פרמטר 137

השיעור מצטט, בלי לנקוב במקור, משפט המיוחס לגדולי הפיזיקאים: ״פרמטר זה מסתיר את סודות הבריאה הגדולים ביותר, אשר לאחר פענוחם יכולים להוביל אותנו להבנת מקור החיים עצמם.״

לפי השיעור, 137 הוא קבוע המבנה הדק, המופיע באלקטרומגנטיות, בכבידה, באינטראקציות גרעיניות ובמהירות האלקטרון, ואיש אינו יודע מניין הוא בא.

מהירות האור: 300,000 ק״מ בשנייה, המהירות המרבית ביקום. לפי השיעור, מהירות האלקטרון היא 1/137 ממהירות האור.

רוחני: אור (פוטונים), מסה אפס, מחוץ לזמן, ממד אלוקי. חומרי: אלקטרון (מימן), חומר, בתוך הזמן, ממד פיזי.

אם הפער הוא 137, איזה סולם מקשר בין שני העולמות? קבלה = 137.

הקבלה, לימוד הנסתר בתורה, מקשרת את העולם החומרי לעולם הרוחני, מקורנו האלוקי. המילה קבלה פירושה ״לקבל״ או ״מסורת״: היא מאפשרת לקבל את האור האלוקי ולגשר על הפער.

אברהם היה צריך לעבור עשרה נסיונות כדי להגיע לפסגת עלייתו הרוחנית; העשירי הוא עקדת יצחק. יצחק היה בן 37, ואברהם בן 100 בלידתו: 100 + 37 = 137.

לפי השיעור: היום הראשון של שנתו ה־137 (ראש השנה), בבוקר השכם (וישכם אברהם בבקר), ברגע המדויק של פסגת הרוחניות, שבו החומרי פוגש את הרוחני.

האות ר שבבראשית שואבת את משמעותה מהמילה רץ. לפי השיעור, האלקטרון רץ סביב גרעינו במהירות 1/137 ממהירות האור, והאות ר מייצגת ריצה זו.

לפי השיעור, האות ר מופיעה 137 פעמים במעשה בראשית (1815 אותיות), המתאר כיצד ברא ה׳ את 92 היסודות.

פיזיקה: מהירות האור ÷ מהירות האלקטרון = 137, הפער הרוחני/חומרי. קבלה: קבלה = 137, הסולם לגישור על הפער. אברהם: 100 + 37 = 137, פסגת הרוחניות.

״כיצד יכלו חכמי ישראל לדעת את מהירות האלקטרון לפני 3300 שנה, בלי מיקרוסקופ ובלי ציוד מודרני? כי הכול היה כתוב כבר בתורה, התכנית האדריכלית של כל הבריאה. ה־137 אינו מקרה: זהו חותם אלוקי החקוק במבנה החומר עצמו.״