מגילת איכה
מגילת איכה · חגים · תשפ״ה
זעקת המצפון המשולשת וסוד "איכה"
מגילת איכה
הוצאת גאולה
זעקת המצפון המשולשת וסוד "איכה"
הוצאת גאולה · מגילת איכה · חגים · תשפ״ה

שלושה נביאים — משה, ישעיהו, ירמיהו — זועקים "איכה" על ישראל בשלווה, בכוח שנפל ובגלות.

ה"שלווה" של משה מסתירה סכנה: שעמום, ערעורים אינסופיים, חשדנות ומריבה, כפי שמבאר רש"י.

המילה "אַיֶּכָּה" שנאמרה לאדם נקראת גם "אֵיכָה": קריאה נצחית להתעוררות ולתודעה.

ישראל קרויים "אדם" ומופקדים על תיקון עולם; בשם טמונות שתי דרכים: "אדמה" (עפר) או "אֶדַּמֶּה לעליון".

כל קינה בתשעה באב מסתיימת בנחמה: אהבת ה' גוברת, והגאולה תלויה בתשובתנו ל"איכה?".

📖 השיעור המלא
1 שלוש ה"איכה": שלושה מבטים על ישראל

המדרש על מגילת איכה מלמד ששלושה נביאים, כשלושה שושבינים, ליוו את כנסת ישראל בתקופות שונות של תולדותיה. כל אחד ראה אותה מזווית מיוחדת, וביטא את חזונו באותה מילה עזה: "איכה".

מי שראה אותה בשלוותה — זהו משה רבנו.

בספר דברים, ממש לפני תשעה באב, משה מקונן על השגשוג והשלווה היחסיים של העם, שכבר מולידים בעיות.

אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טׇרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם — "איך אשא לבדי את טרחכם, משאכם וריבכם?"דברים א, יב
מי שראה אותה בכוחה שנפל — זהו ישעיהו הנביא.

ישעיהו רואה את ישראל בשיא עוצמתם, אך כבר מושחתים בעבודה זרה, בזנות ובעוול.

אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה — "איך הפכה לזונה הקריה הנאמנה?"ישעיהו א, כא
מי שראה אותה בגלותה — זהו ירמיהו הנביא.

ירמיהו, נביא החורבן, ראה במו עיניו את המקדש עולה באש ואת העם יוצא לגלות. הוא פותח את מגילת איכה בזעקה זו.

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם — "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם."איכה א, א
2 סכנת השלווה: ה"איכה" של משה

במבט ראשון נראית ה"שלווה" שראה משה כברכה. אך בעיון בדבריו מתגלה צרה עמוקה נסתרת. כיצד ניתן לכנות מצב כזה "שלווה"?

עיון רש"י רש"י חושף את טיבה של שלווה מסוכנת זו. "טרחכם" — העם היו טרחנים; במקום לקבל את הדין, היו מערערים שוב ושוב, מוסיפים עדים ודיינים ומתישים את המערכת. "משאכם" — היו חשדנים ואפיקורסים; היו מרגלים אחר משה ומפרשים לרעה כל תנועה שלו — "למה יצא מוקדם? ודאי רב עם אשתו; למה יצא מאוחר? ודאי חושב עלינו רעה." "ריבכם" — היו בעלי מריבה, מתלוננים תמיד.

השעמום והיעדר האתגר הם שמובילים להתנהגות זו. כשהכול טוב, האדם מתחיל לחפש לעצמו בעיות: זו סכנת השלווה.

הד בן ימינו נתבונן במה שקדם לשבעה באוקטובר: איש לא שיער זאת. עם ישראל היה בשיאו, הכול כשורה, ההיי-טק פרח. ומה עושים כשמשתעממים והכול טוב? רבים, מריבה על מריבה, עד שאסון בא ומכה בראש. גם השלווה היא סכנה. לכן משה, בראותו את העם במצב זה, כבר זועק: "איכה!"
3 מאדם אלינו: "אַיֶּכָּה" נעשה "אֵיכָה"

כדי להבין את כוחה של "איכה" יש לחזור אל האדם הראשון. לאחר שחטא אדם, קורא אליו הקדוש ברוך הוא בגן.

