Les Tossafot sur Meguila 23a-23b

אבל מששה של יום הכפורים לא בעי עד לקמן

Mais au sujet des six de Yom Kippour, il ne demande pas, [et ce] jusqu'à plus loin [dans la guémara].

קשיא אמאי לא בעי מד' של ראש חדש כנגד מי וכן של חולו של מועד

Cela pose une difficulté : pourquoi ne demande-t-il pas, pour les quatre de Roch 'Hodech, « en face de qui » [ils sont] ? Et de même pour ceux de 'Hol HaMoed.

וי"ל דקים ליה דטעמא דמוסף חשיב לטפויי חד גברא

Et l'on peut répondre : il lui est établi que la raison du moussaf justifie d'ajouter un seul homme ;

אבל לטפויי כל כך ביו"ט וביוה"כ ובשבת לא ס"ל משום כרת וסקילה אי לא משכחינן כנגד מי:

mais en ajouter autant à Yom Tov, à Yom Kippour et à Chabbat, il ne l'admet pas, à cause du karet et de la lapidation [qui s'y attachent] ; [il demande donc] si nous ne trouvions pas « en face de qui ».

פירש הקונטרס דאחשורוש

Le Kountrès (Rachi) a expliqué : [il s'agit] d'Assuérus.

וקשיא לומר שתקנו חכמים כנגד ענינו של אותו רשע

Et il est difficile de dire que les Sages aient institué [ce nombre] en face de l'affaire de ce méchant.

לכך פירש ר"ת אותן הכתובים בספר ירמיה (נב) ובמלכים (ב כה) כתיב ה'

C'est pourquoi Rabbénou Tam a expliqué : ce sont ceux qui sont écrits dans le livre de Jérémie (chap. 52) ; et dans Rois (II, chap. 25), il est écrit « cinq ».

ובירושלמי מפרש שהשנים שלא הוזכרו במלכים הם סופרי הדיינין:

Et le Yerouchalmi explique que les deux qui ne sont pas mentionnés dans Rois sont les scribes des juges.

מצעה גרסינן

Nous lisons « Mitséa » [sens incertain] :

שאם הוה מין לא היה מזכירו יעקב

car s'il était un min (hérétique), on n'aurait pas mentionné son nom, Yaakov,

דהא כתיב שם רשעים ירקב (משלי י׳:ז׳):

puisqu'il est écrit : « le nom des méchants pourrira » (Proverbes 10, 7).

פסק ר"ת דקיימא לן כמ"ד עולה

Rabbénou Tam a tranché que la halakha, pour nous, est comme celui qui dit « il compte » ;

ולכך אנו נוהגין בתעניות במנחה ובט"ב שהשלישי מפטיר וכן ביום הכפורים במנחה

et c'est pourquoi nous avons la coutume, aux jeûnes à Min'ha et à Tich'a BeAv, que le troisième soit maftir, et de même à Yom Kippour à Min'ha.

אבל בשבתות ובימים טובים וביוה"כ שחרית המפטיר לא הוי מן המנין

Mais les Chabbatot, les jours de fête et à Yom Kippour le matin, le maftir ne fait pas partie du nombre [requis],

דכיון שמותר להוסיף עליהם יכולין אנו לעשות מנהגינו אליבא דכולי עלמא

car puisqu'il est permis d'ajouter à ceux-ci, nous pouvons suivre notre coutume selon tous les avis :

דאי הוי הלכה כמ"ד אין עולה עבדינן שפיר

car si la halakha est comme celui qui dit « il ne compte pas », nous agissons bien ;

ואפילו הוי נמי הלכה כמאן דאמר עולה מ"מ אין לחוש שהרי מותר להוסיף

et même si la halakha est comme celui qui dit « il compte », il n'y a cependant pas lieu de craindre, puisqu'il est permis d'ajouter.

ואע"ג דאמרינן לקמן (מגילה דף כט:) חל להיות בואתה תצוה קורין שיתא בואתה תצוה וחד בכי תשא מכל מקום נהגו עכשיו לקרות המפטיר שהוא שמיני כל זה כדי לנהוג מנהגינו

Et bien que nous disions plus loin (Meguila 29b) : « Si [Roch 'Hodech] tombe [dans la paracha] Vé'atah Tetsavé, on lit six dans Vé'atah Tetsavé et un dans Ki Tissa », néanmoins ils ont pris maintenant l'habitude de lire comme maftir celui qui est le huitième, tout cela afin de suivre notre coutume.

וחזן שטעה וגמר כל הסדר של שבת יחזור ויקרא השביעי

Et le 'hazan qui s'est trompé et a terminé tout l'ordre de Chabbat, qu'il revienne et lise le septième.

