סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת
Sefarim, Tefillin et Mezouzot — Guemara Meguila 8b-9a
Sefarim, Tefillin and Mezuzot — Gemara Megillah 8b-9a
ספרים תפילין ומזוזות — גמרא מגילה ח׳ ע״ב - ט׳ ע״א
א. La Mishna : La Divergence Fondamentale
Notre Mishna établit une distinction essentielle entre les différents écrits sacrés :
אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית
Traduction : « Il n'y a pas de différence entre les Livres [de l'Écriture] et les Tefillin et Mezouzot, si ce n'est que les Livres peuvent être écrits en n'importe quelle langue, tandis que les Tefillin et Mezouzot ne peuvent être écrits qu'en Ashouri (caractères hébraïques carrés). »
L'opinion du Tana Kama (premier Sage anonyme)
| Type d'écrit | Langue permise | Écriture (Ketav) |
|---|---|---|
| Sefarim (Torah, Neviim, Ketouvim) |
✓ Toute langue | Ashouri |
| Tefillin | Lashon HaKodesh uniquement | Ashouri uniquement |
| Mezouzot | Lashon HaKodesh uniquement | Ashouri uniquement |
L'opinion de Rabban Chimon ben Gamliel
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית
Rabban Chimon ben Gamliel dit : « Même pour les Livres [de l'Écriture], ils [les Sages] n'ont permis qu'ils soient écrits en aucune autre langue étrangère que le Grec. »
| Opinion | Sefarim — Langues permises |
|---|---|
| Tana Kama (Hakhamim) | Toute langue |
| Rabban Chimon ben Gamliel | Grec (Yevanit) uniquement |
Point important : Les deux opinions s'accordent sur le fait que Tefillin et Mezouzot doivent être écrits exclusivement en Ashouri et en Lashon HaKodesh. La divergence ne porte que sur les Sefarim (les 24 livres du TaNaKh).
ב. La Braïta : Une Contradiction Apparente
La Guemara soulève une contradiction (Kouchya) à partir d'une Braïta :
מִקְרָא שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם וְתַרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא וּכְתָב עִבְרִי — אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם עַד שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ אַשּׁוּרִית עַל הַסֵּפֶר וּבַדְּיוֹ
La Braïta enseigne :
• Un texte hébreu (Mikra) qu'on a écrit en araméen (Targoum)
• Un texte araméen qu'on a écrit en hébreu
• Ou tout texte écrit en caractères Ivri (ancien alphabet hébreu)
→ Ne rend pas les mains impures (Touma)
→ JUSQU'À CE qu'on l'écrive en caractères Ashouri, sur du parchemin (Sefer) et avec de l'encre noire (Deyo).
• Un texte hébreu (Mikra) qu'on a écrit en araméen (Targoum)
• Un texte araméen qu'on a écrit en hébreu
• Ou tout texte écrit en caractères Ivri (ancien alphabet hébreu)
→ Ne rend pas les mains impures (Touma)
→ JUSQU'À CE qu'on l'écrive en caractères Ashouri, sur du parchemin (Sefer) et avec de l'encre noire (Deyo).
⚠️ Point crucial à comprendre d'abord
Que signifie « rendre les mains impures » (מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם) ?
C'est le signe halakhique qu'un texte possède la Kedousha (sainteté). Les Sages ont décrété que tout texte sacré rend les mains Tamei — pour qu'on se lave les mains après l'avoir touché, par respect.
Donc :
• Un texte qui rend les mains impures = il a la Kedousha = c'est un vrai Sefer sacré ✅
• Un texte qui ne rend PAS les mains impures = il n'a PAS de Kedousha = ce n'est pas considéré comme sacré ❌
C'est le signe halakhique qu'un texte possède la Kedousha (sainteté). Les Sages ont décrété que tout texte sacré rend les mains Tamei — pour qu'on se lave les mains après l'avoir touché, par respect.
Donc :
• Un texte qui rend les mains impures = il a la Kedousha = c'est un vrai Sefer sacré ✅
• Un texte qui ne rend PAS les mains impures = il n'a PAS de Kedousha = ce n'est pas considéré comme sacré ❌
La Contradiction (Kouchya)
Maintenant qu'on comprend ce principe, voici la contradiction :
| Ce que dit le texte | Ce que ça implique | |
|---|---|---|
| La Mishna | « Les Sefarim peuvent être écrits en toute langue » | Un Sefer en araméen ou en grec = VALIDE avec Kedousha ✅ |
| La Braïta | « Un texte écrit en araméen ne rend pas les mains impures » | Un Sefer en araméen = PAS de Kedousha ❌ |
🤔 Le problème est maintenant clair :
La Mishna dit qu'on PEUT écrire les Sefarim en toute langue (et donc un tel Sefer serait valide et sacré).
La Braïta dit qu'un texte écrit autrement qu'en Ashouri n'a PAS de sainteté (il ne rend pas les mains impures).
→ C'est contradictoire ! Soit un Sefer en araméen est valide, soit il ne l'est pas — les deux textes semblent dire le contraire !
La Mishna dit qu'on PEUT écrire les Sefarim en toute langue (et donc un tel Sefer serait valide et sacré).
La Braïta dit qu'un texte écrit autrement qu'en Ashouri n'a PAS de sainteté (il ne rend pas les mains impures).
→ C'est contradictoire ! Soit un Sefer en araméen est valide, soit il ne l'est pas — les deux textes semblent dire le contraire !
ג. La Solution de Rava : Guefan vs Lashon
אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן בְּגוּפָן, כָּאן בִּלְשׁוֹנָן
Rava répond
« לָא קַשְׁיָא » — Il n'y a pas de difficulté !
