🕯️ לעילוי נשמת כל מתי ישראל.
עם שחר, לפני אוהל משיער עזים, איש זקן ונשוא פנים מתפלל בידיים פרושות לשמים; ומסביב עם ישראל בהמוניו, הגברים מצד אחד והנשים מצד שני
תולדות · כסלו תשפ״ז · שיעור ד׳

תולדות —
כוחו של יצחק

חמש שנים שקוצרו לאברהם בגלל תפילת יצחק, האב שמלמד זכות על בניו ״פלגא עלי ופלגא עלך״, ורבקה שמתקנת את חטא חוה
שיעורו של מר יהודה הימי
🎙️
🎙 להאזין לשיעור · מר יהודה הימי
תולדות · כסלו תשפ״ז · שיעור ד׳
⬇ להורדת ההקלטה
תולדות — כוחו של יצחק
חמש שנים שקוצרו לאברהם בגלל תפילת יצחק, האב שמלמד זכות על בניו ״פלגא עלי ופלגא עלך״, ורבקה שמתקנת את חטא חוה

פרשת תולדות נקראת תמיד סמוך לראש חודש כסלו, ו״ויזד יעקב נזיד״ רומז ליוון, שרצתה להחשיך את עיני ישראל מן התורה. ״אברהם הוליד את יצחק״: ליצני הדור אמרו שמאבימלך נתעברה שרה. אבל למה זה נכתב כאן, ארבעים שנה אחרי הלידה? כי התקשורת חיכתה, וכשעשו יצא לתרבות רעה אמרו: הנה הקליפה של אבימלך. באה התורה ואומרת: שני הבנים הם בניו של יצחק. ואז ״ויעתר לו — נתפצר ונתפייס ונתפתה לו״: למה היה צריך להפציר כל כך? כי ביום הנזיד היו יעקב ועשו בני חמש עשרה, ואברהם נפטר בגיל מאה שבעים וחמש במקום מאה ושמונים, כדי שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה. תפילת יצחק שינתה את התוכנית — ו״ויעתר לו ה׳״ בגימטרייה ״חמש שנים״. זה כוחו של יצחק: כשהקב״ה אומר ״בניך חטאו״, יצחק עונה ״בניי ולא בניך?״ ומחשב: ״פלגא עלי ופלגא עלך״. הוא צד את הקב״ה בפיו כשהוא מלמד זכות, ולכן אינו מוותר גם על עשו. ולבסוף ״עלי קללתך בני״: רבקה, גלגול של חוה, מתקנת באכילה את האכילה של חטא אדם הראשון.

הקב״ה קיצר חמש שנים מחייו של אברהם בגלל תפילת יצחק — זה כוחו של יצחק.
💛 העבירו את השיעור לאנשים שאתם אוהבים

דבר תורה עושה טוב כשמשתפים אותו. שלחו את השיעור למשפחה ולחברים בוואטסאפ.

📲 שליחה בוואטסאפ👥 הצטרפות לקבוצת גאולה
1 יוון בפרשת תולדות
וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף

ערב טוב לכולם. בעזרת השם היום אנחנו לומדים פרשת תולדות. אנחנו ממש סמוכים אחרי ראש חודש כסלו, בפתחו של חודש כסלו. ויש רמז יפה בפרשה: את פרשת תולדות אנחנו קוראים תמיד סמוך לראש חודש כסלו, וכתוב בה ״ויזד יעקב נזיד״ — ראשי תיבות: יוון. ״ויזד״ זה ו׳, ״יעקב״ זה י׳, ״נזיד״ זה נ׳.

ולמה זה חשוב? כי חודש כסלו מסתובב סביב הנס הגדול שהיה בחנוכה, מול היוונים.

ו׳ · י׳ · נ׳ — יָוָן
Genèse / Genesis / בראשית 25,29
2 ארבע גלויות, ורוחו של משיח
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם

מה הייתה התוכנית של היוונים, ימח שמם? אנחנו רואים בפסוק השני בתורה רמז לארבע גלויות: ״תוהו״ זה גלות בבל, ״ובוהו״ זה גלות פרס, ״וחושך״ זה גלות יוון, ״על פני תהום״ זה גלות רומי. אבל לא צריך להיכנס ללחץ, כי ״ורוח אלוקים״ — זה רוחו של משיח — ״מרחפת על פני המים״. בסופו של דבר יש לנו, בעזרת השם, משיח.

״וחושך״ זה גלות יוון, שביקשה להחשיך את עיניהם של ישראל מן התורה. זו הייתה התוכנית שלהם. והקב״ה עשה ונהפוך הוא: התגלתה אורה גדולה, ואנחנו מדליקים את החנוכייה, לומר ״כי נר מצווה ותורה אור״. התוכנית של היוונים לא הצליחה, וזה רמוז בפרשת תולדות, שנקראת תמיד סמוך לראש חודש כסלו, בפסוק ״ויזד יעקב נזיד״.

כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר
Genèse / Genesis / בראשית 1,2 · Michlé / Proverbs / משלי 6,23
3 ״אברהם הוליד את יצחק״
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק

זו הייתה רק פתיחה. כולם שואלים: בשביל מה הכפילות הזאת? אם אמרת ״תולדות יצחק בן אברהם״, כלומר שיצחק הוא הבן של אברהם, בשביל מה אתה צריך להגיד לי ״אברהם הוליד את יצחק״? ברור שכן!

פירוש אחד: רק אחרי שאברהם קיבל את השם אברהם — כי לפני כן הוא נקרא אברם — הוא הוליד את יצחק.