וכן אם הוא יו"ט וקרא כל המנין שהוא צריך ושכח לקרות בחובת היום יחזור ספר תורה ויקרא אחר בחובת היום

De même, si c'est Yom Tov et qu'il a lu tout le nombre dont on a besoin mais a oublié de lire [le passage] de l'obligation du jour, on remet un séfer Torah et un autre lit [le passage] de l'obligation du jour,

ואחרון שקרא קודם הוי כמאן דליתיה

et le dernier qui a lu auparavant est considéré comme s'il n'existait pas.

אבל בשבת של חנוכה או בר"ח של חנוכה אין צריך כדאיתא בילמדנו דחנוכה דהלכתא אין משגיחין בחנוכה כל עיקר

Mais le Chabbat de 'Hanouca ou à Roch 'Hodech de 'Hanouca, ce n'est pas nécessaire, comme il est dit dans le Yelamdénou de 'Hanouca, car la halakha est qu'on ne tient aucun compte de 'Hanouca.

וימים שיש בהן קרבן מוסף גומר קדיש קודם שיוציא ספר תורה ובימים שאין בהן קרבן מוסף אין גומר קדיש קודם

Et les jours où il y a un sacrifice de moussaf, on termine le Kaddich avant de sortir le séfer Torah ; et les jours où il n'y a pas de sacrifice de moussaf, on ne termine pas le Kaddich avant.

ובשבת לא יקרא פחות מאחד ועשרים פסוקים לשבעה בני אדם כל חד וחד שלשה פסוקים

Et le Chabbat, on ne lira pas moins de vingt et un versets pour sept personnes, chacun trois versets ;

ובמנחה ובשני ובחמישי עשרה פסוקים

et à Min'ha, le lundi et le jeudi, dix versets.

ואם שכח ולא קרא כל כך יחזור ויקרא:

Et s'il a oublié et n'a pas lu autant, qu'il revienne et lise.

וקשיא לפי מנהגינו שאנו נוהגין בכל שבתות השנה שהמפטיר חוזר וקורא מה שקראו הראשונים ואין קורא כלל אחר כך

Et c'est difficile, selon notre coutume : car nous avons la coutume, tous les Chabbatot de l'année, que le maftir revienne lire ce que les premiers ont lu, et ne lit rien d'autre ensuite.

אם כן מאי קא משני כיון דמשום כבוד התורה הוא כנגדו נמי לא בעינן

S'il en est ainsi, que répond la guémara : « puisque c'est par respect pour la Torah, en face de lui aussi il n'est pas nécessaire » ?

אדרבה היה לו לומר כיון דאין קורא אלא מה שקראו הראשונים כנגדו לא בעינן

Au contraire, elle aurait dû dire : puisqu'il ne lit que ce que les premiers ont lu, « en face de lui » nous n'en avons pas besoin !

אלא שמע מינה דבימי התנאים היה המפטיר קורא מה שלא קראו הראשונים

Mais [il faut] en conclure qu'à l'époque des Tanaïm, le maftir lisait ce que les premiers n'avaient pas lu.

והכי נמי משמע מדתקינו ג' פסוקים כנגדו למפטיר בנביא כנגד מה שקרא בתורה למאן דאמר עולה כדאמרינן בסמוך

Et cela ressort aussi du fait qu'ils ont institué trois versets en face de lui, pour le maftir, dans les Prophètes, en face de ce qu'il a lu dans la Torah, selon celui qui dit « il compte », comme nous le dirons plus loin.

א"כ שמע מינה שהוא קורא מה שלא קראו הראשונים

S'il en est ainsi, on en conclut qu'il lit ce que les premiers n'ont pas lu.

וא"כ קשה למה אין אנו נוהגין לעשות כן

Et s'il en est ainsi, pourquoi ne faisons-nous pas de même ?

ונראה לפי שבימי החכמים לא היו אומרים קדיש בין אותן שקראו קודם המפטיר והמפטיר ולכך היה המפטיר מסיים

Et il semble [que c'est] parce qu'à l'époque des Sages, on ne disait pas de Kaddich entre ceux qui avaient lu avant le maftir et le maftir, et c'est pourquoi le maftir concluait.