« כָּאן בְּגוּפָן » — Ici [dans la Braïta] on parle du Guefan (les caractères/la forme des lettres)
« כָּאן בִּלְשׁוֹנָן » — Là [dans la Mishna] on parle du Lashon (la langue elle-même)
🔑 L'idée géniale de Rava
Rava dit que la Mishna et la Braïta parlent de deux choses différentes :
Il faut distinguer deux concepts :
1. לָשׁוֹן (Lashon) = La LANGUE, la TRADUCTION
Exemple : Écrire le texte en français, en grec, en araméen...
2. גּוּפָן / כְּתָב (Guefan / Ketav) = Les CARACTÈRES, l'ALPHABET, la FORME des lettres
Exemple : Utiliser les lettres hébraïques carrées (אבג), les lettres latines (ABC), l'ancien alphabet Ivri...
1. לָשׁוֹן (Lashon) = La LANGUE, la TRADUCTION
Exemple : Écrire le texte en français, en grec, en araméen...
2. גּוּפָן / כְּתָב (Guefan / Ketav) = Les CARACTÈRES, l'ALPHABET, la FORME des lettres
Exemple : Utiliser les lettres hébraïques carrées (אבג), les lettres latines (ABC), l'ancien alphabet Ivri...
📝 Exemple concret pour bien comprendre
| Cas | Langue | Caractères | Résultat |
|---|---|---|---|
| Cas A | Français | אבג (Ashouri) ✅ | VALIDE selon Rava |
| Cas B | Hébreu | ABC (Latin) ❌ | INVALIDE |
| Cas C | Hébreu | Ketav Ivri (ancien) ❌ | INVALIDE |
Le Cas A peut paraître étrange : imaginez écrire « Au commencement Dieu créa le ciel et la terre » mais avec les lettres hébraïques carrées au lieu des lettres latines !
🎯 Comment Rava résout la contradiction
1
La Mishna dit qu'on peut écrire les Sefarim « en toute langue »
→ Elle parle de changer la LANGUE (traduire en grec, araméen...)
→ Mais les CARACTÈRES restent Ashouri (lettres hébraïques carrées)
→ C'est valide !
→ Elle parle de changer la LANGUE (traduire en grec, araméen...)
→ Mais les CARACTÈRES restent Ashouri (lettres hébraïques carrées)
→ C'est valide !
↓
2
La Braïta dit qu'un texte en Ketav Ivri « ne rend pas les mains impures »
→ Elle parle de changer les CARACTÈRES (utiliser un autre alphabet)
→ Même si le texte est en hébreu, si ce n'est pas en Ashouri
→ C'est invalide !
→ Elle parle de changer les CARACTÈRES (utiliser un autre alphabet)
→ Même si le texte est en hébreu, si ce n'est pas en Ashouri
→ C'est invalide !
↓
✓
Conclusion : Il n'y a pas de contradiction !
La Mishna et la Braïta parlent de cas différents.
La sainteté dépend des CARACTÈRES (Ashouri), pas de la LANGUE.
La Mishna et la Braïta parlent de cas différents.
La sainteté dépend des CARACTÈRES (Ashouri), pas de la LANGUE.
ד. L'Objection d'Abayé : Un Problème dans la Braïta
Abayé n'est pas convaincu par l'explication de Rava. Il soulève une difficulté :
מְתִיב אַבָּיֵי: תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא — אֵיכָא?
Abayé objecte
« Si c'est comme tu dis, Rava... alors explique-moi quelque chose dans la Braïta ! »
🔍 L'analyse d'Abayé
Relisons la Braïta attentivement. Elle mentionne trois cas :
Les 3 cas de la Braïta :
Cas 1 : מִקְרָא שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם — Un texte hébreu qu'on a écrit en araméen
Cas 2 : תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא — Un texte araméen qu'on a écrit en hébreu
Cas 3 : כְּתָב עִבְרִי — Un texte en caractères Ivri (ancien alphabet)
Cas 1 : מִקְרָא שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם — Un texte hébreu qu'on a écrit en araméen
Cas 2 : תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא — Un texte araméen qu'on a écrit en hébreu
Cas 3 : כְּתָב עִבְרִי — Un texte en caractères Ivri (ancien alphabet)
Selon Rava, la Braïta parle uniquement des CARACTÈRES (pas de la langue). Mais Abayé remarque un problème :
🤔 La question d'Abayé :
« Le Cas 2 parle d'un "texte araméen écrit en hébreu" (תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא). »
« Or, où trouve-t-on de l'araméen dans les Tefillin et Mezouzot ? Il n'y en a pas ! Ces textes sont 100% en hébreu ! »
« Alors pourquoi la Braïta mentionne-t-elle ce cas si elle parle des Tefillin/Mezouzot ? Ce cas n'existe pas pour eux ! »
« Le Cas 2 parle d'un "texte araméen écrit en hébreu" (תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא). »
« Or, où trouve-t-on de l'araméen dans les Tefillin et Mezouzot ? Il n'y en a pas ! Ces textes sont 100% en hébreu ! »
« Alors pourquoi la Braïta mentionne-t-elle ce cas si elle parle des Tefillin/Mezouzot ? Ce cas n'existe pas pour eux ! »
💡 Ce qu'Abayé veut prouver
Si la Braïta mentionnait un cas qui n'existe pas dans les Tefillin/Mezouzot, c'est qu'elle ne parle pas que des caractères. Elle doit parler de quelque chose de plus large — peut-être aussi de la langue.
Et si la Braïta parle aussi de la langue, alors l'explication de Rava tombe à l'eau, et on revient à la contradiction initiale !
✅ La Réponse : La Braïta parle de la Meguila !
הָכָא בִּמְגִילָּה, דִּכְתִיב: כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ
La Guemara répond
« La Braïta ne parle pas (seulement) des Tefillin et Mezouzot ! »
« Elle parle (aussi) de la Megilat Esther ! »
Pourquoi ça résout le problème :
La Megilat Esther contient effectivement des mots araméens :
• פִּתְגָם (Pitgam) — « décret » (Esther 1:20)
• יְקָר (Yekar) — « honneur » (Esther 1:20)
Donc le Cas 2 de la Braïta (« un texte araméen écrit en hébreu ») existe bien — pour la Meguila !
De plus, la Meguila doit être écrite « כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ » — « selon son écriture et selon sa langue » (Esther 9:27). C'est-à-dire en Ashouri ET en Lashon HaKodesh, sans pouvoir changer ni l'un ni l'autre.
La Megilat Esther contient effectivement des mots araméens :
• פִּתְגָם (Pitgam) — « décret » (Esther 1:20)
• יְקָר (Yekar) — « honneur » (Esther 1:20)
Donc le Cas 2 de la Braïta (« un texte araméen écrit en hébreu ») existe bien — pour la Meguila !
De plus, la Meguila doit être écrite « כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ » — « selon son écriture et selon sa langue » (Esther 9:27). C'est-à-dire en Ashouri ET en Lashon HaKodesh, sans pouvoir changer ni l'un ni l'autre.
📊 Récapitulatif : Qui parle de quoi ?
| Texte | Parle de... | Cas concernés |
|---|---|---|
| La Mishna | Les Sefarim (Torah, Neviim, Ketouvim) | Peuvent être traduits (langue) mais en Ashouri (caractères) |
| La Braïta | La Meguila (et les rouleaux en général) | Doit rester en Ashouri ET en Lashon HaKodesh |
Conclusion : L'explication de Rava tient toujours ! La Mishna et la Braïta parlent de cas différents, et il n'y a pas de contradiction.
ה. Récapitulatif : Qui suit-on ?
La Guemara tranche la Halakha :
הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
La Halakha suit Rabban Chimon ben Gamliel :
Même pour les Sefarim (Torah, Neviim, Ketouvim), on ne peut les écrire qu'en hébreu ou en grec — mais pas dans une autre langue.
Même pour les Sefarim (Torah, Neviim, Ketouvim), on ne peut les écrire qu'en hébreu ou en grec — mais pas dans une autre langue.
| Type | Langue | Écriture | Support |
|---|---|---|---|
| Sefer Torah | Hébreu ou Grec | Ashouri | Parchemin + Encre |
| Tefillin | Hébreu uniquement | Ashouri | Parchemin + Encre |
| Mezouzot | Hébreu uniquement | Ashouri | Parchemin + Encre |
| Megilat Esther | Hébreu uniquement | Ashouri | Parchemin + Encre |
ו. Pourquoi le Grec est-il Spécial ?
La Guemara explique pourquoi Rabban Chimon ben Gamliel autorise spécifiquement le grec :
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? דִּכְתִיב: יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם
Le verset source (Bereshit 9:27) :
« יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם »
« Que Dieu embellisse Yefet, et qu'il réside dans les tentes de Shem »
« יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם »
« Que Dieu embellisse Yefet, et qu'il réside dans les tentes de Shem »
L'interprétation
יַפְיְפוּתוֹ שֶׁל יֶפֶת יְהֵא בְּאָהֳלֵי שֵׁם
« La beauté de Yefet sera dans les tentes de Shem »
1
Yefet est l'ancêtre de Yavan (la Grèce)
2
Shem est l'ancêtre d'Israël
3
Le verset prophétise que la beauté esthétique de la langue grecque pourra « résider » dans les écrits sacrés d'Israël
C'est pourquoi seul le grec — parmi toutes les langues étrangères — peut être utilisé pour écrire les Sefarim de manière valide. Car c'est la seule langue qui partage cette qualité de beauté avec l'hébreu, comme l'annonce le verset.
ז. L'Histoire de Talmi HaMelekh — La Traduction des Septante
La Guemara raconte l'histoire extraordinaire de la traduction de la Torah en grec :
מַעֲשֶׂה בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּנַס שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים וְהִכְנִיסָן בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם בָּתִּים וְלֹא גִּלָּה לָהֶם עַל מָה כְּנָסָן
Le roi Ptolémée1 a réuni 72 sages d'Israël.
Il les a placés dans 72 chambres séparées, sans leur révéler pourquoi.
Puis il est entré voir chacun individuellement et leur a dit :
Il les a placés dans 72 chambres séparées, sans leur révéler pourquoi.
Puis il est entré voir chacun individuellement et leur a dit :
כִּתְבוּ לִי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבְּכֶם
« Écrivez-moi la Torah de Moïse votre maître »
Le miracle :
נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד עֵצָה
« Le Saint, Béni soit-Il, a mis dans le cœur de chacun d'entre eux la même inspiration »
וְהִסְכִּימוּ כֻּלָּם לְדַעַת אַחַת
« Et ils ont tous abouti à une même décision »
Ils ont tous écrit exactement les mêmes modifications — sans se concerter !
נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד עֵצָה
« Le Saint, Béni soit-Il, a mis dans le cœur de chacun d'entre eux la même inspiration »
וְהִסְכִּימוּ כֻּלָּם לְדַעַת אַחַת
« Et ils ont tous abouti à une même décision »
Ils ont tous écrit exactement les mêmes modifications — sans se concerter !
