פרשת פינחס · תשפ״ו · שיעור א׳
הַיּוּד הַקְּטַנָּה וְהַוָּו בְּפִיקָּדוֹן
יוּד זְעִירָה · וָו קְטִיעָה · פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ
שִׁיעוּר מֵאֵת מ. יְהוּדָה חִימִי
א הַהֶקְשֵׁר — מֵעֵצַת בִּלְעָם עַד פִּינְחָס
בְּסוֹף פָּרָשַׁת בָּלָק, בִּלְעָם — שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְקַלֵּל — נוֹתֵן עֵצָה אַחֲרוֹנָה לְבָלָק: "אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא זִמָּה." וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ, בְּנוֹת מִדְיָן פּוֹשְׁטוֹת עַל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב במדבר כה, א
זִמְרִי בֶּן סָלוּא, נְשִׂיא שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן, לוֹקֵחַ אֶת כָּזְבִּי הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה . מִי שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד אֶת הָעֶשְׁתּוֹנוֹת — זֶה פִּינְחָס.
פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לוֹקֵחַ רֹמַח, עוֹצֵר אֶת הַמַּגֵּפָה — 24,000 מֵתִים מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן (שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הַזּוּג וְנָתְנוּ יָד לַמַּעֲשֶׂה). מִיָּד: "פִּינְחָס... הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי... הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם."
ב יוּד זְעִירָה — לְהַקְטִין אֶת הַמַּעֲשֶׂה
בַּתּוֹרָה כָּתוּב פִּינְחָס עִם יוּד — אַךְ בְּפָרָשָׁתֵנוּ זוֹ יוּד זְעִירָה (קְטַנָּה). לָמָּה?
בְּסוֹף בָּלָק, "פִּינְחָס" נִכְתָּב עִם יוּד רְגִילָה. אַךְ כָּאן — "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר" (פָּסוּק י"א) — הַיּוּד קְטַנָּה , כְּמוֹ הָאָלֶ"ף הַזְּעִירָה שֶׁל "וַיִּקְרָא".
⭐ פִּינְחָס עָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנָּכוֹן, בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן, בַּזְּמַן הַנָּכוֹן. אַךְ הֲלָכָה הִיא וְאֵין מוֹרִין כֵּן — אֵין לִלְמֹד מִזֶּה לְהוֹרָאָה. אִם אָדָם יִרְאֶה תּוֹפָעָה כָּזֹאת וְיֹאמַר "אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּפִינְחָס" — זֶהוּ אוֹר אָדוֹם.
לוּ הָיָה זֶה בָּא לִפְנֵי בֵּית דִּין — פִּינְחָס הָיָה מִתְחַיֵּב : אוּלַי הָאִישׁ אֵינוֹ יְהוּדִי, אוּלַי צָרִיךְ מִשְׁפַּט סַנְהֶדְרִין. הַיּוּד הַזְּעִירָה הִיא מְחָאַת הַתּוֹרָה — לְהַקְטִין אֶת הַמַּעֲשֶׂה, לְהַרְאוֹת שֶׁאֵין לְחַקּוֹתוֹ.
ג וָו קְטִיעָה — הַשָּׁלוֹם שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם
לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם במדבר כה, יב
בַּמִּלָּה "שָׁלוֹם" — הַוָּו קְטִיעָה (קְטוּעָה, שְׁבוּרָה). הִיא נִרְאֵית כְּיוּד וָרֶוַח וּבְהֶמְשֵׁךְ. לָמָּה?
⭐ "שָׁלוֹם" = שְׁלֵמוּת. אַךְ בְּתוֹךְ הַשְּׁלֵמוּת הַזֹּאת — הַסּוֹפֵר עוֹשֶׂה וָו קְטִיעָה בְּכַוָּנָה (לֹא פְּסוּל!) לְהַרְאוֹת שֶׁהַמַּעֲשֶׂה אֵינוֹ שָׁלֵם עַד הַסּוֹף . אֵין לִלְמֹד מִמֶּנּוּ הֲלָכָה.
הַקַּנָּאוּת הַזֹּאת — אֵין הִיא טוֹבָה בְּכָל מָקוֹם. וְהַתּוֹרָה מְבַטֵּאת זֹאת דֶּרֶךְ הַחֶסְרוֹנוֹת הַקְּטַנִּים בָּאוֹתִיּוֹת.
