במשתה הגמילה של יצחק, שרה רואה את ישמעאל « מצחק » — רמז לשלוש העבירות החמורות — ותובעת את גירושו.
שרה מדגישה באופן מוזר: לא רק לגרש את ישמעאל, אלא ש« לא יירש ». למה הדיוק המשפטי הזה?
מדרש פליאה עונה: לאחר שראתה בנבואה שמשה לא ייכנס לארץ ישראל, שרה פעלה מיד.
משה (ספירת נצח) הופך לנצחי כל מה שהוא נוגע בו; מקדש שבנה לא היה נחרב, וזכות ישראל על הארץ הייתה בלתי ניתנת לערעור.
מכיוון שמשה לא נכנס, הישמעאלים יערערו על הארץ; לפני אלכסנדר, גביעא בן פסיסא מפריך אותם באותו פסוק « לא יירש ».
כך הגנה שרה על כל ישראל לכל הדורות, עד הגאולה.
לאחר הלידה הנסית של יצחק, אברהם עורך משתה גדול ביום היגמל הילד, בערך בגיל שנתיים. רש״י מסביר שהיה זה משתה גדול כי גדולי הדור השתתפו בו.
המילה מְצַחֵק טומנת בחובה חומרה קיצונית.
כדי להבין, צריך לחזור לפרשת לך לך. הגר הייתה בת פרעה, שניתנה לשרה לאחר המכות במצרים. פרעה אמר: « מוטב להיות שפחה אצל שרה מאשר נסיכה בארמוני. »
בהריונה עם ישמעאל, הגר מתחילה לבזות את גבירתה: « וַתַּהַר וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ » (בראשית טז:ד). היא מדמיינת שתהפוך לאישה הראשית.
שרה מגיבה מיד (בראשית טז:ה) ומזכירה אמת חדה: היא זו שנתנה את הגר; שפחה הייתה, שפחה נשארת. אף המלאך, במדבר, פונה אליה: « הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי־מִזֶּה בָאת » — והגר מודה: « מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת. »
מדרש פליאה חושף שרשרת סיבה ותוצאה מדהימה.
מה הקשר בין משה לישמעאל? שרה הייתה נביאה. ברוח הקודש היא ראתה שמשה לא ייכנס לארץ ישראל — והחזון הזה עצמו הוא שהוליד את דבריה.
בין שבעת האושפיזין של סוכות, משה מתאים לספירת נצח — הנצחיות. אברהם חסד, יצחק גבורה, יעקב תפארת, משה נצח, אהרן הוד, יוסף יסוד, דוד מלכות.
כל מה שמשה נוגע בו נעשה נצחי: התורה שמסר נצחית היא. אילו נכנס לארץ ובנה את המקדש — « מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ » (שמות טו:יז) — המקדש ההוא לעולם לא היה נחרב.
מכיוון שמשה לא נכנס, הישמעאלים יערערו יום אחד על הארץ. התלמוד (סנהדרין צא ע״א) מספר כיצד הם מזמנים את ישראל לדין לפני אלכסנדר מוקדון, המעצמה הגדולה של אותה תקופה.
טענתם: « אברהם הוא גם אבינו; ישמעאל הוא בנו; אם כן יש לנו זכות בירושת הארץ! » מודאגת, הקהילה מחפשת מגן. יהודי פשוט, גביעא בן פסיסא, מתנדב: « אם אנצח יאמרו: יהודי פשוט ניצח אותם; אם אפסיד יאמרו: שלחו אדם לא משמעותי. »
לפני אלכסנדר, גביעא פותח את התנ״ך וקורא בדיוק את פסוקנו: « כי לא יירש בן האמה הזאת ». טיעונו אטום: הגר הייתה שפחת שרה, אם כן ישמעאל שייך לשרה; שרה פסקה, אברהם ציית, הקב״ה אישר — סוף פסוק. התלמוד מסכם: « הישמעאלים ברחו כל עוד הייתה בהם נשימה. »
עתה אנו מבינים את הדגשתה של שרה. בראותה שמשה לא ייכנס ושהארץ תהיה שנויה במחלוקת, קבעה כבר באותו רגע את ההוכחה המשפטית המכרעת: « הוא לא יורש. »
שרה הגנה לא רק על יצחק לטווח קצר, אלא על כל ישראל לכל הדורות, עד ימינו ועד ביאת המשיח. אימהותינו — שרה, רבקה, רחל ולאה — ראו רחוק מאוד ופעלו למען צאצאיהן לאורך כל ההיסטוריה.
🎯 בחן את עצמך
חמש שאלות. לחץ על תשובה.
תוצאה
שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת
בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.
גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה
שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.
🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּהכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.
📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹתסְפָרִים
חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.
אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם
אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.
📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90