ופירוש נוסף, של רש״י: ליצני הדור אמרו שכמה וכמה שנים שהתה שרה עם אברהם ולא נתעברה — היא נתעברה בגיל תשעים. ובפרשה הקודמת, מיד אחרי שאברהם נפרד מאבימלך, כתוב ״וה׳ פקד את שרה כאשר דבר״. מהסמיכות הזאת התחילו ליצני הדור להגיד: תשעים שנה היא לא נכנסה להיריון, לילה אחד היא הייתה אצל אבימלך, ופתאום ״וה׳ פקד את שרה״ — בטח, חס וחלילה, מאבימלך נתעברה.

כדי שלא יהיה פתחון פה להגיד כזה דבר, עשה הקב״ה שקלסתר הפנים של יצחק יהיה דומה לאברהם, וכולם העידו: אברהם הוליד את יצחק.

צָר קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם
Genèse / Genesis / בראשית 25,19 · Rachi / Rashi / רש״י
4 טענה מטומטמת, וכוחה של התקשורת

אבל מה הבעיה עם הטענה הזאת? זו טענה מטומטמת. כי אם באמת הייתה אצל אברהם בעיה של עקרות, איך הוא הוליד את ישמעאל שנים לפני כן? כלומר, הבעיה הייתה אצל שרה. ואם הבעיה אצל שרה, גם אם היא הייתה אלף ימים אצל אבימלך, היא לא הייתה מתעברת.

אז בשביל מה הקב״ה עושה את כל התוכנית הזאת, לשנות את הפנים של יצחק שיהיו כמו של אברהם? היה מספיק להגיד להם את הטענה ההגיונית הזאת. אלא שהדגש אצל רש״י הוא ״ליצני הדור״ — התקשורת. ההשפעה של התקשורת: היא מעצבת לנו את התודעה, היא יכולה לשכנע אותך ולסדר לך את הראש לחשוב בצורה מעוותת. אנשים דיברו כל כך הרבה, עד שהתחילו להאמין בשקר הזה.

אנשים דיברו כל כך הרבה, עד שהתחילו להאמין בשקר.
5 למה דווקא כאן, אחרי ארבעים שנה?

ועכשיו הנקודה שאני רוצה לבנות: מתי היה מתאים להגיד את כל הדרשה הזאת? כשיצחק נולד! ופה, בן כמה יצחק? בן ארבעים. התורה מחכה ארבעים שנה כדי להביא את הפסוק הזה כאן? היה צריך לכתוב אותו ליד ״וה׳ פקד את שרה… ותלד שרה את יצחק״. המאמר הזה כאילו לא במקומו.

אלא שימו לב עד כמה התקשורת לא עוזבת. הם באמת התחילו לדבר כשנולד יצחק, לפני ארבעים שנה, והקב״ה עשה שהפנים של יצחק התינוק יהיו כמו של אברהם אבינו. אבל הם חיכו בסיבוב, לראות מה ייצא מיצחק הזה. ואז, בפרשה שלנו, יצחק מוליד בגיל שישים שני ילדים, יעקב ועשו. התקשורת רואה שיעקב ילד טוב, אבל עשו יצא לתרבות רעה, ואומרים: הנה הקליפה! הקליפה של אבימלך נשארה!

כדי שלא יהיה לעז גם על זה — שיעקב יצא מהצד של שרה ועשו מהצד של אבימלך — באה התורה ואומרת כאן: דע לך שאברהם הוליד את יצחק. זה שיצאו לו שני בנים כאלה, זה דיון אחר. אבל שלא יהיה ספק ששניהם הילדים של יצחק אבינו. לכן זה כתוב במקום הזה.

שני הבנים הם הילדים של יצחק אבינו.
6 אב שגאה בבנו, בן שגאה באביו

והוספנו פעם עוד דבר: מה זה ״אברהם הוליד את יצחק״? יש מצבים שבן מתבייש באביו, ויש מצבים שאבא מתבייש בבנו. למשל אבא שהוא שר חשוב, הולך ברחוב עם כל הפמליה שלו, ובקצה הרחוב רואים את הבן שלו עם קעקועים, שיכור, מתגלגל ברחוב — והוא אומר לכולם: בואו נלך לרחוב השני, כי הוא מתבייש שיראו אותו. או הפוך, חס וחלילה: הבן שר חשוב, ואביו שיכור, והוא מתבייש לעבור לידו.

אומרת לנו התורה: אצל אברהם ויצחק זה לא כך. ״תולדות יצחק בן אברהם״ — יצחק אמר: אני הבן של אברהם, הוא היה גאה באביו. ואברהם היה מתגאה ואומר: אני הולדתי את יצחק, זה הבן שלי.

למה זה חשוב לנו? כי כולנו בני אברהם אבינו. חשוב שתמיד נשמע בת קול בשמים שאברהם אומר: אלה הבנים שלי, אני לא מתבייש בהם. זו העבודה שלנו. לא מספיק שאנחנו נגיד שאנחנו גאים שאבינו הוא אברהם אבינו — צריך שגם הוא יגיד: אני גאה, אלה הבנים שלי.

לא מספיק שאנחנו גאים באברהם — צריך שאברהם יהיה גאה בנו.
7 ״אברהם אוהבי״
הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה

הנקודה הזאת היא שעשתה את אברהם אבינו לאהובו של הקב״ה. יש אחד בכל התנ״ך שנקרא אהובו של הקב״ה: ״אברהם אוהבי״. ואיפה אנחנו רואים שהוא היה האהוב שלו? כשהייתה תוכנית להפוך את סדום ועמורה, הקב״ה אומר לעצמו: ״המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?״ אשתף אותו, הוא האהוב שלי. לכאורה, למה לשתף אותו? עשה מה שאתה רוצה!

אלא התורה נותנת שם את הסיבה: ״כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט״. כל כרטיס הכניסה שלנו אצל הקב״ה הוא בזכות אברהם — כי קיבלנו את התורה שהוא העביר לנו: לעשות צדקה ומשפט. אלה בדיוק שני הדברים שבהם חטאו סדום ועמורה. כשאנחנו נשמרים בהם, נמנע האסון של סדום ועמורה, חס וחלילה. הקיום שלנו הוא אם אנחנו הולכים בדרכו של אברהם אבינו.

לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט
Yechayahou / Isaiah / ישעיהו 41,8 · Genèse / Genesis / בראשית 18,17–19
8 כל אחד בפינה שלו
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה׳ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה׳ וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ

ויש יסוד נוסף, במסגרת החימום, שאני לא מוותר עליו. ״ויעתר יצחק לה׳ לנוכח אשתו״: יצחק התפלל שיהיו לו ילדים, וגם רבקה התפללה. מה זה ״לנוכח אשתו״? כל אחד תפס פינה והתפלל. סוף סוף הוא כבר בן שישים: בגיל ארבעים התחתן עם רבקה, היא הייתה בת שלוש, עכשיו היא בת עשרים ושלוש ואין ילדים, והוא בן שישים — הגיע הזמן.

״ויעתר לו ה׳״ — התפילה של מי נענתה? של יצחק. ורש״י מסביר למה: כי טובה יותר תפילת צדיק בן צדיק מתפילת צדיק בן רשע. מי צדיק בן רשע? רבקה. היא צדקת, אבל היא בתו של בתואל הארמי, עובד עבודה זרה, ואחותו של לבן. ויצחק אבינו הוא צדיק בן צדיק.

שֶׁאֵין דּוֹמָה תְפִלַּת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק לִתְפִלַּת צַדִּיק בֶּן רָשָׁע
Genèse / Genesis / בראשית 25,20–21 · Rachi / Rashi / רש״י
9 ״זה לא פייר״

וזה בניגוד להיגיון. זה לא פייר. לא חוכמה להיות צדיק בן צדיק: אדם שגדל בבית של צדיקים והוא צדיק — חזק וברוך, אבל זה נורמלי, זה טבעי. החוכמה הגדולה יותר היא לגדול צדיק בבית של רשע. ויש לנו אפילו כלל: במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. לפי זה, למי שגדל צדיק בבית של רשע יש מעלה גדולה יותר. אז איך התורה אומרת ״ויעתר לו״?

תירצנו פעם, ואני רוצה לחזור על התירוץ כי הוא מאוד מחזק. בואו כולנו נתקרב בשקט בשקט לפינה שבה יצחק עומד ומתפלל, וננסה להקשיב מה הוא אומר. ואחר כך נלך בשקט לפינה שבה רבקה מתפללת, וננסה לשמוע מה היא מתפללת.

בִּמְקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִין, צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד
Berakhot 34b
10 בפינה של יצחק, בפינה של רבקה

אני בטוח שיצחק התפלל כך: ריבונו של עולם, אני צדיק בן צדיק, זו לא חוכמה שתשמע את התפילה שלי. תסתכל על המסכנה הזאת, רבקה אשתי, עשרים ושלוש שנה היא מחכה לילד. אני מבקש ממך, אני מתפלל אליך, שתשמע את התפילה שלה.

ועכשיו אנחנו הולכים לרבקה. היא אומרת: מה אני שווה? אני אמנם צדקת, אבל אני בת של רשע, התפילה שלי לא שווה כלום. עשה טובה, תקשיב לתפילה של יצחק. הוא ראוי שיהיה לו ילד, כי הוא צדיק בן צדיק.

בענווה שלו אומר יצחק: אני אמנם צדיק בן צדיק, אבל ראוי שתישמע התפילה שלה, כי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. והיא בענווה שלה אומרת: מה אני ומה חיי?

התפילה של מי התקבלה? ״ויעתר לו״ — של יצחק. אבל מה הייתה התפילה של יצחק? שתישמע תפילתה של רבקה! ובסוף — זו רבקה. ולא הפסדנו את העיקרון שבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. וזה עידוד גדול מאוד בשבילנו, ברוך השם.

נשמעה תפילת יצחק — ותפילת יצחק הייתה שתישמע תפילתה של רבקה.
11 ״נתפצר ונתפייס ונתפתה לו״

ועכשיו אני רוצה שנלמד משהו חדש, מאוד מאוד חשוב. חבר׳ה, תהיו איתי. רש״י מסביר מה זה ״ויעתר לו״: נתפצר ונתפייס ונתפתה לו. היום קל לנו — עתירה היא בקשה. אבל רש״י אומר: כשהקב״ה ראה שיצחק מפציר בו מאוד, הוא התפצר; כשראה שהוא מפייס אותו בתפילה, הוא התפייס; וגם התפתה לקבל את תפילתו.

ואני שואל: מה היה כל כך מסובך לקב״ה להגיד: אתה מתפלל, אני מקבל את תפילתך? אצל משה רבנו, ״ואתחנן אל ה׳״ — כשאתה לא רוצה לקבל, אתה לא מקבל. כשאתה רוצה לקבל — תקבל, ונגמר. ממה היה צריך הקב״ה להתפייס כל כך, ולמה היה צריך שיפצירו בו כל כך?

ופה אני רוצה שנלמד מהלך, שהוא מתנה גדולה גם בשבילי וגם בשבילכם.

וַיֵּעָתֶר לוֹ — נִתְפַּצֵּר וְנִתְפַּיֵּס וְנִתְפַּתָּה לוֹ
Rachi / Rashi / רש״י · Genèse / Genesis / בראשית 25,21
12 בני חמש עשרה ביום הנזיד
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

בהמשך נולדים עשו ויעקב. ביום שבו עשו חוזר מן השדה עייף ויעקב מבשל את הנזיד — בני כמה היו? בני חמש עשרה! הנה החשבון, בהילוך איטי: אברהם מוליד את יצחק בגיל מאה. ״ויצחק בן שישים שנה בלדת אותם״ — כלומר אברהם היה בן מאה ושישים כשנולדו יעקב ועשו. ואברהם נפטר בגיל מאה שבעים וחמש.

