Les Tossafot sur Meguila 24a-24b

ועכשיו אין אנו מקרין למתורגמן אפילו בנביא

Et maintenant, nous ne faisons pas lire au meturgueman, même dans le Prophète,

אלא פסוק אחד שלא יבא לטעות

[plus] qu'un seul verset, afin qu'il ne vienne pas à se tromper ;

רק בתחילת ההפטרה אנו מקרין ג' למתורגמן

sauf au début de la haftara, où nous lisons trois [versets] au meturgueman,

להודיע כי כן הדין אי לא דחיישינן שיטעה:

pour faire savoir que telle est la loi, si ce n'était que nous craignons qu'il se trompe.

קשיא על מה שאנו מתרגמין ויאמר יהושע אל העם התקדשו (יהושע ג׳:ה׳)

Cela pose une difficulté sur ce que nous traduisons « Vayomer Yehoshoua el haam hitkadéchou » (Josué 3, 5) :

ויש שם ג' פסוקים עד בעת ההיא ומקרין אותן למתרגם שלשתן ביחד

il y a là trois versets jusqu'à « baèt hahi », et on les fait lire au meturgueman tous les trois ensemble,

ואע"פ שיש פרשה בסוף שני פסוקים

bien qu'il y ait une coupure de paracha à la fin de deux versets.

והא שאנו מתרגמין הפטרות של פסח ועצרת טפי משאר י"ט

Et quant au fait que nous traduisons les haftarot de Pessa'h et de Chavou'ot plus que celles des autres fêtes,

לפי שהן מדברות בנס היום כדי לפרסם הנס

c'est parce qu'elles parlent du miracle du jour, afin de faire connaître le miracle,

וכן במתן תורה כדי לפרסם הנס:

et de même pour le don de la Torah, afin de faire connaître le miracle.

ואפילו לרבי יהודה דמכשיר ליה במגילה לעיל (מגילה דף יט:)

Et même selon Rabbi Yehouda, qui le déclare apte pour la Meguila plus haut (Meguila 19b),

הכא מודה שלא יוציא אחרים ידי חובתן בדבר שבקדושה

ici il admet qu'il ne peut pas faire sortir [quittes] les autres dans une chose de sainteté (davar shebikdoucha),

משום דבקטן איכא ב' דרבנן כדפרישית לעיל לרבנן דרבי יהודה

parce qu'avec un mineur il y a deux [motifs] rabbiniques, comme je l'ai expliqué plus haut au sujet des Sages [opposés à] Rabbi Yehouda ;

אבל במגילה יש להקל

mais pour la Meguila, il y a lieu d'être indulgent,

לפי שטף ונשים היו בספק דלהרוג ולהשמיד

puisque les enfants et les femmes étaient en danger d'être « tués et anéantis » ;

לפיכך עשאו רבי יהודה כגדול:

c'est pourquoi Rabbi Yehouda l'a assimilé à un adulte.

קשה מאי איריא קטן אפילו גדול נמי אינו עובר לפני התיבה

C'est difficile : pourquoi [parler précisément du] mineur ? Même un adulte ne passe pas devant l'arche,

אא"כ נתמלא זקנו

à moins que sa barbe soit pleine,

כדתניא סוף פ"ק דחולין (דף כד: ושם) נתמלא זקנו ראוי לעשות שליח צבור ולירד לפני התיבה אבל בענין אחר לא

comme il est enseigné à la fin du premier chapitre de 'Houlin (24b, à cet endroit) : « celui dont la barbe est pleine est apte à être chaliah tsibour et à descendre devant l'arche, mais autrement non ».

וי"ל דהתם מיירי בתענית צבור

Et on peut répondre : là, il s'agit d'un jeûne public,

כדתנן בתענית (דף טז.) דאין מורידין לפני התיבה אלא זקן ורגיל (ומי שנתמלא זקנו) ומי שטפולו מרובה

comme nous l'avons appris dans Taanit (16a) : « on ne fait descendre devant l'arche qu'un ancien et expérimenté [(et celui dont la barbe est pleine)] et celui dont les charges sont nombreuses ».

והא דקתני התם גבי נתמלא זקנו ראוי לעשות ש"ץ היינו להיות ש"ץ בקביעות

Et ce qui est enseigné là, à propos de « celui dont la barbe est pleine est apte à être chaliah tsibour », c'est-à-dire pour être chaliah tsibour de façon fixe ;

אבל באקראי בעלמא יכול להיות משהביא ב' שערות

mais à titre occasionnel, il peut l'être dès qu'il a apporté deux poils,

ולא כמו שפירש רש"י שם דפירש דמיירי לתקיעת שופר ולהמנות פרנס על הצבור ולהלקות ולנדות:

et non comme Rachi l'a expliqué là, [à savoir] qu'il s'agit de la sonnerie du chofar, de nommer un parnas sur la communauté, de flageller et de mettre au 'hérem.

