הסליחות אינן עוד תפילה. הן קיום מה שהראה הקדוש ברוך הוא למשה אחרי חטא העגל: „נתעטף כשליח ציבור והראה לו סדר תפילה” (ראש השנה יז ע״ב).
מנהג הספרדים: אומרים אותן מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים — ארבעים יום, כנגד ארבעים הימים שעלה משה לקבל את הלוחות השניים.
שעת הבחירה היא אשמורת הבוקר, השליש האחרון של הלילה, לפני עלות השחר. וכמנהג שקיבלנו מהאר״י ז״ל, אין אומרים אותן קודם חצות.
לב הסליחות אינו אורך הנוסח אלא שלוש עשרה המידות: „ברית כרותה לשלוש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם”.
הסליחות מכינות את התשובה ואינן באות במקומה. בלא תיקון ממשי, הפה מבקש את מה שהחיים מסרבים לו.
המילה „סליחה” אינה „התנצלות”. התנצלות מיישבת אי־נעימות; סליחה מוחקת חוב. היא שייכת ללשונו של מלך המוותר על המגיע לו, ולא ללשונו של אדם הממעיט בערך מעשיו.
לכן אין הסליחות בנויות כטענת הגנה. אין בהן הוכחת חפות, אלא הודאה בחוב ובקשה אחת בלבד — המידות שבהן מנהיג הקדוש ברוך הוא את בריותיו.
לאחר חטא העגל עלה משה לסיני פעם שלישית. מקורות חז״ל — פרקי דרבי אליעזר ומדרש תנחומא — מציבים את העלייה בראש חודש אלול ואת הירידה בעשרה בתשרי, עם הלוחות השניים. ארבעים יום בין השניים.
לוח הסליחות תואם בדיוק את התקופה הזאת. לאומרן מראש חודש אלול אין פירושו להוסיף תפילות, אלא לעשות שוב, מדי שנה, את דרך ארבעים הימים.
השולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקפ״א) דן במועד ההתחלה. מנהג הספרדים — בקהילות צפון אפריקה, בבל, ארם צובא וספרד — להתחיל מראש חודש אלול ולהמשיך עד יום הכיפורים.
מנהג האשכנזים מתחיל מאוחר הרבה יותר, במוצאי השבת שלפני ראש השנה, ובלבד שיאמרו ארבעה ימי סליחות לפחות קודם החג.
בגמרא (ברכות ג ע״ב) מסופר שכינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד המלך: כיוון שהגיע חצות לילה, רוח צפונית נושבת בו ומנגנת, ודוד עומד ועוסק בתורה עד עלות השחר.
מכאן שעת הסליחות: אשמורת הבוקר, השליש האחרון של הלילה, סמוך לעלות השחר. לא מתוך סיגוף, אלא משום שהמסורת רואה בה שעת רצון.
בגמרא (ראש השנה יז ע״ב) אמר רבי יוחנן: מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה, ואמר לו: כל זמן שישראל חוטאים יעשו לפניי כסדר הזה ואני מוחל להם. ומוסיפה הגמרא: „ברית כרותה לשלוש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם”.
כל שאר הסליחות — הפיוטים, הבקשות והפסוקים — מסגרת הן לפסוק הזה. מי שהחסיר חלק מן הנוסח לא החסיר את העיקר; מי שעבר על שלוש עשרה המידות בלא כוונה — החסיר את הלב.
אינן מחירון: הרבה לומר אינו קונה הרבה. אינן נוסחה: אין הטקסט פועל מאליו. ואינן תחליף לתיקון.
הכלל ידוע וחמור: עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. הסליחות אינן משנות בכך דבר, ומעולם לא טענו אחרת.
ראש השנה תשפ״ז חל בליל שישי, י״א בספטמבר 2026, ונמשך בשבת י״ב בספטמבר. יום הכיפורים מתחיל במוצאי יום ראשון, כ׳ בספטמבר, ומסתיים ביום שני, כ״א בספטמבר.
אנו עומדים אפוא בימים האחרונים של אלול, שבהם מנהג הספרדים מרבה בסליחות. כמה עניינים מעשיים מצויים:
— הקם קודם עלות השחר מברך תחילה ברכות התורה, שהרי בסליחות פסוקים ודברי תורה.
— עומדים בשלוש עשרה המידות ובווידוי.
— בלא מניין אין אומרים קדיש ואת הקטעים שבארמית שנתקנו לציבור; ושלוש עשרה המידות נאמרות בטעמים.
🎯 בְּחַן אֶת עַצְמְךָ
חמש שאלות. לחצו על תשובה.
תוצאה
שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת
בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.
גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה
שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.
🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּהכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.
📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹתסְפָרִים
חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.
אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם
אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.
📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90