ניסים יומיומיים ונוכחות ה׳
חֲנֻכָּה · ניסים יומיומיים ונוכחות ה׳ · חגים · תשפ״ו
חנוכה: המלחמה הרוחנית של היוונים, נס פך השמן, ונוכחות ה׳ בפרטים הקטנים של חיינו
ניסים יומיומיים ונוכחות ה׳
שיעורו של מר יהודה חימי
חנוכה: המלחמה הרוחנית של היוונים, נס פך השמן, ונוכחות ה׳ בפרטים הקטנים של חיינו
שיעורו של מר יהודה חימי · ניסים יומיומיים ונוכחות ה׳ · חגים · תשפ״ה

מלחמת היוונים נועדה להחשיך את עיניהם של ישראל (לבטל תורה, קידוש החודש, ברית מילה ושבת), ולא להשמיד פיזית כמו בפורים.

פך השמן הקטן שנשאר שלם לא היה נחוץ הלכתית (הכלל « אין טומאה בציבור » היה מתיר אחרת) אלא היווה « קריצה » מהקב״ה שמראה את נוכחותו.

כמו אצל יוסף (השיירה המבושמת) ודוד (נפילת גוליית קדימה), הקב״ה פועל דרך פרטים שנראים חסרי חשיבות בחיינו.

כל נשימה וכל « צירוף מקרים » טוב הוא למעשה נס מתמשך שעלינו ללמוד להרגיש.

הדלקת נרות חנוכה מזכירה לנו שאור ה׳ תמיד נוכח, גם בחושך, עד לביאת המשיח.

📖 השיעור המלא
1 חנוכה שמח! המלחמה להחשיך את עינינו

ערב טוב וחנוכה שמח! בעזרת השם ניגע בעניין שקשור לחנוכה, ברוח הפרשיות שבהן אנחנו נמצאים.

כל המלחמה של היוונים נגד עם ישראל היתה להחשיך את עיניהם של ישראל. זו לא היתה מלחמה גופנית כמו בפורים, שבו רצו להשמיד ולהרוג את כל היהודים. בתקופת היוונים, מי שרצה להתייוון היה ממשיך לחיות. העיקר בעיניהם היה: שלא ילמדו תורה, שלא יקדשו את החודש, שלא יעשו ברית מילה, שלא ישמרו שבת.

העניין הזה רמוז כבר בפסוק השני בתורה.

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִםבראשית א:ב
אומרים חז״ל: תוהו – זה גלות בבל. בוהו – זה גלות פרס (מלשון « ויבהל המן »). חושך – זה גלות יוון, שרצתה להחשיך את עיניהם של ישראל. תהום – זו גלות רומי.

אבל מה, יש לנו תקווה? המשך הפסוק אומר: « וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם » – זה מלך המשיח! אחרי גלות רומי יבוא מלך המשיח.

2 התשובה לחושך: האור

כנגד הניסיון להחשיך את עיניהם של ישראל, אנחנו עושים חנוכה – מדליקים נרות. זה בעצם עיקר המצוה של חנוכה.

כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹרמשלי ו:כג

אנחנו גם אומרים הלל בתפילה, ובתפילת העמידה מוסיפים « על הניסים », שבו אומרים:

« שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה »
שני רבדים: כפשוטו – הניסים נעשו « בימים ההם », בשמונת ימי החנוכה. בעומק הדברים – הניסים שעשית לאבותינו, אתה עושה לנו גם בזמן הזה, היום!
3 לפתח רגישות רוחנית

אנחנו צריכים להיות מספיק רגישים מבחינה רוחנית כדי להרגיש שהקב״ה עושה לנו ניסים גם בזמן הזה. כל דקה שאנחנו נושמים זה בעצם נס.

אבל אנחנו לא חיים באמת בתודעה הזאת. אנחנו לא מבינים שהכל זה נס; צריך נס גדול כדי שנרגיש שהיה נס. אבל באמת, כל רגע שהקב״ה בורא הוא נס בפני עצמו.

4 נס פך השמן

כדי להמחיש את זה דרך חנוכה, בואו נראה מה קרה. היוונים נכנסו למקדש וטימאו את כל השמנים, כי הם לא רצו שידליקו את המנורה בבית המקדש.

אבל כמו שמובא במסכת שבת (כ״א ע״ב), הם « פספסו » פך קטן אחד, חתום בחותמו של כהן גדול, שהיה בו שמן שהספיק ליום אחד בלבד. ונעשה נס, והוא הספיק לשמונה ימים.

עולה שאלה: מה היה מיוחד בפך הקטן הזה? הרי לפי הכלל « אין טומאה בציבור » הם יכלו להדליק את המנורה גם בשמן טמא!

