אברהם —
עשרת הניסיונות והדנ״א של ישראל
במשנה באבות: עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם. לדעת הרמב״ם הם מתחילים ב״לך לך״ והאחרון הוא העקדה, ושניהם נפתחים במילים ״לך לך״. הניסיון הוא לא ההבטחה אלא ש״וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה׳״. אחר כך הירידה למצרים ו״אמרי נא אחותי את״ מעוררות שאלות, והרמב״ן עונה: מעשה אבות סימן לבנים. אברהם סולל את הדרך: מצרים, מכות, יציאה ברכוש גדול ועלייה לארץ. לכן חותמים ״מגן אברהם״: הוא הדנ״א הגופני, ההיסטורי והרוחני של ישראל, ושורש מידת החסד שעליה העולם בנוי.
בפרק ה׳ של אבות, במשנה הבאה אחרי עשרת הדורות: ״עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו״. מהם עשרת הניסיונות? יש מחלוקת בין המפרשים. יש שרוצים לומר שגם הניסיונות הראשונים, כמו שהשליכו את אברהם לכבשן האש, נכללים בעשרה. אבל הרמב״ם סבור שהניסיונות מתחילים ממה שאנחנו קוראים בפרשה הזאת.
הניסיון הראשון הוא ״לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך״, והניסיון האחרון נפתח גם הוא במילים ״לך לך אל ארץ המוריה״, לעקדת יצחק. הראשון הוא לצאת מארצו ולהגיע לארץ כנען; האחרון הוא ניסיון העקדה. בגיל כמה נולד יצחק? אברהם היה בן מאה, וזה רמוז במילים ״לך לך״: ל׳ ועוד כ׳ הם חמישים, ופעמיים הם מאה.
יש שאלה: הקב״ה בא ואומר לאברהם ״לך לך מארצך... ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה... ונברכו בך כל משפחות האדמה״. מי לא היה נענה לקריאה הזאת? זה לא סתם בן אדם שמבטיח, זה לא הבטחת בחירות, זו הבטחה מהקב״ה. אז איזה ניסיון יש כאן? האור החיים הקדוש נוגע בשאלה ואומר שהדיוק הוא ״וילך אברם כאשר דיבר אליו ה׳״: אברהם הולך לא בגלל כל ההבטחות, אלא כאשר דיבר אליו ה׳. אברהם אומר לעצמו, כביכול: ״ה׳ אמר לי, אני קם והולך, לא מעניין אותי מה אתה הולך לתת לי בשביל זה״. וזה הניסיון. ושימו לב למילה ״דיבר״: למדנו שאמירה היא לשון רכה ודיבור לשון קשה. בפתיחת הפרשה כתוב ״ויאמר ה׳ אל אברם״, לשון רכה, כי מבקשים מאדם לעזוב הכול וללכת למקום אחר. אך אברהם לא שמע זאת כדבר נחמד: הוא שמע ציווי. ״וילך אברם כאשר דיבר אליו ה׳״, לא כאשר אמר לו.
אברהם מתחיל ללכת, ומגיע לארץ, ויש רעב בארץ. מה אברהם עושה? יורד למצרים. אמרנו שזה ניסיון: יש רעב, תתמודד; מה אתה יורד לחפש אוכל במצרים? איפה הביטחון שלך בקב״ה? אולי תתפלל? אחר כך הוא מגיע לגבול מצרים ואומר לשרה: ״אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך״. אברהם חושש: אם המצרים ידעו שזו אשתו, יהרגו אותו ויחיו אותה; אז בואו נעשה תרגיל, שקר לבן, אחותי. מה זו התנהגות של צדיק? מה אתה פוחד מהמצרים? תגיד לקב״ה: אני בא למצרים, הכול בסדר; בשביל מה המניפולציות, בשביל מה השקרים? תעמוד כמו גבר. הרי גם אם זה כתוב במדרש, היה ניסיון לאברהם עם הכבשן שבו זרקו אותו וירד מלאך וצינן אותו. אז איפה נעלם הביטחון של אברהם? ״וחיתה נפשי בגללך״, כלומר לא אכפת לו לחיות על חשבון מה שיצא עם שרה. צריך להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת.
