
ויצא —
דינה, אסנת והלהבה של יוסף
ז׳ בכסלו, ממשיכים בפרשת ויצא, והפעם מתמקדים בדינה וביוסף. ליעקב יש בעצם שלושה עשר ילדים — גם דינה. רש״י: לאה דנה דין בעצמה — אם זה זכר, לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות — והתפללה, והעובר נהפך לנקבה. מבחוץ בת, מבפנים עדיין בבחינת בן; ולכן ״ותצא דינה בת לאה״ — כאמה כבתה, כמו ״ותצא לאה לקראתו״, יציאה לשם מצווה שממנה נולד יששכר. אבל שכם בן חמור לקח אותה. הילקוט שמעוני בשם המדרש: אסנת בת פוטי פרע היא התינוקת שנולדה לדינה משכם. יעקב שם על צווארה טס של זהב — כל מי שיתחתן איתה נדבק בזרע יעקב — והמלאך גבריאל הוריד אותה למצרים, לבית פוטיפר. יוסף ראה את הטס, ביקש לשאת את השפחה, ונשא את אחייניתו. האר״י ז״ל: ניצוץ של רבי עקיבא היה חבוי בשכם בן חמור — כמו יהלומים בשקית זבל, שהסטרא אחרא לא תפגע. ומיד אחרי דינה נולד יוסף, ויעקב אומר ״שלחני״: אש בלא להבה אינו שולט למרחוק.
דבר תורה עושה טוב כשמשתפים אותו. שלחו את השיעור למשפחה ולחברים בוואטסאפ.
📲 שליחה בוואטסאפ👥 הצטרפות לקבוצת גאולההיום, בעזרת השם, ז׳ בכסלו, נמשיך בענייני פרשת ויצא, ואני רוצה להתמקד בדינה וביוסף. כמה ילדים יש בעצם ליעקב אבינו? אנחנו רגילים להגיד שנים עשר שבטים. נכון, אבל למעשה הם שלושה עשר — כי נולדה גם דינה, וגם דינה היא בת של יעקב.
והתורה מספרת לנו שדינה לא סתם ככה יצאה. אנחנו רואים שלאה יולדת בן, ועוד בן, ועוד בן; אחר כך יש את עניין הדודאים, שממנו נולד יששכר; ואחר כך נולד עוד אחד, זבולון. ״ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה״.
זה היה צריך להיות בן? בדיוק — זה מה שרש״י אומר במקום: למה היא נקראה דינה? שדנה לאה דין בעצמה. היא עשתה את הדין בינה לבין עצמה ואמרה: אם זה זכר, לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות. והתפללה עליו, ונהפך לנקבה.
למה דווקא עכשיו היא מתפללת שיהפוך להיות נקבה? כי לפי החשבון של לאה: אנחנו ארבע נשים — לאה, בלהה, זלפה ורחל. בממוצע כל אחת צריכה להביא שלושה ילדים, כדי שיהיו שנים עשר שבטים.
ולמה דווקא שנים עשר? כי כשיעקב יוצא ושם את האבן מראשותיו, האבן הייתה שתים עשרה אבנים שהתלכדו לאבן אחת. מזה היה רמז שעתידים להיות לו שנים עשר ילדים.
אז ממוצע שלושה. בינתיים רק לאה יולדת. אם היא כבר ילדה שישה, היא הגיעה כבר לחצי, ומעל שישה זה כבר יותר מחצי. יוצא שרחל, אם לא תלד, תהיה כאחת השפחות — ובזה לאה לא רצתה. ולכן היא מתפללת: אם זה בן, שיהפוך להיות נקבה. והתפללה עליו, והפך לנקבה.
עכשיו צריך להבין: איך זה אפשרי מבחינה ביולוגית? אם היא כבר התעברה ויש לה בבטן בן, היא התפללה עליו והוא הפך להיות נקבה?
עד ארבעים יום אפשר להתפלל, והמין יכול להתחלף. אז כנראה שלאה דנה דין בעצמה בתוך ארבעים הימים האלה, כשעדיין אפשר להחליף את המצב.
אבל לכתחילה זה היה צריך להיות בן. אז זה שהמין שלו השתנה לבת — זה אולי מבחינה חיצונית, אבל מבחינה פנימית זה עדיין בבחינת בן.
