מדוע הקב״ה נשבע על ימינו לבל ישכח את ירושלים
יוֹם יְרוּשָׁלַיִם · מדוע הקב״ה נשבע על ימינו לבל ישכח את ירושלים · חגים · תשפ״ו
שבועת היד הימנית
מדוע הקב״ה נשבע על ימינו לבל ישכח את ירושלים
שיעורו של מ. יהודה חימי
שבועת היד הימנית
שיעורו של מ. יהודה חימי · מדוע הקב״ה נשבע על ימינו לבל ישכח את ירושלים · חגים · תשפ״ה

ישעיהו נ״ד מתנבא על ירושלים הבנויה עם מילה כפולה מוזרה, כַּדְכֹד, הרומזת על מחלוקת נסתרת.

שני מלאכים, מיכאל וגבריאל, מתווכחים איזו אבן — שוהם (יוסף) או ישפה (בנימין) — תרצף את רחובות ירושלים; הק״ב״ה מכריע «שניהם יחד».

שתיקת בנימין כשהואשם בגניבה (ישפה = «יש פה», הייתה לו פה אך שתק) זיכתה אותו בכך שבית המקדש נבנה בנחלתו.

בבבל, הלוויים נשכו את אצבעותיהם ולא ניגנו לפני עבודה זרה — ובאותה שעה נשבע הק״ב״ה בעצמו על ימינו שלא לשכוח את ירושלים לעולם.

מאז 1967, ירושלים בידינו נקראת כהתגשמות חיה של אותה שבועה אלוקית — מידה כנגד מידה.

📖 השיעור המלא
1 נְבוּאַת הָאֲבָנִים — ישעיהו נ״ד
ישעיהו רואה את ירושלים הבנויה. כולו אבנים. למה אבנים?
הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִיץ בַּפוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיַסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים · וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְישעיהו נ״ד:י״א-י״ב

זו אחת משבע ההפטרות של נחמה אחרי תשעה באב. אבנים — אבל לא אבנים רגילים. אבני חפץ = אבנים יקרות. אבני אקדח = אבנים עם קדחים, חורים שאפשר להעביר דרכם מוטות.

הדגשה ובאמצע החזון: כַּדְכֹד. כ״ף-דל״ת-כ״ף-דל״ת. פעמיים אותה ההברה. הכ״ף השנייה, אחרי שווא, בלי דגש.
סוד כל פעם שהתורה כופלת מילה, משהו מסתתר. הזוהר יגלה.
2 שְׁנֵי מַלְאָכִים
הגמרא (בבא בתרא ע״ה.) פותחת חלון אל הוויכוח השמימי.

רבי שמואל בר נחמאני מלמד: פליגי תרי מלאכים ברקיעא. מיכאל וגבריאל. באילו אבנים ירוצפו רחובות ירושלים לעתיד לבוא?

הדגשה מיכאל אמר: שוהם. גבריאל אמר: ישפה. שני האבנים מחושן הכהן הגדול — שתים עשרה אבנים.
ספיר הק״ב״ה מתערב. הוא אומר: כדן וכדן — כמו זה, וכמו זה. שניהם. יחד. זה מה שהנביא כותב: כַּדְכֹד.
סוד המילה כבר לא מוזרה. זו הכרעת הק״ב״ה.
3 הָאֲבָנִים וְהַשְׁבָטִים
איזו שבט מייצגת כל אבן?

ארבע הטורים של החושן: אודם, פטדה, ברקת. נופך, ספיר, יהלום. לשם, שבו, אחלמה. תרשיש, שוהם, ישפה. הסדר לפי סדר לידת בני יעקב.

הדגשה הטור הרביעי מכיל את הצעירים. שוהם = יוסף. ישפה = בנימין. שני בניה של רחל.
סוד הוויכוח לא היה על גיאולוגיה. הוא היה על איזה בן של רחל יגדיר את הגאולה.
4 ישפה = «יש פה» — הַפֶּה שֶׁשָׁתַק
למה ישפה מייצגת את בנימין? המדרש מפרק את המילה לשנים.

ישפה = יש פה. כשהאחים מצאו את הגביע באמתחת בנימין, הם נפלו עליו: «אתה גנב! בן גנבת! כמו אמך, שגנבה את התרפים מלבן.» הכו אותו צפחות בכתף.