ח. Les 14 Modifications (שִׁנּוּיִים)
Voici les 14 changements que les 72 sages ont faits identiquement, chacun dans sa chambre isolée :
-
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ→ אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץPour éviter que "Bereshit" soit compris comme le nom d'une divinité qui aurait créé Dieu. En grec sans voyelles, « Au commencement créa Dieu » pourrait être lu comme « Bereshit a créé Dieu ».
-
נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ→ אֶעֱשֶׂה אָדָם בְּצֶלֶם וּדְמוּתSingulier au lieu de pluriel — pour éviter l'idée qu'il y aurait plusieurs dieux (« Faisons l'homme » → « Je ferai l'homme »).
-
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי→ וַיְכַל בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי« Il termina le sixième jour » au lieu de « le septième » — pour éviter l'idée que Dieu aurait travaillé le Shabbat.
-
זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאוֹ→ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָםPluriel « Il les créa » au lieu du singulier — pour éviter des interprétations sur les deux visages ou l'androgyne primordial.
-
הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם→ אָבוֹא אֵרְדָה וְאָבְלָה שָׁם שְׂפָתָםSingulier « Je descendrai » au lieu de pluriel « Descendons » — pour éviter l'idée de plusieurs divinités à la Tour de Babel.
-
וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ→ וַתִּצְחַק שָׂרָה בִּקְרוֹבֶיהָ« Sarah a ri parmi ses proches » au lieu de « en elle-même » — pour éviter que Ptolémée (dont la femme s'appelait aussi Sarah) ne se moque de la matriarche.
-
כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר→ כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ שׁוֹר וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ אֵבוּס« Ils ont tué un taureau » au lieu de « un homme » — pour ne pas rappeler le meurtre de Shekhem et ne pas donner l'impression que les ancêtres étaient des assassins.
-
וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרַיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה→ וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרַיִם וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָהAjouter « et dans les autres pays » — car les 430 ans comptent depuis la Brit bein HaBetarim, pas seulement le séjour en Égypte (qui n'a duré que 210 ans).
-
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר→ וַיַּרְכִּבֵם עַל נוֹשְׂאֵי בְנֵי אָדָם« Sur des porteurs humains » au lieu de « sur l'âne » — pour ne pas dénigrer Moïse en suggérant qu'il n'avait qu'un simple âne (et non un char royal).
-
וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ→ וְאֶל זַאֲטוּטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ« Les jeunes gens » au lieu de « les nobles » — pour éviter l'idée que les nobles méritaient d'être punis (Zaatoutei est un terme qui préserve l'honneur).
-
לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי→ לֹא חֶמֶד אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי« Je n'ai désiré (Hemed) aucun bien d'eux » au lieu de « Je n'ai pris un seul âne (Hamor) » — sens plus général et plus noble.
-
אֲשֶׁר חָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים→ אֲשֶׁר חָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְהָאִיר לְכֹל הָעַמִּיםAjouter « pour éclairer tous les peuples » — pour éviter l'idée que Dieu aurait attribué les astres aux nations pour qu'elles les adorent.
-
וְהָלַךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי→ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לְעָבְדָםAjouter « de les servir » — pour clarifier que Dieu n'a pas commandé de servir ces dieux (et non pas qu'Il n'a pas commandé qu'ils existent).
-
אֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִיא→ אֶת צְעִירַת הָרַגְלַיִם« La petite aux pattes courtes » au lieu de « le lièvre (Arnevet) » — car la femme de Ptolémée s'appelait Arnevet, et il ne fallait pas qu'il pense qu'on se moquait de lui en mettant ce nom parmi les animaux impurs.
Le message :
Ce miracle montre que la traduction de la Torah n'était pas arbitraire. Hachem Lui-même a guidé les 72 sages pour qu'ils fassent exactement les mêmes modifications, prouvant ainsi la validité de la traduction en grec (qui deviendra la Septante).
Ce miracle montre que la traduction de la Torah n'était pas arbitraire. Hachem Lui-même a guidé les 72 sages pour qu'ils fassent exactement les mêmes modifications, prouvant ainsi la validité de la traduction en grec (qui deviendra la Septante).
✨ Actions pour Continuer
1 Partager ce cours
Faites profiter vos proches de cet enseignement approfondi.
2 Vérifier ses Tefillin
Faites vérifier vos Tefillin par un Sofer — ils doivent être en Ketav Ashouri.
✉️ Contact6 Découvrir nos livres
Explorez notre bibliothèque de livres sur la Torah et la Gueoula.
📖 Bibliothèqueהֲדְרָן עֲלָךְ מְגִילָּה נִקְרֵאת
Que le mérite de l'étude nous protège !
א. The Mishnah: The Fundamental Dispute
Our Mishnah establishes an essential distinction between the different sacred writings:
אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית
Translation: "There is no difference between Sefarim (Scripture) and Tefillin/Mezuzot, except that Sefarim may be written in any language, while Tefillin and Mezuzot may only be written in Ashuri (square Hebrew script)."