תשובה: זה בדיוק העניין. הקב״ה רצה להראות להם: « אני איתכם! » הפך הקטן החתום היה קריצה מן השמים.

5 שתי קריצות מן השמים: יוסף ודוד

בואו ניתן עוד שתי דוגמאות כדי להבין את העניין. בפרשה הקודמת (וישב), אחרי שהוציאו את יוסף מהבור:

וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָהבראשית ל״ז:כ״ה
רש״י שואל: למה פרסם הכתוב את משאם? למה זה כל כך חשוב?
תשובת רש״י: אין דרכן של ערביים (ישמעאלים) לשאת אלא נפט ועטרן, שריחם רע. אבל ליוסף הצדיק נזדמנו בשמים, שלא יוזק מריח רע.
אפשר לתמוה: יוסף היה כולו בדיכאון! האחים מכרו אותו, הוא נפרד מאביו, הוא יורד למצרים כעבד. מה אכפת לו איזה ריח יש בשיירה?

אלא זה בדיוק העניין! הקב״ה שינה את הטבע כדי שבכל נשימה שיוסף ינשום הוא יגיד: « מה זה? איך זה שאין לי ריח מסריח? אהה! הקב״ה עשה איתי חסד גדול, הוא מוביל אותי בשיירה של בשמים! » בכל נשימה יוסף יכול היה לומר: « הקב״ה איתי! »

נעבור לדוגמה השנייה: דוד וגוליית. דוד לוקח קלע, משליך אבן שפוגעת בגוליית בול במצח.

וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָהשמואל א׳ י״ז:מ״ט
חריגה: דרך הטבע, מי שחוטף אבן בראש צריך ליפול אחורה. אבל גוליית נפל קדימה!

גוליית היה גבוה כשלושה מטר, ודוד עמד במרחק של כמה מטרים ממנו. אם גוליית היה נופל אחורה, דוד היה צריך ללכת 6 מטר או יותר כדי לכרות את ראשו. הקב״ה עשה שגוליית ייפול קדימה, ממש למרגלותיו! זה היה מסר לדוד: « אני איתך, וזה יהיה לך סימן שתשכנע את הפלשתים עד הסוף. »

6 הקב״ה מדבר בפרטים הקטנים של חיי היומיום

נחזור לחנוכה. כן, מצאו פך שמן קטן חתום בחותמו של כהן גדול. אבל זה בדיוק העניין!

הקב״ה כביכול נותן לנו קריצה. היוונים באו, הרסו את כל השמנים, שברו את כל הכדים. הקב״ה עשה שהיוונים לא יראו את הפך הקטן הזה, וזה נשאר שלם – כדי להראות לנו: « אני איתכם! אני שומר ומשגיח תמיד. תמיד יהיה משהו שונה מהטבע, שתדעו שאני פה. »

המציאות של ה׳ מתגלה בדברים הקטנים. אנחנו צריכים לדעת שהקב״ה איתנו כל הזמן, אפילו אם אנחנו לא מרגישים את זה 24 שעות ביממה. אנחנו צריכים לשאוף לחיות בתודעה הזאת.

דוגמה: אתה מגיע לאיזה מקום בלחץ ואתה אומר: « אין סיכוי שאני מוצא חנייה ». פתאום יוצאת מכונית ואתה נכנס. זו קריצה שהקב״ה אומר בה: « אני איתך ». העיקר שנרגיש את זה ונחיה ככה.

7 הפיקדון של הנשמה ומסר החנוכה

בלילה, לפני שהולכים לישון, אומרים קריאת שמע. מה הפסוק האחרון שאנחנו אומרים?

בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה׳ אֵל אֱמֶתתהלים ל״א:ו׳

אנחנו מפקידים את נשמתנו אצלו כמו פיקדון. ובבוקר? הוא יכול להגיד: « לא בא לי להחזיר לך »! אנחנו נותנים את הפיקדון ומקווים לקבל אותו חזרה. כשמקבלים אותו חזרה, אומרים בבוקר:

« מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ... שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה »
זה נס! זה לא מובן מאליו. בעל הפיקדון יכול היה להגיד: « לא בא לי להחזיר, יש שביתה, המחשב לא עובד, הכרטיס נבלע! » חס וחלילה! אבל הוא מחזיר לך את זה בכל בוקר. כל נשימה שייכת לו, כל נשימה!
סיכום: המסר של חנוכה הוא לפתח את הרגישות הרוחנית שלנו כדי לראות את יד הקב״ה בפרטים הקטנים של חיי היומיום שלנו. כל נשימה, כל « צירוף מקרים », כל נס קטן הוא קריצה מן השמים שאומרת לנו: « אני איתך! » כשמדליקים את נרות החנוכה, נזכור שהאור מייצג את התודעה הזאת: הקב״ה תמיד נוכח, גם ברגעים הכי חשוכים.

