La Guemara en hébreu, avec ses commentaires traduits.
Les lectures des fêtes, les haftarot, les bénédictions et les malédictions.
Touchez un mot souligné dans la Guemara : les commentaires s’ouvrent juste en dessous, en hébreu puis en français. Touchez de nouveau pour les refermer. Les couleurs indiquent les commentateurs. Les crochets signalent des précisions éditoriales ; « (sens à vérifier) » indique une lecture incertaine.
75 commentaires · 8 commentateurs
ברכות וקללות אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן
ברכות וקללות - דאם בחקותי להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה:
Il s’agit des bénédictions et malédictions de « Si vous suivez Mes lois ». On fait connaître que le malheur vient dans le monde à cause du péché, afin que les hommes se repentent et soient sauvés de la détresse pour laquelle ils jeûnent.
אין מפסיקין בקללות - כדמפרש מילתא שאין שנים קורין בהן אלא אחד קורא את כולן ושנים הראשונים קורין פרשת ברכות:
Comme l’explique la Guemara, deux personnes ne se partagent pas les malédictions : une seule les lit toutes. Les deux premiers lecteurs lisent le passage des bénédictions.
ואין מפסיקין בקללות אלא א' קורא את כולם ופרשוה בגמ' דוקא בשל תורת כהנים כמו שיתבאר וכן פי' הטעם מפני שאין אומרי' ברכה על הפורענו' אלא כשהוא מתחיל מתחיל בפסו' שלפניהם וכשהוא מסיי' מסיים בפס' שלאחריהם
On ne partage pas les malédictions entre plusieurs lecteurs : un seul les lit toutes. La Guemara précisera que cela concerne celles du Torat Kohanim [le Lévitique]. Elle en donne aussi la raison : on ne prononce pas de bénédiction sur le malheur. Le lecteur commence donc au verset qui les précède et termine au verset qui les suit.
ובהגדה פי' למה אין מפסיקין בקללות על שם אל תעמוד בדבר רע רבי יהושע אומר על שם עמו אנכי בצרה אמר הקדוש ברוך הוא אינו בדין שיהיו בני מתקללין ואני מתברך
L’explication aggadique invoque : « Ne t’arrête pas sur une mauvaise chose. » Rabbi Yehoshua invoque : « Je suis avec lui dans la détresse. » Le Saint béni soit-Il dit : « Il ne convient pas que Mes enfants soient maudits et que Moi, Je sois béni. »
בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ר"ל כסדר השבוע ואין עולה להם מן המנין כלומר שיקרא בב' ממקום שסיים בשבת במנחה ושיקרא בה' ממקום שסיים בשני אלא מקום שמתחיל במנחה מתחיל בב' וה' ובשבת הבאה
Le lundi, le jeudi et le Chabbat après-midi, on lit suivant l’ordre de la semaine. Ces lectures ne sont pas déduites du compte : on ne commence pas le lundi là où l’on a terminé le Chabbat après-midi, puis le jeudi là où l’on a terminé le lundi. On recommence le lundi, le jeudi et le Chabbat suivant au point où l’on avait commencé à Min’ha.
שנאמר וידבר וגו' כלומר מה שאנו מזקיקין לקרוא בכל זמן מעניינו של יום הוא מטעם מ"ש וידבר משה את מועדי יי' אל בני ישראל:
La citation « Moché exposa… » explique l’obligation de lire à chaque occasion le sujet du jour : « Moché exposa les fêtes de l’Éternel aux enfants d’Israël. »
בשני ובחמישי בשבת במנחה קורין כסדרן ואין עולים להם מן החשבון
קורין כסדרן - בענין סדר הפרשיות ותנאי פליגי בה בברייתא בגמרא היכן מתחיל בשני ובחמישי:
On suit l’ordre des sections de la Torah. Dans la baraïta de la Guemara, les Tannaïm discutent du point où l’on commence le lundi et le jeudi.
ואין עולה להן מן החשבון - כשיגיע יום שבת יחזרו מה שקראו בשבת במנחה ובשני ובחמישי:
Le Chabbat arrivé, on reprend ce que l’on a déjà lu le Chabbat après-midi, le lundi et le jeudi.
שנאמר (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו:
שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל - אכולה מתניתין קאי ללמוד מכאן שמצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות:
Cette citation se rapporte à toute la Michna. Elle enseigne qu’il est prescrit de lire, le jour de la fête, les passages relatifs aux fêtes.
גמ׳ ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות ומפטירין בפסח (יהושע ה, י) גלגל והאידנא דאיכא תרי יומי יומא קמא בפסח גלגל ולמחר בפסח (מלכים ב כג, טז) יאשיהו
גמ' הכי גרסינן ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות כו' - ברייתא שלימה היא עד ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג
Voici la leçon : « Nos maîtres ont enseigné : à Pessa’h, on lit le passage des fêtes… » C’est une seule baraïta, qui se poursuit jusqu’à « les autres jours de la fête, on lit les sacrifices de la fête ».
אלא שבעלי הגמרא אפסיקוה לפרש בכל מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים שנהגו לעשות ב' ימים לקרות ביום שני
Les auteurs de la Guemara l’ont interrompue pour expliquer, fête après fête, les institutions des maîtres postérieurs qui observaient deux jours, et la lecture du second jour.
לפי שהברייתא נשנית בארץ ישראל שאין עושין י"ט אלא יום אחד:
Car la baraïta avait été enseignée en terre d’Israël, où l’on n’observe qu’un jour de Yom Tov.
בפסח גלגל - ביהושע:
Ce récit se trouve dans le livre de Yehoshua.
גמ' א"ר יצחק נפחא שבת שחל להיות בחולו של מועד בין בפסח בין בסוכות קורין ראה אתה אומר אלי ומפטיר קורא במוספין. בפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא
Rabbi Yits’haq Nappa’ha dit : le Chabbat de ‘Hol Hamoed, à Pessa’h comme à Souccot, on lit « Vois, Tu me dis… » ; le maftir lit les sacrifices supplémentaires. À Pessa’h, on lit le passage des fêtes du Torat Kohanim. L’usage suit Machakh, Tora, Qaddech, Bekhaspa, Pessal, Bemidbara, Chala’h, Boukhra.
וסדר הזה לא ישתנה אלא כשחל פסח בחמישי שאז קורין ביום ראשון וביום שני משך תורא ויום שלישי שהוא שבת של חול המועד קורין ראה אתה אומר אלי דהיינו פסל לך כדאמרינן לקמן שבת של חול המועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומר אלי וכו'
Cet ordre ne change que lorsque Pessa’h commence un jeudi : les deux premiers jours, Machakh et Tora ; le troisième, Chabbat de ‘Hol Hamoed, « Vois, Tu me dis… », qui comprend « Taille pour toi ».
וביום ראשון שני ושלישי קדש בכספא במדברא כסדר שהן כתובין בתורה
Dimanche, lundi et mardi, on lit Qaddech, Bekhaspa, Bemidbara, selon leur ordre dans la Torah.
אלא שקורין שור או כשב או עז ביום שני לפי שכתוב בו ענין פסח ובחמשה עשר יום ובפרשת בשלח בשביעי שאז עברו ישראל את הים והשאר כסדר שהן כתובים בתורה
On place néanmoins « Un taureau, un mouton ou une chèvre » au deuxième jour, car ce passage parle de Pessa’h, « Le quinzième jour… » ; et Bechala’h au septième, où Israël traversa la mer. Les autres suivent leur ordre dans la Torah.
ומפטירין ביום ראשון של פסח בפסח גלגל בעת ההיא ובי"ט שני בשל פסח יאשיהו וביו"ט אחרון מפטירין וידבר דוד לה' ולמחר עוד היום בנוב לעמוד.
Les haftarot sont : au premier jour, le Pessa’h de Guilgal, « En ce temps-là » ; au second, le Pessa’h de Yoshiyahou ; au dernier Yom Tov, « David adressa à l’Éternel » ; le lendemain, « Aujourd’hui encore, à Nov… ».
בעצרת קורין ביו"ט הראשון בחדש השלישי ומפטירין במרכבה וביום טוב שני שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק.
À Chavouot, le premier jour, « Au troisième mois » et la vision du Char ; le second, « Sept semaines » et ‘Havaqouq.
בר"ה ביום הראשון וה' פקד את שרה ומפטירין בחנה. ובשני והאלהים נסה את אברהם ומפטירין הבן יקיר לי אפרים.
À Roch Hachana, le premier jour, « L’Éternel Se souvint de Sarah » et ‘Hanna ; le second, « Dieu éprouva Avraham » et « Éphraïm est-il pour Moi un fils chéri ? ».
ביה"כ שחרית קורין אחרי מות ומפטירין כה אמר ה' רם ונשא במנחה בעריות ומפטירין ביונה.
À Yom Kippour, le matin, « Après la mort » et « Ainsi parle l’Éternel, haut et élevé » ; à Min’ha, les unions interdites et Yona.
בחג בשני ימים טובים הראשונים קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים שור או כשב ומפטירין ביום הראשון הנה יום בא לה' וביום שני ויקהלו אל המלך שלמה ובשאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג.
À Souccot, les deux premiers jours, le passage des fêtes, « Un taureau, un mouton » ; la première haftara est « Voici qu’un jour vient pour l’Éternel », la deuxième « Ils se réunirent auprès du roi Chelomo ». Les autres jours, on lit les sacrifices de la fête.
גרסינן בפרק בתרא דסוכה (דף נה.) אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגי דלוגי
Dans Soucca 55a, Amémar institue à Nehardea des reprises de lecture.