The Opinion of the Tana Kama (First Anonymous Sage)
| Type of Writing | Permitted Language | Script (Ketav) |
|---|---|---|
| Sefarim (Torah, Prophets, Writings) |
✓ Any language | Ashuri |
| Tefillin | Lashon HaKodesh only | Ashuri only |
| Mezuzot | Lashon HaKodesh only | Ashuri only |
The Opinion of Rabban Shimon ben Gamliel
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית
Rabban Shimon ben Gamliel says: "Even for Sefarim, the Sages only permitted them to be written in Greek and no other foreign language."
| Opinion | Sefarim — Permitted Languages |
|---|---|
| Tana Kama (Sages) | Any language |
| Rabban Shimon ben Gamliel | Greek (Yevanit) only |
ב. The Baraita: An Apparent Contradiction
The Gemara raises a contradiction (Kushya) from a Baraita:
מִקְרָא שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם וְתַרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא וּכְתָב עִבְרִי — אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם
The Baraita teaches:
• A Hebrew text (Mikra) written in Aramaic (Targum)
• An Aramaic text written in Hebrew
• Or any text written in Ketav Ivri (ancient Hebrew script)
→ Does not render hands impure (Tumah)
→ UNTIL it is written in Ashuri characters, on parchment, with ink.
• A Hebrew text (Mikra) written in Aramaic (Targum)
• An Aramaic text written in Hebrew
• Or any text written in Ketav Ivri (ancient Hebrew script)
→ Does not render hands impure (Tumah)
→ UNTIL it is written in Ashuri characters, on parchment, with ink.
⚠️ Key Point to Understand First
What does "render hands impure" (מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם) mean?
This is the halachic sign that a text possesses Kedushah (sanctity). The Sages decreed that all sacred texts render hands Tamei — so that people wash their hands after touching them, out of respect.
Therefore:
• A text that renders hands impure = it has Kedushah = it's a true sacred Sefer ✅
• A text that does NOT render hands impure = it has NO Kedushah = it's not considered sacred ❌
This is the halachic sign that a text possesses Kedushah (sanctity). The Sages decreed that all sacred texts render hands Tamei — so that people wash their hands after touching them, out of respect.
Therefore:
• A text that renders hands impure = it has Kedushah = it's a true sacred Sefer ✅
• A text that does NOT render hands impure = it has NO Kedushah = it's not considered sacred ❌
The Contradiction (Kushya)
| What it says | What it implies | |
|---|---|---|
| The Mishnah | "Sefarim can be written in any language" | A Sefer in Aramaic or Greek = VALID with Kedushah ✅ |
| The Baraita | "A text written in Aramaic doesn't render hands impure" | A Sefer in Aramaic = NO Kedushah ❌ |
🤔 The problem is now clear:
The Mishnah says we CAN write Sefarim in any language (so such a Sefer would be valid and sacred).
The Baraita says a text written other than in Ashuri has NO sanctity (it doesn't render hands impure).
→ This is contradictory! Either a Sefer in Aramaic is valid or it isn't — the two texts seem to say the opposite!
The Mishnah says we CAN write Sefarim in any language (so such a Sefer would be valid and sacred).
The Baraita says a text written other than in Ashuri has NO sanctity (it doesn't render hands impure).
→ This is contradictory! Either a Sefer in Aramaic is valid or it isn't — the two texts seem to say the opposite!
ג. Rava's Solution: Script vs Language
אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן בְּגוּפָן, כָּאן בִּלְשׁוֹנָן
Rava answers
"לָא קַשְׁיָא" — There is no difficulty!
"כָּאן בְּגוּפָן" — HERE (in the Baraita) we're talking about Gufan (the characters/form of the letters)
"כָּאן בִּלְשׁוֹנָן" — THERE (in the Mishnah) we're talking about Lashon (the language itself)
🔑 Rava's Brilliant Insight
We must distinguish two concepts:
1. לָשׁוֹן (Lashon) = The LANGUAGE, the TRANSLATION
Example: Writing the text in French, Greek, Aramaic...
2. גּוּפָן / כְּתָב (Gufan / Ketav) = The CHARACTERS, the ALPHABET, the FORM of the letters
Example: Using square Hebrew letters (אבג), Latin letters (ABC), the ancient Ivri alphabet...
1. לָשׁוֹן (Lashon) = The LANGUAGE, the TRANSLATION
Example: Writing the text in French, Greek, Aramaic...
2. גּוּפָן / כְּתָב (Gufan / Ketav) = The CHARACTERS, the ALPHABET, the FORM of the letters
Example: Using square Hebrew letters (אבג), Latin letters (ABC), the ancient Ivri alphabet...
📝 Concrete Example
| Case | Language | Characters | Result |
|---|---|---|---|
| Case A | French | אבג (Ashuri) ✅ | VALID according to Rava |
| Case B | Hebrew | ABC (Latin) ❌ | INVALID |
| Case C | Hebrew | Ketav Ivri (ancient) ❌ | INVALID |
Conclusion: There is no contradiction! The Mishnah and the Baraita speak of different cases. Sanctity depends on the CHARACTERS (must be Ashuri), not the LANGUAGE.
ד. Abaye's Objection: A Problem in the Baraita
מְתִיב אַבָּיֵי: תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא — אֵיכָא?
Abaye objects
"If that's what you say, Rava... then explain something in the Baraita!"
"Case 2 speaks of 'Aramaic text written in Hebrew' (תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא)."
"But where do you find Aramaic in Tefillin and Mezuzot? There is none! These texts are 100% Hebrew!"
"So why does the Baraita mention this case if it's talking about Tefillin/Mezuzot? This case doesn't exist for them!"
✅ The Answer: The Baraita Speaks of the Megillah!
הָכָא בִּמְגִילָּה, דִּכְתִיב: כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ
Solution: The Baraita isn't (only) talking about Tefillin and Mezuzot! It's talking about Megillat Esther!
The Megillah actually contains Aramaic words:
• פִּתְגָם (Pitgam) — "decree" (Esther 1:20)
• יְקָר (Yekar) — "honor" (Esther 1:20)
And the Megillah must be written "כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ" — "according to its writing and according to its language" (Esther 9:27). That is, in Ashuri AND in Lashon HaKodesh.