אבל אחר שנסדר הש"ס ותקנו לומר קדיש בין אותם שקראו ראשונה והמפטיר

Mais après que le Talmud fut organisé, ils ont institué de dire le Kaddich entre ceux qui ont lu en premier et le maftir,

כמו שתקנו לומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן ויראו עינינו אחר השכיבנו שלא היו אומרים בימי התנאים

de même qu'ils ont institué de dire « Baroukh Hachem léolam amen véamen » et « Veyiréou énénou » après « Hachkivénou », qu'on ne disait pas à l'époque des Tanaïm,

והם תקנוהו להודיע שתפלת ערבית רשות

et ils l'ont institué pour faire savoir que la prière du soir est facultative (réchout) ;

והכי נמי תקנו לומר קדיש בין השבעה למפטיר להודיע שאינו ממנין השבעה

et de même ils ont institué de dire le Kaddich entre les sept et le maftir, pour faire savoir qu'il ne fait pas partie du nombre des sept.

והר"ר אליהו הנהיג את בני עירו שאפילו כשמוציאין שני ספרי תורות או שלשה נוהג מנהג זה שיקראו הראשונים הכל והמפטיר חוזר וקורא ממה שקראו הראשונים

Et Rabbi Eliyahou a instauré auprès des gens de sa ville que, même lorsqu'on sort deux séfarim Torah ou trois, on suive cette coutume : que les premiers lisent tout, et que le maftir revienne lire à partir de ce que les premiers ont lu.

וכן הנהיג רבינו משלם וכן נוהגין עכשיו בכל צרפת

Et de même l'a instauré Rabbénou Méchoullam, et c'est ainsi qu'on fait maintenant dans toute la France.

ושינו את מנהג רש"י ורבותיו ור"ת

Et ils ont changé la coutume de Rachi, de ses maîtres et de Rabbénou Tam.

והא שאין מוציאין ב' ספרי תורות בכל השבתות לקרוא בשניה וביום השבת כמו שעושין ביו"ט

Et quant au fait qu'on ne sort pas deux séfarim Torah tous les Chabbatot, pour lire dans le second [le passage] du jour du Chabbat comme on le fait à Yom Tov,

נראה לפי שאין בפרשה אלא שני פסוקים ואין קורין בתורה פחות מג' פסוקים

il semble [que c'est] parce qu'il n'y a dans cette paracha que deux versets, et qu'on ne lit pas moins de trois versets dans la Torah,

ואין להתחיל בפרשה שלמעלה או לסיים בפרשה שלמטה משום דלא הוי מענינו של יום

et qu'on ne peut pas commencer dans la paracha précédente, ni terminer dans la paracha suivante, parce que ce ne serait pas de l'affaire du jour.

ועוד י"ל לפי שצריך להפטיר בכל שבת מענינו של יום

Et on peut dire encore : parce qu'il faut faire une haftara chaque Chabbat en rapport avec l'affaire du jour,

ואי קרינן בשל שבת א"כ יהא צריך להפטיר בדסליק מיניה והיינו בשבת

et si nous lisions [dans le second séfer] celle du Chabbat, il faudrait alors faire la haftara à partir de ce qui y conclut, c'est-à-dire du Chabbat,

וא"כ יהו כל ההפטרות מענין אחד

et alors toutes les haftarot seraient d'un seul sujet.

ועוד י"ל לפי שלעולם אין קורין בספר תורה שני בקרבנות אלא באותן שבאין לכפרה

Et on peut dire encore : parce qu'on ne lit jamais dans le second séfer Torah les sacrifices, sauf ceux qui viennent pour l'expiation,

כדפירש לקמן פרק בני העיר (מגילה דף לא.) שקורין בהן ביו"ט ומהני לישראל כאילו הקריבום

comme il est expliqué plus loin au chapitre Bnei HaIr (Meguila 31a) : ceux qu'on lit à Yom Tov, et cela profite à Israël comme s'ils les avaient offerts ;

אבל קרבנות שבת אינן באין לכפרה ומש"ה אין קורין בהן:

mais les sacrifices du Chabbat ne viennent pas pour l'expiation, et c'est pourquoi on ne les lit pas.

ועל זה אנו סומכין

Et c'est sur cela que nous nous appuyons

שאין אנו מתרגמין הפטרות שבכל ימות השנה וכן הפרשיות:

pour ne pas traduire les haftarot de toute l'année, ni les parachiot.

בירושלמי מפרש שאם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן אפ"ה גומרין

Le Yerouchalmi explique que s'ils ont commencé à dix et que certains sont sortis, ils terminent quand même,

ועל היוצאים הוא אומר ועוזבי ה' יכלו (ישעיהו א׳:כ״ח)

et sur ceux qui sont sortis, [le verset] dit : « et ceux qui abandonnent l'Éternel périront » (Isaïe 1, 28),

וכן הלכה:

et telle est la halakha.

