דרכו של אברהם
פרשת לֶךְ־לְךָ · דרכו של אברהם · ספר בראשית · תשפ״ו
כיצד אברהם סלל את הדרך ליציאת מצרים: מעשה אבות סימן לבנים
דרכו של אברהם
שיעור מאת מר יהודה חימי
🎙️
🎙 להאזין לשיעור
דרכו של אברהם
⬇ הורדת ההקלטה
כיצד אברהם סלל את הדרך ליציאת מצרים: מעשה אבות סימן לבנים
שיעור מאת מר יהודה חימי · דרכו של אברהם · ספר בראשית · תשפ״ה

ירידת אברהם למצרים, שנראית כחוסר ביטחון, היא למעשה העמידה הנעלה ביותר בניסיונו.

לפי הרמב"ן, "מעשה אבות סימן לבנים": מעשי האבות סוללים את הדרך לבנים.

כל שלב במסע אברהם מסמל את יציאת מצרים: רעב, ירידה, גרות, שרה/כנסת ישראל, מכות, רכוש, חזרה, מזבח.

רש"י מבסס את זכותנו על הארץ בריבונות אלוקית ובירושת שם, שנכבשה שלא כדין בידי כנען.

סימן: אברהם נולד בשנת 1948 לבריאה, וישראל נולדה מחדש ב-1948 לספירה.

📖 השיעור המלא
1 הפרדוקס של הניסיון הראשון

כשאנו לומדים את פרשת לך לך, אנו נתקלים בפרדוקס מטריד לגבי הניסיון המפורש הראשון של אברהם בתורה.

עשרת הניסיונות המשנה מלמדת: "בעשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם." חלק מהניסיונות מוזכרים במדרשים עוד לפני שמופיעים בתורה (כמו כבשן האש של נמרוד), אך הניסיון המפורש הראשון בתורה הוא המסע.
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּבראשית יב:א

אברהם עומד בניסיון: הוא עוזב הכל ויוצא לארץ ישראל. עד כאן הכל נראה מושלם.

2 השאלה המטרידה

אך בקושי הגיע לארץ ישראל, ואנו קוראים פסוק מבלבל.

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץבראשית יב:י

"ויהי רעב בארץ, וירד אברם מצרימה לגור שם, כי כבד הרעב בארץ."

היכן הניסיון? אם הקב"ה הבטיח לטפל באברהם בארץ ישראל, מדוע הוא יורד מיד למצרים? היינו מצפים לביטחון מושלם: "יש רעב? אם ה׳ שלח אותי לכאן, הוא יטפל בי!" ועוד, הפסוק אומר לָגוּר שָׁם — התיישבות, לא רק ביקור זמני.

והמצב מחמיר: בהתקרבו למצרים, אברהם מבקש משרה לומר שהיא אחותו, מחשש שיהרגוהו כדי לקחת את אשתו — "למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך." היכן הגבורה הרוחנית? היכן הביטחון?

זהירות חס וחלילה לבקר את אבותינו הקדושים! אנו שואלים את השאלות הללו רק כדי להעמיק את הבנתנו.
3 תשובת הרמב"ן: מעשה אבות סימן לבנים

הרמב"ן נותן תשובה שמשנה את כל מבטנו.

מַעֲשֵׂה אָבוֹת סִימָן לַבָּנִים

ברגע שהקב"ה אמר לו "ואעשך לגוי גדול," הבין אברהם שעם שלם עתיד לצאת ממנו — ומכאן תפס את שליחותו העמוקה.

שליחות אברהם לסלול את הדרך לצאצאיו. כל מעשה של אברהם אינו רק בשבילו: הוא יוצר את התבנית, את התקדים הרוחני, את הדרך שילדיו ילכו בה דורות אחר כך.
4 ההקבלה ליציאת מצרים

נתבונן בהקבלה שלב אחר שלב בין מסע אברהם ליציאת מצרים. הרעב: אצל אברהם "ויהי רעב בארץ"; ולישראל, יעקב יורד למצרים בגלל הרעב. הירידה: "וירד אברם מצרימה" כנגד "אל תירא מרדה מצרימה" (בראשית מו:ג). והביטוי לָגוּר שָׁם זהה בשני הסיפורים.