The Megillah actually contains Aramaic words:
• פִּתְגָם (Pitgam) — "decree" (Esther 1:20)
• יְקָר (Yekar) — "honor" (Esther 1:20)
And the Megillah must be written "כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ" — "according to its writing and according to its language" (Esther 9:27). That is, in Ashuri AND in Lashon HaKodesh.
ה. Summary: Whose Opinion Do We Follow?
הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
The Halakha follows Rabban Shimon ben Gamliel:
Even for Sefarim (Torah, Prophets, Writings), they can only be written in Hebrew or Greek — but not in any other language.
Even for Sefarim (Torah, Prophets, Writings), they can only be written in Hebrew or Greek — but not in any other language.
| Type | Language | Script | Material |
|---|---|---|---|
| Sefer Torah | Hebrew or Greek | Ashuri | Parchment + Ink |
| Tefillin | Hebrew only | Ashuri | Parchment + Ink |
| Mezuzot | Hebrew only | Ashuri | Parchment + Ink |
| Megillat Esther | Hebrew only | Ashuri | Parchment + Ink |
ו. Why is Greek Special?
יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם
The source verse (Genesis 9:27):
"May God beautify Yefet, and may he dwell in the tents of Shem"
Interpretation: The beauty of Yefet (ancestor of Greece) shall be in the tents of Shem (ancestor of Israel).
This is why only Greek — among all foreign languages — can be used to write valid Sefarim. Because it's the only language that shares this quality of beauty with Hebrew, as the verse announces.
"May God beautify Yefet, and may he dwell in the tents of Shem"
Interpretation: The beauty of Yefet (ancestor of Greece) shall be in the tents of Shem (ancestor of Israel).
This is why only Greek — among all foreign languages — can be used to write valid Sefarim. Because it's the only language that shares this quality of beauty with Hebrew, as the verse announces.
ז. The Story of King Ptolemy — The Septuagint
מַעֲשֶׂה בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּנַס שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים
King Ptolemy1 gathered 72 sages of Israel.
He placed them in 72 separate chambers, without revealing why.
Then he visited each one individually and said:
He placed them in 72 separate chambers, without revealing why.
Then he visited each one individually and said:
כִּתְבוּ לִי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבְּכֶם
"Write for me the Torah of Moses your teacher"
The Miracle:
נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד עֵצָה
"The Holy One, Blessed be He, placed in the heart of each one of them the same inspiration"
וְהִסְכִּימוּ כֻּלָּם לְדַעַת אַחַת
"And they all arrived at the same conclusion"
They all wrote exactly the same 14 modifications — without consulting each other!
נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד עֵצָה
"The Holy One, Blessed be He, placed in the heart of each one of them the same inspiration"
וְהִסְכִּימוּ כֻּלָּם לְדַעַת אַחַת
"And they all arrived at the same conclusion"
They all wrote exactly the same 14 modifications — without consulting each other!
ח. The 14 Modifications (שִׁנּוּיִים)
Here are the 14 changes that the 72 sages made identically, each in his isolated chamber:
-
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים→ אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁיתTo avoid "Bereshit" being understood as the name of a deity who created God.
-
נַעֲשֶׂה אָדָם (Let us make man)→ אֶעֱשֶׂה אָדָם (I will make man)Singular instead of plural — to avoid the idea of multiple gods.
-
וַיְכַל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי (He finished on the seventh day)→ וַיְכַל בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי (He finished on the sixth day)To avoid the idea that God worked on Shabbat.
-
זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאוֹ (male and female He created him)→ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם (He created them)Plural "them" instead of singular — to avoid interpretations about the primordial androgyne.
-
הָבָה נֵרְדָה (Let us go down)→ אָבוֹא אֵרְדָה (I will go down)Singular instead of plural — to avoid the idea of multiple divinities at the Tower of Babel.
...and 9 more modifications, all made identically by all 72 sages!
The Message:
This miracle shows that the translation of the Torah was not arbitrary. Hashem Himself guided the 72 sages to make exactly the same modifications, thus proving the validity of the Greek translation (which would become the Septuagint).
This miracle shows that the translation of the Torah was not arbitrary. Hashem Himself guided the 72 sages to make exactly the same modifications, thus proving the validity of the Greek translation (which would become the Septuagint).
✨ Actions to Continue
1 Share this Shiur
Let your friends and family benefit from this in-depth teaching.
2 Check your Tefillin
Have your Tefillin checked by a Sofer — they must be in Ketav Ashuri.
✉️ Contactהֲדְרָן עֲלָךְ מְגִילָּה נִקְרֵאת
May the merit of Torah study protect us!
א. המשנה: המחלוקת היסודית
משנתנו קובעת הבחנה יסודית בין הכתבים הקדושים השונים:
אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית
משנה: אין הבדל בין ספרים לתפילין ומזוזות, אלא שהספרים יכולים להיכתב בכל לשון, ואילו תפילין ומזוזות נכתבים רק באשורית (כתב עברי מרובע).