ואנחנו יודעים את המדרש: מה זה הנזיד? ״הלעיטני נא מן האדום האדום הזה״ — מלמד שבישל עדשים אדומות. מכאן לומדים שמאכל אבלים הוא עדשים, וגם בערב תשעה באב, כי הם עגולים.

בסוף הפרשה הקודמת כתוב: ״ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה״. ומיד ״ואלה תולדות״ — הו׳ מוסיפה, הסיפור ממשיך. ״ויזד יעקב נזיד״ היה בעצם יום פטירתו של אברהם אבינו. אם אברהם נפטר בגיל מאה שבעים וחמש, יעקב ועשו היו בני חמש עשרה.

100 + 60 = 160 · 175 − 160 = 15
Genèse / Genesis / בראשית 25,9 · 25,26 · 25,30
13 אב ובן ממלאים את שנותיהם

יש לנו כלל: אב ובן ממלאים את שנותיהם. אם יצחק הגיע לגיל מאה ושמונים, גם אברהם היה צריך להגיע למאה ושמונים, וגם יעקב.

ואתם זוכרים את החשבון: ליעקב הורידו שלושים ושלוש שנה, והוא נפטר בגיל מאה ארבעים ושבע. למה? כי הוא התלונן בפני פרעה — ״כמה ימי שני חייך?״, ״מעט ורעים…״ — כל מילה בפסוק, שנה. שלושים ושלוש שנה.

לפי החשבון הזה, אברהם היה צריך לחיות מאה ושמונים שנה. והוא נפטר בגיל מאה שבעים וחמש. למה?

180 − 175 = 5
14 ״טוטו״: פרק ט״ו, פסוק ט״ו
וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה

אם אתם זוכרים את הקוד שלנו: יש טוטו! תזכרו את המילה טוטו — פרק ט״ו, פסוק ט״ו.

שם, בברית בין הבתרים, הקב״ה אומר לאברהם אבינו את כל התוכנית של חייו: ״גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול״. ואז, פסוק ט״ו: ״ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, תקבר בשיבה טובה״.

מה זה ״בשיבה טובה״? לא רק שיהיה זקן. אומר רש״י: ״ואתה תבוא״ — ולא תראה את כל אלה, את כל הגלויות והצרות. ״אל אבותיך״ — אביו עובד עבודה זרה והוא מבשרו שיבוא אליו? לימדך שעשה תרח תשובה. ״תקבר בשיבה טובה״ — בישרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו. את זה למדנו בסוף הפרשה הקודמת: ״ויקברו אותו יצחק וישמעאל״ — הקדים את יצחק לישמעאל, לומר שישמעאל עשה תשובה וויתר על מקומו. והנקודה שלנו עכשיו: ולא ייצא עשו לתרבות רעה בימיו!

בִּשְּׂרוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּיָמָיו, וְלֹא יֵצֵא עֵשָׂו לְתַרְבּוּת רָעָה בְּיָמָיו
Genèse / Genesis / בראשית 15,13–15 · Rachi / Rashi / רש״י
15 ״ובו ביום מרד עשו״

מתי יצא עשו לתרבות רעה? באותו יום. כתוב: ״ויבוא עשו מן השדה והוא עייף״. ממה היה עייף? אומר המדרש: באותו יום עבר על עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. הוא היה רוצח, לא הייתה לו שום בעיה. הוא בא עייף — אבל עייף מעבירות, לא כי למד תורה כל הלילה.

אבל יש כאן הבטחה: ״תקבר בשיבה טובה״, ועשו לא ייצא לתרבות רעה בימיו. וממשיך רש״י: ״ולפיכך מת חמש שנים קודם זמנו, ובו ביום מרד עשו״. ביום שבו עשו יצא לתרבות רעה, אברהם נפטר — כדי שתתקיים ההבטחה.

וּלְפִיכָךְ מֵת ה׳ שָׁנִים קֹדֶם זְמַנּוֹ, וּבוֹ בַיּוֹם מָרַד עֵשָׂו
Genèse / Genesis / בראשית 25,29 · Rachi / Rashi / רש״י 15,15
16 חמש שנים בזכות תפילה

מה יוצא מזה? שקיצרו לאברהם אבינו חמש שנים! ולמה היה צריך לקצר לו חמש שנים? בגלל התפילה של יצחק!

יצחק הגיע לגיל שישים והתחיל להתפלל: אני רוצה בן, אני רוצה בן, אני רוצה בן! יצחק לא יודע את התוכנית האלוקית, שלאברהם אבינו יש לפחות עוד חמש שנים לחיות, כי הוא צריך להגיע לגיל מאה ושמונים. ולכן ״ויעתר לו״ — הוא היה צריך להפציר בו עד שיסכים, עד שיתפייס. כל הביטויים האלה: נתפצר ונתפייס ונתפתה לו. הקב״ה היה מוכן, מכוח התפילה של יצחק אבינו — תראו איזה כוח יש ליצחק — לשנות את התוכנית האלוקית ולקצר לאברהם אבינו חמש שנים.

ואילו יצחק היה נרגע: עוד חמש שנים יהיה לך ילד, שישים, שישים וחמש, קטן עלינו! שואלים: יצחק הוא נביא, איך הוא לא ראה את זה? לא הכול הם רואים, לא הכול הם רואים.

תפילת יצחק שינתה את התוכנית האלוקית.
17 ״ויעתר לו ה׳״ = ״חמש שנים״
וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים

ויש חידוש של הרב זוננפלד — והרב סולובייצ׳יק אמר עליו שהוא נאמר ברוח הקודש — שמוצא לכל זה הוכחה בכתוב: המילים ״ויעתר לו ה׳״ בגימטרייה שבע מאות ארבעים ושמונה, וזו הגימטרייה של המילים ״חמש שנים״!