משמע הא אם הביא ב' שערות ישא כפיו

Il en ressort que s'il a apporté deux poils, il lève ses mains ;

וקשה דהא סוף פ"ק דחולין (דף כד: ושם) אמר דאין נושא את כפיו עד שיתמלא זקנו

et c'est difficile, car à la fin du premier chapitre de 'Houlin (24b, à cet endroit) il est dit qu'on ne lève pas les mains avant que la barbe soit pleine.

ועוד קשה דמשמע סוף פרק לולב הגזול (סוכה דף מב.) קטן היודע לישא את כפיו חולקין לו תרומה בגורן ואפילו קטן ממש

Et c'est encore difficile, car il ressort de la fin du chapitre Loulav HaGazoul (Souca 42a) : « un mineur qui sait lever ses mains, on lui donne la terouma à l'aire », et même un tout petit mineur.

וי"ל דההיא דלולב הגזול מיירי עם כהנים גדולים ללמוד ולהתחנך

Et on peut répondre : ce [passage] de Loulav HaGazoul parle [d'un mineur] avec de grands cohanim, pour apprendre et s'entraîner ;

והא דפסלינן הכא קטן מיירי בשאין גדולים עמו

et ce que nous invalidons ici le mineur, c'est quand il n'y a pas d'adultes avec lui ;

וההיא דחולין דבעי מלוי זקן מיירי לישא כפיו תדיר בקביעות

et ce [passage] de 'Houlin, qui exige que la barbe soit pleine, parle de lever les mains de façon régulière et fixe,

אבל באקראי בעלמא יכול הוא לישא כפיו אע"פ שלא נתמלא זקנו

mais à titre occasionnel, il peut lever ses mains même si sa barbe n'est pas pleine,

כדי לאחזוקי נפשיה בכהני:

afin de s'établir [se faire reconnaître] comme cohen.

(וע"ע תוס' יבמות צט: ד"ה ואלו):

[Et voir aussi Tossafot Yevamot 99b, d.h. « Vé'elou »].

ערום ויחף פ"ה

« Nu et pieds nus » : [ainsi explique] le Kountrès (Rachi).

מתרגמינן ערטילאי ופחי

Nous traduisons « artilaï ou-pa'hi » ;

וליתא דפחי הוא תרגום של ערום

mais « ou-pa'hi » ne se trouve pas [dans le texte] : [seul « artilaï »] est la traduction de « nu ».

וכן פירש רב אלפס דפחי זהו אותו שלבוש בגדים קרועין

Et ainsi a expliqué Rav Alfas (le Rif) : « pa'hi » désigne celui qui est vêtu de vêtements déchirés,

והכי נמי משמע פרק קמא דמס' קידושין:

et cela ressort aussi du premier chapitre du traité Kiddouchin.

קשה דהא רבי יהודה הוא דאמר פרק החובל (ב"ק דף פז. ושם) סומא פטור מכל המצות

C'est difficile : car c'est Rabbi Yehouda qui dit au chapitre HaHovel (Bava Kama 87a, à cet endroit) que l'aveugle est exempt de toutes les mitsvot ;

וא"כ אי איירי הכא בסומא אפילו ראה מאורות ונסתם נמי

et s'il en est ainsi, si l'on parle ici d'un aveugle, [il devrait en être de même] même s'il a vu les luminaires et que [sa vue] s'est ensuite obstruée ;

ומפרש בירושלמי דלא מיירי בסומא ממש אלא מיירי שהוא בבית אפל

et le Yerouchalmi explique qu'on ne parle pas d'un véritable aveugle, mais [de quelqu'un qui se trouve] dans une maison sombre.

ועוד י"ל דמיירי שפיר בסומא

Et on peut dire encore qu'on parle bien d'un aveugle,

והא דפטרינן התם סומא היינו מן התורה אבל מדרבנן מיהא חייב

et que ce que nous exemptons là l'aveugle, c'est de la Torah ; mais d'après les Rabbanan, il est cependant obligé,

ואפילו נסתמא משנולד מ"מ חייב הוא מדרבנן

et même s'il est devenu aveugle depuis sa naissance, il est néanmoins obligé d'après les Rabbanan,

שלא יהא כנכרי ולא יהא נוהג בו דת יהודי כלל

afin qu'il ne soit pas comme un non-juif et que la religion juive ne soit pas du tout pratiquée par lui.

דלא דמי לנשים דפטורים ממצות עשה שהזמן גרמא אפילו מאותן שאינן אלא מדרבנן

Car ce n'est pas comparable aux femmes, qui sont exemptes des mitsvot positives liées au temps, même de celles qui ne sont que rabbiniques ;

שהרי בנר חנוכה ובארבע כוסות ובמקרא מגילה דלא הוו אלא מדרבנן לא מחייבי אלא לפי שהן היו באותו הנס

puisque pour la bougie de 'Hanouca, les quatre coupes et la lecture de la Meguila, qui ne sont que rabbiniques, elles ne sont obligées que parce qu'elles étaient dans ce miracle.