ד פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ — הַקַּנָּאוּת
פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא . בְּסֵפֶר מְלָכִים, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֲלוֹ "מַה לְּךָ אֵלִיָּהוּ?" — הוּא עוֹנֶה:
קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מלכים א׳ יט, י
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל אוֹמֵר לוֹ: אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁ"עָזְבוּ בְרִיתְךָ"? — אֵין בְּעָיָה. אַתָּה תִּהְיֶה נוֹכֵחַ בְּכָל בְּרִית מִילָה , וְתִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁלְּדוֹרֵי דוֹרוֹת הֵם מוֹסְרִים נֶפֶשׁ עַל הַבְּרִית. לָכֵן אֵלִיָּהוּ מְבַקֵּר בְּכָל בְּרִית — הוּא "כִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ".
ה הַוָּו בְּפִיקָּדוֹן — עַד הַגְּאֻלָּה (בַּעַל הַטּוּרִים)
הַבַּעַל הַטּוּרִים רוֹמֵז עַל קֶשֶׁר עָמֹק. אֵלִיָּהוּ נִכְתָּב 5 פְּעָמִים בַּתַּנַ"ךְ חָסֵר וָו (אֵלִיָּה). יַעֲקֹב נִכְתָּב 5 פְּעָמִים מָלֵא וָו (יַעֲקוֹב).
⭐ יַעֲקֹב לָקַח אֶת הַוָּו שֶׁל אֵלִיָּהוּ כְּפִיקָּדוֹן וְאָמַר לוֹ: עַד שֶׁלֹּא תְּבַשֵּׂר אֶת הַגְּאֻלָּה — שִׁמְךָ אֵינוֹ שָׁלֵם, וַאֲנִי שׁוֹמֵר אֶת הַוָּו אֶצְלִי. "יִגְאַל יַעֲקֹב... יִסְמַךְ יִשְׂרָאֵל" — יִסְמַךְ = אוֹתִיּוֹת מָשִׁיחַ.
יִסְמַךְ אוֹתִיּוֹת
שָׁלוֹם בְּגִימַטְרִיָּה
יוּד זְעִירָה →
פִּינְחָס = אֵלִיָּהוּ הַוָּו וְהַיּוּד מֻחְזָרִים רַק בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה — שָׁלוֹם בְּלִי קַנָּאוּת
לָכֵן חֲכָמִים כּוֹתְבִים לִפְעָמִים "פִּנְחָס" בְּלִי יוּד — לוֹמַר: אֵין מַחֲזִירִים אֶת הַיּוּד עַד שֶׁיָּבוֹא הַשָּׁלוֹם הָאֲמִתִּי וְהַשָּׁלֵם, בְּלִי הַכְנָעָה וּבְלִי קַנָּאוּת.
ו מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה — עֲטוּפָה בְּשֵׁם יָ-הּ
בְּמִנְיַן הַמִּשְׁפָּחוֹת: הַחֲנֹכִי, הַפַּלֻּאִי, הַחֶצְרוֹנִי — בְּה' וְיוּד. אַךְ "מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה" נִשְׁאֲרָה כְּמוֹ שֶׁהִיא. לָמָּה?
הַתּוֹרָה עָטְפָה כָּל מִשְׁפָּחָה בְּה' וְיוּד (הַחֲנֹכִי , הַ חֶצְרוֹנִי). יִמְנָה — כְּבָר יֵשׁ בָּהּ יוּד וְה' (יָ-הּ), לָכֵן נִשְׁאֲרָה לְלֹא שִׁנּוּי.
⭐ רַשִׁ"י: הָאֻמּוֹת בִּיזּוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ — "כֵּיצַד מִתְיַחֲסִים? וַהֲלֹא הַמִּצְרִים מָשְׁלוּ בְּגוּפֵיהֶם!" לָכֵן הִטִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם — ה' מִצַּד אֶחָד, יוּד מִצַּד שֵׁנִי — לְהָעִיד שֶׁהֵם בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם. "שִׁבְטֵי יָ-הּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל."
אוֹתוֹ דָּבָר "בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ" (תְּהִלִּים): הַזֹּהַר אוֹמֵר — כְּשֶׁאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר תָּפְסָה אֶת יוֹסֵף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹסִיף לוֹ ה' מִשְּׁמוֹ (כֹּחַ הַשְּׁכִינָה) וְהוּא נִצַּל. כָּךְ גַּם פִּינְחָס קִבֵּל אֶת הַה' (כְּנֶגֶד הַחָכְמָה) כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ — אַךְ יוּד זְעִירָה לוֹמַר: בְּמִשְׁקָל וּבְמָסוֹרָה, וְאֵין מוֹרִין כֵּן.
