כיצד המילה "איכה" מקשרת בין משה, ישעיהו וירמיהו לשאלה הקדמונית שנשאל אדם הראשון.
עיון זה חוקר את המשמעות העמוקה של המילה "איכה". רחוקה מלהיות קינה בלבד, היא קריאה אלוהית מתמדת למצפון. נגלה כיצד שלושת הנביאים הגדולים – משה, ישעיהו וירמיהו – ביטאו כל אחד במילה זו מצב שונה של עם ישראל, וכיצד כל זה חוזר לשאלה הראשונית שנשאל אדם בגן עדן: "אַיֶּכָּה?".
מדרש איכה רבה מלמד ששלושה נביאים, כשלושה "רעי כבוד", ליוו את כנסת ישראל בשלבים שונים בתולדותיה. כל אחד ראה אותה מזווית ייחודית וביטא את חזונו באותה מילה רבת עוצמה: "איכה".
בספר דברים, סמוך לתשעה באב, מקונן משה על השגשוג והשקט היחסי של העם, שכבר מולידים בעיות:
ישעיהו רואה את ישראל בשיא כוחה, אך כבר מושחתת בעבודה זרה, הפקרות ועוול. הוא זועק:
ירמיהו, נביא החורבן, ראה במו עיניו את המקדש עולה באש ואת העם יוצא לגלות. הוא פותח את מגילת איכה בזעקה זו:
במבט ראשון, ה"שלווה" שראה משה נראית כברכה. אך בניתוח דבריו, אנו מגלים אסון נסתר. נשאלת השאלה: כיצד ניתן לכנות את המצב שתיאר משה "שלו"?
רש"י חושף את טבעה של אותה "שלווה" מסוכנת:
השעמום והיעדר אתגרים חיצוניים הם שמובילים להתנהגויות כאלה. כשהכל טוב, אנו מתחילים לחפש לעצמנו בעיות. זוהי סכנת השלווה.
נשים לב למה שהתרחש לפני השבעה באוקטובר. איש לא דמיין זאת. עם ישראל היה בשיאו; הכל היה טוב, היה די אוכל ושתייה, נסעו לחו"ל. תעשיית ההייטק שגשגה.
מה מתחילים לעשות כשמשעמם והכל טוב? מתחילים לריב, ריב על גבי ריב, עד שמגיעה טרגדיה ומכה בראשנו.
הלקח ברור: להיות במצב של שלווה זה גם סכנה. זו הסיבה שמשה רואה אותם במצב זה וכבר זועק: "איכה!".
כדי להבין את עוצמתה של "איכה", עלינו לחזור לאדם הראשון. לאחר שחטא אדם, הקדוש ברוך הוא קורא לו בגן:
ה' יודע היטב היכן הוא נמצא. שאלה זו אינה בקשת מידע, אלא ניסיון לעורר אותו, להביאו למודעות עצמית.
והנה, אם ניקח את המילה "אַיֶּכָּה" ללא ניקוד, נוכל לקרוא אותה "אֵיכָה". השאלה האלוהית המופנית לאדם הופכת לשאלה שהאדם חייב לשאול את עצמו.
הקדוש ברוך הוא רוצה שאדם ישאל את עצמו: "איכה?" - "היכן אני נמצא עכשיו?". לאיזה מצב רוחני נפלתי?
קריאה זו מהדהדת דרך שלושת מצביו של ישראל:
התורה מבקשת לעורר את האדם ללא הרף לשאול את עצמו היכן הוא עומד. הנביא יחזקאל אומר: "אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויים אדם". חז"ל מבהירים כי לאומות העולם אין מעמד זה באותה עוצמה.
מעלתנו היא להיות "אדם". מכל בני אדם הראשון, רצה ה' שעם ישראל יהיה הקבוצה שתביא את העולם לתיקונו (תיקון עולם). לכן, "אדם" זה חייב לשמוע כל הזמן את הקול המדבר אליו:
האדם נקרא "אדם". ישנן שתי אפשרויות יסוד הגלומות בשם זה, שני נתיבים בהם הוא יכול ללכת.
כאשר ה' שואל את אדם לשמו, הוא משיב בענווה עמוקה:
תשובה ענווה זו מצאה חן בעיני ה' עד כדי כך שנשקו, אומר המדרש. זהו פן של האדם המכיר במקורו החומרי ובקטנותו אל מול הבורא.
עם זאת, אם ניקח את המילה אדמה ונקרא אותה בכתיב חסר, נוכל לקרוא גם אֶדַּמֶּה. זהו רמז לפסוק בישעיהו:
לאדם, אם כן, שני פוטנציאלים:
במה זה תלוי? בתשובתנו לשאלה "איכה?". אם תתעורר, תוכל להפוך ל"אדמה לעליון".
כל הקינות שאנו אומרים בתשעה באב מסתיימות תמיד בפסוק של נחמה. לעולם איננו מאבדים תקווה. אפילו בהפטרות הפורענות, האור מבצבץ. בהפטרה האחרונה שאנו קוראים, אומר ה':
אנו הבכורים, ראשית תבואתו של הקב"ה. "כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ, רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם."
בסופו של דבר, אהבת ה' תמיד מנצחת.
אם נבחר להיות "אדמה לעליון", אם נקשיב לשאלה "איכה?" ונשתדל להשתפר ולהתעלות, אז ברוך השם, נקרב במהרה את הגאולה.
המשיח יבוא, בית המקדש השלישי ייבנה, אולי עוד לפני תשעה באב הבא.
בעזרת ה', נלך בדרכיו, נהיה "אדמה לעליון", וזה, בעזרת ה', יקרב את הגאולה, במהרה בימינו.
אמן!
🌟 מקורות לעיון זה:
מדרש איכה רבה • רש"י על דברים • זוהר • תורה שבעל פה