה מתחיל לעלות במעלות ובדרך אתה רומס אנשים, דורך על כבודם — תדע שהסוף שלך יהיה: תִּגָּלֶה עֶרְוָתְךָ — ימצאו עליך משהו ותיפול במכה אחת!״
שימו לב: כל האנשים הלא הגונים שעולים ומתנפחים — בסוף תמיד יש להם איזו נקודה שתופסים אותם, והם נופלים במכה אחת. התחלנו את הפרשה בענווה וסיימנו אותה בענווה!
יא. הגימטריה: ענווה מול סמא״ל
עֲנָוָה = 131
ע (70) + נ (50) + ו (6) + ה (5) + א מעורב בחישוב המלא = 131
מצד הקדושה יש לנו את הענווה = 131.
אבל הקב״ה ברא את העולם סימטרי: ״זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים״ — שכנגד הקדושה יש גם הטומאה.
עֲנָוָה = 131
הענווה
סמא״ל = 131
השם של הסיטרא אחרא
הלימוד: מי שלא נוהג בענווה — משתלט עליו הסיטרא אחרא (סמא״ל, גימטריה 131). כדי לדחות את הסיטרא אחרא, אנחנו צריכים לנהוג בענווה (אותה גימטריה: 131). ככל שנהיה נמוכים יותר, ניתן יותר מקום לשכינה.
יב. סיכום: ענווה מתחילת הפרשה ועד סופה
🍽️ משה המלצר
מנהיג ישראל משמש בסעודה של יתרו
👂 משה מקשיב
מקבל את עצת יתרו למרות שהקב״ה היה מצווה אותו בהמשך
🏔️ הר סיני
שתק למרות ההבטחה האלוהית — ענווה אמיתית
⬇️ הקב״ה יורד
ריבונו של עולם מצמצם את עצמו לתת תורה
🪨 מזבח אדמה
החומר הכי נחות למזבח הראשון
🪜 בלי מעלות
כבוד אפילו לדומם — קל וחומר לחברך
עֲנָוָה = 131 | סמא״ל = 131
הענווה דוחה את הסיטרא אחרא ומקרבת את הגאולה!
ככל שנהיה נמוכים יותר, ניתן יותר מקום לשכינה.
🎯 פעולות מעשיות — אל תסתפק בקריאה, תעשה!
4 שיעורי הרב זיגלר זצ״ל
צלול לתוך לימודיו המהפכניים של הרב זיגלר זצ״ל על האותיות העבריות וסודות התורה!
🔥 לגלות את השיעורים5 שיעורי הרב מנשה זצ״ל
לימודים עמוקים שמשנים את החיים! אל תפספס את חוכמתו של הרב דוד מנשה זצ״ל.
✨ לגשת לשיעורים8 גלה את הספרים שלנו
מותחנים רוחניים שמסתירים סודות עמוקים של תורה. ברגע שתתחיל לא תוכל לעצור!
📖 לראות את הספריםבָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן
שנזכה לחיות תמיד בקדושה ובענווה!
שיעורו של מר יהודה חימי • תמלול ועיצוב: Gueoula.com