הַתְּשׁוּבָה — מַה הִיא דּוֹרֶשֶׁת בֶּאֱמֶת
אֱלוּל · יָמִים נוֹרָאִים · הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה
הַתְּשׁוּבָה — מַה הִיא דּוֹרֶשֶׁת בֶּאֱמֶת
ארבעה דברים לדעת הרמב״ם, שער פתוח עשרה ימים, ודבר אחד שאין יום הכיפורים מכפר עליו
הַתְּשׁוּבָה — מַה הִיא דּוֹרֶשֶׁת בֶּאֱמֶת
ארבעה דברים לדעת הרמב״ם, שער פתוח עשרה ימים, ודבר אחד שאין יום הכיפורים מכפר עליו

„תשובה” אינה חרטה אלא שיבה. אין זו הרגשה אלא שינוי כיוון.

הרמב״ם מונה את חלקיה: לעזוב את החטא, להתחרט עליו, להתוודות בפה, ולקבל על עצמו שלא ישוב אליו.

בגמרא (ראש השנה י״ח ע״א) דרשו „דרשו ה׳ בהמצאו” על עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.

עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו (משנה, יומא פ״ה ע״ב).

חילקו חז״ל בין תשובה מיראה לתשובה מאהבה: זו מקילה את הזדונות וזו הופכתן (יומא פ״ו ע״ב).

📖 העיון המלא
1 הַמִּלָּה אוֹמֶרֶת אֶת הַדָּבָר

שורש המילה „שוב”. לא „להצטער” ולא „להתנצל”, אלא לשוב. ומכאן שיש מקום שממנו התרחקנו, ואפשר לחזור אליו.

לפיכך אין העצבות תשובה. אפשר להתעצב ולא לזוז צעד; ואפשר לשוב בלא דמעות.
2 חֲלָקֶיהָ, לְדַעַת הָרַמְבַּ״ם

בהלכות תשובה מתאר הרמב״ם את מעשה השב: עוזב את החטא ומסירו ממחשבתו, ומתחרט על שעבר, ומקבל עליו שלא ישוב לו עוד, ומתוודה בשפתיו.

עֲזִיבָה: להפסיק. כל עוד המעשה נמשך, כל השאר תיאוריה.

חֲרָטָה: חרטה על המעשה עצמו, לא על העונש.

קַבָּלָה לְהַבָּא: החלטה מדויקת ולא כללית.

וִדּוּי: לומר בפה. מה שאינו נאמר נשאר מעורפל, והערפל מגן על החטא.

ומוסיף הרמב״ם הגדרה חמורה לבעל תשובה גמור: מי שבא לידו אותו דבר עצמו, באותה יכולת, ופירש ולא עשה.

3 לָמָּה עֲשָׂרָה יָמִים
„דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב” (ישעיהו נ״ה, ו)

בגמרא (ראש השנה י״ח ע״א) דרשו פסוק זה על עשרת הימים שמראש השנה עד יום הכיפורים. לא שהשער נעול בשאר ימות השנה — התשובה מועילה תמיד — אלא שבימים אלו הקרבה נתונה.

שער פתוח אינו שער שנכנסו בו. ההפרש שביניהם, בכל שנה, הוא השאלה היחידה.
4 הַגְּבוּל שֶׁאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים עוֹבֵר

המשנה (יומא פ״ה ע״ב) מפורשת: עבירות שבין אדם למקום — יום הכיפורים מכפר; שבין אדם לחברו — אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו.

אפשר לצום עשרים וחמש שעות, להתפלל את כל התפילות, לבכות בנעילה — ולשוב הביתה כשהחוב לאח שלא דיברת עמו שלוש שנים עומד במקומו.

אין זו חומרה נוספת אלא עצם הגיונה של התשובה: אי אפשר לשוב אל מי שברא את האדם תוך רמיסת אדם.

5 שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת, שְׁתֵּי פְּעֻלּוֹת

בגמרא (יומא פ״ו ע״ב): השב מיראה — זדונות נעשות לו כשגגות; השב מאהבה — זדונות נעשות לו כזכיות.

והדבר תמוה: כיצד ייעשה עוון זכות? דרך מפורסמת במפרשים: כשהנפילה עצמה היא שהולידה את השיבה, נכנסה הנפילה אל תוך הדרך.

וכל זה בעבר שנלקחה עליו אחריות, ולא היתר לעתיד. מעולם לא לימד אדם שיש לחטוא כדי לשוב.
6 מַה מְעַכֵּב, לְמַעֲשֶׂה

— לרצות לשנות הכול בבת אחת. קבלה אחת שמתקיימת עדיפה על עשר שנזנחות בג׳ בתשרי.

— לבלבל בושה בתשובה. הבושה מביטה לאחור; התשובה הולכת.

— להמתין להרגשה. הרמב״ם מתאר מעשים, לא רגש.