אַיֶּכָּה — "איפה אתה?"בראשית ג, ט

הקדוש ברוך הוא יודע היטב היכן אדם. שאלה זו אינה בקשת מידע אלא ניסיון לעורר אותו, להביאו לתודעה. והנה, אם ניקח את המילה "אַיֶּכָּה" ללא ניקוד, ניתן לקרוא אותה "אֵיכָה": השאלה האלוהית המופנית לאדם הופכת לשאלה שהאדם חייב לשאול את עצמו.

התעוררות המצפון הקדוש ברוך הוא רוצה שאדם ישאל את עצמו: "איכה? היכן אני עתה? לאיזה מצב רוחני הכנסתי את עצמי?" קריאה זו מהדהדת בשלושת מצבי ישראל: בשלווה — "האם אני באמת בשלום לעשות את הישר, או רב מתוך שעמום?"; בכוח שנפל — "איפה אתה, אדם החוטא? האומנם סבור אתה שזו הדרך הנכונה?"; בגלות — "היזהר היכן אתה עומד: אתה בדרך של אלפיים שנות גלות; המבין אתה את מצבך?"
4 הקריאה המתמדת אל המצפון

התורה מבקשת תמיד לעורר את האדם שישאל היכן הוא עומד. הנביא יחזקאל אומר: "אתם, בית ישראל, קרויים 'אדם'", וחכמינו מבארים שאין אומות העולם קרויות "אדם" באותה עוצמה.

מעלתנו המיוחדת היא להיות "אדם". מכל צאצאי האדם הראשון, רצה ה' שישראל יהיו הקבוצה שתביא את העולם לתיקונו (תיקון עולם). לכן "אדם" זה חייב לשמוע בלא הרף את הקול הקורא אליו.

"איכה, איכה, איכה?" — "איפה, איפה, איפה אתה?"
5 שני פניו של אדם

האדם קרוי "אדם". בשם זה טמונות שתי אפשרויות יסוד, שתי דרכים שבהן הוא עשוי ללכת.

ענוות העפר כאשר שואל ה' את האדם לשמו, הוא עונה בענווה עמוקה: "אני 'אדם', כי מן האדמה באתי; איני כלום, עפר ואפר." תשובה עניוותנית זו נשאה כל כך חן בעיני ה' עד שנשקו, אומר המדרש. זהו הפן של האדם המכיר במקורו החומרי ובקטנותו לפני הבורא.
אֶדַּמֶּה לעליון ואולם, אם ניקח את המילה אדמה ונקראה בלא ניקוד, ניתן לקרוא אותה גם אֶדַּמֶּה, רמז לפסוק בישעיהו.
אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן — "אֶדַּמֶּה לעליון."ישעיהו יד, יד

לאדם, אם כן, שני כוחות: להיות אדמה, לנהוג בשפלות וראשו כפוף אל הארץ כבהמה; או להיות אֶדַּמֶּה לעליון, להביט מעלה ולבקש להידמות לה', כמו שנאמר "ותחסרהו מעט מאלוהים." ובמה זה תלוי? בתשובתנו לשאלה "איכה?". אם תתעורר, תוכל להיות אֶדַּמֶּה לעליון.

6 התקווה והסיום

כל הקינות שאנו אומרים בתשעה באב מסתיימות תמיד בפסוק של נחמה: לעולם איננו מאבדים תקווה. אף בהפטרות הפורענות בוקע האור. בהפטרה האחרונה שאנו קוראים אומר ה':

"זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר... קודש ישראל לה', ראשית תבואתה."

אנו הבכורות, ראשית תבואתו של הקדוש ברוך הוא; "כל אוכליו יאשמו, רעה תבוא אליהם." בסופו של דבר, אהבת ה' תמיד גוברת.

אם נבחר להיות אֶדַּמֶּה לעליון, אם נקשיב לשאלה "איכה?" ונשתדל להתעלות, נקרב את הגאולה: המשיח יבוא, בית המקדש השלישי ייבנה, אולי אף לפני תשעה באב הבא. אמן.

🎯 בחן את עצמך

חמש שאלות. לחץ על תשובה.

