בפרשת ויחי אנחנו מסיימים את חומש בראשית. אנחנו נפרדים גם מיעקב אבינו וגם מיוסף הצדיק — יש כאן סגירת מעגל אמיתית.

המעגל הזה מתחיל בפרשת ויצא, בלידת יוסף. מיד אחרי לידתו יעקב אומר ללבן:

מה יש ביוסף שהוא דווקא זה שיכול להתגבר על עשיו? למה הוא ולא ראובן, שמעון או שאר האחים? התשובה בפרשה שלנו: זה השלום.

אחרי שקברו את יעקב בארץ כנען וחזרו למצרים, התורה מספרת:

סימן ראשון: העצירה ליד הבור. המדרש מספר שבדרך חזרה עברה השיירה באותה דרך שבה הובל יוסף למצרים. סמוך לדותן יוסף עוצר את השיירה, יורד, מתקרב לבור, מסתכל ימינה ושמאלה ומהרהר.

האחים חושבים: « זהו, הלך עלינו! הוא מסתכל על המקום שזרקנו אותו; בטח יתנקם. »

סימן שני: סעודת ההבראה. בחזרה לארמון, בסעודת ההבראה, יוסף לא יושב איתם ונשאר בצד. האחים נזכרים שכבר הושיב אותם בנפרד מהמצרים: « שוב הוא מפריד אותנו; הוא מכין את הנקמה. »

בפאניקה האחים באים ואומרים ליוסף:

אבל בכל התורה לא מוצאים בשום מקום שיעקב ציווה כך. מכאן למדו חז"ל: « מותר לשנות מפני השלום ».

תגובת יוסף? הוא בוכה. כי הוא מבין דבר נורא: יעקב מעולם לא ידע את סיפור המכירה. יוסף לא סיפר לו, גם האחים לא, וגם בנימין לא.

למה העצירה ליד הבור? יוסף עונה:

יוסף הסתכל בבור שהיה מלא נחשים ועקרבים והודה להשם שהצילו.

למה לא ישב איתם? יוסף מסביר:

מכל הסיפור הזה עולה המשפט שמסכם את כל הספר:

מיד אחר כך נקרא: « ואלה שמות בני ישראל… ויפרו וירבו. » ספר בראשית מסתיים בשלום: האחים « משקרים » למען השלום, ויוסף דואג שכל הסיפור יסתיים בשלום.

עכשיו אנחנו מבינים למה דווקא יוסף הוא « שטנו של עשיו »:

לעשיו אותה גימטריה כמו שלום! הסיטרא אחרא שלו היא נגד השלום: הוא נושא את דגל השלום אך מייצג את ההיפך. רק מי שכל יסודו בנוי על השלום האמיתי יכול לענות לו — וזה יוסף.

עוקבים אחרי בראשית מההתחלה עד הסוף: הכל מלחמות — אדם והנחש, קין והבל, ישמעאל ויצחק, יעקב ועשיו, מכירת יוסף. כל הספר מלחמות בין אחים.

הניקוד בעברית מקביל לעשר הספירות, כל אחת מקושרת ל« רועה ». יוסף מקושר ליסוד, שניקודו שורוק — הו' עם נקודה בפנים: וּ.

לכן בברכה האחרונה של העמידה, השם מנוקד בשורוק:

זו ספירתו של יוסף, כי היסוד מחבר שמיים וארץ — והחיבור הזה הוא השלום. כל תפילותינו נועדו לחבר שמיים וארץ, כדי שהקב"ה, « עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו », יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל.