מִי יָעִיד עַל יִשְׂרָאֵל?
שָׁבוּעוֹת · מִי יָעִיד עַל יִשְׂרָאֵל? · חגים · תשפ״ו
לעתיד לבוא, כשהקב״ה ישפוט את האומות, הוא יציע להעיד בעצמו על ישראל — אף שאב פסול להעיד על בנו. למה הקב״ה מציע מה שהוא יודע שלא יתקבל? התשובה כותבת מחדש את כל מה שחשבנו על קבלת התורה.
מִי יָעִיד עַל יִשְׂרָאֵל?
מ. יהודה חימי · חג השבועות ה׳תשפ״ו
לעתיד לבוא, כשהקב״ה ישפוט את האומות, הוא יציע להעיד בעצמו על ישראל — אף שאב פסול להעיד על בנו. למה הקב״ה מציע מה שהוא יודע שלא יתקבל? התשובה כותבת מחדש את כל מה שחשבנו על קבלת התורה.
מ. יהודה חימי · חג השבועות ה׳תשפ״ו · מִי יָעִיד עַל יִשְׂרָאֵל? · חגים · תשפ״ה

סנהדרין צט ע״ב (ריש לקיש): המלמד תורה לזולתו — כאילו ״עשאו״. אברהם ושרה ״עשו נפשות״ בחרן בכך שלימדו תורה.

מדרש רבה: שמירת התורה נקראת כאילו עשית את עצמך — ״ועשיתם אותם״ נקרא ״אתם״.

עבודה זרה ב ע״א: לעתיד לבוא רומי ופרס נדחות כי מעשיהן היו ״לעצמן״; האומות מתלוננות שמעולם לא הוצעה להן התורה, וה׳ מציע להעיד על ישראל.

ניסיון הסוכה (עבודה זרה ג ע״א): ה׳ שולח חום לוהט, והגויים בועטים בסוכתם ויוצאים — הוכחה שמעולם לא ראו במצוה קודש.

חידושו של מרן: ה׳ יכול להעיד על ישראל למרות היותו אביהם, כי דרך התורה הפכו ישראל לאישיות עצמאית ובוראת את עצמה — לא עוד ילדים תלויים אלא שותפים.

📖 השיעור המלא
1 פתיחה — לשם ההצלחה של חג השבועות

בואו נדבר בענייני חג השבועות. ביום בו ניתנה לנו התורה לפני כשלושת אלפים ושלוש מאות שנים. וכבר מקדימים אנו את החג בלימוד, על מנת לזכות לקבל את התורה ביראה ובאהבה.

2 חלק א — ״הנפש אשר עשו בחרן״
וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָןבראשית יב, ה

שאלה פשוטה: איך אפשר ״לעשות״ נפש? בני אדם אינם נעשים — הם נולדים. אז מה היו אברהם ושרה ״עושים״ בחרן?

״כל המלמד את בן חברו תורה — מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, שנאמר: ׳ואת הנפש אשר עשו בחרן׳.״

ריש לקיש פתח בפנינו דלת. אברהם ושרה לימדו תורה לאלפים. כל מי שלמדו ממנו — הוא ״עשה״ אותו. הוא בראו מחדש. הוא לקח אדם שנולד מסביבה אלילית, וברא ממנו אדם של תורה.

זה לא ביטוי פיוטי. זאת אמירה הלכתית. מי שמלמד תורה — בורא נפש.

רעיון ראשון התורה אינה רק ידע. היא בריאה. כשאדם מקבל תורה, הוא הופך לאדם אחר. וכשאדם מלמד תורה — הוא משתתף במעשה הבריאה של הקב״ה.
3 חלק ב — ״כאילו עשיתם את עצמכם״

אבל יש מקור נוסף, נועז יותר.

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָםויקרא יט, לז
״׳ועשיתם אותם׳ — אל תקרי אותם אלא אתם. אמר רבי חנינא בר פפי: אם שמרתם את התורה, מעלה אני עליכם כאילו עשיתם את עצמכם.״

שמיעה את זה. אם תשמור את התורה, הקב״ה אומר לך: ״אני מתייחס אליך כאילו אתה בראת את עצמך.״

זה הופך הכל. בלי תורה, היהודי הוא ילד של אביו שבשמים. קטין. תלוי. עם תורה — היהודי הופך לאישיות עצמאית. הוא מגיע לסטטוס של ״בורא עצמו״.

וכאן עולה השאלה הסודית של החג.

4 חלק ג — המשפט של אחרית הימים
לֶעָתִיד לָבוֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר: מִי שֶׁעָסַק בָּהּ — יָבוֹא וְיִטֹּל שְׂכָרוֹעבודה זרה ב ע״א

הגמרא מציירת בפנינו תמונה דרמטית. סוף הזמן. הקב״ה יושב בדין. ספר תורה בחיקו. וקריאה אחת: ״מי שעסק בה — שיבוא ויקבל שכרו.״

רומי באה ראשונה ״עסקנו בשווקים, בנינו גשרים, כיבשנו אומות.״ אומר להם הקב״ה: ״כל מה שעשיתם — לעצמכם עשיתם. גשרים — לגבות מכס. שווקים — להרוויח. לא לשמי.״ נדחים.
פרס באה אחריה ״עסקנו במלחמות, יישבנו ערים.״ אותה תשובה: ״לעצמכם.״ נדחים.
טענת האומות הן מתלוננות בקול גדול: ״ריבונו של עולם! האם הצעת לנו אי פעם את התורה? אם היית מציע לנו, גם אנחנו היינו מקבלים!״ זאת טענה רצינית. הקב״ה אכן הציע את התורה לכל האומות לפני שנתן אותה לישראל (ספרי דברים שמג). אז למה לא קיבלו?
הקב״ה אומר: ״מי יעיד שלא קיבלתם?״ והקב״ה עצמו מציע להעיד.

וכאן — הקושיא הגדולה.

5 הקושיא הסודית — וההסבר של מרן

הלכה ידועה היא: ״קרוב פסול לעדות״. אב אינו יכול להעיד על בנו. בעל אינו יכול להעיד על אשתו. כי הקרבה יוצרת ניגוד אינטרסים.

ה׳ הוא אבינו. ישראל הם בניו. אז איך הקב״ה מציע להעיד על בניו? הוא יודע את ההלכה — הוא נתן אותה!

אומות העולם הוסיפו בדיוק את הטענה הזו: ״אתה אביהם — אתה פסול להעיד!״

חידושו של מרן הקב״ה הציע בכוונה בדיוק כדי שייאמר עליו ״פסול לעדות״. כי הוא רוצה להגיע למסקנה הבאה: ״אם אני פסול להעיד עליהם — זה אומר שהם בניי. אבל אם הם בניי — איך הם בניי? כי לימדתי אותם תורה. וכל המלמד תורה כאילו עשאו. וכל השומר את התורה — כאילו עשה את עצמו. אז הם כבר לא רק בניי. הם אישיויות עצמאיות. ואני יכול להעיד עליהם בלי קושי.״

זאת תפנית סודית. הקב״ה ״מודה״ באופן ציבורי שהוא פסול — כדי לחשוף שישראל הוא העם היחיד שלמד תורה והפך להיות עצמאי בקיומו.

אז למה לא קיבלו אומות העולם את התורה? כי הן רצו להישאר תלויות בקב״ה כילדים תלויים. הן רצו ברכה בלי מאמץ. הן רצו אבא בלי תורה. אבל ה׳ אינו רוצה ילדים. הוא רוצה שותפים.

