כאשר פרשת בשלח חלה ביום שלישי, יום זה נושא סגולה מיוחדת לפרנסה. המנהג הוא לקרוא באותו יום את פרשת המן.

משה רבינו לא ביקש מפרעה לשלח את בני ישראל לצמיתות. הוא ביקש רק דרך שלושה ימים לעבוד את ה׳ במדבר.

'דרך שלושת ימים נלך במדבר' — כדי ללכת ולעבוד את ה׳. מדוע בקשה חלקית זו ולא דרישה לחירות מלאה?

משל הצבא ממחיש זאת היטב: כשאדם עובר מאזרח לחייל, הוא אינו נעשה לוחם ביום אחד. נדרשת תקופה של אימון והתאקלמות לפני שהוא באמת חופשי ומסוגל.

פרעה הכיר את הפסיכולוגיה של השליטה. שיטתו לשמור על ישראל בעבדות התבססה על עומס עבודה מוחץ.

'תכבד העבודה על האנשים.'

ברגע שיש לאדם שהות לנשום, הוא מתחיל לשאול שאלות ולהשתוקק ליותר. בדיוק את רגע ההרהור הזה ביקש פרעה לבטל.

הפרשה מעלה תעלומה: פרעה רודף אחרי בני ישראל עם שש מאות מרכבות וסוסים. אך האם לא מתו בהמות המצרים במכות?

התשובה: המצרים אשר יראו את דבר ה׳ הכניסו את בהמותיהם למחסה לפני מכת הברד. בהמות ניצולות אלו הן ששימשו למרדף.

עובדה מדהימה: שש מאות אלף גברים מישראל מול כמה אלפי מצרים בלבד. מדוע לא פנו פשוט להילחם?

'פן יינחם העם בראותם מלחמה.' לכן הסב אותם הקב״ה דרך המדבר ולא בדרך הישירה והמלחמתית של הפלישתים.

מדוע אנו חוגגים את שביעי של פסח כחג בפני עצמו? כי הוא יום קריעת ים סוף.

הכרונולוגיה מסבירה את פער שבעת הימים: פרעה משחרר את ישראל; המצרים מחכים שלושה ימים לשובם; כשרואים שאינם חוזרים, יוצאים למרדף; וביום השביעי נקרע הים והמצרים טובעים בתוכו.

מדוע לא קיבל ישראל את התורה מיד אחרי יציאת מצרים? גם כאן, כי תהליך של הכנה היה הכרחי.

עיקרון אוניברסלי: כל דבר גדול בחיים דורש שלבים. אי אפשר לקבל הכל בבת אחת, לא בחומר ולא ברוח.

הרב מבהיר את מהותה של סגולה כדי למנוע כל אי-הבנה.

סיכום לקחי המן: את הסגולה קוראים ביום שלישי של בשלח; החירות נכבשת בשלבים; לקחת זמן לחשוב הוא חיוני; והמן לימד ביטחון יומיומי, אמון מתחדש בה׳ בכל יום.