שרה מייצגת את כנסת ישראל, אסיפת ישראל, אם העם היהודי. כשפרעה מנסה לקחתה, זה מסמל את דיכוי עם ישראל.

אברהם צופה: "והרגו אותי ואותך יחיו." את זה ממש אנו מוצאים בגזירת פרעה למיילדות.

אִם־בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם־בַּת הִיא וָחָיָהשמות א:טז

"אם בן הוא והמתן אותו, ואם בת היא וחיה" — בדיוק כפי שאמר אברהם. והמיילדות "ותיראן את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים": הן הולכות בעקבות תקדים אברהם, לשמר את החיים למרות הסכנה — "וחיתה נפשי בגללך."

5 המכות, היציאה והחזרה
וַיְנַגַּע ה׳ אֶת־פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת־בֵּיתוֹ עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָםבראשית יב:יז

"וינגע ה׳ את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי." כך גם ביציאת מצרים: "עוד נגע אחד אביא" — עד עשר המכות. אותו פרעה, אותם נגעים, אותה סיבה: להגן על כנסת ישראל.

גם היציאה מקבילה: פרעה אומר לאברם "קח ולך," כפי שיאמר לישראל "קומו צאו מתוך עמי." ואברם "ויעל ממצרים… כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב," כפי שישראל יצאו בכלי כסף וכלי זהב ששאלו מהמצרים.

אחר כך אברהם חוזר "למסעיו" עד מקום המזבח אשר בנה בתחילה, בין בית אל ובין העי. ישראל ייכנסו לארץ דרך יריחו ויבנו את המשכן בשילה, ואחר כך את בית המקדש בירושלים. הרמב"ן מוסיף שאפילו מריבות אברהם על הבארות מסמלות את קרבות יהושע והשופטים.

6 "והכנעני אז בארץ"
וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץבראשית יב:ו
בעיה היסטורית? אם זכותנו על הארץ מבוססת על היותנו שם "ראשונים," הפסוק מטריד: הכנעני היה שם לפני אברהם.

רש"י משיב בשתי דרכים. ראשית, ריבונות אלוקית: "ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו." אדון העולם מחליט למי שייכת כל ארץ — זו משמעות "בראשית ברא אלוקים."

שנית, ירושה היסטורית: הכנעני היה הולך וכובש את ארץ ישראל ששייכת לזרעו של שם. אחרי המבול חילק נח את הארץ ונתנה לשם; לכנען בן חם לא היתה בה זכות, והוא כבשה שלא כדין. אברהם, מזרע שם, רק מחזיר את מה ששלו מההתחלה.

7 הסימן של 1948 והסיכום

הרב חימי מסיים בסימן מרשים: אברהם נולד בשנת 1948 לבריאת העולם, ומדינת ישראל הוקמה בשנת 1948 לספירה. אחרי כאלפיים שנות גלות, חזרנו בדיוק כפי שאברהם ביטא מראש.

אברהם לא "נכשל" בניסיונו: הוא עמד בו בדרך הנעלה ביותר, ביצירת המסלול הרוחני לכל ההיסטוריה היהודית. גם מעשינו, כמו שלו, יכולים לפתוח דרכים לדורות הבאים — והכוח האמיתי הוא לעיתים לסלול בסבלנות את הדרך שאחרים ילכו בה.

בָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן

🎯 בחן את עצמך

חמש שאלות. לחץ על תשובה.