וקא פריש גאון כך המנהג בשתי ישיבות ביום ראשון וביום שני שהן ב' ימים טובים קורין ובחמשה עשר בלבד שאין להזכיר וביום השני דלא לזלזולי בקדושת היום
Un Gaon explique l’usage des deux académies : les deux jours de Yom Tov, on lit uniquement « Le quinzième jour », sans mentionner « Le deuxième jour », pour ne pas déprécier la sainteté du jour.
וביום השלישי שהוא חול המועד קורא כהן וביום השני ולוי קורא וביום השלישי וישראל חוזר וקורא וביום השלישי והרביעי חוזר וקורא ביום השני וביום השלישי שהן ספיקא דיומא
Le troisième jour, qui est ‘Hol Hamoed, le Cohen lit le deuxième jour, le Lévi le troisième, l’Israël reprend le troisième, et le quatrième reprend deuxième et troisième, selon le doute du jour.
ויום רביעי כהן קורא וביום השלישי ולוי קורא וביום הרביעי וישראל חוזר וקורא ביום הרביעי והרביעי חוזר וקורא ביום השלישי וביום הרביעי ספיקא דיומא ועל פי הסדר הזה קורין בכל יום עד יום שביעי.
Au quatrième jour, le Cohen lit le troisième, le Lévi le quatrième, l’Israël reprend le quatrième, puis le quatrième lecteur reprend troisième et quatrième. On continue ainsi jusqu’au septième jour.
ביו"ט אחרון של חג קורין כל הבכור ומפטירין ויהי ככלות שלמה ולמחר קורא וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה לפני ה'
Au dernier Yom Tov de Souccot, on lit « Tout premier-né », et la haftara « Lorsque Chelomo eut achevé ». Le lendemain, « Voici la bénédiction », et la haftara « Chelomo se tint debout devant l’Éternel ».
וי"א ויהי אחרי מות משה עבד ה' והכי איתא בירושלמי והכי נהגינן.
Certains disent : « Après la mort de Moché, serviteur de l’Éternel ». C’est aussi la version du Talmud de Jérusalem, et notre usage.
אמר רב חנן בר רבא שבת שחל להיות בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומר אלי משום דאית ביה את בעשיית מלאכה ואפטורי בניסן העצמות היבשות ובתשרי וביום בא גוג:
Rav ‘Hanan bar Rava dit : le Chabbat de ‘Hol Hamoed, en Nissan et en Tichri, on lit « Vois, Tu me dis… », parce qu’il y est question du travail ; la haftara est en Nissan les ossements desséchés, et en Tichri « Le jour où Gog viendra ».
ושאר ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח מאי היא אמר רב פפא מאפ"ו סימן
ושאר כל ימות הפסח סימן מאפ"ו - "משכו וקחו לכם צאן "אם כסף תלוה את עמי "פסל לך "וידבר שבבהעלותך ויום טוב שני קורין כיום ראשון שור או כשב:
Pour les autres jours de Pessa’h, le signe est MAFO : « Tirez et prenez pour vous du petit bétail », « Si tu prêtes de l’argent à Mon peuple », « Taille pour toi », et « L’Éternel parla » dans Beha’alotekha. Le deuxième jour de Yom Tov, on lit, comme le premier, « Un taureau, un mouton… ».
יום טוב האחרון של פסח קורין (שמות יג, יז) ויהי בשלח ומפטירין (שמואל ב כב, א) וידבר דוד ולמחר (דברים טו, יט) כל הבכור ומפטירין (ישעיהו י, לב) עוד היום
ויהי בשלח פרעה - לפי שביום ז' של פסח אמרו שירה על הים:
On lit « Lorsque Pharaon eut renvoyé… », car c’est le septième jour de Pessa’h qu’Israël récita le chant sur la mer.
ומפטירין וידבר דוד - שהיא שירה כמותה ומדבר בה מיציאת מצרים עלה עשן באפו וגו' וישלח חציו ויפיצם וגו':
La haftara « David adressa… » est elle aussi un chant. Elle évoque la sortie d’Égypte : « Une fumée monta de Ses narines… », « Il lança Ses flèches et les dispersa… ».
עוד היום - לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה:
On lit « Aujourd’hui encore… », car la défaite de Sennachérib eut lieu la nuit de Pessa’h.
אמר אביי והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא
והאידנא נהוג עלמא למקרי משך תורא וכו' - אומר ר"י דזה הסדר לא ישתנה רק כשחל פסח ביום חמישי שא' ב' קורין משך תורא וביום שלישי שהוא שבת של חול המועד קורין ראה אתה אומר אלי
Le Ri dit que cet ordre ne change que lorsque Pessa’h commence un jeudi. Les deux premiers jours, on lit Machakh et Tora. Le troisième, qui est le Chabbat de ‘Hol Hamoed, on lit « Vois, Tu me dis… », dont fait partie « Taille pour toi ».
ובכללה הוי פסל לך כדאמרינן לקמן דשבת של חול המועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומר אלי
C’est la règle donnée plus loin pour le Chabbat de ‘Hol Hamoed de Nissan comme de Tichri.
וביום ד' וחמישי וששי של פסח שהוא אב"ג דשבת לא יקראו פסל לך בחמישי של פסח כמו שרגילין בשאר שנים אלא ביום ארבע וחמישי וששי יקראו קדש בכספא במדברא:
Les quatrième, cinquième et sixième jours de Pessa’h, qui tombent dimanche, lundi et mardi, on ne lit donc pas « Taille pour toi » le cinquième jour comme les autres années : on lit successivement Qaddech, Bekhaspa et Bemidbara.
בפסח קורין בפרשת מועדו' שבתורת כהנים: אסיקנא והאידנא נהוג עלמא משך. תורא. קדש. בכספא. פסל. מדברא. שלח. בוכרא. וקורין ומפטירין כאשר כתוב בגמרא.
À Pessa’h, on lit le passage des fêtes du Torat Kohanim. La conclusion est que l’usage actuel suit : Machakh, Tora, Qaddech, Bekhaspa, Pessal, Bemidbara, Chala’h, Boukhra. Les lectures de la Torah et les haftarot sont celles qui sont indiquées dans la Guemara.
בימות הפסח שהם ח' בגולה קורין מש"ך תור"א קד"ש בכספ"א פס"ל במדבר"א של"ח בוכר"א
Pendant les huit jours de Pessa’h en diaspora, on lit Machakh, Tora, Qaddech, Bekhaspa, Pessal, Bemidbara, Chala’h, Boukhra.
וסדר זה כשחל פסח באג"ז אבל אם חל בה' צריכין לקרות בשבת שבחול המועד שהוא יום ג' ראה אתה אומר אלי וכו'
Cet ordre vaut lorsque Pessa’h commence un dimanche, mardi ou Chabbat. Un jeudi, le Chabbat de ‘Hol Hamoed est le troisième jour, où il faut lire « Vois, Tu me dis… ».
וקבעו בה הגאונים שהסדר משתנה מש"ך תור"א פס"ל במדבר"א קדש בכספא שלח בוכרא שלא להפריד אחת מהן מבת זוגה
Les Guéonim ont alors fixé : Machakh, Tora, Pessal, Bemidbara, Qaddech, Bekhaspa, Chala’h, Boukhra, pour ne pas séparer les passages associés par paires.
ויש נוהגין בה משך תורא פסל קד"ש בכספ"א במדבר"א וכו'
Certains pratiquent : Machakh, Tora, Pessal, Qaddech, Bekhaspa, Bemidbara, etc.
ביום א' מפטירין בפסח גלגל ומחרתו בפסח יאשיהו ביום ז' בשירת דוד כנגד שירת הים ויום אחרון בעוד היום שמפלתו של סנחריב בפסח היתה
Le premier jour, la haftara est le Pessa’h de Guilgal ; le lendemain, celui de Yoshiyahou ; le septième, le chant de David, en parallèle au chant de la mer ; le dernier, « Aujourd’hui encore », car Sennachérib tomba à Pessa’h.
בעצרת יום א' בחדש השלישי ומפטירין במרכבה יום שני בכל הבכור ומפטירין בחבקוק
À Chavouot, le premier jour, « Au troisième mois » et le Char ; le second, « Tout premier-né » et ‘Havaqouq.
בראש השנה יום א' וה' פקד את שרה ומפטירין בחנה [יום שני והאלהים נסה את אברהם ומפטירין הבן יקיר לי אפרים וכו'
À Roch Hachana, le premier jour, « L’Éternel Se souvint de Sarah » et ‘Hanna ; le second, « Dieu éprouva Avraham » et « Éphraïm est-il pour Moi un fils chéri ? ».
ביה"כ שחרית אחרי מות ומפטירין סולו סולו] במנחה בעריות ומפטירין ביונה
À Yom Kippour, le matin, « Après la mort » et « Frayez, frayez » ; à Min’ha, les unions interdites et Yona.
בחג בשני ימים הראשונים קורין שור או כשב ומפטירין ביום א' הנה יום בא ליי' ויום שני ויקהלו אל המלך שלמה
À Souccot, les deux premiers jours, « Un taureau, un mouton » ; les haftarot sont d’abord « Voici qu’un jour vient pour l’Éternel », puis « Ils se réunirent auprès du roi Chelomo ».
ובחולו של מועד בקרבנות החג והתבאר במס' סוכה שמדלגין בהם
À ‘Hol Hamoed, les sacrifices de la fête ; Soucca explique qu’on reprend des passages.
ופרשו הגאונים בענין זה שבשני ימי' הראשונים קורין בספר שני ובחמשה עשר יום בלבד
Selon les Guéonim, les deux premiers jours, dans le second rouleau, on ne lit que « Le quinzième jour ».
וביום ג' שהוא ראשון לחה"מ והוא ג' ספק שני קורא כהן וביום השני ולוי קורא וביום השלישי וד' קורא וביום השני וביום השלישי
Au troisième jour, premier de ‘Hol Hamoed, qui est troisième ou deuxième selon le doute, le Cohen lit le deuxième jour, le Lévi le troisième, et le quatrième lecteur les deuxième et troisième.
