סוד מגן דוד
היהדות משיבה שהאדם נברא כדי להתענג — לא תענוג רגיל, אלא תענוג אינסופי בזמן ואינסופי בעוצמתו.
כל תענוג שאנו מכירים הוא מוגבל, וזו בדיוק הבעיה שהשיעור בא לפתור.
מגן דוד משרטט את התשובה. הוא עשוי משני משולשים: העולם החומרי, המתחיל רחב ומסתיים בנקודה, והעולם הרוחני, המתחיל בנקודה ומתרחב בלי סוף.
מי שמצליח לחבר את שניהם — מצא את התכלית.
מיד עולה סתירה. אם ה׳ ברא את האדם כדי שיתענג, למה צריך להיות דתי? אפשר להתענג גם בלי זה. הדתי מתפלל שלוש פעמים ביום, אינו אוכל חזיר, ועולה במדרגות ברגל בשבת.
תשובת הרב: אין מדובר בתענוג כלשהו, אלא בתענוג אינסופי בזמן ואינסופי בעוצמתו, בלי גבול בשום תחום.
וכל תענוג שאנו מכירים הוא מוגבל. הוא נגמר, הוא נשחק, הוא מייגע. זו הבעיה, ומכאן יוצא כל השיעור.
✡
מגן דוד עשוי משני משולשים המונחים זה על זה. הרב לימד שאת הסוד הזה נושא עם ישראל בלבד.
▽ המשולש שקודקודו למטה — העולם החומרי. מתחיל רחב ומסתיים בנקודה. לצעיר יש עיניים לראות עולם מלא, אוזניים לכל נגינה, חוטם לכל בושם: הוא קולט הרבה. ואחר כך באים המשקפיים, השמיעה הנחלשת, השיניים החסרות, מקל ההליכה. מתחיל רחב ומסתיים בנקודה.
△ המשולש שקודקודו למעלה — העולם הרוחני. מתחיל בנקודה ומתרחב בלי סוף. ילד בא לעולם וידיעתו כנקודה אחת. מרגע שהוא מתחיל לקלוט, היא מתרחבת. כל שהוא קולט יותר הוא מלא יותר; וכל שהוא מלא יותר הוא קולט יותר. עד היכן? אל עולם אינסופי.
מי שמחבר את שני המשולשים מצא את התכלית. זה מה שמשרטט מגן דוד: לא שני עולמות נפרדים, אלא שני עולמות הנתונים זה בתוך זה.
וכאן, אמר הרב, סודו של עם ישראל: כיצד מחברים את שני המשולשים? כל התורה, כל המעשה, וכל חיי לימוד אינם אלא תשובה לשאלה הזו.
עקבת אחר השיעור?
חמש שאלות על תורתו של הרב ציגלר זצ״ל.