שני העצים
בראשית, שני עצים בגן: עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע (בראשית ב׳, ט׳).
עץ הדעת מביא מוות: ״ביום אכלך ממנו מות תמות״ (ב׳, י״ז). אדם רצה ״לחיות״ בעולם הזה, להחזיק, ליהנות.
התורה היא עץ חיים ״למחזיקים בה״ (משלי ג׳, י״ח).
הבחירה היא בחירה של כל יום: לרצות ״לחיות״ כאן ולמות שם, או לדעת שמתים כאן ולחיות שם.
בראשית ב׳, ט׳
שני עצים. שתי דרכים. שני גורלות.
בראשית ב׳, י״ז
אדם ראה שהעץ ״טוב למאכל, תאווה הוא לעיניים, ונחמד״. הוא לקח. הוא רצה ״לחיות״ בעולם הזה, להחזיק, ליהנות. התוצאה: ״מות תמות.״
משלי ג׳, י״ח
מיהי ״היא״? התורה. התורה היא עץ החיים. מי שמחזיק בה חי, גם בעולם המוות הזה.
אפשרות 1: אתה רוצה לחיות כאן? אתה נקשר לעולם הזה, אתה רוצה לקחת הכול, להחזיק הכול; אתה חושב ש״לחיות״ = להיות בעל רכוש, לצרוך, ליהנות כאן. בחרת בעץ הדעת. התוצאה: תמות שם.
אפשרות 2: אתה יודע שאתה מת כאן? אתה מבין שהעולם הזה הוא המוות, אינך נקשר לדברים בני־מוות, אתה ממלא את ה״עגלה״ שלך בחיים (תורה, מצוות, נתינה). בחרת בעץ החיים. התוצאה: תחיה שם.
דברים ל׳, י״ט
ה׳ אומר לנו: בחר בעץ החיים (התורה), לא בעץ הדעת (העולם החומרי הזה). כי אם תבחר במה שנראה כחיים, אתה בוחר למעשה במוות. הפרי נראה כמביא חיים: הוא הביא מוות.
שני העצים אינם סיפור מן העבר: זו הבחירה שלך עכשיו. בכל יום אתה עומד לפני שני העצים. אתה רוצה ״לחיות״ בעולם הזה: מוות. אתה רוצה לחיות בעולם הבא: חיים. במה אתה בוחר?
עקבת אחר השיעור?
חמש שאלות על הפרק החמישי.