הפתרון
אם הקללות התגשמו בדיוק, גם הברכות יתגשמו: החוזה דו־צדדי.
לפי הרב ציגלר, ״מעולם לא היה עם ישראל במצב טוב כמו היום״ והקץ קרוב מאוד.
הבעיה, לדבריו, אינה העם אלא ההנהגה; הפתרון: הנהגה התואמת את התורה.
המסר האחרון: לעולם לא להתייאש, עם ישראל נצחי והמשיח יבוא מארץ ישראל.
כשם שהקב״ה הגשים את כל הקללות כשעזבנו את התורה, הוא יגשים את כל הברכות אם נשוב אליה. השיעור מזכיר את הנבואות השליליות שהתגשמו: הרומאים עם הנשרים שלהם, מרחוק, לשון בלתי מובנת; השיבה למצרים באניות; העם הנצחי למרות הגלות; העם המועט; הפיזור בכל הארצות; האנטישמיות חסרת ההיגיון.
הרב ציגלר קובע קביעה שלפי השיעור הולכת נגד הפסימיות השוררת: ״מעולם לא היה עם ישראל במצב טוב כמו היום. אנחנו קרובים מאוד לסוף. קרובים מאוד לסוף.״
אין לחשוב שהמצב רע מאוד, למרות הנראה: יש זכויות רבות בעם ישראל. שרדנו אלפיים שנות גלות, חזרנו לארצנו, מדינת ישראל קיימת למרות כל האויבים. הבורא ראה את רצון היהודים, את מסירותם, את הקרבתם.
לפי הרב, הבעיה אינה העם אלא הנהגתו: ״אני יודע שהישראלים ברמה גבוהה מאוד. אני כל יום עם ישראלים, בתל אביב, בחיפה, בכל מקום. אני יודע שהם ישרים מאוד, טובים מאוד, מסורים. האסון: ההנהגה הזאת אינה מייצגת את הישראלים. […] לעם יש זכות עצומה בישראל וההנהגה אינה מייצגת אותו.״
תזכורת מן השיעור: הברית נכרתה על הנהגת עם ישראל, לא על כל יחיד. אם כל היהודים דתיים אך ההנהגה אינה לפי התורה, זה לא מספיק; אם לא כולם דתיים אך ההנהגה לפי התורה, יש ברכה, כי הגויים מביטים בממשלת ישראל, המייצגת את כל העם בעיני העולם ובעיני הקב״ה.
הרב מציג את הדילמה: גוי המביט בישראל היום רואה, לדבריו, שהעם עזב את התורה, לקח במקומה את הדמוקרטיה המערבית, ושרק מעטים ״דתיים״ (הנחשבים שוליים) עדיין הולכים בתורה.
אילו ברך את ישראל אף שההנהגה עזבה את התורה, היה אומר לכל העולם שהדמוקרטיה טובה מתורתו. הוא אינו יכול: כבודו ואמינות בריתו על הפרק.
לפי הרב, צריך להחליף את הנהגת ישראל כך שתתאים לתורה. אין צורך שכל היהודים יהפכו לדתיים ביום אחד, אך דרושה הנהגה המייצגת את התורה, ולא דמוקרטיה מערבית המחליפה את החוקים האלוקיים. ביום שתשתנה, ״הכול יתהפך״, כי הקב״ה התחייב.
הרב משתמש בביטוי נועז: ״אפשר לחייב את הבורא לתת ברכות. איך הוא נתן לנו קללות? אפשר לחייבו לתת ברכות. אני יכול לחייבו אם הוא מתחייב. כי אם הוא לא מקיים את הברכות האלה, אני לא חייב לקיים את התורה. כרתנו ברית.״
לפי השיעור, זו אינה יהירות אלא הבנת חוזה דו־צדדי: אם נקיים את חלקנו, על הקב״ה לקיים את חלקו.
כשיהודי מקיים מצוות, הוא מחייב את הגויים להתנהג בדרך מסוימת כלפי ישראל; כשאינו עושה את מה שעליו, הוא מחייבם להתנהג אחרת, לרדוף אותנו. כוחם של כל העמים תלוי ביהודי. לפי השיעור, זו אינה תיאוריה מופשטת: זה מה שמראות אלפי הנבואות שהתגשמו.
לעולם לא להתייאש: הבורא התחייב, עם ישראל יישאר נצחי, אי אפשר להשמידו. העם הוא שמחזיק בפתרון, הוא שיפתור את כל בעיות האנושות. אחרית הימים עוברת דרך ארץ ישראל; המשיח יבוא מארץ ישראל.
״צריך להתחזק באמונה: יש לנו חוזה עם הבורא. הקב״ה מקיים את התחייבויותיו. זו האמונה: שכל ההיסטוריה תלויה בהתחייבות. מאמינים בקב״ה, בוטחים בו. מה שאמר, הוא מקיים.״
השיעור עסק ב: מהי באמת האמונה (אמון בקיום התחייבויות); ברית הר סיני (חוזה משפטי אמיתי ודו־צדדי); קריטריוני נבואה אמיתית; בבל; הגלות; הפתרון (להחליף את ההנהגה כדי לשוב אל הברית). כל נבואה שהתגשמה היא הוכחה נוספת שהבורא שולט בהיסטוריה. הברית פועלת לשני הכיוונים.
חידון — הפתרון
חמש שאלות לבדיקה