1
לפי המדרש, איזה נביא ראה את ישראל "בשלוותה"?
משה, בספר דברים לפני תשעה באב, זועק "איכה אשא לבדי" בראותו את העם בשלום מדומה.
2
כיצד מסביר רש"י את "משאכם" בתלונת משה?
רש"י אומר שהם ריגלו אחר משה ופירשו לרעה כל תנועה שלו: זו החשדנות והאפיקורסות.
3
מהו הקשר הנסתר בין "אַיֶּכָּה" ל"אֵיכָה"?
המילה אַיֶּכָּה ("איפה אתה?") שנאמרה לאדם נקראת גם אֵיכָה: השאלה האלוהית הופכת לקריאה למצפון.
4
מה משמעות אֶדַּמֶּה, הקריאה הנסתרת של המילה "אדמה"?
"אֶדַּמֶּה לעליון" (ישעיהו יד, יד): פוטנציאל האדם להתעלות ולהידמות לה'.
5
כיצד מסתיימות תמיד הקינות של תשעה באב?
הן מסתיימות בנחמה; אף בהפטרות הפורענות בוקע האור: התקווה לעולם אינה מתה.

תוצאה

📅 שבעה ימים אל ה"איכה" — התעוררות המצפון
ראשון
יום 1: קרא את שלושת פסוקי "איכה" (משה, ישעיהו, ירמיהו) ורשום כיצד כל אחד מתאר מצב אחר של ישראל.
שני
יום 2: בחן את "שלוותך" — אתר תחום שבו השעמום או הנוחות דחפו אותך לחפש מריבות.
שלישי
יום 3: למד את רש"י על דברים א, יב; זהה בעצמך שריד של טרחנות, חשדנות או תלונה לתקן.
רביעי
יום 4: פעם ביום עצור ושאל את עצמך בכנות: "איכה? היכן אני מבחינה רוחנית עכשיו?"
חמישי
יום 5: בחר מעשה של ענווה ("אדמה") — הודה בטעות, בקש סליחה, שרת מישהו בצנעה.
שישי
יום 6: בחר מעשה של התעלות ("אֶדַּמֶּה לעליון") — חקה מידה אלוהית: חמלה, סבלנות או נדיבות.
שבת
יום 7: קרא פסוק של נחמה (ירמיהו ב, ב-ג) והתפלל לגאולה ולבניין המקדש.
אַרְבָּעָה צְעָדִים מַעֲשִׂיִּים
🏠

שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת

בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.

🔢

גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה

שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.

🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּה
📝

לִימוּד תּוֹרָה

הַעֲמֵק בְּבַעַל הַטּוּרִים וְרַשִׁ"י עַל פָּרָשַׁת פִּינְחָס.

📝 בֵּית הַמִּדְרָשׁ
📚

כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת

כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.

📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
📕

סְפָרִים

חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.

🌙

פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת

חָלַמְתָּ? בְּדֹק אֶת הַמַּשְׁמָעוּת לְפִי רַב אַלְמוֹלִי.

🌙 פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת
🎬

סִרְטוֹנִים

שִׁיעוּרֵי וִידֵאוֹ עַל הַחַגִּים, הַמְּנוֹרָה וְסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן.

🎬 סִרְטוֹנִים
💡

תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת

רַעְיוֹן, הֶעָרָה אוֹ הַצָּעָה לָאֲתָר? שַׁתֵּף אוֹתָנוּ.

💡 תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת
🤝

מַעֲשֵׂר

תֵּן אֶת חֵלֶק הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלְּךָ וְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲפָצַת הַתּוֹרָה.

🤝 מַעֲשֵׂר
📨 קַבְּלוּ אֶת הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי
כָּל שָׁבוּעַ, יָשִׁיר לְתֵיבַת הַמֵּייל. בְּלִי סְפַּאם. בִּיטּוּל בִּלְחִיצָה.
🕯️ הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר
לִימֵי בֵּין הַמְּצָרִים — הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר לְעִלּוּי נִשְׁמַת, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַצְלָחָה.
🧱 לְמוּר הַהַקְדָּשׁוֹת ←
אני מאשים את הגויים

אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם

תְּרִיילֶר רוּחָנִי · דֵּיוִיד גּוֹלְדְבֶּרְג

אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.

📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90