למה אנחנו אומרים את זה? כי בנות בדרך כלל לא יוצאות החוצה ולא מסתובבות בחוץ — ״כל כבודה בת מלך פנימה״. ואנחנו יודעים שהסיפור של דינה לא מסתיים כאן. בפרק ל״ד כתוב: ״ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ״.
מה את מסתובבת בחוץ? היא כנראה הרגישה מספיק ביטחון — כי בפנימיות שלה היא בן. היא יכולה להסתובב, מה כבר יכול לקרות? והלכה לראות בבנות הארץ. רק שהייתה תקלה.
כאן רש״י עומד ושואל: למה כתוב ״ותצא דינה בת לאה״? הרי אנחנו יודעים שהיא בת לאה — הרגע קראנו שלאה ילדה אותה. למה התורה מדגישה ״בת לאה אשר ילדה ליעקב״, ולא בת יעקב? אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית הייתה, שכתוב ״ותצא לאה לקראתו״.
אתם זוכרים שלמדנו אתמול על הדודאים: הן עשו את העסקה — ״לכן ישכב עמך הלילה״ — ויעקב חוזר מהשדה, ובראש שלו הוא צריך להיות בתורנות אצל רחל. ״ותצא לאה לקראתו״, ואומרת לו: חביבי, הלילה אתה איתי — ״שכור שכרתיך בדודאי בני״.
אז לאה יצאה, הייתה ״יצאנית״ — חס וחלילה לא בביטוי שאנחנו מכירים היום. ברור שזה היה לשם מצווה: האימהות הקדושות עשו את זה לשם מצווה, ועובדה — יצא מזה יששכר, עוד שבט בישראל.
יששכר זה לא סתם שבט. אנחנו יודעים שיש את השילוב של יששכר וזבולון. התפקיד של יששכר: ״חמור גרם״. מה חמור? חמור נושא ספרים. הם אלה שלומדים תורה בעם ישראל, וזבולון הוא המפרנס שלהם. אז יששכר לא יצא מהדבר הזה סתם.
אבל עצם זה שלאה יצאה לקראת יעקב — כמו שהיא הייתה ״יצאנית״ במובן החיובי, כך גם דינה: ״ותצא דינה בת לאה״. מכאן אמרו את הפתגם: כאמה כבתה. יצאה כמו אמא שלה.
עכשיו צריך להבין: מה פתאום הבת דינה עושה דבר כזה? ועובדה, יש בזה סכנה — והסכנה התממשה. שכם בן חמור רואה אותה, מביא אותה אליו הביתה ועושה בה מעשה, כמו שהתורה אומרת: ״ויקח אותה וישכב אותה ויענה״.
זה אומר שיש פה משהו שהוא לא סתם. משהו גרם לבת דינה לצאת החוצה ולהיתפס, ושזה יקרה. תכף נראה מה טמון בעניין הזה.
בני יעקב עושים את מה שהם עושים עם בני שכם: עושים להם תרגיל — בואו תהיו כמונו, נעשה לכם ברית מילה — וביום השלישי הרגו את כולם, והוציאו את דינה מבית המלך. איפה עוד מתגלגל הסיפור הזה? בהמשך חומש בראשית, אצל יוסף.
יוסף מגיע למצרים ועולה לגדולה. אי אפשר שהוא יהיה המשנה של פרעה ויישאר רווק — אז מחפשים לו אישה, צריך להשיא אותו. ״ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים״. ובפרק מ״א: ״ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן און לאשה״.
מי זאת אסנת בת פוטי פרע? ומי זה פוטי פרע? פוטי פרע — זה פוטיפר.
וכולם שואלים: איך יכול להיות שיוסף מתחתן עם גויה? זה לא שהייתה לו הרבה ברירה — במצרים עדיין לא היה אף יהודי. אבל איך הוא מתחתן עם גויה? ועוד נולדים לו ממנה מנשה ואפרים!
הם הופכים להיות כאחד משבטי ישראל — שבטי י־ה, חמישה עשר: שנים עשר ילדים, מנשה ואפרים — ארבעה עשר, ודינה. והם מקבלים מעמד כזה ש״ישמך אלקים כאפרים וכמנשה״ — והם נולדו, במקרה הכי טוב, מגיורת?
