אנחנו פותחים את חומש שמות. ישראל ירד למצרים, יוסף וכל הדור ההוא מתו, ובני ישראל פרו וישרצו וירבו במאוד. קם מלך חדש על מצרים וגוזר את גזרותיו, ואנחנו מגיעים לעניין המיילדות העבריות.

המיילדות מסרבות לציית לפרעה ומחיות את הילדים. מה שכרן?

לפי הדין היהודי, יהודי הוא כל מי שנולד לאם יהודייה. אם כל הבנות שורדות ונישאות למצרים, ילדיהן יהיו יהודים בכל זאת. אם כן, מה תועיל הגזרה?

בלי כהנים ולויים אין בית המקדש. בלי המקדש אי אפשר לתקן את חטא אדם הראשון. בלי מלכות אין מלך המשיח. בהכותו את הבנים כיוון פרעה אל השורש הרוחני עצמו של ישראל.

« לי יאורי ואני עשיתני. » פרעה הכריז על עצמו כאלוהים.

עכשיו השכר מתבהר. יוכבד ומרים הצילו את הבנים בדיוק כדי לשמר את הכהונה, הלוויה והמלכות. בתמורה, ה' נותן להן בדיוק את זה.

« וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. » למה « וילך ויקח », כאילו נושא אותה מחדש? כי תחילה גירש אותה.

מאיפה באה הענוה הזאת? מאביו עמרם, שהיה מסוגל לקבל תוכחה מילדה בת שש לפני כל הסנהדרין.

בפרקי אבות שנינו: « משה קיבל תורה מסיני » — ולא « בסיני ». כי משה למד ענוה מהר סיני עצמו.