ועל פי סדר זה עד יום שביעי ושביעי בכלל ונמצא שלא קראו אלא הלכת היום או ספקו
On poursuit jusqu’au septième inclus, ne lisant que la prescription du jour ou de son autre possibilité.
וגדולי הרבנים מסדרין שבראשון של חה"מ קורא כהן ביום השני ולוי ביום השלישי וישראל קורא בשל מחר ביום הד' ורביעי חוזר וקורא שני ושלישי
Les grands commentateurs proposent un autre ordre : au premier jour de ‘Hol Hamoed, Cohen deuxième jour, Lévi troisième, Israël le lendemain, quatrième jour, puis quatrième lecteur deuxième et troisième.
וכן בכל הימים חוץ מיום אחרון שא"א לקרוא של קדש בחול ומסדרין בו שיהא כהן קורא בחמישי ולוי בששי וישראל בשביעי ורביעי בששי ושביעי
Ils poursuivent ainsi, sauf au dernier jour, car on ne peut lire le sacrifice d’un jour sacré un jour profane : Cohen cinquième jour, Lévi sixième, Israël septième, quatrième lecteur sixième et septième.
ואין זה סדר נכון כלל והיאך יקרא בכל יום בהלכת מחר וכן היאך קורא ביום השביעי בשל חמישי
Cet ordre n’est absolument pas juste : pourquoi lire chaque jour la prescription du lendemain, et le septième celle du cinquième ?
והעיקר כדברי הגאונים וכן יש שמשנין את הסדר בדרכים אחרים שאין נראים וכבר כתבנום בפירושנו
L’essentiel est l’avis des Guéonim. D’autres changements d’ordre ne paraissent pas davantage fondés ; nous les avons consignés dans notre commentaire.
ושמיני עצרת קורין בכל הבכור
À Chemini Atséret, on lit « Tout premier-né ».
ובספרים ישנים ראיתי מצות וחוקים ובכורות ור"ל שמתחילין בעשר תעשר שיש שם מצות וחוקים וכל הבכור
Dans d’anciens livres, j’ai vu « Commandements, lois et premiers-nés » : on commence donc à « Tu prélèveras la dîme », où figurent ces sujets.
ולא נהגו כן אלא כשחל בשבת
Tel n’est l’usage que lorsque le jour tombe un Chabbat.
ומפטירין ויהי ככלות שלמה ולמחר וזאת הברכה ומפטירין באחרי מות משה
La haftara est « Lorsque Chelomo eut achevé » ; le lendemain, « Voici la bénédiction » et « Après la mort de Moché ».
שבת שחל להיות בחה"מ בין בפסח בין בסוכות קורין ראה אתה אומר אלי ומפטירין בפסח היתה עלי ובתשרי ביום בא גוג
Le Chabbat de ‘Hol Hamoed, à Pessa’h ou Souccot, on lit « Vois, Tu me dis… » ; la haftara est à Pessa’h « La main de l’Éternel fut sur moi », et en Tichri « Le jour où Gog viendra ».
בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות זכריה ואם יש בה ב' שבתות מפטירין בא' בנרות זכריה ובב' בנרות שלמה
À ‘Hanoucca, les princes et les lumières de Zekharia ; s’il y a deux Chabbatot, d’abord les lumières de Zekharia puis celles de Chelomo.
בפורים ויבא עמלק
À Pourim, « Amalec vint ».
בר"ח ובראשי חדשיכם ואם חל בשבת מפטירין בהשמים כסאי
À Roch Hodech, « Au commencement de vos mois » ; un Chabbat, « Les cieux sont Mon trône ».
ור"ח שחל להיות בא' בשבת מפטירין בשבת שלפניו מחר חדש:
Roch Hodech un dimanche, on lit la veille « Demain, Roch Hodech ».
בעצרת (דברים טז, ט) שבעה שבועות ומפטירין (חבקוק ג, א) בחבקוק אחרים אומרים (שמות יט, א) בחדש השלישי ומפטירין (יחזקאל א, א) במרכבה והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא
ומפטירין בחבקוק - שמדבר במתן תורה אלוה מתימן יבוא במתן תורה:
Cette haftara parle du don de la Torah : « Dieu vient de Téman » se rapporte au don de la Torah.
במרכבה - דיחזקאל על שם שנגלה בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן:
On lit la vision du Char de Ye’hezqel, parce que Dieu S’est révélé au Sinaï au milieu de myriades : « des milliers de Chin’an ».
והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא - דקאמרי אחרים דאינהו בתראי לתנא קמא בחדש השלישי ומפטיר במרכבה ביום הראשון קרינן להו
À présent que l’on observe deux jours, on applique les deux avis, en inversant leur ordre. Les « autres » cités en second prescrivent « Au troisième mois » et la haftara du Char : nous les lisons le premier jour.
ודקאמר תנא קמא בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק קרינן ביום השני
Le premier Tanna prescrit « Sept semaines » et la haftara de ‘Havaqouq : nous les lisons le second.
ואיפכא דמתן תורה בששי בסיון:
On inverse l’ordre parce que le don de la Torah eut lieu le six Sivan.
מתני': ואין מפטירין במרכבה, ורבי יהודה מתיר. וקיימא לן כרבי יהודה בפרקא בתרא (לקמן מגילה לא, א). וכן אנו עושין.
La Michna dit : « On ne prend pas pour haftara la vision du Char ; Rabbi Yehouda le permet. » La halakha suit Rabbi Yehouda, comme on le voit au dernier chapitre, plus loin en 31a. Telle est aussi notre pratique.
בראש השנה (במדבר כט, א) בחדש השביעי ומפטירין (ירמיהו לא, כ) הבן יקיר לי אפרים ויש אומרים (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה ומפטירין (שמואל א ב, א) בחנה
הבן יקיר לי אפרים - משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו:
On lit « Éphraïm est-il pour Moi un fils chéri ? » en raison des mots : « Je Me souviens de lui… J’aurai compassion de lui. »
מפטירין בחנה - לפי שפקידתה היתה בראש השנה ועקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר לנו היום במשפט:
On lit la haftara de ‘Hanna parce que Dieu Se souvint d’elle à Roch Hachana. On évoque la ligature d’Yits’haq afin qu’elle soit rappelée en notre faveur aujourd’hui, au jugement.
גמרא בחדש השביעי כו' כצ"ל:
Dans la Guemara, il faut lire : « Au septième mois… ».
והאידנא דאיכא תרי יומי יומא קמא כיש אומרים למחר (בראשית כב, א) והאלהים נסה את אברהם ומפטירין הבן יקיר
ביוה"כ קורין (ויקרא טז, א) אחרי מות ומפטירין (ישעיהו נז, טו) כי כה אמר רם ונשא ובמנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה
כי כה אמר רם ונשא - ואמר סולו סולו שמדבר במדת התשובה הלא זה צום אבחרהו (ישעיהו נ״ח:ו׳):
« Ainsi parle Celui qui est haut et élevé… », précédé de « Frayez, frayez… », parle du repentir : « N’est-ce pas là le jeûne que Je choisis ? » (Isaïe 58,6).
קורין בעריות - שמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו:
On lit les unions interdites afin que celui qui a commis ces fautes s’en écarte. C’est une transgression fréquente : l’homme la désire et son penchant le domine.
במנחה קורין בעריות - לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן
Les femmes se parent pour honorer le jour ; il faut donc rappeler ces interdits afin de ne pas trébucher à leur sujet.
ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז להקב"ה שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעונותם:
Un midrach explique aussi que, par cette lecture, Israël adresse une allusion au Saint béni soit-Il : de même qu’Il leur a interdit de découvrir la nudité, qu’Il ne découvre pas leur nudité par leurs fautes [en exposant leur honte].
במנחה קורין בעריות. לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן
À Min’ha, on lit les unions interdites. Les femmes se parent pour honorer le jour ; il faut donc rappeler ces interdits afin de ne pas trébucher à leur sujet.
ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז להקב"ה שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעונותם:
Un midrach explique aussi qu’Israël adresse ainsi une allusion au Saint béni soit-Il : de même qu’Il leur a interdit de découvrir la nudité, qu’Il ne découvre pas leur nudité par leurs fautes [en exposant leur honte].
אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים
לעולם יהא אדם רך ואל יתמיד בשררה וילמד אדם ממדת קונו שכל מקום שאתה מוצא גבורתו שם אתה מוצא ענותנותו ודבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים:
Que l’homme soit toujours doux et ne se maintienne pas sans cesse dans une attitude de domination. Qu’il apprenne de son Créateur : partout où l’on trouve Sa puissance, on trouve Son humilité. Cela est écrit dans la Torah, répété dans les Prophètes et mentionné une troisième fois dans les Écrits.
כתוב בתורה (דברים י, יז) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה שנוי בנביאים (ישעיהו נז, טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים דכתיב (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות
יו"ט הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ומפטירין (זכריה יד, א) הנה יום בא לה' והאידנא דאיכא תרי יומי למחר מיקרא ה"נ קרינן אפטורי מאי מפטירין (מלכים א ח, ב) ויקהלו אל המלך שלמה
הנה יום בא לה' - דכתיב ביה לחוג את חג הסוכות:
Le passage « Voici qu’un jour vient pour l’Éternel » contient les mots : « pour célébrer la fête de Souccot ».
ויקהלו - על שם שחנוכת הבית היתה באותה אסיפה ובחג הסוכות:
« Ils se réunirent… » : l’inauguration du Temple eut lieu lors de cette assemblée, à la fête de Souccot.
ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג יו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור ומפטירין (מלכים א ט, א) ויהי ככלות שלמה למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין (מלכים א ח, כב) ויעמד שלמה
קורין כל הבכור - אלא שמתחילין עשר תעשר לפי שיש באותה פרשה מצות וחוקים הרבה הנהוגות בחג באותו זמן שהוא זמן אסיף ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לביתם ועוד יש באותה פרשה מצות מעשר עני ומצות נתון תתן ופתוח תפתח והענק תעניק לעבד עברי ושילוח חפשי והעבט תעביטנו:
On lit « Tout premier-né », mais on commence à « Tu prélèveras la dîme ». Ce passage renferme de nombreux commandements et lois qui s’appliquent à la fête, au temps de la récolte, lorsque les pauvres doivent rassembler de la nourriture chez eux. Il contient aussi les prescriptions de la dîme des pauvres, « Tu lui donneras », « Tu ouvriras ta main », les présents à remettre au serviteur hébreu libéré, sa libération et « Tu lui prêteras ».
ויהי ככלות שלמה - על שם ביום השמיני שלח את העם:
« Lorsque Chelomo eut achevé… » correspond aux mots : « Le huitième jour, il renvoya le peuple. »
למחר קרינן וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה - ויש מקומות שנהגו להפטיר בויהי אחרי מות משה ושיבוש הוא שהרי הש"ס אין אומר כן ויש אומרים שרב האי גאון תקן לומר ויהי אחרי מות משה אבל אינן יודעין הסברא אמאי שנה סדר הש"ס:
Le lendemain, on lit « Voici la bénédiction » et prend pour haftara « Chelomo se tint debout ». Certains endroits lisent plutôt « Après la mort de Moché ». C’est une erreur [selon les Tossafot], car le Talmud ne l’indique pas. Certains disent que Rav Haï Gaon institua cette haftara ; ils ne connaissent cependant pas la raison pour laquelle il aurait changé l’ordre du Talmud.
שם כל הבכור מצות וחוקים כו'. עי' בר"ן שיש נוסחות כן אבל ברי"ף ורא"ש אינו וכן נראה מפרש"י:
À propos de « Tout premier-né, commandements et lois… », voir le Ran : certaines versions portent ces mots, mais ils ne figurent ni chez le Rif ni chez le Roch. C’est aussi ce qui ressort du commentaire de Rachi.
ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג. בכולה שמעתין משמע שלא היו מוציאין בשאר המועדות ספר תורה לקרות בו פרשת הקרבנות
« Les autres jours de la fête, on lit les sacrifices de la fête. » Tout le passage paraît indiquer qu’aux autres fêtes on ne sortait pas de rouleau pour lire les sacrifices.
ואנו נוהגין להוציא בפסח ובעצרת וביום ראשון של חג ובראש השנה ויום הכפורים ספר שני לקרות בו בקרבן היום אבל בסדר רב עמרם ישנו ואנו נוהגין כן על פי הקבלה.
Notre usage à Pessa’h, Chavouot, au premier jour de Souccot, à Roch Hachana et à Yom Kippour est de sortir un second rouleau pour le sacrifice du jour. Cela figure dans le Seder de Rav Amram, et nous suivons la tradition reçue.
ואולי נלמוד מראש חדש וחנוכה, דאמרינן לעיל (מגילה כט, ב) מוציאין שלש תורות וקורין אחד בענינו של יום ואחד בראש חדש ואחד בכי תשא וכן בחנוכה אחד בענינו של יום ואחד בראש חדש ואחד בחנוכה.
On pourrait l’apprendre de Roch Hodech et de ‘Hanoucca : plus haut, 29b, on sort trois rouleaux, pour le jour, Roch Hodech et Ki Tissa ; de même à ‘Hanoucca, pour le jour, Roch Hodech et ‘Hanoucca.
ומה שאנו נוהגין כן בכל החגים ואין אנו נוהגין כן בשבת שאין מוציאין ספר תורה שני לקרות בו וביום השבת, יש נותנין טעם לפי שאין בפרשת קרבן שבת רק שני פסוקים ואין קורין משל מעלה ושל מטה הימנו לפי שאינו מענין של יום,
Pourquoi, alors, ne sort-on pas un second rouleau le Chabbat pour « Le jour du Chabbat » ? Certains expliquent que le sacrifice de Chabbat ne compte que deux versets, sans qu’on lise avant ou après, car ces passages ne concernent pas le jour.
ויש אומרים משום דלא קרינן בפרשת קרבנות אלא משום דאמרינן לקמן בסמוך (עמוד ב) כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקורין בהן מעלה אני עליהן כאילו הקריבו לפני וכו' ובקרבן שבת אין בו לכפר ואינו בא אלא לרצון.
D’autres disent que l’on lit les sacrifices en raison de l’enseignement suivant, 31b : leur lecture est comptée comme une offrande. Or le sacrifice de Chabbat n’a pas de fonction expiatoire : il ne vise que l’agrément divin.
ובענין קריאת קרבנות החג יש מחלוקת בין הגאונים ז"ל לדברי רש"י ז"ל, לפי שהגאונים ז"ל אומרים שהראשון קורא וביום השני והשני קורא וביום השלישי והשלישי דולג וחוזר וקורא וביום השלישי והרביעי חוזר ודולג את הכל וקורא וביום השני וביום השלישי שהוא ספק היום אם שני ואם שלישי
Pour les sacrifices de Souccot, les Guéonim et Rachi divergent. Selon les Guéonim, le premier lit « Le deuxième jour », le deuxième « Le troisième jour », le troisième reprend « Le troisième jour », et le quatrième reprend l’ensemble : « Le deuxième jour » et « Le troisième jour », selon le doute du jour, deuxième ou troisième.
ורש"י ז"ל כתב שהראשון קורא ביום השני והשני קורא ביום השלישי והשלישי קורא ביום הרביעי והרביעי שהוא נוסף בשביל חולו של מועד הוא קורא ספקו של יום ומה הן וביום השני וביום השלישי.
Selon Rachi, le premier lit le deuxième jour, le deuxième le troisième, le troisième le quatrième ; le quatrième lecteur, ajouté à cause de ‘Hol Hamoed, lit les deux possibilités du jour : deuxième et troisième.
ביום טוב האחרון של חג קורין מצות וחוקים וכל הבכור. כלומר שמתחיל בפרשת עשר תעשר. מכאן משמע שלעולם מתחיל עשר תעשר, ואין אנו נוהגין כן אלא בשחל להיות בשבת.
Le dernier Yom Tov de Souccot, on lit les commandements, les lois et « Tout premier-né » : cela veut dire que l’on commence à « Tu prélèveras la dîme ». Ce texte paraît prescrire ce début dans tous les cas. Notre usage ne le fait que lorsque ce jour tombe un Chabbat.
מתני' בפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים בעצרת שבעה שבועות בר"ה בחדש השביעי באחד לחדש ביה"כ אחרי מות ביו"ט ראשון של חג קורא בפרשת המועדות שבתורת כהנים ובשאר ימות החג קורין בקרבנות החג.
La Michna énumère : à Pessa’h, les fêtes du Torat Kohanim ; à Chavouot, « Sept semaines » ; à Roch Hachana, « Au septième mois, le premier du mois » ; à Yom Kippour, « Après la mort » ; le premier jour de Souccot, les fêtes du Torat Kohanim ; les autres jours, les sacrifices de la fête.
תימה דבפסח ועצרת ובימים ראשונים ואחרונים של החג ובר"ה וביה"כ אנו מוציאין שתי תורות וקורין אחת בקרבנות היום וזה אינו שנוי לא במשנה ולא בגמרא.
Or nous sortons deux rouleaux à Pessa’h, Chavouot, les premiers et derniers jours de Souccot, Roch Hachana et Yom Kippour, et lisons dans l’un les sacrifices du jour. Cet usage n’est mentionné ni dans la Michna ni dans la Guemara.
ואפשר שאחר שנשלם הש"ס תקנוה רבנן סבוראי או הגאונים וישנו בסדר רב עמרם
Les Savoraïm ou les Guéonim l’ont peut-être institué après l’achèvement du Talmud. Il figure dans le Seder de Rav Amram.
וקצת יש סמך לדבר מדאמרי' לקמן (מגילה דף לא:) אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע וכו' אמר לו כבר תיקנתי להם סדר קרבנות שכל זמן שקורין בהן וכו'
Un certain appui vient du passage suivant, 31b : Dieu répond à Avraham qu’Il a institué l’ordre des sacrifices, et que lorsqu’on les lit, etc.
ואין להביא ראיה מדאמרינן לקמן (מגילה דף לא.) ביום של יו"ט האחרון של חג מפטירין בויעמוד שלמה לפי שמדברת בענין שמיני עצרת וא"כ יש להוכיח שקראו בס"ת שניה פרשת קרבנות של שמיני עצרת דאם לא קראו אלא וזאת הברכה למה יפטירו בויעמוד שלמה
On ne peut en tirer une preuve du choix de « Chelomo se tint debout » comme haftara du dernier Yom Tov de Souccot : bien qu’elle parle de Chemini Atséret, cela ne prouve pas qu’un second rouleau ait servi à lire les sacrifices de Chemini Atséret.
ואנן בעינן ההפטרה דומיא דפרשה שקרא כדאמרינן לעיל (מגילה דף כט:) בשלמא למ"ד כי תשא היינו דמפטירין ביהוידע הכהן דכתיב ביה כסף עובר איש כסף נפשות ערכו אלא למ"ד צו את בני ישראל וכו'
Certes, si l’on n’avait lu que « Voici la bénédiction », pourquoi cette haftara, alors qu’elle doit correspondre à la section lue, comme le montre plus haut la discussion de Cheqalim et de Yehoyada ?
