אלא שמיד עולה סתירה: אם ה׳ ברא את האדם כדי שיתענג, למה צריך להיות דתי? אפשר להתענג גם בלי זה. הדתי מתפלל שלוש פעמים ביום, אינו אוכל חזיר, ועולה במדרגות ברגל בשבת...
התשובה: מדובר בתענוג אינסופי בזמן ואינסופי בעוצמתו. תענוג בלי גבול, בכל תחום.
כל תענוג שאנו מכירים הוא מוגבל. וזו בדיוק הבעיה.
מגן דוד עשוי משני משולשים. את הסוד הזה יודע עם ישראל בלבד.
מתחיל רחב ומסתיים בנקודה
לאדם צעיר יש עיניים לראות עולם מלא, אוזניים לשמוע כל נגינה, חוטם לכל בושם — הוא קולט הרבה.
ואחר כך, עם הזמן: משקפיים, שמיעה נחלשת, שיניים שנושרות, מקל הליכה.
מתחיל רחב ומסתיים בנקודה.
מתחיל בנקודה ומתרחב בלי סוף
ילד בא לעולם וידיעתו כנקודה. מרגע שהוא מתחיל לקלוט, היא מתרחבת. כל שהוא קולט יותר הוא מלא יותר, וכל שהוא מלא יותר הוא קולט יותר — ועד היכן? עד עולם אינסופי.
התברר שיש באדם עולם אינסופי.
מי שמחבר את שני המשולשים הללו מצא את התכלית.
וזה סודו של עם ישראל: כיצד מחברים את שני המשולשים?