אלא מה? הילקוט שמעוני, בשם המדרש, מביא: אסנת בת פוטי פרע היא לא פחות ולא יותר אותה תינוקת שנולדה מהאונס שאנס שכם בן חמור את דינה. זאת הילדה הזאת.
ואיך היא התגלגלה למצרים? המדרש אומר: ברגע שדינה הרתה משכם בן חמור וילדה תינוקת, רצו להרוג אותה — שלא יגידו שבבית יעקב גדלה בת לזנונים, חס וחלילה.
ויעקב הציל את התינוקת. הוא לקח טס של זהב וכתב עליו: כל מי שיתחתן עם הילדה הזאת — נדבק בזרע יעקב. שם לה את התכשיט הזה על הצוואר, ושילח אותה לדרך. ותרגום יונתן בן עוזיאל מביא מדרש שאומר שהמלאך גבריאל הוריד אותה למצרים.
מה התחנה הראשונה כשמגיעים למצרים? התחנה שקונה את העבדים. מי קנה את יוסף לעבד? פוטיפר. אותו דבר: פוטיפר רואה את הילדה החמודה הזאת. ואשתו של פוטיפר הייתה עקרה ולא הביאה ילדים — ולכן הם מאמצים את הילדה, מגדלים אותה כמו הבת שלהם. לכן היא נקראת ״אסנת בת פוטי פרע״: כל מי שמאמץ ילד ומגדל אותו — נקרא כאילו ילדו, כאילו הוא אבא שלו ואמא שלו.
והיה לאשת פוטיפר רוח הקודש? היה לה ״רוח הקודש״ מהצד השני, מהסטרא אחרא — כי היא ניסתה לפתות את יוסף. אבל על אשת פוטיפר נדבר כשנגיע לפרשת מקץ.
אני רוצה להתמקד בילדה הקטנה הזאת, באסנת. מה קורה? פרעה אומר ליוסף: אני רוצה שתתחתן — יש לך איזו העדפה? אמר יוסף: תקשיב, אני עבד. זה שעכשיו עליתי לגדולה — אני לא שוכח שהייתי עבד. מתאים לי להתחתן עם שפחה; אני לא הולך עכשיו להתחתן עם איזו נסיכה. עבד — מתאים לו שפחה. נו טוב, את מי אתה רוצה? כשהייתי עבד אצל פוטיפר, הייתה שם בחורה, שפחה — איתה אני רוצה להתחתן.
למה יוסף רוצה דווקא אותה? כי כשיוסף הגיע לבית פוטיפר וראה את הילדה הזאת, הוא קלט שיש לה את הטס של הזהב, וכתוב שם מה שיעקב כתב. רק הוא יכול לקרוא את העברית הזאת: כל מי שנדבק בילדה הזאת — נדבק בזרע יעקב. והם החליטו ביניהם לשמור סוד, שאף אחד לא יספר על השני. וכשפרעה שואל עם מי הוא רוצה להתחתן — הוא נושא לאישה את הילדה הזאת: את האחיינית שלו. חזק וברוך.
מה היה בה כל כך? ולמה הקב״ה מסובב את זה שדינה תצא דווקא לראות בבנות הארץ, ששכם בן חמור יהיה איתה ויכניס אותה להריון, ושתצא ממנה אותה אסנת?
האר״י ז״ל מבאר בתורת הגלגולים: בשכם בן חמור היה חבוי ניצוץ של רבי עקיבא. הוא העביר אותו לדינה, שהולידה את אסנת, שהתחברה עם לא פחות ולא יותר — יוסף. ורבי עקיבא הוא רבי עקיבא בן יוסף. זה היה גלגול דרך גויים, וזה רמוז: ״ארץ רחבת ידיים״ — זה שכם בן חמור.
בכל אופן, הקב״ה עושה את זה בכוונה. הוא מסובב נשמות גבוהות מאוד ומעביר אותן דרך סיפורים שאתה אומר: אין סיכוי שזה יקרה. והניצוץ מתגלגל הלאה, עד שהוא מגיע לרבי עקיבא. למה הקב״ה עושה את זה?
כמו שהסברנו פעם: יהלומן שרוצה להוביל את היהלומים לכספת בבנק — הוא לא ישים אותם בתיק של לואי ויטון מצופה זהב, כי אז כולם יגידו: יש לו פה משהו מאוד יקר. הוא ישים אותם בשקית זבל שחורה, ועם זה ייכנס לבנק — שאף אחד לא יחשוד שיש שם יהלומים.