ספיר לבנימין הייתה פה. הוא יכול היה לומר: «זה לא אני. יוסף הטמין את זה.» הוא שתק. ספג את המכות ואת ההאשמה נגד אמו.
הדגשה על השתיקה הזו, זכה בנימין לשכר נצח: בית המקדש בנחלתו. הר הבית בנחלת בנימין. לא במקרה — בשתיקה.
סוד הבית המקדש בתפר בין נחלת יהודה לנחלת בנימין.
5 מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד
למה הק״ב״ה מכריע «כדן וכדן»?

המלאכים לא התווכחו על ריצוף. הם התווכחו על עולם הגאולה עצמו. שוהם = יוסף = משיח בן יוסף, הפלטפורמה של ההתעוררות. ישפה = בנימין = משיח בן דוד, הבונה את בית המקדש השלישי.

הדגשה הק״ב״ה אומר: כדן וכדן. תחילה משיח בן יוסף — הפלטפורמה שמקבצת. אחר כך משיח בן דוד — בית המקדש יורד. יוסף ובנימין.
6 חֶסֶד וְדִין — הַבְּרִיאָה חוֹזֶרֶת
שמות שני המלאכים מרמזים מבנה עמוקה יותר.

גבריאל — שמו מכיל גבורה, דין. מיכאל — שר ישראל, מלאך החסד. אש ומים. שני ניגודים.

ספיר «בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.» הק״ב״ה רצה לברוא את העולם בדין. ראה שאין העולם יכול לעמוד. שיתף איתו מידת הרחמים. מפרק ב של בראשית, העולם נברא עם ה׳ אלוקיםרחמים ודין יחד.
הדגשה כשם שהק״ב״ה בנה את העולם — חסד ודין יחד — כך ירושלים תיבנה. גם מיכאל וגם גבריאל. גם שוהם וגם ישפה. זה הפירוש של כדכוד.
7 תְהִלִים קל״ז — עַל נַהֲרוֹת בָבֶל
מחציתו הראשונה של השיעור מסתיימת. השנייה מתחילה.
עַל נַהֲרוֹת בָבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן · עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִנֹּרוֹתֵינוּתהלים קל״ז:א-ב

אחרי חורבן בית ראשון, עם ישראל גלו גם הלוויים — נגני בית המקדש. בדרך, תחנת ביניים על נהר, ערבי הנחל.

ספיר נבוכדנאצר בא: «מה אתם יושבים ובוכים? עימדו הכינו עצמכם, בזמן שאנחנו אוכלים ושותים, אני מבקש שתעמדו ותקישו לפניי ולפני העבודה זרה בכינורות שלכם, כדרך שהייתם מקישים לפני אלוהיכם.»
הדגשה מלך אימפריות, לא מבקש. מצווה. לנגן את מוסיקת בית המקדש — מול עבודה זרה.
8 הָאֶצְבָּעוֹת בַּפֶּה
מה עשו הלוויים?

עמדו כולם ושלטו בעצמם. נטלו אגודלי ימינם לתוך פיהם — ומרצצו אותם. בשינייהם נגסו קצות האצבעות. דם זרם. לא יכולים לנגן.

הדגשה הם פנו לנבוכדנאצר ואמרו: «איך נשיר את שיר ה׳ על אדמת נכר?» והראו לו את אצבעותיהם: «היינו כפותים ונקטעו אצבעותינו.»
ספיר המלך התעצבן. עמד והשליך מישראל טילי טילים של הרוגים. והלוויים מתו בשמחה — שלא ניגנו את מוסיקת קודש הקדשים לפני עבודה זרה.
סוד זו שבועת הלוויים הכתובה במזמור: «אם אשכחך ירושלים — תשכח ימיני.»
9 שְׁבוּעַת הַק״ב״ה עַל יְמִינוֹ
הקריאה הקלאסית: הלוויים נשבעו. המדרש חושף שכבה שנייה.
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַּיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי · תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִיתהלים קל״ז:ה-ו

המדרש מלמד: באותה שעה — כשהלוויים קטעו את אצבעותיהם — הק״ב״ה בעצמו נשבע. לא בבית דין. לא בפני עדים. בעצמיותו הוא.

הדגשה «אתם שלטתם בעצמכם וקטעתם אצבעות ימינכם, כדי שלא תנגנו. אף אני נשבע — ושבועתי אינה חוזרת לעולם — שנאמר אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני.» הק״ב״ה נשבע בימין שלו. ימין ה׳ עושה חיל.
ספיר מידה כנגד מידה. הלוויים ויתרו על השימוש בימינם כדי שלא לחלל את בית המקדש. הק״ב״ה מתערב בימינו שלו לעולם לא לשכוח את בית המקדש. 1967 — אנחנו הדור הרואה את הברית מתגשמת.

