הידע ששייך לך
״בזעת אפיך תאכל לחם״ (בראשית ג׳ י״ט): בעולם הזה הכול צריך להירכש במאמץ, וזה בכוונה.
התלמוד ניתן כמבוך: מוצאים, וחשים שאנו מחזיקים במשהו ששייך לנו באמת.
פרדוקס המוח: כלי פיזי, ככל שממלאים אותו יש בו פחות מקום; המוח הרוחני, ככל שממלאים אותו הוא גדל.
מה ששייך באמת: הידע הנרכש והמעשים (מצוות).
״בזעת אפיך תאכל לחם.״ (בראשית ג׳ י״ט) הכול צריך להירכש במאמץ. זה בכוונה.
התלמוד לא ניתן כספר לימוד פשוט, אלא כמבוך. אתה צריך לחפש, לחטט בכל מקום, בכל כיוון. שום דבר אינו ניתן בקלות. זה בכוונה.
אבל כשאתה מוצא, אתה חש שאתה מחזיק במשהו ששייך לך באמת. איש אינו יכול לקחת זאת ממך: זו אינה מתנה שקיבלת, זה כיבוש שכבשת.
הוראה המוצגת בשיעור כהוראת הרב ציגלר זצ״ל: המוח הוא כלי שברא הבורא, אך הוא פועל באופן פרדוקסלי.
כלי פיזי: ככל שממלאים אותו, יש בו פחות מקום; הוא מוגבל. כשהוא מלא, די: דבר לא נכנס עוד.
מוח רוחני: ככל שממלאים אותו, יש בו יותר מקום; הוא גדל. כשהוא מלא: עוד! תן לי עוד!
א. הבור (שבא מעולם האמת) חושב שהוא יודע הכול: ״אני יודע, אני יודע!״ גם אם רוצים ללמד אותו, הוא מלא בעצמו; מלא, אינו יכול לקבל דבר.
ב. גילוי הבורות: ״אני בעצם לא יודע כלום!״ ככל שמגלים יותר, מבינים עד כמה רב מה שאינך יודע. נולד הצמא לידע.
ג. ככל שאתה צמא יותר, אתה לומד יותר. אתה מחפש, חופר, סובל בזעת אפיך. זה קשה, אבל זה מה שנותן ערך.
ד. כשאתה מוצא: הידע הזה שייך לך באמת. זכית בו, רכשת אותו במאמצך. את זה איש אינו יכול לקחת ממך.
חפץ שנותנים לך: אפשר לאבד אותו, אפשר לגנוב אותו, הוא יכול להישבר, ובסוף הוא נעלם.
ידע שאתה רוכש: איש אינו יכול לגנוב אותו, הוא אינו נשבר, אינו נעלם, והוא שלך לנצח.
בעולם האמת הכול ניתן: אי אפשר לזכות בדבר. בעולם הזה (של המוות) שום דבר אינו ניתן: אפשר לזכות. מה שנרכש במאמץ שייך לך באמת: המעשים שאתה עושה, הידע שאתה רוכש. זה האוצר האמיתי שלך, זה שאתה שם ב״עגלת הקניות״ שלך כדי לקחת איתך.
ככל שאתה לומד יותר, אתה יכול ללמוד יותר. כל ידע פותח דלתות ליותר ידע. זה אינסופי! זה המשולש △ המצביע כלפי מעלה: הוא מתחיל בנקודה ומתרחב לאין סוף.
בעולם המוות הזה, לפי השיעור, רכוש חומרי, כסף, נכסים, יופי, מעמד וכבוד אינם שייכים לך באמת: זמניים, אשליה.
חידון — הידע ששייך לך
חמש שאלות לבדיקה