6 חלק ד — הניסיון הסופי של הסוכה

האומות אינן מוותרות. הן מתלוננות שוב. אומר להן הקב״ה:

מִצְוָה אַחַת קַלָּה יֵשׁ לִי וְסוּכָּה שְׁמָהּ — לְכוּ וַעֲשׂוּהָעבודה זרה ג ע״א

שלב את היופי של הסיבוב. הקב״ה אומר: ״ניתן לכם הזדמנות שנייה. מצווה אחת קלה — סוכה. תבנו אותה.״

כל אחד מהם רץ לבנות סוכה על גג ביתו. ואז —

הקב״ה מוציא חמה מנרתיקה, ככתוב בתמוז — חום של תופת. ומה עושים הגויים? ״בועטים בסוכתם ויוצאים.״ מקלקלים את הסוכה ועוזבים בכעס. ויושב בשמים — ישחק.

למה הסוכה? אומר מרן: כי הסוכה היא הביטוי הטהור ביותר של אמונה. אדם יוצא מביתו לחדר לא חתום, חשוף לרוחות ולגשם. הוא יושב שם בגלל שהקב״ה אמר. בלי תועלת, בלי רווח, בלי הסבר רציונלי.

היהודי שיושב בסוכה בגשם אינו בועט בסוכתו. למה? כי הוא יודע ש״מצטער פטור מן הסוכה.״ אם הגשם חזק — הוא יוצא בכבוד. אבל לא בועט. הסוכה היא קדושה לעיניו, גם כשהיא אינה נוחה לו.

הגוי שמקבל מצוה ״קלה״ ומיד הסביבה הופכת קשה — אינו רואה את הסוכה כקודש. הוא רואה אותה ככלי. בועט.

ההבדל הסופי היהודי משרת את הקב״ה מאהבה. הגוי מנסה להשתמש בקב״ה לתועלת. בית אחד נופל ברוחות והשני נשאר. ולא בגלל מסמרים יותר חזקים — בגלל הלב.
7 סיכום — המסר של החג

שלוש המקורות מתחברים. אברהם ושרה ״עשו נפשות״ בחרן — הם בראו אנשים על ידי תורה. ישראל בסיני ״עשו את עצמם״ — הם בראו את עצמם על ידי קבלת התורה. ובאחרית הימים — ה׳ יוכיח שזאת בריאה אמתית, שישראל אינם רק בניו, אלא שותפיו.

וזאת המתנה של חג השבועות. לא רק לימוד. לא רק ידע. בריאה.

כל פעם שאתה לומד תורה — אתה בורא משהו. את עצמך. את ילדיך. את עם ישראל כולו. וכאשר תיגמר ההיסטוריה ויפתח הספר הגדול — הקב״ה יעיד עליך. כי הוא יכול להעיד. כי אתה כבר לא רק בנו. אתה האדם שבראת.

סוד ״וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם״ — סוד הברכה של פרשת השבוע הבאה, פרשת נשא, הוא בדיוק אותו סוד. הקב״ה אינו מברך אותנו כי אנחנו תלויים בו. הוא מברך אותנו כי שיתפנו פעולה בבריאת עצמנו. מתנה לשותפים, לא לנתינים.

חג שמח. ויהי רצון שתזכו לקבל את התורה ביראה ובאהבה.

🎯 בחן את עצמך

חמש שאלות. לחץ על תשובה.