דעת תנא קמא (החכם הראשון האנונימי)
| סוג הכתב | לשון מותרת | כתב |
|---|---|---|
| ספרים (תורה, נביאים, כתובים) |
✓ כל לשון | אשורית |
| תפילין | לשון הקודש בלבד | אשורית בלבד |
| מזוזות | לשון הקודש בלבד | אשורית בלבד |
דעת רבן שמעון בן גמליאל
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית
רבן שמעון בן גמליאל אומר: ״אף בספרים לא התירו שייכתבו אלא ביוונית בלבד — ולא בשום לשון זרה אחרת.״
| דעה | ספרים — לשונות מותרות |
|---|---|
| תנא קמא (חכמים) | כל לשון |
| רבן שמעון בן גמליאל | יוונית בלבד |
ב. הברייתא: סתירה לכאורה
הגמרא מקשה קושיא מברייתא:
מִקְרָא שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם וְתַרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא וּכְתָב עִבְרִי — אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם עַד שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ אַשּׁוּרִית עַל הַסֵּפֶר וּבַדְּיוֹ
הברייתא מלמדת:
• מקרא (טקסט עברי) שכתבו תרגום (בארמית)
• תרגום (טקסט ארמי) שכתבו מקרא (בעברית)
• או כל טקסט שנכתב בכתב עברי (האלפבית העברי הקדום)
→ אינו מטמא את הידיים
→ עד שיכתבנו אשורית על קלף ובדיו.
• מקרא (טקסט עברי) שכתבו תרגום (בארמית)
• תרגום (טקסט ארמי) שכתבו מקרא (בעברית)
• או כל טקסט שנכתב בכתב עברי (האלפבית העברי הקדום)
→ אינו מטמא את הידיים
→ עד שיכתבנו אשורית על קלף ובדיו.
⚠️ נקודה קריטית להבנה
מה פירוש ״מטמא את הידיים״?
זהו הסימן ההלכתי שלטקסט יש קדושה. חז״ל גזרו שכל כתבי הקודש מטמאים את הידיים — כדי שייטלו ידיים אחרי שנוגעים בהם, מתוך כבוד.
לכן:
• טקסט שמטמא את הידיים = יש לו קדושה = ספר קדוש אמיתי ✅
• טקסט שלא מטמא את הידיים = אין לו קדושה = לא נחשב קדוש ❌
זהו הסימן ההלכתי שלטקסט יש קדושה. חז״ל גזרו שכל כתבי הקודש מטמאים את הידיים — כדי שייטלו ידיים אחרי שנוגעים בהם, מתוך כבוד.
לכן:
• טקסט שמטמא את הידיים = יש לו קדושה = ספר קדוש אמיתי ✅
• טקסט שלא מטמא את הידיים = אין לו קדושה = לא נחשב קדוש ❌
הסתירה (קושיא)
| מה כתוב | מה המשמעות | |
|---|---|---|
| המשנה | ״ספרים נכתבים בכל לשון״ | ספר בארמית או יוונית = כשר עם קדושה ✅ |
| הברייתא | ״טקסט בארמית לא מטמא את הידיים״ | ספר בארמית = אין קדושה ❌ |
🤔 הבעיה ברורה עכשיו:
המשנה אומרת שאפשר לכתוב ספרים בכל לשון (וספר כזה יהיה כשר וקדוש).
הברייתא אומרת שטקסט שלא נכתב באשורית אין לו קדושה (לא מטמא את הידיים).
→ זו סתירה! או שספר בארמית כשר או שלא — שני הטקסטים אומרים ההפך!
המשנה אומרת שאפשר לכתוב ספרים בכל לשון (וספר כזה יהיה כשר וקדוש).
הברייתא אומרת שטקסט שלא נכתב באשורית אין לו קדושה (לא מטמא את הידיים).
→ זו סתירה! או שספר בארמית כשר או שלא — שני הטקסטים אומרים ההפך!
ג. תירוץ רבא: גופן לעומת לשון
אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן בְּגוּפָן, כָּאן בִּלְשׁוֹנָן
רבא משיב
״לא קשיא״ — אין קושי!
״כאן בגופן״ — כאן (בברייתא) מדובר על הגופן (הכתב/צורת האותיות)
״כאן בלשונן״ — שם (במשנה) מדובר על הלשון (השפה עצמה)
🔑 הרעיון הגאוני של רבא
יש להבחין בין שני מושגים:
1. לָשׁוֹן = השפה, התרגום
דוגמה: לכתוב את הטקסט בצרפתית, ביוונית, בארמית...
2. גּוּפָן / כְּתָב = התווים, האלפבית, צורת האותיות
דוגמה: להשתמש באותיות עבריות מרובעות (אבג), אותיות לטיניות (ABC), האלפבית העברי הקדום...
1. לָשׁוֹן = השפה, התרגום
דוגמה: לכתוב את הטקסט בצרפתית, ביוונית, בארמית...
2. גּוּפָן / כְּתָב = התווים, האלפבית, צורת האותיות
דוגמה: להשתמש באותיות עבריות מרובעות (אבג), אותיות לטיניות (ABC), האלפבית העברי הקדום...
📝 דוגמה קונקרטית
| מקרה | לשון | כתב | תוצאה |
|---|---|---|---|
| מקרה א | צרפתית | אבג (אשורי) ✅ | כשר לפי רבא |
| מקרה ב | עברית | ABC (לטיני) ❌ | פסול |
| מקרה ג | עברית | כתב עברי (קדום) ❌ | פסול |
מסקנה: אין סתירה! המשנה והברייתא מדברות על מקרים שונים. הקדושה תלויה בכתב (שחייב להיות אשורי), לא בלשון.
ד. קושיית אביי: בעיה בברייתא
מְתִיב אַבָּיֵי: תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא — אֵיכָא?
אביי מקשה
״אם כך כדבריך רבא... תסביר לי משהו בברייתא!״
״מקרה 2 מדבר על ׳תרגום שכתבו מקרא׳ (טקסט ארמי שנכתב בעברית).״
״אבל איפה יש ארמית בתפילין ומזוזות? אין! הטקסטים האלה הם 100% עברית!״
״אז למה הברייתא מזכירה את המקרה הזה אם היא מדברת על תפילין/מזוזות? המקרה הזה לא קיים אצלם!״
✅ התשובה: הברייתא מדברת על המגילה!