כך הקב״ה מסובב נשמה גבוהה של רבי עקיבא דרך הדרך הנפתלת הזאת — כדי שהסטרא אחרא לא תפגע ולא תכשיל את התוכנית.
כמו למשל אצל דוד המלך. מה ההיסטוריה שלו? הוא בא מרות המואביה, שיצאה מגילוי עריות, כביכול, של לוט עם בנותיו. שם אתה מחביא את הנשמה של דוד המלך — כי שם אף אחד לא חושד שהיא נמצאת, ולא ינסה להכשיל אותה. אלה דרכי הנהגה, דרכי השגחה.
כבר נגמר לנו הזמן, רק ניקח עוד המשך — שימו לב איך הסיפור נסגר. אמרנו שלאה לא רצתה ללדת יותר משישה בנים, שלרחל לא יהיה כלום. מי נולד מיד אחרי דינה? יוסף. אז קודם כל, הפטנט של לאה עבד — ומיד אחרי זה נולד יוסף. ויוסף, בהמשך, התחתן עם האחיינית שלו. אתם רואים את הקשר.
״ותהר ותלד בן״, את יוסף — ״ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף״, מיד: ״ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי״.
למה דווקא כשנולד יוסף יעקב אומר: עכשיו הולכים? אם יעקב יודע שיש לו שנים עשר ילדים בתוכנית — יוסף הוא הילד האחד עשר. בנימין עוד לא נולד; בנימין ייוולד רק בארץ. אז למה קמת דווקא כשיוסף נולד? תחכה שגם בנימין ייוולד, ואז תלך.
זה בדיוק מה שרש״י מסביר, ובזה אני מסיים, כי זה יסוד מאוד מאוד חשוב. ״כאשר ילדה רחל את יוסף״ — משנולד שטנו של עשו, שנאמר ״והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש״. אש בלא להבה אינו שולט למרחוק; משנולד יוסף, בטח יעקב בקב״ה ורצה לשוב.
מה זה הפסוק הזה? יעקב הוא בבחינת אש. נו, אז אם עשו הוא קש — מה הבעיה שהאש תשרוף את הקש? אבל זה לא מספיק: האש נמצאת פה, והקש נמצא שם. מה אנחנו צריכים? שתהיה להבה. הלהבה של יעקב — זה יוסף. ואז יעקב מרגיש מספיק בטוח לצאת חזרה לארץ; ואם הוא יפגוש את עשו, הוא יוכל להתגבר עליו בעזרת השם.
וזה מה שאנחנו מצפים גם כן לגאולה השלמה: שסוף סוף ניפטר גם מעשו. ״ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה׳ המלוכה״, ״והיה ה׳ למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״.
Genèse / Genesis / בראשית 30,14–25
Rachi sur Genèse / Rashi on Genesis / רש״י על בראשית 30,21
Rachi sur Genèse / Rashi on Genesis / רש״י על בראשית 30,25
Genèse / Genesis / בראשית 34,1–2
Rachi sur Genèse / Rashi on Genesis / רש״י על בראשית 34,1
Genèse / Genesis / בראשית 41,44–45
Genèse / Genesis / בראשית 48,20
דבר תורה עושה טוב כשמשתפים אותו. שלחו את השיעור למשפחה ולחברים בוואטסאפ.
📲 שליחה בוואטסאפ👥 הצטרפות לקבוצת גאולהבדקו את עצמכם
חמש שאלות על השיעור. בחרו תשובה.
תוצאה
שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת
בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.
גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה
שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.
🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּהלִימוּד תּוֹרָה
הַעֲמֵק בְּרַשִׁ״י עַל בְּרֵאשִׁית ל׳, כ״א; ל״ד, א׳ וְל׳, כ״ה: תְּפִלַּת לֵאָה, ״בַּת לֵאָה״ — וְהָאֵשׁ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁצְּרִיכָה אֶת הַלֶּהָבָה שֶׁל יוֹסֵף.
📝 בֵּית הַמִּדְרָשׁכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.
📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹתסְפָרִים
חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.

אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם
אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.
📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90