1
מה אומר ריש לקיש על המלמד תורה לבן חברו?
סנהדרין צט ע״ב. ריש לקיש לומד את זה מהפסוק ״ואת הנפש אשר עשו בחרן״ — אברהם ושרה ״עשו״ נפשות בלימוד תורה.
2
איך קוראים חז״ל את הפסוק ״ועשיתם אותם״?
מדרש רבה, רבי חנינא בר פפי. אם תשמרו את התורה, ה׳ מתייחס אליכם כאילו בראתם את עצמכם. השמירה על התורה היא בריאה עצמית.
3
למה הקב״ה מציע להעיד על ישראל אם הוא ״קרוב פסול לעדות״?
החידוש של מרן: הקב״ה מציע במיוחד כדי שיגידו לו ״פסול״. ואז הוא מגלה — אם אני פסול, זה כי הם בניי. ואם הם בניי דרך התורה, הם כבר עצמאיים. ועל עצמאי אפשר להעיד.
4
מה הגויים עושים כשה׳ מוציא חמה מנרתיקה?
עבודה זרה ג ע״א. הם בועטים — לא נסוגים בכבוד, אלא הורסים את הסוכה בכעס. זאת ההוכחה שהם לא ראו במצוה קדושה, אלא מכשיר לתועלת.
5
למה היהודי לא בועט בסוכתו גם בגשם חזק?
״מצטער פטור מן הסוכה״ — אם הגשם חזק, היהודי יוצא. אבל לא בועט. הסוכה היא קודש לעיניו — היא אינה כלי. וההבדל הזה הוא ההבדל בין מי שמשרת מאהבה למי שמנסה להשתמש.

תוצאה

📅 7 ימים לקבל את התורה כשותף
ראשון
יום א — קרא סנהדרין צט ע״ב: חשוב על מורה ש״ברא״ אותך בתורה, והודה לו.
שני
יום ב — למד רעיון תורה אחד עם מישהו השבוע; שים לב שאתה משתתף בבריאה.
שלישי
יום ג — למד ויקרא יט, לז עם רש״י: באיזה תחום בחיי אני עדיין ״קטין״, תלוי ולא עצמאי?
רביעי
יום ד — בחר הלכה שאתה מכיר היטב ושמור אותה בכוונה מלאה, רק כי ה׳ ציווה.
חמישי
יום ה — למד את סוגיית עבודה זרה ב ע״א במלואה; שים לב איך מעשי רומי ופרס היו ״לעצמם״.
שישי
יום ו — לפני החג, כתוב דבר אחד שאתה עושה ״לעצמך״ שתוכל לכוון ״לשם שמים״.
שבת
יום ז — בחג השבועות, השאר ער (או למד) בלילה אם אפשר; קבל את התורה כשותף, לא כילד תלוי.
אַרְבָּעָה צְעָדִים מַעֲשִׂיִּים
🏠

שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת

בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.

🔢

גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה

שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.

🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּה
📝

לִימוּד תּוֹרָה

הַעֲמֵק בְּבַעַל הַטּוּרִים וְרַשִׁ"י עַל פָּרָשַׁת פִּינְחָס.

📝 בֵּית הַמִּדְרָשׁ
📚

כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת

כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.

📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
📕

סְפָרִים

חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.

🌙

פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת

חָלַמְתָּ? בְּדֹק אֶת הַמַּשְׁמָעוּת לְפִי רַב אַלְמוֹלִי.

🌙 פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת
🎬

סִרְטוֹנִים

שִׁיעוּרֵי וִידֵאוֹ עַל הַחַגִּים, הַמְּנוֹרָה וְסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן.

🎬 סִרְטוֹנִים
💡

תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת

רַעְיוֹן, הֶעָרָה אוֹ הַצָּעָה לָאֲתָר? שַׁתֵּף אוֹתָנוּ.

💡 תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת
🤝

מַעֲשֵׂר

תֵּן אֶת חֵלֶק הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלְּךָ וְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲפָצַת הַתּוֹרָה.

🤝 מַעֲשֵׂר
📨 קַבְּלוּ אֶת הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי
כָּל שָׁבוּעַ, יָשִׁיר לְתֵיבַת הַמֵּייל. בְּלִי סְפַּאם. בִּיטּוּל בִּלְחִיצָה.
🕯️ הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר
לִימֵי בֵּין הַמְּצָרִים — הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר לְעִלּוּי נִשְׁמַת, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַצְלָחָה.
🧱 לְמוּר הַהַקְדָּשׁוֹת ←
אני מאשים את הגויים

אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם

תְּרִיילֶר רוּחָנִי · דֵּיוִיד גּוֹלְדְבֶּרְג

אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.

📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90