🎯 בחן את עצמך

חמש שאלות. לחץ על תשובה.

1
מה משמעות המילה כַּדְכֹד בישעיהו נ״ד, לפי הזוהר?
הזוהר מגלה שהמילה הכפולה כדכוד מקודדת את הכרעת הק״ב״ה «כדן וכדן» — שתי האבנים יחד.
2
בוויכוח השמימי, אילו אבנים הציעו מיכאל וגבריאל?
מיכאל אמר שוהם (יוסף) וגבריאל אמר ישפה (בנימין), שתי אבנים מחושן הכהן הגדול.
3
למה האבן ישפה מסמלת דווקא את בנימין?
כשהואשם בגניבת הגביע, היה לבנימין פה כדי להתגונן, אך בחר בשתיקה, כמו אמו רחל.
4
כשצווה עליהם לנגן לפני עבודה זרה בבבל, מה עשו הלוויים?
הלוויים נשכו את אצבעותיהם ולא חיללו את מוסיקת הקודש של בית המקדש לפני עבודה זרה.
5
במדרש, מי אומר את הפסוק «אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני»?
המדרש מלמד שברגע שהלוויים קטעו את אצבעותיהם, הק״ב״ה עצמו נשבע על ימינו שלא לשכוח את ירושלים.

תוצאה

📅 תוכנית השבוע — שבעה צעדים של השבועה
ראשון
יום ראשון — זכור את יום ירושלים: כתוב מה הרגשת, או למה פספסת. הברית שייכת לך.
שני
יום שני — יד ימין: בכל שימוש ביד ימינך היום, זכור שהק״ב״ה נשבע על שלו.
שלישי
יום שלישי — שתיקת בנימין: זהה רגע שיכולת להתגונן ובחרת בשתיקה, וכבד אותו.
רביעי
יום רביעי — כדן וכדן: בכל מתח בין חסד לדין, אל תבחר — שלב את שניהם.
חמישי
יום חמישי — שיר שלא תנגן: היום, סרב לצרוך משהו מהתרבות הסובבת, כמו לוי.
שישי
ליל שישי — פתח את המפה: לפני קידוש, הבט דקה במפת חומות העיר העתיקה של ירושלים.
שבת
שבת — המילה ירושלים: התעכב על מילה זו בברכת המזון וזכור את שבועת הימין, 59 שנה מאז 1967.
אַרְבָּעָה צְעָדִים מַעֲשִׂיִּים
🏠

שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת

בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.

🔢

גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה

שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.

🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּה
📝

לִימוּד תּוֹרָה

הַעֲמֵק בְּבַעַל הַטּוּרִים וְרַשִׁ"י עַל פָּרָשַׁת פִּינְחָס.

📝 בֵּית הַמִּדְרָשׁ
📚

כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת

כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.

📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
📕

סְפָרִים

חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.

🌙

פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת

חָלַמְתָּ? בְּדֹק אֶת הַמַּשְׁמָעוּת לְפִי רַב אַלְמוֹלִי.

🌙 פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת
🎬

סִרְטוֹנִים

שִׁיעוּרֵי וִידֵאוֹ עַל הַחַגִּים, הַמְּנוֹרָה וְסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן.

🎬 סִרְטוֹנִים
💡

תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת

רַעְיוֹן, הֶעָרָה אוֹ הַצָּעָה לָאֲתָר? שַׁתֵּף אוֹתָנוּ.

💡 תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת
🤝

מַעֲשֵׂר

תֵּן אֶת חֵלֶק הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלְּךָ וְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲפָצַת הַתּוֹרָה.

🤝 מַעֲשֵׂר
📨 קַבְּלוּ אֶת הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי
כָּל שָׁבוּעַ, יָשִׁיר לְתֵיבַת הַמֵּייל. בְּלִי סְפַּאם. בִּיטּוּל בִּלְחִיצָה.
🕯️ הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר
לִימֵי בֵּין הַמְּצָרִים — הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר לְעִלּוּי נִשְׁמַת, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַצְלָחָה.
🧱 לְמוּר הַהַקְדָּשׁוֹת ←
אני מאשים את הגויים

אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם

תְּרִיילֶר רוּחָנִי · דֵּיוִיד גּוֹלְדְבֶּרְג

אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.

📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90