אַחַת הַתְּשׁוּבוֹת הַמְפֻרְסָמוֹת לַסְּמִיכוּת: הַמִּלָּה “תָתוּרוּ” מַזְכִּירָה אֶת חֵטְא הַמְרַגְּלִים, שֶׁמֹּשֶׁה שָׁלַח “לָתוּר אֶת הָאָרֶץ” — וְהֵם תָּרוּ אַחֲרֵי לִבָּם וְעֵינֵיהֶם וְהֵבִיאוּ אֶת הָאָסוֹן. הַצִּיצִית בָּאָה לְהַזְכִּיר: לֹא תָתוּרוּ.

רַשִׁ”i מְדַיֵּק שֶׁהַסְּמִיכוּת צְפוּפָה יוֹתֵר מִשֶּׁנִּדְמֶה, אַף שֶׁבֵּין פָּרָשַׁת הַמְרַגְּלִים לְפָרָשַׁת צִיצִית יֵשׁ שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת: דִּין “אִם כָּל הָעֵדָה” (חֵטְא הַצִּבּוּר), וְהַמַּעֲשֶׂה בַּמְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּשַׁבָּת. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַמְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּשַׁבָּת לְבֵין פָּרָשַׁת צִיצִית?

שָׁאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה: מִפְּנֵי מָה חִלֵּל זֶה אֶת הַשַּׁבָּת? וּמֹשֶׁה הֵשִׁיב: אֵינִי יוֹדֵעַ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל תְּפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ, רוֹאֶה אוֹתָם וְחוֹזֵר מִמַּעֲשָׂיו; אַךְ בְּשַׁבָּת — שֶׁאֵין תְּפִילִּין — לָכֵן נִכְשַׁל זֶה.

אָמַר לוֹ: “צֵא וּבְרֹר לָהֶם מִצְוָה שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים בָּהּ אַף בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים” — זוֹ מִצְוַת צִיצִית. לְפִיכָךְ הַצִּיצִית מְחֻבֶּרֶת לַשַּׁבָּת, וְהִיא מַזְכִּירָה שֶׁלֹּא לְחַלְּלָהּ.

בְּפֶה שֶׁל אָדָם 32 שִׁנַּיִם: 16 לְמַעְלָה וְ-16 לְמַטָּה, וּמְחֻלָּקוֹת 8 מִיָּמִין וּ-8 מִשְּׂמֹאל. וּכְנֶגְדָּן בַּצִּיצִית 32 גְּדִילִים — 8 בְּכָל אַחַת מֵאַרְבַּע הַכְּנָפוֹת.

בְּשִׁיר הַשִּׁירִים שְׁנֵי פְּסוּקִים דּוֹמִים: “שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת” וְ“שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים”. חֲזַ”ל דּוֹרְשִׁים: הָאֶחָד כְּנֶגֶד קִצְבַּת הָעֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה בַּשָּׁבוּעַ, וְהַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד הַתְּמִידִים שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים בַּמִּקְדָּשׁ.

עֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעַ: שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי שָׁלֹשׁ וְשָׁלֹשׁ (שֵׁשׁ), שַׁבָּת שֶׁבַע, וּבְמִנְחָה שָׁלֹשׁ — סַךְ הַכֹּל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה.

תְּמִידִים: שְׁנֵי כְּבָשִׂים בְּכָל יוֹם, אַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשָּׁבוּעַ, וְעוֹד שְׁנֵי כְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף שַׁבָּת — סַךְ הַכֹּל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. הֲרֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד עַמּוּד הַתּוֹרָה, וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד עַמּוּד הָעֲבוֹדָה.

הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל שְׁלוֹשָׁה: תּוֹרָה, עֲבוֹדָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים. הַשִּׁנַּיִם לְמַעְלָה — תּוֹרָה; הַשִּׁנַּיִם לְמַטָּה — עֲבוֹדָה (הַקָּרְבָּנוֹת, וּבִמְקוֹמָם הַתְּפִילּוֹת).

וּגְמִילוּת חֲסָדִים? זֶה הַחִיּוּךְ. כְּמוֹ שֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב אֶת יְהוּדָה “וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב” — הַמַּלְבִּין שִׁנָּיו לַחֲבֵרוֹ (מְחַיֵּךְ אֵלָיו) עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד גָּדוֹל יוֹתֵר מִמַּשְׁקֵהוּ חָלָב.

שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה גְּדִילִים מִלְּפָנִים (תּוֹרָה), וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מֵאָחוֹר (עֲבוֹדָה). בְּפָרָשַׁת צִיצִית מְקַבְּצִים אֶת אַרְבַּעַת הַפְּתִילִים, מַצְמִידִים אוֹתָם לַלֵּב וּמְנַשְּׁקִים: שְׁמוֹנֶה כָּפוּל אַרְבַּע — שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, גִּימַטְרִיָּה “לֵב”. זֶהוּ הַלֵּב הַטּוֹב — הַחִיּוּךְ, גְּמִילוּת חֲסָדִים. וּבְשַׁבָּת אוֹמְרִים “וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת”.

וְהַגִּימַטְרִיָּה: צִיצִית שֵׁשׁ מֵאוֹת, וְעוֹד שְׁמוֹנָה גְּדִילִים וַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים — תַּרְיַ”ג. “וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'”.

הַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְהַיָּם לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ לְלִבְנַת הַסַּפִּיר שֶׁתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד. הַמַּבִּיט בַּתְּכֵלֶת עוֹלֶה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַד הַכִּסֵּא וְנִמְנָע מִן הָעֲבֵרָה.

וְגַם הַיּוֹם, שֶׁאֵין לָנוּ פְּתִיל תְּכֵלֶת — דַּוְקָא זֶה מְחַזֵּק עוֹד יוֹתֵר: הַכֹּל נָעוּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַחַי בְּתוֹדָעָה זוֹ מְמַעֵט בִּשְׁטֻיּוֹת, מִתְתַּקֵּן, וּמְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

A famous answer to the juxtaposition: the word “taturu” (scout) recalls the sin of the spies, whom Moshe sent “to scout the land” — and they scouted after their heart and eyes and brought disaster. The tzitzit comes to remind us: do not scout after them.

Rashi notes the juxtaposition is tighter than it seems — even though between the spies and tzitzit there are two passages: the law of “if the whole congregation sins,” and the account of the man gathering wood on Shabbat. The question arises: what is the link between the wood-gatherer on Shabbat and the passage of tzitzit?

The Holy One asked Moshe: why did this man desecrate Shabbat? Moshe answered: I do not know. Said the Holy One: on the six weekdays Israel has tefillin on head and arm, he sees them and turns back from wrongdoing; but on Shabbat — with no tefillin — he stumbled.

He said: “Go and select for them a mitzvah they will keep also on Shabbatot and festivals” — this is the mitzvah of tzitzit. Therefore tzitzit is bound to Shabbat, and it reminds us not to desecrate it.

A person’s mouth has 32 teeth: 16 above and 16 below, divided 8 on the right and 8 on the left. Corresponding to them, the tzitzit has 32 threads — 8 on each of the four corners.

Shir HaShirim has two similar verses: “Your teeth are like a flock of counted ones” and “like a flock of ewes.” Our Sages expound: one corresponds to the fixed number of aliyot to the Torah in a week, the other to the daily offerings (temidim) brought in the Temple.

Aliyot to the Torah in a week: Monday and Thursday three and three (six), Shabbat seven, and three at Mincha — sixteen in all.

Temidim: two lambs each day, fourteen in a week, plus two for the Shabbat Musaf — sixteen in all. Thus sixteen correspond to the pillar of Torah, and sixteen to the pillar of Avodah (service).

The world stands on three: Torah, Avodah, and acts of loving-kindness (gemilut chasadim). The upper teeth — Torah; the lower teeth — Avodah (the offerings, and in their place the prayers).

And gemilut chasadim? It is the smile. As Yaakov blessed Yehuda, “and white of teeth from milk” — one who shows his teeth to his fellow (smiles at him) does him a kindness greater than giving him milk to drink.

Sixteen threads in front (Torah) and sixteen behind (Avodah). In the passage of tzitzit we gather the four threads, press them to the heart, and kiss them: eight times four — thirty-two, the gematria of “lev” (heart). This is the good heart — the smile, gemilut chasadim. And on Shabbat we say “Purify our heart to serve You in truth.”