הרמב״ן עומד על כל ההתנהגות הזאת ואומר: אל תחשוש ואל תשאל שאלות. אגב, באבות לא שואלים שאלות: יש סיפור בזוהר שהתלמידים אמרו לרבי שמעון בר יוחאי: תדבר איתנו קצת על אברהם, יצחק ויעקב, והוא אמר להם: על האבות אי אפשר לדבר, זה משהו אחר. אנחנו מדברים עכשיו כדי ללמוד, חס וחלילה. הרמב״ן אומר: מה שעושה אברהם אבינו הוא ״מעשה אבות סימן לבנים״. אברהם אבינו נביא הוא, והוא סולל את הדרך לבנים שיבואו אחריו. זה הרעיון.
זה המסלול שקורה אחר כך. יצחק, ״עולה תמימה״, כשיש רעב בארץ נשאר בארץ: ״אל תרד מצרימה״. יעקב, כשיש רעב בארץ, שולח את בניו למצרים. מאיפה למד את זה? מאברהם אבינו. מה יעקב מחפש במצרים? ידע יעקב אבינו, כמו שידע יצחק וידע אברהם, שכשחטא אדם הראשון התפזרו ניצוצות הקדושה בעולם, ובייתר שאת במצרים; צריך ללכת להוציא אותם משם, צריך להתחיל את התהליך הזה. אז יעקב יורד למצרים כמו אברהם.
כשמגיעים למצרים, מה אומר פרעה? ״כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו״. ומה אומר אברהם? ״אמרי נא אחותי את, למען ייטב לי בעבורך, וחיתה נפשי בגללך״: מבחינת הבן, מניפולציה על פרעה. מה עושות המיילדות? ״כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה, בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו״: מספרות לו סיפור, ובעצם מצילות את בני ישראל. מאיפה למדו לשקר במרמה כזאת? מאברהם אבינו: ״אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך״, ובספר שמות: ״ותחיין את הילדים״. ממש לשון על לשון.
אברהם מגיע למצרים, והמצרים רואים את האישה כי היא יפה מאוד, והיא בעצם כנסת ישראל שנמצאת שם במצרים. ״ולאברם היטיב בעבורה״... הם רואים, וזה בעצם הסימפטום של האנטישמיות מקדמת דנא: כשאומרים שהיהודים מצליחים, הם הקורבן הראשון להתנקם בהם. ופרעה רוצה להיפטר מישראל, ומתחילות הגזרות שלו. מה עושה הקב״ה? עשר מכות. מה כתוב אצל אברהם בפרשה? ״וינגע ה׳ את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם״: רמז לעשר המכות שפרעה מקבל. מה קורה אחרי מכת בכורות? מחפשים את משה, ופרעה קורא לאברהם ואומר: ״מה זאת עשית לי, למה לא הגדת לי כי אשתך הוא?״ ״ויעמדו מצרים על ישראל״, כאילו לגרש אותם ממצרים כמה שיותר מהר.
בני ישראל יוצאים ממצרים ברכוש גדול, כמו שכתוב: ״ויעל אברם ממצרים... ואברם כבד מאוד במקנה, בכסף ובזהב״. מעשה אבות סימן לבנים: כמו שאברהם יוצא ממצרים ברכוש גדול, עם ישראל יוצא ברכוש גדול. לאן עם ישראל יוצא? כדי ללכת לארץ ישראל. מה אנחנו קוראים בספר במדבר? ״אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים״. ושימו לב לפסוק כאן: ״וילך למסעיו״, רמז לפרשת מסעי, ״מנגב ועד בית אל״. מהי התחנה הסופית שעם ישראל מגיע אליה בארץ ישראל? שילה, בית המקדש: ״עד בית אל... אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה, ויקרא שם אברם בשם ה׳״. אנחנו סוגרים מעגל: מעשה אבות סימן לבנים, ממש אותו מהלך אחד על אחד. וכך כל הפרשה הולכת. גם הריב בין רועי מקנה לוט לרועי אברהם הוא המלחמות הפנימיות שיש בארץ עם הגויים. אברהם אבינו לא עושה זאת מחמת חיסרון באמונה, חס וחלילה, או חוסר ביטחון בה׳, אלא הוא סולל את הדרך לעם ישראל, כדי שתהיה קלה בעיניהם.