1
מהו הניסיון המפורש הראשון של אברהם בתורה?
חלק מהניסיונות מופיעים תחילה במדרשים, אך הניסיון המפורש הראשון בתורה הוא הציווי לצאת אל הארץ המובטחת.
2
מה משמעות העיקרון "מעשה אבות סימן לבנים"?
הרמב"ן מסביר שמעשי האבות סוללים מראש את הדרך שילכו בה צאצאיהם.
3
את מי מייצגת שרה בקריאת הרמב"ן?
שרה מסמלת את כנסת ישראל, אם העם היהודי; תקיפת פרעה מסמלת את דיכוי ישראל.
4
לפי רש"י, מדוע הארץ שייכת לאברהם למרות נוכחות הכנעני?
הקב"ה, אדון העולם, נותנה למי שירצה; ועוד, נח ייעד אותה לשם, אבי אברהם, בעוד כנען כבשה שלא כדין.
5
איזה סימן מציין הרב חימי סביב המספר 1948?
אברהם נולד בשנת 1948 לבריאת העולם, ומדינת ישראל הוקמה בשנת 1948 לספירה.

תוצאה

📅 תוכנית לשבעה ימים — פרשת לך לך
ראשון
ראשון — ללמוד בראשית יב:א-ג: הציווי "לך לך" וההבטחה "ואעשך לגוי גדול." להתבונן בניסיון הראשון.
שני
שני — לקרוא יב:י-יג: הרעב והירידה למצרים. לנסח לעצמך את השאלות על ביטחונו של אברהם.
שלישי
שלישי — ללמוד את הרמב"ן על "מעשה אבות סימן לבנים": כיצד מעשי האבות סוללים את דרך הבנים.
רביעי
רביעי — לערוך את טבלת ההקבלות אברהם/יציאת מצרים: רעב, ירידה, לגור שם, שרה/כנסת ישראל.
חמישי
חמישי — להשוות את גזירת פרעה (שמות א:טז) ואת אומץ המיילדות עם "וחיתה נפשי בגללך."
שישי
שישי — ללמוד "והכנעני אז בארץ" (יב:ו) ואת תשובת רש"י הכפולה: ריבונות אלוקית וירושת שם.
שבת
שבת — להתבונן בסימן של 1948 ובלקח: מעשינו פותחים דרכים לדורות. לברך: בָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם.
אַרְבָּעָה צְעָדִים מַעֲשִׂיִּים
🏠

שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת

בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.

🔢

גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה

שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.

🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּה
📝

לִימוּד תּוֹרָה

הַעֲמֵק בְּבַעַל הַטּוּרִים וְרַשִׁ"י עַל פָּרָשַׁת פִּינְחָס.

📝 בֵּית הַמִּדְרָשׁ
📚

כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת

כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.

📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
📕

סְפָרִים

חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.

🌙

פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת

חָלַמְתָּ? בְּדֹק אֶת הַמַּשְׁמָעוּת לְפִי רַב אַלְמוֹלִי.

🌙 פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת
🎬

סִרְטוֹנִים

שִׁיעוּרֵי וִידֵאוֹ עַל הַחַגִּים, הַמְּנוֹרָה וְסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן.

🎬 סִרְטוֹנִים
💡

תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת

רַעְיוֹן, הֶעָרָה אוֹ הַצָּעָה לָאֲתָר? שַׁתֵּף אוֹתָנוּ.

💡 תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת
🤝

מַעֲשֵׂר

תֵּן אֶת חֵלֶק הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלְּךָ וְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲפָצַת הַתּוֹרָה.

🤝 מַעֲשֵׂר
📨 קַבְּלוּ אֶת הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי
כָּל שָׁבוּעַ, יָשִׁיר לְתֵיבַת הַמֵּייל. בְּלִי סְפַּאם. בִּיטּוּל בִּלְחִיצָה.
🕯️ הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר
לִימֵי בֵּין הַמְּצָרִים — הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר לְעִלּוּי נִשְׁמַת, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַצְלָחָה.
🧱 לְמוּר הַהַקְדָּשׁוֹת ←
אני מאשים את הגויים

אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם

תְּרִיילֶר רוּחָנִי · דֵּיוִיד גּוֹלְדְבֶּרְג

אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.

📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90