מזה למדנו, א׳, רוח הקודש; וב׳, מה כוחה של תפילה — כמה תפילה של צדיק יכולה לשנות בעולם.

ואתם יודעים מה זו שנה של צדיק? כתוב ״ואברהם זקן בא בימים״ — הביא איתו את כל הימים. כל יום, עשרים וארבע שעות, שבעה ימים, היה מלא בתוכן, מלא בתורה, בגמילות חסדים, במצוות. אם אנחנו הולכים עכשיו לעולם הבא, כמה ימים אנחנו מביאים איתנו? הרבה חורים, כמו גבינה שווייצרית. ואצל אברהם — תארו לכם יום אחד שלו! חמש שנים כאלה ויתרו עליהן בעולם הזה בגלל התפילה של יצחק אבינו.

וַיֵּעָתֶר לוֹ ה׳ = 748 = חָמֵשׁ שָׁנִים
Genèse / Genesis / בראשית 25,21 · 24,1
18 ״כי אתה אבינו״
כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ

זה מלמד אותנו מה הכוח של יצחק. מדברים הרבה על אברהם, מדברים על יעקב — ויצחק, חוץ מהעקדה, פחות נוכח, למרות שהוא מאוד מרכזי בעם ישראל. אתם מכירים את זה, אבל כיף ללמוד את זה מתוך המקור: מסכת שבת, דף פ״ט עמוד ב׳.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב ״כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו״? מי חסר לנו כאן? יצחק! בסוף הקטע תבינו מי זה ״אתה אבינו״.

לעתיד לבוא יאמר לו הקב״ה לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: ריבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך! אמר הקב״ה: אימא ליה ליעקב, דהוה ליה צער גידול בנים — אולי יעקב, שגידל שנים עשר ילדים ויודע מה זה לגדל ילדים, ירחם עליהם. אמר ליעקב: בניך חטאו. אמר לפניו: ריבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך! אמר: לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה — לא מהסבא ולא מהנכד. למי אני הולך עכשיו? ליצחק!

לָא בְּסָבֵי טַעְמָא, וְלָא בְּדַרְדְּקֵי עֵצָה
Chabbat / Shabbat / שבת 89b · Yechayahou / Isaiah / ישעיהו 63,16
19 ״בניי ולא בניך?״

אמר ליצחק: בניך חטאו לי. אמר לפניו: ריבונו של עולם, בניי ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך ״נעשה״ ל״נשמע״, קראת להם ״בני בכורי״! קודם כל, אלה הבנים שלך — בוא נתחיל מזה.

ועוד: כמה כבר חטאו? בוא נעשה חשבון. כמה שנותיו של אדם? שבעים שנה. תוריד עשרים, שעליהן אינך מעניש — נשארו חמישים. תוריד עשרים וחמש של לילות — רוב האנשים ישנים בלילה — נשארו עשרים וחמש. תוריד שתים עשרה וחצי של תפילה, אכילה ובית הכיסא — נשארו שתים עשרה וחצי.

אתם מכירים את הסיפור על האישה שביקשה מתנה ליום ההולדת: ללכת עם בעלה לתפילה. הלכה איתו לשחרית, למנחה ולערבית, ובערב אמרה: עכשיו אני יודעת בדיוק כמה זמן אתה בתפילה!

אומר יצחק: אם אתה סובל את כולם — מוטב. ואם לאו — פלגא עלי ופלגא עלך! חצי חצי. על שש שנים ורבע מתוך שבעים שנה אתה רוצה למחוק אותם, חס וחלילה?

70 − 20 − 25 − 12½ = 12½
Chabbat / Shabbat / שבת 89b · Chemot / Exodus / שמות 4,22
20 מי שמלמד עלינו זכות

יוצא שמי שמלמד עלינו את הזכות הגדולה הוא יצחק אבינו! ״כי אתה אבינו״ — מי זה ״אתה אבינו״? יצחק.

אברהם אבינו, יעקב אבינו — אבל בסוף, יצחק אבינו מכולם! התרגלנו לראות בו דמות אפרורית, לא בולטת. אבל שימו לב מה קורה כאן: מי שלוקח את התיק שלנו, זה יצחק.

פַּלְגָא עֲלַי וּפַלְגָא עֲלָךְ
21 ״כי ציד בפיו״
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב

שימו לב כמה זה יפה בפרשה. ״ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אוהלים. ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו״. מה למדנו תמיד? שעשו היה צד את אביו בפיו: אבא, כיצד מעשרים את המלח? כיצד מעשרים את התבן? הוא רצה להראות ליצחק שהוא צדיק גדול — חלקלקות לשון, מילים יפות.

אבל בעברית אפשר לקרוא ״בפיו״ של עשו, ואפשר לקרוא ״בפיו״ של יצחק! למה יצחק אוהב את עשו? ״כי ציד בפיו״ של יצחק. את מי יצחק צד בפיו? את הקב״ה! זה מה שלמדנו עכשיו: יצחק צד בפיו את הקב״ה בזה שהוא מלמד זכות על הרשעים.

יצחק יודע שעשו מסתלבט עליו ומנסה להרשים אותו. הוא יודע שהוא איש שדה, שהוא עובר עבירות — עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים. אבל סוף סוף עשו הוא גם הבן שלו, והוא לא מוותר עליו.

ויש עוד הסבר: ״ויאהב יצחק את עשו״ — כי ״רבקה אוהבת את יעקב״. עשו מרגיש מוזנח, מקופח, שאף אחד לא אוהב אותו. מבחינה הורית, מבחינה חינוכית, יצחק אומר: אני חייב לאזן, כדי לא לאבד את הילד הזה לגמרי. הוא נלחם שיחזור למוטב.