יש שאלה על מה שכתוב כאן: ״ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה״. מה אומר רש״י? ״בך חותמים״. מה זה? בתפילת שמונה עשרה אנחנו אומרים ״אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב״, ואחר כך ״ברוך אתה ה׳ מגן אברהם״. אם הזכרת את שלושת האבות, תגיד ״מגן אבות״; ואם החלטת להגיד ״מגן אברהם״, תגיד ״אלוקי אברהם״. איך זה שאתה פותח באברהם, יצחק ויעקב ובאברהם חותם דווקא? ״והיה ברכה״ - בך חותמים. יש הרבה תשובות בדבר הזה, אך ממה שלמדנו עכשיו אנחנו מבינים שאברהם אבינו הוא הדנ״א של עם ישראל. הוא לא רק הדנ״א הגופני כפשוטו, כי מאברהם מתחיל עם ישראל: אברהם הוליד את יצחק, ויצחק את יעקב, שבעים נפש, שש מאות אלף, וזה עם ישראל. את הדנ״א הגופני קיבלנו מאברהם. אך קיבלנו אותו גם מבחינה היסטורית: הדנ״א ההיסטורי של עם ישראל מונח אצל אברהם אבינו, כמו שאמרנו עכשיו: מעשה אבות סימן לבנים. כל מה שקרה לאברהם קורה לעם ישראל; ההיסטוריה של כל עם ישראל, ארבעת אלפים שנה, כי אברהם נולד בשנת אלף תשע מאות ארבעים ושמונה לבריאת העולם, מגולמת בכל מה שקרה אצל אברהם אבינו. והרמב״ן עומד על זה.
והכי חשוב: למה בך חותמים ״מגן אברהם״? כי גם הדנ״א הרוחני של עם ישראל נמצא אצל אברהם אבינו; הניצוץ האלוקי נמצא אצל אברהם אבינו. איך אנחנו מבינים זאת? כמו שאמרנו, הקב״ה בראה את העולם, שם את אדם הראשון לעבדה ולשמרה, והוא נכשל. אמרנו: נחפש משהו שיתקן. עשרה דורות הגיעו לנח, ונח נכשל. מי עכשיו האחד שיקח את הלפיד ויוביל את העולם לתיקון? אברהם אבינו. ואם הדנ״א הגופני והרוחני שלנו מתחיל אולי מתרח? אין סיכוי, כי אילו זה היה תלוי בתרח, הוא הוליד בן, אברהם, שלא היו לו ילדים: הוא היה בעקרות, והמוציא אותו מהעקרות הוא הקב״ה. זה כמו אצל אדם הראשון: מי אמא של האדם הראשון? הקב״ה בראו עפר מן האדמה, אין לו אמא, אין לו ראשית, הראשית שלו היא ידי הקב״ה. גם אברהם אבינו, הראשית שלו, המסוגלת להוציא זרע ולגלגל את עם ישראל, היא הקב״ה. כל הסיבה שהקב״ה בורא את העולם היא מידת החסד: הוא רצה להשפיע מחסדו לתחתונים, לעולמות התחתונים, כמו שאומרים ״עולם חסד יבנה״. אברהם אבינו חתום במידת החסד, והוא זה שמניח את התשתית לבניית העולם, והוא אותו ניצוץ רוחני שמקיים את העולם. יוצא שאנחנו, כשבך חותמים, דבקים במידת החסד שהייתה אצל אברהם אבינו, שמכוחה נבנה העולם: בזכות מה שהוא עושה ומה שהוא מעביר, ומה שאנחנו מקיימים את החסד שהוא עשה, אנחנו מקיימים את העולם. ולאורך כל הדרך אנחנו רואים שאברהם אבינו במידת החסד, ועם ישראל מסימניו בישנים, רחמנים וגומלי חסדים. ולכן בך חותמים ״מגן אברהם״: הוא השורש של השורש, והוא גם שורש של יעקב ושל יצחק; ומזה, בעזרת ה׳, אנחנו יכולים להוביל את העולם לתיקון.
בדקו את עצמכם
חמש שאלות על השיעור. בחרו תשובה.
תוצאה
שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת
בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.
גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה
שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.
🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּהכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.
📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹתסְפָרִים
חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.
אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם
אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.
📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90