משום דאיכא למימר כיון שהפטרה מדברת בענין שמיני עצרת יש לאומרה אע"פ שאינה מעין הפרשה שקרא בתורה כדאמרינן בסמוך דר"ח שחל להיות באחד בשבת מפטירין מאתמול מחר חדש אע"פ שאינה מעין הפרשה שקרא שכיון שהוא מעין המאורע שיהא מחר חדש
On peut cependant répondre que son rapport avec Chemini Atséret suffit, même si elle ne correspond pas à la lecture de la Torah. De même, lorsque Roch Hodech tombe un dimanche, on lit la veille « Demain, Roch Hodech », sans lien avec la section lue : le lien avec l’événement du lendemain suffit.
וגם מצינו בירושלמי כעין מנהגינו:
On trouve aussi dans le Talmud de Jérusalem une pratique semblable à la nôtre.
אמר רב הונא אמר רב שבת שחל להיות בחולו של מועד בין בפסח בין בסוכות מקרא קרינן (שמות לג, יב) ראה אתה אפטורי בפסח (יחזקאל לז, ד) העצמות היבשות ובסוכות (יחזקאל לח, יח) ביום בא גוג
מקרא קרינן ראה אתה - שיש שם מצות שבת ורגלים וחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכת חולו של מועד במסכת חגיגה (דף יח.):
On lit « Vois, Tu me dis… » : ce passage contient les commandements du Chabbat, des fêtes et de ‘Hol Hamoed, notamment « Tu observeras la fête des matsot ». C’est de ce passage que l’on déduit, dans ‘Haguiga 18a, l’interdiction du travail à ‘Hol Hamoed.
בעצמות היבשות - שיצאו ממצרים לפני הקץ:
Il s’agit de ceux qui quittèrent l’Égypte avant le terme fixé.
ביום בא גוג - והיא המלחמה האמורה בזכריה בהנה יום בא לה':
Il s’agit de la guerre évoquée par Zekharia dans « Voici qu’un jour vient pour l’Éternel ».
בחנוכה בנשיאים ומפטירין (זכריה ב, יד) בנרות דזכריה ואי מיקלעי שתי שבתות קמייתא בנרות דזכריה בתרייתא (מלכים א ז, מ) בנרות שלמה
נרות דזכריה - רני ושמחי על שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו':
On lit « Exulte et réjouis-toi », en raison des mots : « J’ai vu : voici un chandelier tout en or… ».
נרות דשלמה - ויעש חירום [וגו'] ואת המנורות חמש מימין וגו':
On lit « ‘Hiram fit… », où sont mentionnés « les chandeliers, cinq à droite… ».
גמ' בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות זכריה ואי איקלע שתי שבתות מפטירין בשבת שניה בנרות שלמה בראש חודש ובראשי חדשיכם ואי מיקלע ר"ח בשבת מפטירין והיה מדי חודש בחדשו.
À ‘Hanoucca, on lit les princes et prend pour haftara les lumières de Zekharia ; s’il y a deux Chabbatot, au second on lit les lumières de Chelomo. À Roch Hodech, « Au commencement de vos mois » ; un Chabbat, la haftara « Chaque nouvelle lune… ».
אמר רב הונא ראש חודש שחל להיות באחד בשבת מפטירין מאתמול ויאמר יהונתן מחר חודש
Rav Houna dit : lorsque Roch Hodech tombe un dimanche, on lit la veille « Yehonatan dit : demain, Roch Hodech ».
אמר רב יהודה בריה דרבי שמואל בר שילת משמיה דרב ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם
Rav Yehouda fils de Rabbi Chemouel bar Chilat dit au nom de Rav : à Roch Hodech Av un Chabbat, « Vos nouvelles lunes et vos fêtes ».
והאידנא לא נהגינן הכי אלא מפטירין שמעו דבר ה' בית יעקב כסדר הפטרות הסדורות במדרש פסיקתא
L’usage actuel lit plutôt « Écoutez la parole de l’Éternel, maison de Ya’aqov », selon l’ordre des haftarot de la Pessiqta.
ויש מפרשים דרב לטעמיה דאמר בשילהי תענית (דף כט:) שאסור בכיבוס מראש חדש עד התענית וקיימא לן כרבן שמעון בן גמליאל דלא אסר אלא אותה שבת
Certains relient l’avis de Rav à sa position, à la fin de Ta’anit 29b, interdisant le lavage dès Roch Hodech jusqu’au jeûne, alors que nous suivons Rabban Chimon ben Gamliel, qui ne l’interdit que dans la semaine du jeûne.
ולא נהירא דמה ענין זה להפטרה דאין הפטרה מדברת כל כך מענין תשעה באב ועוד דא"כ ליפלגי אמוראי הכא כי היכי דפליגי לענין כיבוס במסכת תענית
Cette explication ne convainc pas : quel rapport avec la haftara, qui ne parle pas tant du neuf Av ? Et pourquoi les Amoraïm ne discutent-ils pas ici comme ils discutent du lavage ?
אלא על פי המדרש פסיקתא אנו נוהגין כן כדפרישית
Notre usage repose plutôt sur la Pessiqta.
וכן נמי בתענית אנו קורין ויחל ובמתניתין אמרינן שקורין ברכות וקללות
De même, aux jeûnes, nous lisons « Moché implora », tandis que la Michna prescrit bénédictions et malédictions.
אלא שאנו עושין ע"פ מס' סופרים (פ' י"ז הלכה ז) דגרסינן התם בתענית של תשעה באב ובשבעה אחרונות של עצירת גשמים קורין ברכות וקללות אבל בתעניות אחרות קורין ויחל משה ומפטיר דרשו ה' וי"א שאין להפטיר והעם נהגו להפטיר
Nous suivons le traité Soferim 17,7 : au jeûne du neuf Av et aux sept derniers jeûnes pour l’arrêt des pluies, bénédictions et malédictions ; aux autres jeûnes, « Moché implora » et la haftara « Cherchez l’Éternel ». Certains ne prescrivent pas de haftara, mais le peuple en lit une.
מיהו איכא למימר דמתני' נמי איירי בט' באב ובשבעה תעניות אחרונות ולא פליגי.
On peut d’ailleurs comprendre que notre Michna vise le neuf Av et les sept derniers jeûnes : il n’y aurait alors pas de contradiction.
ובט' באב קורין בכי תוליד ומפטירין באסוף אסיפם:
Le neuf Av, on lit « Lorsque tu engendreras » et « Je les anéantirai ».
ואין מפסיקין בקללות מנא הני מילי %בר גמדא א"ר סימאי דאמר קרא מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו
D’où vient qu’on ne partage pas les malédictions ? Bar Gamda dit au nom de Rabbi Simaï : « Mon fils, ne méprise pas la correction de l’Éternel et ne te rebute pas de Sa réprimande. »
ר"ל אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות אלא היכי עביד תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהם
Rech Laqich explique : on ne bénit pas sur le malheur. On commence donc au verset précédent et finit au suivant.
אמר אביי לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל שבמשנה תורה פוסק מאי טעמא אמר אביי הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן.
Abayé limite cette règle aux malédictions du Torat Kohanim : elles sont au pluriel et Moché les dit de la bouche de la Puissance divine ; celles du Deutéronome sont au singulier et Moché les dit de lui-même.
תניא רשב"א אומר עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות וברכות שבתורת כהנים קודם עצרת ובמשנה תורה קודם ראש השנה מאי טעמא אמר אביי ואי תימא ר"ל כדי שתכלה שנה וקללותיה
Rabbi Chimon ben Elazar enseigne qu’Ezra institua les malédictions et bénédictions du Torat Kohanim avant Chavouot, et celles du Deutéronome avant Roch Hachana, pour que s’achèvent l’année et ses malédictions.
ועצרת נמי ראש השנה לאילן הוי כדתנן ובעצרת על פירות האילן.
Chavouot est aussi un Roch Hachana pour l’arbre : le jugement porte alors sur les fruits.
שאלו לרבינו נסים למה מחלקים אתם נצבים ופרשת וילך שהן קטנות כשיש ב' שבתות בין ר"ה לחג וקורין פרשת נצבים קודם ר"ה ופרשת וילך אחר ר"ה ולא חלקו ראשי המטות ומסעי שהן גדולות
On demanda à Rabbénou Nissim pourquoi on sépare les courtes Nitsavim et Vayélekh lorsqu’il y a deux Chabbatot entre Roch Hachana et Souccot, plutôt que les longues Matot et Massé.
והשיב לפי שיש באתם נצבים קללות שקלל משה את ישראל ורוצים לסיימם קודם ר"ה
Il répondit qu’on veut achever avant Roch Hachana les malédictions de Nitsavim.
ולא נהירא חדא דפרשת אתם נצבים אינה בכלל הקללות שקלל משה את ישראל כדמוכח בפ' המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פח:) א"ר לוי בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם הקב"ה בירך את ישראל בכ"ב אותיות וקללן בח' ומשה רבינו ברכן בח' וקללן בכ"ב אותיות מואם לא תשמעו עד ואין קונה ולא קאמר עד הנסתרות שבאתם נצבים אלא אותן שבאתם נצבים אינם קללות אלא שהעביר בני ישראל בברית
Cela ne convainc pas : Baba Batra 88b compte les malédictions de Moché de « Si vous n’écoutez pas » à « Il n’y aura pas d’acheteur », non jusqu’à « Les choses cachées » de Nitsavim. Nitsavim fait entrer Israël dans l’alliance ; il ne fait pas partie de ce compte.
ועוד גם בהאזינו יש קללות מזי רעב ולחומי רשף
En outre, Haazinou contient aussi « Épuisés par la faim et dévorés par le fléau ».
אלא היינו טעמא לפי שרוצים להפסיק בפרשה אחת בין קללות לר"ה וכן קורין פרשת במדבר סיני בין קללות שבתורת כהנים ובין עצרת:
La raison est donc d’intercaler une section entre les malédictions et Roch Hachana, comme Bemidbar sépare les malédictions du Torat Kohanim de Chavouot.