🎯 בחן את עצמך

חמש שאלות. לחץ על תשובה.

1
מה היתה המטרה האמיתית של מלחמת היוונים בישראל, לפי שיעורו של הרב חימי?
בניגוד לפורים, היוונים לא ביקשו להרוג את היהודים אלא לבטל את הפרקטיקה הרוחנית: תורה, קידוש החודש, ברית מילה, שבת.
2
לפי חז״ל, לאיזו גלות רומז המילה « חושך » בבראשית א:ב?
« חושך » רומז לגלות יוון, שרצתה להחשיך את עיניהם של ישראל.
3
למה הפך הקטן שנשאר שלם מוצג כ« קריצה » ולא כהכרח הלכתי?
הלכתית הם יכלו להדליק בשמן טמא; הפך השלם היה סימן מכוון, לא חובה.
4
למה רש״י מדגיש שהשיירה הישמעאלית נשאה בשמים ולא נפט ועטרן?
אפילו בשעת מצוקתו הגדולה ביותר, הקב״ה דאג שכל נשימה שיוסף נושם תזכיר לו: « הקב״ה איתי ».
5
למה גוליית נפל קדימה ולא אחורה כשנפגע מאבן דוד?
אילו נפל אחורה, דוד היה צריך ללכת 6 מטר או יותר; נפילתו קדימה היתה סימן לנוכחות ה׳.

תוצאה

📅 7 פעולות יומיות של חנוכה
ראשון
לומר « מודה אני » כל בוקר בכוונה, מתוך מודעות שחזרת הנשמה היא נס מתחדש.
שני
לזהות « קריצה » מהקב״ה במהלך היום: מקום חנייה, שיחה בזמן הנכון, בשורה טובה בלתי צפויה.
שלישי
לקחת רגע לנשום במודעות ולהודות לקב״ה, כמו יוסף בשיירה המבושמת.
רביעי
להדליק את החנוכיה מתוך כוונה לזכור את « פך השמן הקטן » שהשגחת ה׳ הצפינה.
חמישי
לחפש את האור ואת החיובי במצב קשה במהלך היום, במקום לתת לו להחשיך את המבט.
שישי
לומר « על הניסים » מתוך מחשבה שהניסים קורים גם « בזמן הזה », היום ממש.
שבת
לשתף את המשפחה בסיפור « נס קטן » אישי שקרה לאחרונה, כדי לחזק את הרגישות הרוחנית בבית.
אַרְבָּעָה צְעָדִים מַעֲשִׂיִּים
🏠

שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת

בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.

🔢

גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה

שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.

🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּה
📝

לִימוּד תּוֹרָה

הַעֲמֵק בְּבַעַל הַטּוּרִים וְרַשִׁ"י עַל פָּרָשַׁת פִּינְחָס.

📝 בֵּית הַמִּדְרָשׁ
📚

כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת

כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.

📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
📕

סְפָרִים

חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.

🌙

פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת

חָלַמְתָּ? בְּדֹק אֶת הַמַּשְׁמָעוּת לְפִי רַב אַלְמוֹלִי.

🌙 פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת
🎬

סִרְטוֹנִים

שִׁיעוּרֵי וִידֵאוֹ עַל הַחַגִּים, הַמְּנוֹרָה וְסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן.

🎬 סִרְטוֹנִים
💡

תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת

רַעְיוֹן, הֶעָרָה אוֹ הַצָּעָה לָאֲתָר? שַׁתֵּף אוֹתָנוּ.

💡 תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת
🤝

מַעֲשֵׂר

תֵּן אֶת חֵלֶק הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלְּךָ וְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲפָצַת הַתּוֹרָה.

🤝 מַעֲשֵׂר
📨 קַבְּלוּ אֶת הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי
כָּל שָׁבוּעַ, יָשִׁיר לְתֵיבַת הַמֵּייל. בְּלִי סְפַּאם. בִּיטּוּל בִּלְחִיצָה.
🕯️ הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר
לִימֵי בֵּין הַמְּצָרִים — הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר לְעִלּוּי נִשְׁמַת, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַצְלָחָה.
🧱 לְמוּר הַהַקְדָּשׁוֹת ←
אני מאשים את הגויים

אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם

תְּרִיילֶר רוּחָנִי · דֵּיוִיד גּוֹלְדְבֶּרְג

אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.

📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90