יצחק צד בפיו את הקב״ה — כשהוא מלמד זכות.
Genèse / Genesis / בראשית 25,27–28 · Rachi / Rashi / רש״י
22 שתי המצוות של עשו
וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ

כשיעקב חוזר, בפרשה הבאה: ״ויירא יעקב מאוד וייצר לו״. ממה פחד? הקב״ה איתו, עשרים שנה בבית לבן והכול בסדר! אלא הוא ידע שיש לעשו שתי מצוות עודפות עליו: מצוות יישוב ארץ ישראל, בזמן שיעקב בגלות; ומצוות כיבוד אב ואם. מי טיפל ביצחק וברבקה כל השנים שיעקב היה בחרן? עשו!

חכמים מחזיקים מאוד מהכיבוד אב ואם של עשו. עד כדי כך, שכשיעקב שולח את יוסף לראות את אחיו, יוסף יודע שאולי הוא הולך למקום סכנה — ועובדה שעשו לו מה שעשו — אבל יוסף אומר: עשו יהיה גדול ממני בכיבוד אב ואם? אני הולך לשכם! אפילו יוסף לומד מהכיבוד אב ואם של עשו.

אי אפשר לצייר את עשו רק כאיש הרע. יש בו נקודת אור. ויצחק רואה אותה ואומר: אני לא מוותר עליו, כי בסוף אני צריך גם אותו.

אפילו יוסף לומד מעשו כיבוד אב.
Genèse / Genesis / בראשית 32,8
23 ״אדמוני״: מעשו ועד דוד
וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר

למה צריך אותו? כשעשו נולד כתוב עליו ״אדמוני״. על מי עוד נאמר ״אדמוני״ בכל התנ״ך? על דוד המלך: ״אדמוני עם יפה עיניים״. אומרים חז״ל שהיה בדוד המלך מן האדמומיות של עשו.

דוד המלך לא ישב כל היום רק לכתוב תהילים — הוא נלחם את מלחמות השם, ניקה את השטח כדי ששלמה המלך יבנה את בית המקדש. וממנו ייצא מלך המשיח, שיתקן את כל העולם — לא רק את העם היהודי, את כל בני האדם, ״והיה ה׳ למלך על כל הארץ״. כדי שיהיה לך כוח לתקן את כל בני האדם, אתה צריך את האדמומיות הזאת: את התעוזה, את הגבורה, את העזות. מאיפה היא יצאה? מעשו. ועשו יצא מיצחק!

ודוד הוא חלק מאדם הראשון, שנתן לו שבעים שנה, והמעגל ייסגר רק אם דוד יכיל בקרבו גם את האדמומיות של עשו. אם מבטלים את עשו לגמרי, יוצא דוד רך, בלי כוח. דוד נקרא ״העצני״: כשהיה מתפלל לפני הקב״ה היה כתולעת, וכשהיה יוצא למלחמה היה קשה כעץ.

אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם
Genèse / Genesis / בראשית 25,25 · Chemouel I / I Samuel / שמואל א׳ 16,12 · Zekharia / Zechariah / זכריה 14,9
24 המצה האמצעית
כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ

ואם אנחנו כבר מדברים על יצחק: בפסח יש לנו שלוש מצות — העליונה כנגד אברהם, האמצעית כנגד יצחק, התחתונה כנגד יעקב. איזו מצה חותכים לשתיים? את האמצעית, את יצחק! למה? על שאמר ״פלגא עלי ופלגא עלך״ — חצי חצי. להזכיר לקב״ה את הזכות של יצחק: אנחנו ראויים תמיד להיגאל בזכות מי שלקח על עצמו את התיק שלנו.

ותראו איך פסח קשור ליצחק. יצחק נולד בפסח: כשהמלאכים באו לבשר, אפו להם עוגות מצות, ואמרו ״כעת חיה… והנה בן לשרה״. יצחק נולד בליל הסדר.

בפסח שוברים את המצה של יצחק — פלגא עלי ופלגא עלך.
Genèse / Genesis / בראשית 18,6–10
25 ״ישחק״ ומאתיים ועשר שנה
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק

ועוד: בתהילים כתוב ״ושבועתו לישחק״, ובתפילת ״הודו״ שאנחנו אומרים בבוקר כתוב ״ושבועתו ליצחק״. מה ההבדל בין שתי המילים? הש׳ והצ׳. ש׳ היא שלוש מאות, צ׳ היא תשעים — ההפרש מאתיים ועשר.

אומר יצחק לקב״ה: גזרת בברית בין הבתרים ארבע מאות שנה — תתחיל לספור אותן מהרגע שנולדתי. כמה שנים עבדו בני ישראל במצרים במקום ארבע מאות? מאתיים ועשר — רד״ו! בזכות מה שהורדת לי מהשם, מ״ישחק״ ל״יצחק״, עם ישראל עבד מאתיים ועשר שנה ולא ארבע מאות. אתם רואים איך התורה מתוקה, ואיך הכול קשור זה בזה.

שׁ (300) − צ (90) = 210 = רד״ו
Tehilim / Psalms / תהלים 105,9 · Divré Hayamim I / I Chronicles / דברי הימים א׳ 16,16
26 ״עלי קללתך בני״
וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי

יש לכם עוד כוח לרעיון אחד? רבקה אומרת ליעקב: לך תביא, נעשה את התחפושת, אל תדאג — ״עלי קללתך בני״. יעקב איש תם יושב אוהלים, ועליו נאמר ״תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם״ — יעקב הוא מידת האמת. איך תעשה את כל הסיפור הזה, לעבוד על אבא? זה לא מסתדר ליעקב. אומרת לו רבקה: אל תדאג, עלי!

זה קצת מצחיק. כמו שאומרים במרוקאית: ״עלא רקבתי״ — על צווארי. שואלים: זה כשר? ועונים: תאכל, עלי! מה זה ״עלי״? אתה אכלת, ואתה לוקח את התיק עליך? אז מה פירוש ״עלי קללתך בני״? אתה עושה את המעשה, אתה עושה במרמה — איך זה עוזר שרבקה אומרת ״עלי״? נלך קצת אחורה, לפי האר״י ז״ל.