And the gematria: tzitzit is six hundred, plus eight threads and five knots — 613. “And you shall remember all the commandments of Hashem.”

Techelet resembles the sea, the sea the sky, and the sky the sapphire brick beneath the Throne of Glory. One who gazes at the techelet rises in thought up to the Throne and is kept from sin.

And today, when we have no thread of techelet — this strengthens us all the more: everything is held within the providence of the Holy One. One who lives with this awareness lessens his follies, refines himself, and hastens the redemption, speedily in our days, amen.

Une réponse célèbre à cette juxtaposition : le mot « tatourou » (explorer) rappelle la faute des explorateurs, que Moché envoya « explorer le pays » — et ils explorèrent après leur cœur et leurs yeux, provoquant le désastre. La tsitsit vient rappeler : ne partez pas après eux.

Rachi précise que la juxtaposition est plus serrée qu’il n’y paraît — bien qu’entre les explorateurs et la tsitsit il y ait deux passages : la loi « si toute l’assemblée faute », et le récit de l’homme ramassant du bois le Chabbat. La question se pose : quel lien entre le ramasseur de bois le Chabbat et la paracha de la tsitsit ?

Le Saint béni soit-Il demanda à Moché : pourquoi cet homme a-t-il profané le Chabbat ? Moché répondit : je ne sais pas. Le Saint béni soit-Il dit : durant les six jours de la semaine, Israël a les téfilin à la tête et au bras, il les voit et revient de ses actes ; mais le Chabbat — sans téfilin — il a trébuché.

Il lui dit : « Va et choisis-leur une mitsva qu’ils pratiqueront aussi les Chabbatot et les jours de fête » — c’est la mitsva de la tsitsit. C’est pourquoi la tsitsit est liée au Chabbat, et elle rappelle de ne pas le profaner.

La bouche de l’homme a 32 dents : 16 en haut et 16 en bas, réparties 8 à droite et 8 à gauche. À leur image, la tsitsit a 32 fils — 8 à chacun des quatre coins.

Le Chir HaChirim a deux versets semblables : « Tes dents sont comme un troupeau compté » et « comme un troupeau de brebis ». Nos Sages enseignent : l’un correspond au nombre fixe de montées à la Torah dans la semaine, l’autre aux offrandes quotidiennes (temidim) apportées au Temple.

Montées à la Torah dans la semaine : lundi et jeudi trois et trois (six), Chabbat sept, et trois à Min’ha — seize en tout.

Temidim : deux agneaux chaque jour, quatorze dans la semaine, plus deux pour le Moussaf du Chabbat — seize en tout. Ainsi seize face au pilier de la Torah, et seize face au pilier de l’Avoda (le service).

Le monde repose sur trois : la Torah, l’Avoda et les actes de bonté (guémilout hassadim). Les dents du haut — la Torah ; les dents du bas — l’Avoda (les offrandes, et à leur place les prières).

Et la guémilout hassadim ? C’est le sourire. Comme Yaakov bénit Yehouda « et les dents blanches de lait » — celui qui montre ses dents à son prochain (lui sourit) lui fait une bonté plus grande que de lui donner du lait à boire.

Seize fils devant (Torah) et seize derrière (Avoda). Dans la paracha de la tsitsit, on rassemble les quatre fils, on les presse contre le cœur et on les embrasse : huit fois quatre — trente-deux, guématria de « lev » (cœur). C’est le bon cœur — le sourire, la guémilout hassadim. Et le Chabbat nous disons « Purifie notre cœur pour Te servir en vérité ».

Et la guématria : tsitsit vaut six cents, plus huit fils et cinq nœuds — 613. « Vous vous souviendrez de tous les commandements de Hachem. »

Le tékhélet ressemble à la mer, la mer au firmament, et le firmament à la brique de saphir sous le Trône de Gloire. Celui qui contemple le tékhélet s’élève en pensée jusqu’au Trône et se garde de la faute.

Et aujourd’hui, alors que nous n’avons pas de fil de tékhélet — cela nous renforce encore davantage : tout est tenu dans la providence du Saint béni soit-Il. Celui qui vit dans cette conscience diminue ses sottises, s’affine, et rapproche la guéoula, bientôt et de nos jours, amen.