הָכָא בִּמְגִילָּה, דִּכְתִיב: כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ
פתרון: הברייתא לא מדברת (רק) על תפילין ומזוזות! היא מדברת על מגילת אסתר!
במגילה יש באמת מילים ארמיות:
• פִּתְגָם — ״גזירה״ (אסתר א:כ)
• יְקָר — ״כבוד״ (אסתר א:כ)
והמגילה צריכה להיכתב ״ככתבה וכלשונה״ (אסתר ט:כז). כלומר באשורית וגם בלשון הקודש.
במגילה יש באמת מילים ארמיות:
• פִּתְגָם — ״גזירה״ (אסתר א:כ)
• יְקָר — ״כבוד״ (אסתר א:כ)
והמגילה צריכה להיכתב ״ככתבה וכלשונה״ (אסתר ט:כז). כלומר באשורית וגם בלשון הקודש.
ה. סיכום: כמי הלכה?
הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:
אפילו ספרים (תורה, נביאים, כתובים) ניתן לכתוב רק בעברית או ביוונית — אבל לא בלשון אחרת.
אפילו ספרים (תורה, נביאים, כתובים) ניתן לכתוב רק בעברית או ביוונית — אבל לא בלשון אחרת.
| סוג | לשון | כתב | חומר |
|---|---|---|---|
| ספר תורה | עברית או יוונית | אשורית | קלף + דיו |
| תפילין | עברית בלבד | אשורית | קלף + דיו |
| מזוזות | עברית בלבד | אשורית | קלף + דיו |
| מגילת אסתר | עברית בלבד | אשורית | קלף + דיו |
ו. למה יוונית מיוחדת?
יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם
הפסוק המקורי (בראשית ט:כז):
״יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם״
הפירוש: יפיפותו של יפת (אבי יוון) יהא באהלי שם (אבי ישראל).
לכן רק יוונית — מכל הלשונות הזרות — יכולה לשמש לכתיבת ספרים כשרים. כי היא הלשון היחידה שחולקת את תכונת היופי עם העברית.
״יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם״
הפירוש: יפיפותו של יפת (אבי יוון) יהא באהלי שם (אבי ישראל).
לכן רק יוונית — מכל הלשונות הזרות — יכולה לשמש לכתיבת ספרים כשרים. כי היא הלשון היחידה שחולקת את תכונת היופי עם העברית.
ז. מעשה בתלמי המלך — תרגום השבעים
מַעֲשֶׂה בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּנַס שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים
המלך תלמי1 כינס שבעים ושניים זקנים מישראל.
הכניסם בשבעים ושניים בתים נפרדים, בלי לגלות להם למה.
אחר כך נכנס לכל אחד בנפרד ואמר:
הכניסם בשבעים ושניים בתים נפרדים, בלי לגלות להם למה.
אחר כך נכנס לכל אחד בנפרד ואמר:
כִּתְבוּ לִי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבְּכֶם
״כתבו לי תורת משה רבכם״
הנס:
נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד עֵצָה
״הקב״ה נתן בלב כל אחד ואחד את אותה ההשראה״
וְהִסְכִּימוּ כֻּלָּם לְדַעַת אַחַת
״וכולם הגיעו לאותה מסקנה״
כולם כתבו בדיוק את אותם 14 שינויים — בלי להתייעץ זה עם זה!
נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד עֵצָה
״הקב״ה נתן בלב כל אחד ואחד את אותה ההשראה״
וְהִסְכִּימוּ כֻּלָּם לְדַעַת אַחַת
״וכולם הגיעו לאותה מסקנה״
כולם כתבו בדיוק את אותם 14 שינויים — בלי להתייעץ זה עם זה!
ח. ארבע עשרה השינויים
הנה 14 השינויים שעשו 72 הזקנים באופן זהה, כל אחד בחדרו המבודד:
-
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים→ אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁיתכדי שלא יבינו ש״בראשית״ הוא שם של אל שברא את אלהים.
-
נַעֲשֶׂה אָדָם (רבים)→ אֶעֱשֶׂה אָדָם (יחיד)יחיד במקום רבים — כדי להימנע מרעיון של ריבוי אלים.
-
וַיְכַל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי→ וַיְכַל בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁיכדי להימנע מהרעיון שה׳ עבד בשבת.
-
זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאוֹ (יחיד)→ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם (רבים)רבים במקום יחיד — כדי להימנע מפרשנויות על האנדרוגינוס הקדמון.
-
הָבָה נֵרְדָה (רבים)→ אָבוֹא אֵרְדָה (יחיד)יחיד במקום רבים — כדי להימנע מרעיון של ריבוי אלים במגדל בבל.
...ועוד 9 שינויים נוספים, כולם נעשו באופן זהה על ידי כל 72 הזקנים!
המסר:
נס זה מוכיח שתרגום התורה לא היה שרירותי. הקב״ה בעצמו הנחה את 72 הזקנים לעשות בדיוק את אותם השינויים, וכך הוכיח את כשרות התרגום ליוונית (שיהפוך לתרגום השבעים).
נס זה מוכיח שתרגום התורה לא היה שרירותי. הקב״ה בעצמו הנחה את 72 הזקנים לעשות בדיוק את אותם השינויים, וכך הוכיח את כשרות התרגום ליוונית (שיהפוך לתרגום השבעים).
✨ פעולות להמשך
1 שתף את השיעור
זכה את חבריך ובני משפחתך בלימוד מעמיק זה.