הקונטרס פירש בני אדם שבאו בבית הכנסת אחר שהתפללו הצבור ורוצים לומר קדיש וברכו צריך עשרה

Le Kountrès (Rachi) a expliqué : [il s'agit de] personnes qui sont venues au Beth Haknesset après que la communauté eut prié et qui veulent dire le Kaddich et Barekhou : il faut dix.

ור"ת פירש דבשבעה שלא שמעו עם שלש אחרים סגי

Et Rabbénou Tam a expliqué : à sept qui n'ont pas entendu, avec trois autres [qui ont entendu], cela suffit.

וה"נ איתא במס' סופרים רבותינו שבמערב אומרים בשבעה

Et de même il est [dit] dans le traité Soferim : nos maîtres de l'Occident disent [qu'on peut le faire] à sept,

ונותנים טעם לדבריהם דכתיב בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' (שופטים ה׳:ב׳-ג׳) דאיכא שבע תיבות

et ils donnent une raison à leurs paroles : car il est écrit « Bifroa' pera'ot béYisraël béhitnadèv 'am barekhou Hachem » (Juges 5, 2-3), où il y a sept mots.

וי"א אפילו בששה משום דברכו הוי הששי

Et certains disent : même à six, parce que « barekhou » est le sixième [mot].

ור"ת כתב בספר הישר בחמשה משום דליכא אלא חמש תיבות עד ברכו

Et Rabbénou Tam a écrit dans le Séfer HaYachar : à cinq, parce qu'il n'y a que cinq mots jusqu'à « barekhou ».

ונ"ל אפילו בשלשה שלא שמעו

Et il me semble : même à trois qui n'ont pas entendu.

והכי פירושו דקרא בפרוע פרעות בישראל שלא עשו מה שמוטל עליהם לעשות אז יתנדב העם לברך ה'

Et voici l'explication du verset « bifroa' pera'ot béYisraël » : quand ils n'ont pas fait ce qui leur incombait de faire, alors le peuple s'offrira à bénir l'Éternel,

וליכא אלא שלש תיבות עד בהתנדב

et il n'y a que trois mots jusqu'à « béhitnadèv ».

ותלמידי רש"י פירשו משמו דאפילו בשביל אחד שלא שמע יכולים הם לפרוס על שמע

Et les disciples de Rachi ont expliqué en son nom que même pour un seul qui n'a pas entendu, ils peuvent faire la « prisa al Chéma »,

ואפילו אותו ששמע כבר יכול להוציא אותן שלא שמעו

et même celui qui a déjà entendu peut faire sortir [quittes] ceux qui n'ont pas entendu,

כמו שאנו רואים שליח צבור שאף על פי שהתפלל כבר השמונה עשרה ברכות בלחש חוזר ומתפלל בקול רם

comme nous voyons que le chaliah tsibour, bien qu'il ait déjà prié la 'Amida (dix-huit bénédictions) à voix basse, revient et prie à voix haute.

ואע"פ שכולנו בקיאין עכשיו מ"מ י"ל דאין זה ראייה כל כך

Et bien que nous soyons tous maintenant experts, on peut dire néanmoins que ce n'est pas une preuve si forte,

דשאני השמונה עשרה ברכות שהרי אם היה מתפלל מתחילה בקול רם שמא לא יכוונו לבם להגיע עם שליח צבור במקום קדושה ומודים

car la 'Amida est différente : si l'on avait prié dès le début à voix haute, peut-être que leur cœur ne se concentrerait pas pour arriver avec le chaliah tsibour au moment de la Kedoucha et de « Modim ».

ור"ת לא היה רוצה לעשות אפילו לעצמו:

Et Rabbénou Tam ne voulait pas le faire, même pour lui-même.

פירש ר"י דלא מיירי בברכת המזון

Ri (Rabbénou Yits'hak) a expliqué : [la guémara] ne parle pas du Birkat Hamazon,

שהרי לא היתה ברחוב העיר כדפי' פרק קמא דכתובות (דף ח: ושם)

puisqu'il n'était pas [dit] sur la place de la ville, comme je l'ai expliqué au premier chapitre de Ketoubot (8b, à cet endroit).

אלא מיירי בברכות שהיו אומרים ברחוב העיר במעמדות שהיו עושין לנחם אבלים

Mais elle parle des bénédictions qu'on disait sur la place de la ville, lors des maamadot qu'on faisait pour consoler les endeuillés.

אבל בשל ברכת המזון סגי בשלשה והוא עצמו מצטרף כדפירש הטעם שם:

Mais pour [la bénédiction] du Birkat Hamazon, trois suffisent, et l'endeuillé lui-même se joint [aux trois, pour le zimoun], comme il en a expliqué la raison à cet endroit.