🎯 בְּדֹק אֶת עַצְמְךָ חָמֵשׁ שְׁאֵלוֹת. לְחַץ עַל הַתְּשׁוּבָה.
1 מָה מְבַטֵּאת הַיּוּד הַזְּעִירָה בְּשֵׁם "פִּינְחָס"?
שֶׁפִּינְחָס הָיָה קָטָן בְּקוֹמָתוֹ
לְהַקְטִין אֶת הַמַּעֲשֶׂה — הֲלָכָה הִיא וְאֵין מוֹרִין כֵּן
שֶׁהַסֵּפֶר תּוֹרָה פָּסוּל
שֶׁפִּינְחָס הָיָה צָעִיר
הַיּוּד הַזְּעִירָה = מְחָאַת הַתּוֹרָה. פִּינְחָס עָשָׂה נָכוֹן, אַךְ אֵין לִלְמֹד מִזֶּה לְהוֹרָאָה. אוֹר אָדוֹם.
2 מָה מְבַטֵּאת הַוָּו הַקְּטִיעָה בְּמִלַּת "שָׁלוֹם"?
טָעוּת שֶׁל הַסּוֹפֵר
שֶׁהַשָּׁלוֹם אֵינוֹ שָׁלֵם עַד הַסּוֹף — אֵין לִלְמֹד מִמֶּנּוּ הֲלָכָה
שֶׁהַשָּׁלוֹם נִצְחִי
שֶׁפִּינְחָס נִפְטַר
"שָׁלוֹם" = שְׁלֵמוּת, אַךְ הַוָּו הַשְּׁבוּרָה מַרְאָה שֶׁהַמַּעֲשֶׂה אֵינוֹ שָׁלֵם עַד הַסּוֹף. הַסּוֹפֵר עוֹשֶׂה זֹאת בְּכַוָּנָה.
3 מִי הוּא פִּינְחָס לְפִי חֲזַ"ל?
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא — "קַנֹּא קִנֵּאתִי", נוֹכֵחַ בְּכָל בְּרִית מִילָה
הַמֶּלֶךְ דָּוִד
אַהֲרֹן הַכֹּהֵן
פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ. עַל שֶׁהוֹצִיא לַעַז שֶׁ"עָזְבוּ בְרִיתְךָ" — הוּא נוֹכֵחַ בְּכָל בְּרִית מִילָה לְדוֹרוֹת.
4 מַדּוּעַ יַעֲקֹב נִכְתָּב מָלֵא וָו וְאֵלִיָּהוּ חָסֵר וָו?
טָעוּת דְּפוּס בַּתַּנַ"ךְ
יַעֲקֹב לָקַח אֶת הַוָּו שֶׁל אֵלִיָּהוּ בְּפִיקָּדוֹן עַד שֶׁיְּבַשֵּׂר אֶת הַגְּאֻלָּה
כִּי אֵלִיָּהוּ שָׂנֵא אֶת יַעֲקֹב
מִקְרֶה בְּעָלְמָא
5 פְּעָמִים יַעֲקֹב מָלֵא, 5 פְּעָמִים אֵלִיָּהוּ חָסֵר. הַוָּו בְּפִיקָּדוֹן עַד הַגְּאֻלָּה. "יִסְמַךְ" = אוֹתִיּוֹת מָשִׁיחַ.
5 לָמָּה "מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה" נִשְׁאֲרָה לְלֹא שִׁנּוּי?
כִּי שָׁכְחוּ לְהוֹסִיף אוֹתִיּוֹת
כְּבָר יֵשׁ בָּהּ יוּד וְה' (יָ-הּ) — עֵדוּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם
כִּי הִיא מִשְׁפָּחָה קְטַנָּה
כִּי הִיא לֹא חֲשׁוּבָה
הַתּוֹרָה עָטְפָה כָּל מִשְׁפָּחָה בְּיָ-הּ לְהָעִיד עַל יִחוּסָם. יִמְנָה כְּבָר עֲטוּפָה, לָכֵן נִשְׁאֲרָה. "שִׁבְטֵי יָ-הּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל."