בפורים (שמות יז, ח) ויבא עמלק בראשי חדשים (במדבר כח, יא) ובראשי חדשיכם ראש חדש שחל להיות בשבת מפטירין (ישעיהו סו) והיה מדי חדש בחדשו חל להיות באחד בשבת מאתמול מפטירין (שמואל א כ) ויאמר לו יהונתן מחר חדש
מפטיר ויאמר לו יהונתן מחר חדש - קשיא אמאי אין עושין כן כשחל ר"ח אדר וראש חדש ניסן באחד בשבת ואמאי מפטירין ביהוידע ובראשון באחד לחדש וי"ל משום דהפטרה דיהוידע מדברת בשקלים ומזכרת שראש חדש אדר יהיה באותו שבוע:
Pourquoi ne lit-on pas « Yehonatan lui dit : demain, Roch Hodech » lorsque Roch Hodech Adar ou Nissan tombe un dimanche ? Pourquoi lit-on Yehoyada et « Au premier mois, le premier du mois » ? On peut répondre que la haftara de Yehoyada parle des cheqalim et rappelle que Roch Hodech Adar tombera dans cette semaine.
תוס' בד"ה מפטיר ויאמר לו יהונתן כו' קשיא אמאי כו' וי"ל משום דהפטורת יהוידע מדברת בשקלים ומזכרת כו' עכ"ל ובמרדכי מסיים וכן הפטורת בראשון באחד לחדש היא מוכחת שבאותה שבוע יהיה ר"ח ניסן עכ"ל
Les Tossafot demandent pourquoi on ne lit pas « Demain, Roch Hodech » et répondent que la haftara de Yehoyada parle des cheqalim et rappelle que Roch Hodech Adar tombera cette semaine-là. Le Mordekhaï ajoute que la haftara « Au premier mois, le premier du mois » indique de même que Roch Hodech Nissan tombera cette semaine-là.
מיהו עיקר קושייתם אינה מבוררת לן מאי אולמיה הפטורת דמחר חדש מהפטורת שקלים והחדש שתדחה אותם
Mais leur question principale n’est pas claire : quelle supériorité aurait « Demain, Roch Hodech » pour écarter Cheqalim et Ha’hodech ?
ועוד אמאי לא תיקשי להו כן בר"ח אדר או ניסן שחל בשבת דלא מפטירין בר"ח
Et pourquoi ne demandent-ils pas aussi, lorsque Roch Hodech Adar ou Nissan tombe un Chabbat, pourquoi on ne lit pas la haftara de Roch Hodech ?
וי"ל דודאי בראש חדש אדר או ניסן שחל בשבת הוי הפטורת יהוידע או בראשון לחדש טפי מענין הקריאה במאי דסליק מיניה שהמפטיר קרא בס"ת שלישי בשקלים ובפרשת החדש
La réponse est que, lorsque Roch Hodech Adar ou Nissan tombe un Chabbat, Yehoyada ou « Au premier du mois » se rapporte davantage à la dernière lecture : le maftir a lu Cheqalim ou Ha’hodech dans le troisième rouleau.
אבל הפטורת מחר חדש אינה כלל מענין הקריאה ואפ"ה היא דוחה כל הפטרות של סדר השנה שהם מענין הקריאה אמאי לא תדחה גם אלו וק"ל:
« Demain, Roch Hodech », en revanche, n’a aucun rapport avec la lecture. Malgré cela, cette haftara écarte toutes les haftarot de l’année qui s’y rapportent. Pourquoi n’écarterait-elle pas celles-ci aussi ?
אמר רב הונא
ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין (ישעיהו א, יד) חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח מאי היו עלי לטורח אמר הקב"ה לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם
ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי וגו' – ואין אנו עושין כן אלא מפטיר בירמיה שמעו דבר ה' ובשבת שלפני ט"ב חזון ישעיהו
Lorsque Roch Hodech Av tombe un Chabbat, le Talmud prescrit « Vos nouvelles lunes et vos fêtes, Mon âme les hait ». Nous ne pratiquons pas ainsi : nous lisons dans Yirmeyahou « Écoutez la parole de l’Éternel », puis, le Chabbat précédant le neuf Av, « Vision de Yechayahou ».
והטעם לפי שאנו נוהגין על פי הפסיקתא לומר ג' דפורענותא קודם תשעה באב ואלו הן דברי ירמיה שמעו דבר ה' חזון ישעיהו ובתר תשעה באב שב דנחמתא ותרתי דתיובתא ואלו הן נחמו נחמו ותאמר ציון עניה סוערה לבדה אנכי אנכי רני עקרה קומי אורי שוש אשיש דרשו שובה
Nous suivons la Pessiqta : trois haftarot de malheur avant le neuf Av, « Paroles de Yirmeyahou », « Écoutez la parole de l’Éternel », « Vision de Yechayahou » ; après le neuf Av, sept de consolation et deux de repentir : « Consolez, consolez », « Tsion a dit », « Malheureuse, battue par la tempête » seule, « C’est Moi, c’est Moi », « Réjouis-toi, stérile », « Lève-toi, resplendis », « Je me réjouirai », puis « Cherchez » et « Reviens ».
ולפיכך מקדימין עניה סוערה קודם רני עקרה דדרך הנחמות להיות הולכות ומשובחות יותר
On place « Malheureuse, battue par la tempête » avant « Réjouis-toi, stérile », car les consolations vont en s’amplifiant.
וסדר זה מתחיל בפנחס וסימניך דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש
Cet ordre commence à Pin’has ; son signe mnémotechnique est Dachah, Noua, Araq, Chadach.
ולעולם שוש אשיש באתם נצבים דהיינו שבת שלפני ר"ה לפי שהוא סוף הנחמות ודרשו בצום גדליה ושובה בשבת שלפני יום הכפורים
« Je me réjouirai », dernière consolation, accompagne toujours Nitsavim, le Chabbat précédant Roch Hachana ; « Cherchez » se lit au jeûne de Guedalia, et « Reviens » le Chabbat précédant Yom Kippour.
וכשיש שבת בין יום הכפורים לסוכות אז הוי דרשו בשבת שלפני יום הכפורים משום דכתיב ביה דרשו ה' בהמצאו והיינו בימי תשובה ושובה בין כפור לסוכות דכתיב בה ונתתי לך יורה ומלקוש וכן וה' נתן קולו לפני חילו דמישתעי במים דשייך שפיר לפני סוכות
Lorsqu’il y a un Chabbat entre Yom Kippour et Souccot, on lit « Cherchez » le Chabbat avant Yom Kippour : « Cherchez l’Éternel lorsqu’Il Se trouve » correspond aux jours de repentir. On lit « Reviens » entre Kippour et Souccot : « Je te donnerai la pluie d’automne et de printemps » ainsi que « L’Éternel a fait entendre Sa voix devant Son armée » concernent l’eau et conviennent à l’approche de Souccot.
וזה המנהג לא ישתנה לעולם ע"פ הפסיקתא וכן פירש ר"ת
Cet usage suit constamment la Pessiqta. Rabbénou Tam l’explique ainsi,
ולא כדברי רב החובל ההופך ומבלבל לומר שובה קודם כפור ושוש אשיש בין כפור לסוכות דאין להפסיק בין השש נחמות לשביעית אלא כדברי רבינו תם עם ישרים נחתם שוש אשיש בראשיתו ושובה באחריתו
contre « le capitaine » qui intervertit l’ordre en mettant « Reviens » avant Kippour et « Je me réjouirai » entre Kippour et Souccot : il ne faut pas séparer les six premières consolations de la septième. On conclut donc avec Rabbénou Tam : « Je me réjouirai » au début, « Reviens » à la fin.
והא שאין אנו מפטירין חזון בשבת שחל בו ר"ח אב משום דקיימא לן דאין אבילות חל אלא בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכה ורב דאמר דמפטיר חזון סבר דהאבלות חל מיד שנכנס ר"ח ואין הלכה כן
Si nous ne lisons pas ‘Hazon lorsque Roch Hodech Av tombe un Chabbat, c’est que le deuil ne s’applique que pendant la semaine du neuf Av. Rav, qui prescrit ‘Hazon, estime que le deuil commence dès Roch Hodech ; la halakha ne le suit pas.
וכן פירש הר"ר אליעזר ממיץ ולכך אנו מפטירין שמעו
Rabbi Eliezer de Metz explique aussi ainsi notre lecture de « Écoutez ».
וכן אנו נוהגין ע"פ מסכת סופרים שאנו קורין ויחל בתעניות ובמתניתין אמרינן שקורין ברכות וקללות:
De même, suivant le traité Soferim, nous lisons « Moché implora » aux jeûnes, tandis que notre Michna prescrit les bénédictions et les malédictions.
בד"ה ר"ח אב כו' ושובה באחריתו וי"א שאין אנו מפטירין חזון כו' עכ"ל כצ"ל והוא טעם שאף לפי התלמוד יפה אנו נוהגין שאין אנו קורין חזון בראש חדש אב שחל בשבת ועיין ברא"ש ובמרדכי:
Dans le commentaire commençant par « Roch Hodech Av », il faut lire : « … et Chouva à la fin ; et certains disent que nous ne prenons pas ‘Hazon pour haftara… ». Cela explique que, même selon le Talmud, notre usage de ne pas lire ‘Hazon lorsque Roch Hodech Av tombe un Chabbat est fondé. Voir le Roch et le Mordekhaï.