— לדחות את מה שבין אדם לחברו לאחר הכיפורים. דווקא לזה יש מועד אחרון.

7 הַשָּׁנָה

ראש השנה תשפ״ז מתחיל בליל שישי, י״א בספטמבר 2026; יום הכיפורים מתחיל במוצאי יום ראשון, כ׳ בספטמבר, ומסתיים ביום שני, כ״א בספטמבר. ביניהם עשרה ימים.

הסליחות הנאמרות מראש חודש אלול אינן אלא הכנה לעשרת הימים האלה. אינן באות במקום דבר; הן מוציאות לדרך.

ההוראות המעשיות לפי מנהג הספרדים כמובא בילקוט יוסף ובחזון עובדיה — ימים נוראים. ובשאלה אישית — ישאל את רבו.

🎯 בְּחַן אֶת עַצְמְךָ

חמש שאלות. לחצו על תשובה.

1
מה פירוש המילה „תשובה” כפשוטה?
השורש „שוב”. המילה מורה על שינוי כיוון ולא על מצב נפשי.
2
איזה חלק מחייב הרמב״ם לומר בפה?
הווידוי נאמר בשפתיים. מה שאינו נאמר נשאר מעורפל.
3
מה אמרה המשנה בעבירות שבין אדם לחברו?
יומא פ״ה ע״ב: שבין אדם לחברו — עד שירצה את חברו.
4
על מה דרשו „דרשו ה׳ בהמצאו”?
ראש השנה י״ח ע״א דורש פסוק זה על עשרת ימי תשובה.
5
לפי יומא פ״ו ע״ב, מה פעולתה של תשובה מאהבה?
מיראה — כשגגות; מאהבה — כזכיות.

תוצאה

📅 עֲשָׂרָה יָמִים, מַעֲשֶׂה אֶחָד בְּכָל יוֹם
יום א׳
לכתוב עוון אחד מדויק שאני רוצה לעזוב השנה. אחד, לא עשרה.
יום ב׳
להפסיק את המעשה היום, קודם שמדברים על חרטה.
יום ג׳
לומר בקול, ביני לבין עצמי, מה עשיתי. בלי לרכך מילים.
יום ד׳
להחליט על סייג מעשי שיקשה על החזרה.
יום ה׳
לגשת אל מי שנפגע ממני. מוקדם ככל האפשר.
יום ו׳
לתקן את הניתן לתיקון בממון או במעשה, לא במילים בלבד.
יום ז׳
לבקש מחילה מבן בית — לרוב הקשה מכולם.
יום ח׳
לוותר על הדרישה שהשני יודה תחילה באשמתו.
יום ט׳
לקרוא שוב את הקבלה של יום א׳ ולבדוק אם היא עומדת.
יום י׳
ערב יום הכיפורים: לסגור את הנותר. אחר כך יהיה מאוחר לשנה זו.
אַרְבָּעָה צְעָדִים מַעֲשִׂיִּים
🏠

שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת

בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.

🔢

גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה

שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.

🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּה
📝

לִימוּד תּוֹרָה

הַעֲמֵק בְּבַעַל הַטּוּרִים וְרַשִׁ"י עַל פָּרָשַׁת פִּינְחָס.

📝 בֵּית הַמִּדְרָשׁ
📚

כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת

כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.

📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
📕

סְפָרִים

חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.

🌙

פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת

חָלַמְתָּ? בְּדֹק אֶת הַמַּשְׁמָעוּת לְפִי רַב אַלְמוֹלִי.

🌙 פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת
🎬

סִרְטוֹנִים

שִׁיעוּרֵי וִידֵאוֹ עַל הַחַגִּים, הַמְּנוֹרָה וְסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן.

🎬 סִרְטוֹנִים
💡

תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת

רַעְיוֹן, הֶעָרָה אוֹ הַצָּעָה לָאֲתָר? שַׁתֵּף אוֹתָנוּ.

💡 תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת
🤝

מַעֲשֵׂר

תֵּן אֶת חֵלֶק הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלְּךָ וְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲפָצַת הַתּוֹרָה.

🤝 מַעֲשֵׂר
📨 קַבְּלוּ אֶת הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי
כָּל שָׁבוּעַ, יָשִׁיר לְתֵיבַת הַמֵּייל. בְּלִי סְפַּאם. בִּיטּוּל בִּלְחִיצָה.
🕯️ הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר
לִימֵי בֵּין הַמְּצָרִים — הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר לְעִלּוּי נִשְׁמַת, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַצְלָחָה.
🧱 לְמוּר הַהַקְדָּשׁוֹת ←
אני מאשים את הגויים

אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם

תְּרִיילֶר רוּחָנִי · דֵּיוִיד גּוֹלְדְבֶּרְג

אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.

📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90