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם
Genèse / Genesis / בראשית 27,13 · Mikha / Micah / מיכה 7,20
27 רבקה, שרה, חוה
וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ … וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ

מתי נולדה רבקה? ביום ששרה נפטרה. באותו יום שפרחה נשמתה של שרה, ירדה נשמתה של רבקה. ושלוש שנים, עד שרבקה הייתה בת שלוש, יצחק לומד בעולם הבא אצל שרה אמו.

וכשיצחק מביא את רבקה האוהלה שרה אמו, רואים שהסימנים חזרו: הענן קשור מעל האוהל, ברכה בעיסה, והנר דלוק מערב שבת לערב שבת. לכן כתוב ״וינחם יצחק אחרי אמו״ — הוא רואה שנשמתה של שרה חזרה.

יוצא שרבקה היא גלגול של שרה. ושרה אמנו, אנחנו יודעים, היא גלגול של חוה. תזכרו את הפרט הראשון: רבקה היא גלגול של חוה.

רבקה — שרה — חוה
Genèse / Genesis / בראשית 24,67
28 ״ואנכי לא ידעתי״
אָכֵן יֵשׁ ה׳ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי

״ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה״, ״והנה סולם מוצב ארצה… והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו״. וכשהוא מתעורר: ״אכן יש ה׳ במקום הזה ואנכי לא ידעתי״. כשנשמתו של יעקב עולה למעלה בחלום, היא רואה את ארבעת הפרצופים במרכבה העליונה: פני נשר, מלך העופות; פני שור, מלך הבהמות, שנקרא גם כרוב; פני אריה, מלך החיות; ופני אדם — אדם הראשון, ראש בני האדם.

״אנכי״ ראשי תיבות: אריה, נשר, כרוב — ו־י׳. מי זה י׳? יעקב! הוא רואה שהפנים שלו נמצאים שם, במרכבה העליונה. ״אכן יש אלוקים במקום הזה״ — אריה, כרוב ונשר — ״ואנכי״, כלומר שאני, יעקב, נמצא שם בפניו של אדם הראשון — ״לא ידעתי״! מזה לומדים חז״ל ששופריה דיעקב כשופריה דאדם הראשון: אם רצית לדעת איך נראה אדם הראשון, הסתכלת על יעקב.

אָנֹכִי — אַרְיֵה · נֶשֶׁר · כְּרוּב · יַעֲקֹב
Genèse / Genesis / בראשית 28,10–16
29 עשו הוא הנחש
וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם

אז יש לנו מקבילה: רבקה היא שרה, היא חוה; ויעקב הוא אדם הראשון. ומי הנחש בסצנה שלנו? עשו!

האר״י ז״ל מסביר: הבגדים שלבש יעקב כשנכנס לקבל את הברכה היו בגדי החמודות של עשו. מה הם בגדי החמודות? עשו לקח אותם מנמרוד, ונמרוד לקח אותם מאדם הראשון. אלה כתנות העור: ״ויעש ה׳ אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם״. ומאיזה עור עשה הקב״ה את הבגדים האלה? מעור הנחש! הוא הפשיט את הנחש, ומעורו עשה את בגדי החמודות. כשעשו לובש אותם, הוא בתפקיד הנחש בסצנה שלנו.

שואלים: אבל גם יעקב לבש אותם! במשפט אחד: הקב״ה סיבב שיעקב ילבש את בגדי החמודות, את עור הנחש, כדי שכשיצחק יברך, הברכה תתפוס גם על הקליפה. כי בסוף צריך שכל העולם יהיה מתוקן — גם הגויים וגם עם ישראל. הברכה צריכה לחול גם על הסטרא אחרא.

בגדי החמודות — מעור הנחש.
Genèse / Genesis / בראשית 3,21 · 27,15
30 לתקן אכילה באכילה
וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ

עכשיו אנחנו מבינים. באה חוה ואומרת לאדם הראשון: הקב״ה אמר לא לאכול? תאכל, הכול בסדר! במה הכשילה אותו? באכילה. ועכשיו חוה, בגלגול שלה כרבקה, אומרת ליעקב, שהוא אדם הראשון: אני גרמתי לך לחטוא באוכל — עכשיו אנחנו מתקנים. לך תביא שני גדיים, והאכילה הזאת תהיה תיקון לאכילה שבה הכשלתי אותך. ״עלי קללתך בני״: הקללה שקיבלת, יעקב — אדם הראשון — היא בגלל חוה. אני לוקחת עלי את האחריות, ואביא לך שוב אוכל, אבל אוכל שמתקן ולא מקלקל.

חז״ל אומרים שבחטא עץ הדעת ירדו לעולם שלושים ותשע קללות: עשר לקח אדם, עשר לקחה חוה, עשר לקח הנחש, ותשע לקחה האדמה. ואיך אנחנו יודעים שזה מתוקן? יצחק מברך את יעקב — את אדם הראשון — ״מטל השמים ומשמני הארץ״. אם בחטא ירדו ט״ל קללות, שלושים ותשע, עכשיו במקומן: ״מטל השמים״.

רבקה סוגרת מעגל. ״עלי קללתך בני״ איננו ״אני לוקחת עלי את מה שאתה עושה עכשיו״, אלא: אני מכפרת על מה שכבר היה בחטא אדם הראשון — וכך משלימים את כל המעגל.