בא"ד ורב דאמר דמפטיר חזון כו' עכ"ל כן היה בנוסחא שלהם בשמעתין אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת אמר רב ר"ח אב שחל בשבת מפטירין חדשיכם כו' וכ"ה ברא"ש ע"ש:
À propos des mots « Et Rav, qui dit que l’on prend ‘Hazon pour haftara… » : leur version de notre passage portait « Rav Yehouda fils de Rav Chemouel bar Chilat dit au nom de Rav : si Roch Hodech Av tombe un Chabbat, on lit : Vos nouvelles lunes… ». Le Roch porte aussi cette version.
ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם וכו'. ואנו נוהגין על פי הפסיקתא ומתקנת הראשונים ז"ל להיות קורין לפני תשעה באב תלת דפורענותא שמעו דבר ה' דברי ירמיהו חזון ישעיהו ולאחר תשעה באב שבע דנחמתא ותרתי דתיובתא.
Pour Roch Hodech Av un Chabbat, le texte prescrit « Vos nouvelles lunes et vos fêtes… ». Nous suivons la Pessiqta et l’institution des premiers maîtres : avant le neuf Av, trois haftarot de malheur, « Écoutez la parole de l’Éternel », « Paroles de Yirmeyahou », « Vision de Yechayahou » [ordre donné ici par le texte] ; après le neuf Av, sept de consolation et deux de repentir.
וכן מה ששנינו במשנתינו (לעיל מגילה ל, ב - לא, א) בתעניות בברכות וקללות אין אנו נוהגין כן אלא קורין ויחל.
De même, la Michna prescrit les bénédictions et les malédictions aux jeûnes ; notre usage est de lire « Moché implora ».
ר"ח אב שחל בשבת מפטירין בחזון ישעיהו ועכשיו נהגו להפטיר כן בכל שבת שלפני ט' באב וט' באב עצמו קורין בכי תוליד בנים ומפטירין באסוף אסיפם
Lorsque Roch Hodech Av tombe un Chabbat, on lit ‘Hazon Yechayahou. L’usage actuel est de le lire chaque Chabbat précédant le neuf Av. Le neuf Av lui-même, on lit « Lorsque tu engendreras des enfants » et prend pour haftara « Je les anéantirai ».
במעמדות קורין במעשה בראשית שאלמלא קרבנות לא נתקיימו שמים וארץ
Aux maamadot, on lit la Création : sans les sacrifices, les cieux et la terre ne subsisteraient pas.
ומ"מ יי' יראה ללבב וכשאין קרבנות זכירתן עולה לנו במקום הקרבתן שלא הקרבן מכפר אלא התשובה הבאה בסבתו והרי אף הזכירה משמשת כך ואף התפלה עומדת להם בזו:
Néanmoins, l’Éternel voit le cœur : en l’absence de sacrifices, leur évocation nous tient lieu d’offrande. Ce n’est pas le sacrifice qui expie, mais le repentir qu’il suscite. Leur évocation produit elle aussi cet effet ; la prière remplit également ce rôle.
בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן אמר רב (ישעיהו א, כא) איכה היתה לזונה מקרא מאי תניא אחרים אומרים (ויקרא כו, יד) ואם לא תשמעו לי ר' נתן בר יוסף אומר (במדבר יד, יא) עד אנה ינאצוני העם הזה ויש אומרים (במדבר יד, כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת אמר אביי האידנא נהוג עלמא למיקרי (דברים ד, כה) כי תוליד בנים ומפטירין (ירמיהו ח, יג) אסוף אסיפם:
עד אנה ינאצוני ועד מתי לעדה הרעה - תרוייהו במרגלים והם חזרו בט"ב כדאמרינן במסכת תענית (דף כט.):
« Jusqu’à quand ce peuple Me méprisera-t-il ? » et « Jusqu’à quand cette communauté mauvaise ? » concernent tous deux les explorateurs. Ceux-ci revinrent le neuf Av, comme l’enseigne Ta’anit 29a.
[במעמדות] במעשה בראשית וכו': מנהני מילי א"ר אמי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי
מנהני מילי - מה ענין בראשית אצל מעמדות:
D’où vient le rapport entre le récit de la Création et les maamadot ?
וכתיב (בראשית טו, ב) ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה אמר לו לאו
במה אדע - מה תאמר לי ללמדן דבר שיתכפרו בו עונותיהן:
« Comment saurai-je ? » signifie : que m’indiqueras-Tu pour leur enseigner un moyen d’obtenir le pardon de leurs fautes ?
אמר לפניו רבש"ע במה אדע אמר לו קחה לי עגלה משולשת וגו' אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם:
קחה לי עגלה משולשת - כלומר הקרבנות יכפרו עליהן:
« Prends-Moi une génisse de trois ans… » signifie que les sacrifices leur procureront l’expiation.
בתעניות ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות: מה"מ אמר ר' חייא בר גמדא אמר רבי אסי דאמר קרא (משלי ג, יא) מוסר ה' בני אל תמאס
מנהני מילי - דאין מפסיקים בקללות:
D’où vient qu’on ne partage pas les malédictions entre plusieurs lecteurs ?
אל תמאס - והמפסיק בהן מראה עצמו שקשה לו לקרות ובמסכת סופרים (פי"ב) יליף לה מסיפיה דקרא ואל תקוץ בתוכחתו אל תעשו קוצין קוצין פסקים פסקים לשון קציצה:
Celui qui s’interrompt montre qu’il supporte mal de lire les malédictions. Le traité Soferim, chapitre 12, tire la règle de la fin du verset : « Ne te rebute pas de Sa réprimande. » Il interprète : ne la découpez pas en fragments, en sections, par un jeu sur un terme exprimant la coupure.
אין מפסיקין בקללות – וקורין אחד משום דכתיב מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו א"ר אחא אל תעש התוכחה קוצים קוצים וא"ר יהושע דסכנין אני אמרתי עמו אנכי בצרה ואם כן אין דין שיברכוני בני על הצרות שלהם אלא יקרא אחד הכל ויתחיל בדבר אחר ויסיים בדבר אחר ואז יוכל לברך תחילה וסוף:
Un seul lecteur lit les malédictions, selon le verset : « Mon fils, ne méprise pas la correction de l’Éternel et ne te rebute pas de Sa réprimande. » Rabbi A’ha dit : ne faites pas de la réprimande des morceaux séparés. Rabbi Yehoshua de Sikhnin dit : « J’ai dit : Je suis avec lui dans la détresse ; il ne convient donc pas que Mes enfants Me bénissent à propos de leurs malheurs. » Qu’un seul lise tout, commence par un autre sujet et termine par un autre sujet : il pourra alors bénir avant et après la lecture.
מה שביארנו במשנה שאין מפסיקין בקללות דוקא של ת"כ אבל משנה תורה פוסק מה בין אלו לאלו הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן [והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרו] ר"ל בלשון עצמו
La règle de la Michna qui interdit de partager les malédictions concerne celles du Torat Kohanim ; on peut interrompre celles du Deutéronome. Quelle différence ? Les premières sont au pluriel et Moché les prononça de la bouche de la Puissance divine ; les secondes sont au singulier et Moché les prononça de lui-même, c’est-à-dire dans sa propre formulation.
מ"מ עכשו נהגו שלא להפסיק אף באלו
Néanmoins, l’usage actuel est de ne pas interrompre celles-ci non plus.
עזרא תקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבת"כ קודם עצרת ושל משנה תורה קודם ר"ה כדי שתכלה שנה וקללותיה:
Ezra institua la lecture des malédictions du Torat Kohanim avant Chavouot et de celles du Deutéronome avant Roch Hachana, afin que s’achèvent l’année et ses malédictions.
ריש לקיש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות אלא היכי עביד תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהן
מתחיל בפסוק שלפניהם – לאו דוקא פסוק דהא יש פרשה ואין מתחילין ומשיירין בפחות משלשה פסוקים:
Le mot « verset » ne signifie pas nécessairement un seul verset : il y a ici une section, et on ne commence ni ne laisse moins de trois versets [dans une section].
שאין אומרים ברכה על הפורענות. היכי עבדינן תנא כשמתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשמסיים מסיים בפסוק שלאחריהם
On ne prononce pas de bénédiction sur le malheur. Comment procède-t-on ? Le lecteur commence au verset précédent et termine au verset suivant.
ואמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים והן אם בחקותי תלכו שנא' בלשון רבים ומשה רבינו מפני הגבורה אמרן
Abayé précise que l’interdiction de s’interrompre ne concerne que les malédictions du Torat Kohanim, « Si vous suivez Mes lois » : elles sont au pluriel et Moché notre maître les prononça de la bouche de la Puissance divine.
אבל שבמשנה תורה פוסק מ"ט דבלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן להיכתב.
Mais on peut interrompre celles du Deutéronome, car elles sont au singulier et Moché les prononça de lui-même pour qu’elles fussent écrites.
וכן אמר רב הונא ללוי בר בוטא דהוה מגמגם וקורא בארורי דמשנה תורה. א"ל אכנפשך קללות שבמשנה תורה פוסק.
De même, Rav Houna dit à Lévi bar Bouta, qui lisait les malédictions du Deutéronome en hésitant : « Fais selon ton gré ; on peut interrompre les malédictions du Deutéronome. »
אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים אבל קללות שבמשנה תורה פוסק מאי טעמא הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן
משה מפי הגבורה אמרן - ונעשה שליח לומר כך אמר לי הקב"ה שהרי אמורין בלשון ונתתי והפקדתי ושלחתי מי שהיכולת בידו לעשות
Moché prononça les premières malédictions de la bouche de la Puissance divine, en tant qu’envoyé chargé de dire : « Voici ce que le Saint béni soit-Il m’a dit. » Le texte porte : « Je donnerai », « Je préposerai », « J’enverrai », paroles de Celui qui a le pouvoir d’agir.