התם היינו טעמא שאפילו נפטור אותן מכל מצות עשה שהזמן גרמא מ"מ עדיין יש להן מצות רבות

Là, la raison est que, même si nous les exemptions de toutes les mitsvot positives liées au temps, il leur reste néanmoins beaucoup de mitsvot ;

אבל סומא אם נפטור אותו מכל מצות אפי' מאותן שאינן אלא מדרבנן א"כ יהא חשוב כנכרי

mais l'aveugle, si nous l'exemptions de toutes les mitsvot, même de celles qui ne sont que rabbiniques, alors il serait considéré comme un non-juif.

ואע"ג דפירש' לעיל דקטן דאית תרי מדרבנן שהוא קטן ופריסת שמע דלא הוי אלא מדרבנן אין יכול להוציא אחרים גדולים דליכא אלא חד דרבנן פריסת שמע

Et bien que j'aie expliqué plus haut que le mineur, qui a deux [motifs] rabbiniques — [le fait qu']il est mineur et la prisa al Chéma qui n'est que rabbinique — ne peut pas faire sortir [quittes] d'autres, des adultes, qui n'ont qu'un seul [motif] rabbinique, la prisa al Chéma,

אפ"ה סומא שיש בו תרי מדרבנן יוציא שפיר האחרים

néanmoins l'aveugle, qui a deux [motifs] rabbiniques, peut bien faire sortir les autres,

דכיון שהוא גדול ובר דעת עדיף טפי מקטן:

car, puisqu'il est adulte et doué de discernement, il est préférable au mineur.

[וע"ע תוס' עירובין צו. ד"ה דילמא וכו' ותוס' לעיל (מגילה יט:) ד"ה ור"י מכשיר]:

[Et voir aussi Tossafot Erouvin 96a, d.h. « Dilma », etc., et Tossafot plus haut (Meguila 19b), d.h. « VeRabbi Yehouda machchir ».]

קשה כיון שלא היה יכול לומר חי"ת

C'est difficile : puisqu'il ne pouvait pas prononcer le 'het,

א"כ היאך הורידו רבי לפני התיבה כשגזר תענית כדתאי' בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פה:)

comment ont-ils fait descendre Rabbi devant l'arche lorsqu'il a décrété un jeûne, comme il est enseigné dans HaSokher et HaPo'alim (Bava Metsia 85b),

והא אין מורידין לא מאנשי חיפה ולא מאנשי בית שאן

alors qu'on ne fait descendre [devant l'arche] ni les gens de 'Haïfa ni ceux de Beth Chéan,

לפי שקוראין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין

parce qu'ils lisent « alef » pour « 'ayin » et « 'ayin » pour « alef » ?

וי"ל דכשהיה מתכוין לקרות החי"ת קורא אותה שפיר ע"י טורח אבל לא היה בקל

Et on peut répondre : quand il avait l'intention de dire le 'het, il le disait bien, avec effort, mais pas facilement ;

ולפי שאמר ליה אליהו שעל ידו תמהר הגאולה לפיכך הורידו:

et comme Eliyahou lui avait dit que par son intermédiaire la délivrance viendrait vite, c'est pourquoi on l'a fait descendre.

ואפילו במומין שבידו

Et même [s'il a] des défauts aux mains,

כדאמר בירושלמי בההוא כהן דהוו ידיה עקישי אתא לקמיה דרבי נפתלי אמר ליה

comme il est dit dans le Yerouchalmi : à propos de ce cohen dont les mains étaient tordues, qui vint devant Rabbi Naftali, [celui-ci] lui dit :

כיון שאתה דש בעירך מותר:

« puisque tu es connu dans ta ville, c'est permis ».

פר"ת בשעת הסכנה יכול להסתכן בהן

Rabbénou Tam a expliqué : à une époque de danger, il peut se mettre en danger à cause d'eux,

ולא תגין עליו המצוה

et la mitsva ne le protégera pas,

ולא יעשה לו נס כמו לאלישע בעל הכנפים (שבת דף מט.):

et il ne lui sera pas fait de miracle, comme pour Elisha « Baal HaKnafaïm » (Chabbat 49a).

כשהוא תופר בית מושבם צריך ליזהר שלא ימשוך חוט התפירה יותר מדאי ויתקלקל הריבוע

Lorsqu'il coud leur compartiment (« bayit moshavam »), il doit faire attention à ne pas tirer le fil de couture trop fort, de sorte que le carré soit abîmé ;

ור"ת פירש דצריך שיהא התפר עצמו מרובע:

et Rabbénou Tam a expliqué qu'il faut que la couture elle-même soit carrée.