טַ״ל = 39
Genèse / Genesis / בראשית 27,9 · 27,28
31 שלושה דורות
כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ

חבר׳ה, תקשיבו, אני מסיים — זה משפט הסיום. יש לנו בעצם פרשה אחת בתורה ששלושת הדורות מופיעים בה ברצף. בפרשה הזאת אברהם עוד חי, עד שעשו מגיע לגיל חמש עשרה: אברהם ויצחק לומדים עדיין תורה ביחד, וגם יעקב רואה את אברהם אבינו עד גיל חמש עשרה. אברהם רואה את יצחק שבעים וחמש שנה, ויעקב רואה את אברהם חמש עשרה שנה — שלושה דורות במכה אחת.

ויש לנו סוד: אם זוכים ללמוד אב, בן ונכד — חזקה שהתורה הזאת לא תישכח, ״כי לא תשכח מפי זרעו״. והערובה לכך: ״כי לא תשכח מפי זרעו״ בגימטרייה ״בראשית ברא אלוקים…״. מה הערובה שהתורה לא תשתכח? שאבא מעביר לבן, ובחייו לומד גם עם הנכד. השרשרת הזאת היא חוט המשולש שבעזרת השם לעולם לא יינתק — עד ימות המשיח, ויאמרו אמן!

אב, בן ונכד — חוט המשולש שלא יינתק.
Devarim / Deuteronomy / דברים 31,21 · Genèse / Genesis / בראשית 1,1
💛 העבירו את השיעור לאנשים שאתם אוהבים

דבר תורה עושה טוב כשמשתפים אותו. שלחו את השיעור למשפחה ולחברים בוואטסאפ.

📲 שליחה בוואטסאפ👥 הצטרפות לקבוצת גאולה

בדקו את עצמכם

חמש שאלות על השיעור. בחרו תשובה.

1
איזו מילה יוצרות ראשי התיבות של ״ויזד יעקב נזיד״?
״ויזד״ — ו׳, ״יעקב״ — י׳, ״נזיד״ — נ׳: יוון. ופרשת תולדות נקראת תמיד סמוך לראש חודש כסלו, חודש חנוכה.
2
בני כמה היו יעקב ועשו ביום הנזיד?
אברהם היה בן מאה ושישים כשנולדו, ונפטר בגיל מאה שבעים וחמש — ביום הנזיד.
3
לפי רש״י, למה נפטר אברהם חמש שנים קודם זמנו?
״תקבר בשיבה טובה״ — ולא יצא עשו לתרבות רעה בימיו, ״ולפיכך מת ה׳ שנים קודם זמנו, ובו ביום מרד עשו״.
4
במסכת שבת פ״ט ע״ב, מה עונה יצחק כשהקב״ה אומר לו ״בניך חטאו לי״?
יצחק מזכיר ״בני בכורי״, מחשב שנשארו שתים עשרה וחצי שנים, ואומר: ״פלגא עלי ופלגא עלך״.
5
לפי מר הימי, למה שוברים בליל הסדר את המצה האמצעית?
שלוש המצות כנגד האבות; את האמצעית, של יצחק, שוברים לשניים — חצי חצי, כמו שאמר.

תוצאה

📅 שבעה ימים עם תולדות
יום 1
ללמוד בראשית כ״ה, י״ט–כ״א עם רש״י: ״אברהם הוליד את יצחק״ ו״ויעתר לו״.
יום 2
ללמוד בראשית ט״ו, י״ג–ט״ו עם רש״י: ״תקבר בשיבה טובה״.
יום 3
ללמוד בראשית כ״ה, כ״ז–ל״ד: הנערים גדלים, ונזיד העדשים.
יום 4
ללמוד שבת פ״ט ע״ב: ״בניי ולא בניך?״
יום 5
להתפלל היום על אדם אחר, ולהרבות בתפילה כמו יצחק.
יום 6
למצוא נקודת אור אצל מישהו שקשה לנו לאהוב.
יום 7
ללמוד קטע תורה עם האבא, עם הבן או עם הנכד.
אַרְבָּעָה צְעָדִים מַעֲשִׂיִּים
🏠

שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת

בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.

🔢

גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה

שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.

🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּה
📝

לִימוּד תּוֹרָה

הַעֲמֵק בְּרַשִׁ״י עַל בְּרֵאשִׁית ט״ו, ט״ו וְכ״ה, כ״א, וּבַגְּמָרָא שַׁבָּת פ״ט ע״ב: חָמֵשׁ שָׁנִים בִּזְכוּת תְּפִלָּה, וְיִצְחָק שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל בָּנָיו.

📝 בֵּית הַמִּדְרָשׁ
📚

כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת

כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.

📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
📕

סְפָרִים

חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.

🌙

פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת

חָלַמְתָּ? בְּדֹק אֶת הַמַּשְׁמָעוּת לְפִי רַב אַלְמוֹלִי.

🌙 פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת
🎬

סִרְטוֹנִים

שִׁיעוּרֵי וִידֵאוֹ עַל הַחַגִּים, הַמְּנוֹרָה וְסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן.

🎬 סִרְטוֹנִים
💡

תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת

רַעְיוֹן, הֶעָרָה אוֹ הַצָּעָה לָאֲתָר? שַׁתֵּף אוֹתָנוּ.

💡 תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת
🤝

מַעֲשֵׂר

תֵּן אֶת חֵלֶק הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלְּךָ וְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲפָצַת הַתּוֹרָה.

🤝 מַעֲשֵׂר
📨 קַבְּלוּ אֶת הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי
כָּל שָׁבוּעַ, יָשִׁיר לְתֵיבַת הַמֵּייל. בְּלִי סְפַּאם. בִּיטּוּל בִּלְחִיצָה.
🕯️ הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר
הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר — לְעִלּוּי נִשְׁמַת, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַצְלָחָה.
🧱 לְמוּר הַהַקְדָּשׁוֹת ←
אני מאשים את הגויים

אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם

תְּרִיילֶר רוּחָנִי · יְהוּדָה בֶּן דָּנָן

אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.

📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90