אבל במשנה תורה כתיב יככה ה' ידבק ה' בך משה אמרן מאליו אם תעברו על מצותיו הוא יפקיד עליכם:
Dans le Deutéronome, en revanche, il est écrit : « L’Éternel te frappera », « L’Éternel attachera à toi ». Moché dit de lui-même : si vous transgressez Ses commandements, c’est Lui qui préposera sur vous [ces fléaux].
משה מעצמו אמרם – וברוח הקדש:
Moché les dit de lui-même, mais par l’esprit saint.
בד"ה משה מעצמו כו' וחשיב מואם לא תשמעו עד ואין כו' עכ"ל כצ"ל:
Dans le commentaire commençant par « Moché de lui-même… », il faut lire : « Il compte à partir de : Si vous n’écoutez pas, jusqu’à : Et il n’y aura pas… ».
לוי בר בוטי הוה קרי וקא מגמגם קמיה דרב הונא בארורי אמר לו אכנפשך לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל שבמשנה תורה פוסק
מגמגם - קרא אותן במרוצה ובקושי:
Il les lisait précipitamment et avec difficulté.
בארורי - במשנה תורה:
Il s’agit de celles du Deutéronome.
אכנפשך - אם רצונך להפסיק פסוק הואיל ואתה קץ בקריאתן:
Si tu désires t’arrêter, arrête-toi, puisque leur lecture te rebute.
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
קודם עצרת - שהוא זמן קציר וזמן פירות האילן כדמפרש ואזיל:
Avant Chavouot, car c’est le temps de la moisson et des fruits des arbres, comme la suite l’explique.
קללות שבת"כ קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה - שאלו בבית המדרש של רבינו נסים למה מחלקים פרשת נצבים וילך לשנים כשיש ב' שבתות בין ר"ה לסוכות בלא יוה"כ ואין מחלקין מטות ומסעי שארוכות יותר
On demanda au Beith Hamidrach de Rabbénou Nissim pourquoi on sépare les courtes sections Nitsavim et Vayélekh, lorsqu’il y a deux Chabbatot entre Roch Hachana et Souccot, sans compter Yom Kippour, plutôt que les plus longues Matot et Massé.
והשיב לפי שבאתם נצבים יש קללות שקלל ישראל ורוצה לסיימם קודם ר"ה
Il répondit que Nitsavim contient des malédictions prononcées contre Israël, que l’on veut achever avant Roch Hachana.
וקשה שאנו לא מחשבינן הקללות שקלל משה ישראל כדמשמע בפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף פח: ושם) א"ר לוי בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו הקב"ה בירך ישראל בכ"ב וקללן בשמנה ומשה ברכם בשמנה וקללם בעשרים ושתים וחשיב מואם לא תשמעו עד ואין קונה משמע בהדיא שעד אין קונה הוי מן הקללות ולא יותר
Cela fait difficulté : ce passage n’entre pas dans le compte des malédictions prononcées par Moché. Dans Baba Batra 88b, Rabbi Lévi oppose la mesure divine à la mesure humaine : Dieu bénit Israël avec vingt-deux lettres et le maudit avec huit ; Moché le bénit avec huit et le maudit avec vingt-deux. Il compte de « Si vous n’écoutez pas » jusqu’à « Et il n’y aura pas d’acheteur ». Les malédictions s’arrêtent donc à ces mots.
ועוד קשיא לפי סברתו אמאי אין קורין האזינו קודם ר"ה שהרי גם שם יש קללות מזי רעב ולחומי רשף
En outre, suivant cette réponse, pourquoi ne pas lire Haazinou avant Roch Hachana, puisqu’elle contient aussi « Épuisés par la faim et dévorés par le fléau » ?
לכך נראה לי הטעם שאנו מחלקים אותן לפי שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ר"ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל שלא להסמיך הקללות לר"ה
Il semble plutôt que l’on sépare ces sections afin d’intercaler avant Roch Hachana un Chabbat dont la lecture ne parle aucunement de malédictions : on évite ainsi de les placer immédiatement avant Roch Hachana.
ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת:
C’est aussi pourquoi on lit Bemidbar avant Chavouot, pour séparer les malédictions de Be’houqotaï de Chavouot.
ילמדנו של פרשת יתרו אין אדם רשאי לקרות בתורה עד שיסדיר הפרשה ג' פעמים שנאמר (איוב כ״ח:כ״ז) אז ראה ויספרה חקרה והכינה ואחרי כן ויאמר לאדם
Le Yelamdenou sur Yitro enseigne qu’on ne doit pas lire publiquement la Torah avant d’avoir préparé la section trois fois : « Alors Il la vit et l’exposa, Il la scruta et la prépara », puis « Il dit à l’homme ».
ואסור לסמוך על הבימה דמה נתינתה מעומד אף קריאתה מעומד:
Il est interdit de s’appuyer sur la bima : de même que la Torah fut donnée debout, sa lecture doit se faire debout.
ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל להיות קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת שהיא ר"ה לדין האילנות דתנן בד' פרקים העולם נידון.
Rabbi Chimon ben Elazar dit : Ezra institua pour Israël la lecture des malédictions du Torat Kohanim avant Chavouot, qui est un Roch Hachana pour le jugement des arbres, comme la Michna enseigne que le monde est jugé à quatre moments.
ובעצרת על פירות האילן. וקללות שבמשנה תורה קודם ר"ה כדי שתכלה שנה וקללותיה.
À Chavouot, le jugement porte sur les fruits des arbres. On lit les malédictions du Deutéronome avant Roch Hachana, afin que s’achèvent l’année et ses malédictions.
בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה וסימן לדבר (מלכים א יב, כא) רחבעם בן שלמה
תניא אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה כו'.
Il a été enseigné : si les anciens te disent « Détruis » et les jeunes « Construis », etc.
לעולם יהא אדם שומע לעצת גדוליו אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה ראיה לדבר רחבעם בן שלמה:
Que l’homme écoute toujours les conseils de ses aînés. Si les anciens disent : « Détruis » et les jeunes : « Construis », détruis et ne construis pas. Car la destruction des anciens est construction, et la construction des jeunes est destruction. Re’havam fils de Chelomo en est la preuve.
ת"ר מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה במנחה שם קורין בשני בשני שם קורין בחמישי בחמישי שם קורין לשבת הבאה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה
בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן כו'. אמר שמואל מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה בשבת ובשני ובחמישי ובשבת הבאה:
Le lundi, le jeudi et le Chabbat à Min’ha, on lit dans l’ordre, etc. Chemouel dit : là où l’on s’arrête le Chabbat matin, on commence à Min’ha de Chabbat, le lundi, le jeudi et le Chabbat suivant.
ת"ר מקום שמפסיקין וכו' עד ולימא הל' כר' יהודה משום דמפכי להו
La baraïta dit : « Là où l’on s’arrête… » jusqu’à la question : « Qu’il dise que la halakha suit Rabbi Yehouda ! » La réponse est que certains inversent les attributions.
וכ"ת לימא הלכה כמשנתנו דקתני בהדיא כר' יהודה בב' ובה' ובשבת ובמנחה קורין כסדרן כלומר מראש הסדר והיינו כר' יהודה.
Mais qu’il dise alors : la halakha suit notre Michna ! Elle enseigne explicitement, comme Rabbi Yehouda, que le lundi, le jeudi et le Chabbat à Min’ha on lit dans l’ordre, c’est-à-dire depuis le début de la section.
וי"ל דאי ממתני' לא מיפרשא מילתא שפיר ודי' ה"א דמתני' דעת ג' היא והכי קתני קורין כסדרן כלומר כי מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה בשבת ובב' מתחיל ממקום שפסק במנחה ובה' ממקו' שפסק בב'
On peut répondre que la Michna n’explicite pas assez le point. On aurait pu y voir un troisième avis : on lit dans l’ordre, donc à Min’ha on commence où l’on s’est arrêté le Chabbat matin ; le lundi, où l’on s’est arrêté à Min’ha ; le jeudi, où l’on s’est arrêté le lundi.
אבל אינו עולה להם מן החשבון בשב' שחרי' מתחיל מראש הסדר
Mais ces lectures ne sont pas déduites du compte : le Chabbat matin, on recommence au début de la section.
להכי אמר לה בהדיא למיפק מכל ספיקא:
La décision est donc formulée explicitement pour écarter toute incertitude.
אמר רבי זירא הלכה מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה ולימא הלכה כרבי יהודה
הלכה מקום שמפסיקין בשבת בשחרית וכו', ולימא הלכה כרבי יהודה משום דאפכי להו.
La halakha est que l’endroit où l’on s’arrête le Chabbat matin sert de début aux autres lectures. Pourquoi ne pas simplement dire : la halakha suit Rabbi Yehouda ? Parce que certains inversent les noms.
ואם תאמר לימא הלכה כתנא דמתניתין (לעיל עמוד א) דקתני ואין עולה להם מן החשבון.
Mais pourquoi ne pas dire : elle suit le Tanna de notre Michna, qui dit que ces lectures ne sont pas déduites du compte ?
יש לומר דהוה אמינא דמתניתין הכי קתני בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן דמקום שמסיים בשני שם מתחיל בחמישי ואין עולה להם לשבת הבאה מן המנין אלא חוזר וקורא מראש הסדר,
On aurait pu comprendre ainsi la Michna : le lundi, le jeudi et le Chabbat à Min’ha, on suit l’ordre, donc le jeudi commence où le lundi s’est achevé. Ces lectures ne comptent toutefois pas pour le Chabbat suivant, où l’on reprend depuis le début.
וזו מחלוקת שלישי, והלכך לאפוקי מילתיה מכל ספק אמר הכין בהדיא.
Ce serait un troisième avis. Pour écarter tout doute, la décision a donc été formulée explicitement.
Texte hébreu : Sefaria ; traduction française préparée pour Gueoula.