מוטיב הצוואר חוזר בבראשית: פעמיים בויגש ופעם אחת בוישלח, והוא תמיד מפנה לבית המקדש.
יוסף בוכה על צוואר בנימין בשני מעשים (שני בתי מקדש שיחרבו בנחלת בנימין); בנימין במעשה אחד (משכן שילה בנחלת יוסף).
'כמגדל דוד צווארך': הצוואר נמשל לבית המקדש, הממוקם לא בפסגה אלא בגובה הצוואר, בין הראש (שמים) לגוף (ארץ).
קטורת קשורה לתקשורת: העשן, מצב ביניים, מחבר את הארץ לשמים — בדיוק תפקיד הצוואר ובית המקדש.
במפגש יעקב אינו מגיב כי הוא קורא קריאת שמע: בשיא החיות שחזרה אליו הוא מוסר לה' את מסירות הנפש השלמה ביותר.
יש בספר בראשית מוטיב שחוזר על עצמו לפחות שלוש פעמים: הצוואר.
איפה פוגשים אותו? דווקא בפרשתנו, ויגש, שם הוא מופיע פעמיים. ופעם אחת לפני כן, בוישלח, במפגש של יעקב ועשיו.
אחרי שיוסף התוודע לאחיו, המעמד היה מאוד מרגש. התורה כותבת:
רש"י מציין הבדל חשוב: אצל בנימין כתוב « צוארי », ואצל יוסף כתוב « צואריו ».
אצל יוסף: « ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך » — שתי פעולות: נפל (ויפל) וגם בכה (ויבך).
אצל בנימין: « ובנימין בכה על צואריו » — רק פעולה אחת: בכה. לא כתוב « נפל ובכה ».
לכן יוסף בוכה בשני מעשים — כנגד שני החורבנות; ובנימין במעשה אחד — כנגד חורבן אחד.
אבל מה הקשר בין המילה צוואר לבית המקדש? שלמה המלך מגלה לנו בשיר השירים:
הקשר אינו רק מטאפורה פיוטית, הוא מהותי. נדמיין שכל העולם הוא כמו גוף האדם, כי האדם הוא עולם קטן. כל מה שיש בעולם יש בגוף:
סלעים ← עצמות; עצים ← שיערות; שיחים ← שערות האף; מים מלוחים (ים) ← שתן; מים מתוקים ← דמעות ורוק.
אם נתבונן היטב, בית המקדש אינו ממוקם בדיוק בשיא הר הבית. הוא נמצא קצת למטה, לא בדיוק בפסגה.
מה התפקיד המהותי של בית המקדש? לחבר שמים וארץ. איך? בעבודת בית המקדש, כשמעלים קרבנות על המזבח:
הקרבן הוא חומר — הגוף, הארץ. השמים שייכים לה': « השמים שמים לה' ». והקטורת, העשן שעולה, מחבר בין הארץ לשמים.
העשן אינו חומר לגמרי ולא אוויר לגמרי: זהו מצב ביניים שמחבר בין שני העולמות.
מה תפקיד הצוואר בגוף? הראש מייצג את השמים (למעלה); הגוף מייצג את הארץ (למטה); הצוואר הוא התקשורת שמחברת ביניהם.
זה בדיוק תפקיד בית המקדש. לכן לבכות על ה« צוואר » זה לבכות על חורבן בית המקדש — זה שמחבר שמים וארץ.
עכשיו מובנת כוונת עשיו שרצה לנשוך את יעקב בצוואר (וישלח): הוא כיוון לבית המקדש, ביקש לפגום בקדושתו. אבל נעשה נס: צווארו של יעקב נעשה כשיש, ושיניו של עשיו נשברו.
הקטע השני על הצוואר בפרשתנו, מפגש יעקב ויוסף:
יוסף נופל על צוואר אביו ובוכה זמן רב. אבל איפה התגובה של יעקב? אחרי 22 שנות פרידה, הוא נשאר « כמו אבן » ואינו מגיב.
חז"ל עונים: יעקב היה קורא קריאת שמע באותו רגע ממש. למה דווקא אז? כי אחת מכוונות קריאת שמע היא להתכונן למסור את הנפש על קידוש השם (מסירות נפש): באמירת « ה' אחד » מקבלים ארבע מיתות בית דין ומוסרים את כל החיים לה'.
זהו הרגע המושלם: בשיא חייו שחזרו אליו, לומר « אמותה הפעם אחרי ראותי פניך » ולמסור את כל חיותו לה' היא מסירות הנפש הגדולה ביותר — לא לתת מה שכבר אין, אלא את היקר ביותר. ברוך ה' לעולם אמן ואמן!
🎯 בחן את עצמך
חמש שאלות. לחץ על תשובה.
תוצאה
שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת
בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.
גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה
שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.
🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּהכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.
📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹתסְפָרִים
חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.
אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם
אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.
📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90