ירידת אברהם למצרים, שנראית כחוסר ביטחון, היא למעשה העמידה הנעלה ביותר בניסיונו.
לפי הרמב"ן, "מעשה אבות סימן לבנים": מעשי האבות סוללים את הדרך לבנים.
כל שלב במסע אברהם מסמל את יציאת מצרים: רעב, ירידה, גרות, שרה/כנסת ישראל, מכות, רכוש, חזרה, מזבח.
רש"י מבסס את זכותנו על הארץ בריבונות אלוקית ובירושת שם, שנכבשה שלא כדין בידי כנען.
סימן: אברהם נולד בשנת 1948 לבריאה, וישראל נולדה מחדש ב-1948 לספירה.
כשאנו לומדים את פרשת לך לך, אנו נתקלים בפרדוקס מטריד לגבי הניסיון המפורש הראשון של אברהם בתורה.
אברהם עומד בניסיון: הוא עוזב הכל ויוצא לארץ ישראל. עד כאן הכל נראה מושלם.
אך בקושי הגיע לארץ ישראל, ואנו קוראים פסוק מבלבל.
"ויהי רעב בארץ, וירד אברם מצרימה לגור שם, כי כבד הרעב בארץ."
והמצב מחמיר: בהתקרבו למצרים, אברהם מבקש משרה לומר שהיא אחותו, מחשש שיהרגוהו כדי לקחת את אשתו — "למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך." היכן הגבורה הרוחנית? היכן הביטחון?
הרמב"ן נותן תשובה שמשנה את כל מבטנו.
ברגע שהקב"ה אמר לו "ואעשך לגוי גדול," הבין אברהם שעם שלם עתיד לצאת ממנו — ומכאן תפס את שליחותו העמוקה.
נתבונן בהקבלה שלב אחר שלב בין מסע אברהם ליציאת מצרים. הרעב: אצל אברהם "ויהי רעב בארץ"; ולישראל, יעקב יורד למצרים בגלל הרעב. הירידה: "וירד אברם מצרימה" כנגד "אל תירא מרדה מצרימה" (בראשית מו:ג). והביטוי לָגוּר שָׁם זהה בשני הסיפורים.
שרה מייצגת את כנסת ישראל, אסיפת ישראל, אם העם היהודי. כשפרעה מנסה לקחתה, זה מסמל את דיכוי עם ישראל.
אברהם צופה: "והרגו אותי ואותך יחיו." את זה ממש אנו מוצאים בגזירת פרעה למיילדות.
"אם בן הוא והמתן אותו, ואם בת היא וחיה" — בדיוק כפי שאמר אברהם. והמיילדות "ותיראן את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים": הן הולכות בעקבות תקדים אברהם, לשמר את החיים למרות הסכנה — "וחיתה נפשי בגללך."
"וינגע ה׳ את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי." כך גם ביציאת מצרים: "עוד נגע אחד אביא" — עד עשר המכות. אותו פרעה, אותם נגעים, אותה סיבה: להגן על כנסת ישראל.
גם היציאה מקבילה: פרעה אומר לאברם "קח ולך," כפי שיאמר לישראל "קומו צאו מתוך עמי." ואברם "ויעל ממצרים… כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב," כפי שישראל יצאו בכלי כסף וכלי זהב ששאלו מהמצרים.
אחר כך אברהם חוזר "למסעיו" עד מקום המזבח אשר בנה בתחילה, בין בית אל ובין העי. ישראל ייכנסו לארץ דרך יריחו ויבנו את המשכן בשילה, ואחר כך את בית המקדש בירושלים. הרמב"ן מוסיף שאפילו מריבות אברהם על הבארות מסמלות את קרבות יהושע והשופטים.
רש"י משיב בשתי דרכים. ראשית, ריבונות אלוקית: "ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו." אדון העולם מחליט למי שייכת כל ארץ — זו משמעות "בראשית ברא אלוקים."
שנית, ירושה היסטורית: הכנעני היה הולך וכובש את ארץ ישראל ששייכת לזרעו של שם. אחרי המבול חילק נח את הארץ ונתנה לשם; לכנען בן חם לא היתה בה זכות, והוא כבשה שלא כדין. אברהם, מזרע שם, רק מחזיר את מה ששלו מההתחלה.
הרב חימי מסיים בסימן מרשים: אברהם נולד בשנת 1948 לבריאת העולם, ומדינת ישראל הוקמה בשנת 1948 לספירה. אחרי כאלפיים שנות גלות, חזרנו בדיוק כפי שאברהם ביטא מראש.
אברהם לא "נכשל" בניסיונו: הוא עמד בו בדרך הנעלה ביותר, ביצירת המסלול הרוחני לכל ההיסטוריה היהודית. גם מעשינו, כמו שלו, יכולים לפתוח דרכים לדורות הבאים — והכוח האמיתי הוא לעיתים לסלול בסבלנות את הדרך שאחרים ילכו בה.
🎯 בחן את עצמך
חמש שאלות. לחץ על תשובה.
תוצאה
שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת
בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.
גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה
שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.
🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּהכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.
📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹתסְפָרִים
חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.
אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם
אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.
📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90