קשיא לי אמאי לא בעי אחד עשר

Cela me pose une difficulté : pourquoi n'a-t-on pas besoin de onze ?

דאין ב"ד שקול בכל דבר שהוא תלוי שעומד בשקול הדעת:

car un tribunal ne peut pas être à parité (nombre pair) : dans toute chose qui dépend [de son jugement], il repose sur la pesée des opinions.

פירש הקונטרס פ"ק דסנהדרין (דף טו.)

Le Kountrès (Rachi) a expliqué [en renvoyant à] Sanhédrin, premier chapitre (15a) :

והא אין נמכר בשוק כעבד לכן אין קדוש

car il n'est pas vendu au marché comme un esclave ; c'est pourquoi il n'est pas consacrable.

וקשיא אמאי לא קאמר דמיירי בעבד כנעני שיכול אדם להקדישו

Et c'est difficile : pourquoi ne dit-on pas qu'il s'agit d'un esclave cananéen, qu'un homme peut consacrer ?

דהא עבד כנעני שפיר קרוי אדם

car l'esclave cananéen est bien appelé « homme »,

כדאמרינן פ' השולח (גיטין לח: ושם) כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה לרבות עבדו ושפחתו הכנענים

comme nous le disons au chapitre HaSholéa'h (Guittin 38b, à cet endroit) : « Tout interdit qui sera voué parmi les hommes ne sera pas racheté » — pour inclure son esclave et sa servante cananéens.

וי"ל דאי איתא דמיירי בעבד כנעני סגי בשלשה

Et on peut répondre : s'il s'agissait d'un esclave cananéen, trois suffiraient,

אבל בעשרה לא כדאיתא בירושלמי גזרה שמא ישמעו ויברחו

mais dix non, comme il est [dit] dans le Yerouchalmi, par précaution : de peur qu'ils entendent et s'enfuient.

וא"ת אימא דההיא ירושלמי איירי בדינא דרבנן אבל בדינא דאורייתא צריך עשרה

Et si tu dis : disons que ce Yerouchalmi parle d'une règle rabbinique, mais pour une règle de la Torah il faut dix,

וא"כ הדר קושיין לדוכתיה דכי פריך אדם מי קדיש לישני דמיירי בעבד כנעני

alors la difficulté revient à sa place : car lorsque la guémara objecte « un homme est-il consacrable ? », qu'elle réponde qu'il s'agit d'un esclave cananéen !

וי"ל דפשיטא ליה דמתניתין חשיב ותני הדינין שצריך לעשות

Et on peut répondre : il est évident pour [la guémara] que la Michna énumère et enseigne les jugements qu'il faut faire,

וא"כ אי איתא דאיירי בעבד הא הוה בשלשה

et s'il s'agissait d'un esclave, cela se ferait à trois.

ועוד נראה דסבר ליה למקשן דאי איתא דמיירי בעבד הוה ליה לפרושי בהדיא הקרקעות והעבדים תשעה וכהן

Et il semble aussi que l'objecteur pense que, s'il s'agissait d'un esclave, [la Michna] aurait dû expliquer clairement : « les terres et les esclaves, neuf et un cohen »,

כדקתני בכל מקום הקרקעות והעבדים

comme elle l'enseigne en tout lieu : « les terres et les esclaves ».

[וע"ע תוספות סנהדרין טו. ד"ה אדם]:

[Et voir aussi les Tossafot, Sanhédrin 15a, d.h. « Adam ».]

משמע דעבד עברי איתקש לקרקעות

Il ressort [de ce passage] qu'un esclave hébreu est assimilé aux terres.

והכי נמי משמע פרק קמא דקדושין (דף ז. ושם) דאשה הוה לה נכסים שיש להן אחריות מטעם דעבד איתקש לקרקע

Et cela ressort aussi du premier chapitre de Kiddouchin (7a, à cet endroit) : qu'une femme possède des biens qui ont une garantie (ahrayout), en raison de ce que l'esclave est assimilé à la terre.

וקשיא דהיינו דווקא עבד כנעני דעליה כתיב קרא דוהתנחלתם

Et c'est difficile : car cela [n'est vrai] que de l'esclave cananéen, au sujet duquel est écrit le verset « vous les posséderez en héritage » ;

אבל עבד עברי לא מצינו כלל דאיתקש לקרקע

mais pour l'esclave hébreu, nous n'avons trouvé nulle part qu'il soit assimilé à la terre.

ודאי ההיא דקדושין יש לדחות כדפירש' שם

Certes, ce [passage] de Kiddouchin peut être repoussé, comme je l'ai expliqué à cet endroit,

אבל הכא קשיא:

mais ici c'est difficile.