שלושה פסוקים, בשלושה ספרים שונים, נושאים אותם ראשי תיבות: אלול. המפורסם שבהם, "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". וגם "אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" שבמגילת אסתר. ועוד "וּמָל ה׳ אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֵת לְבַב זַרְעֶךָ", שאותו נקרא השבוע בפרשה.
ואין זה מקרה של אותיות. הביטו בתוכן: הראשון עניינו תפילה, השני צדקה, והשלישי תשובה. שלושה פסוקים, שלוש פעמים אלול, והנוסחה כולה.
וזה בדיוק מה שאומר הפיוט הנורא של ראש השנה, אחרי שתיאר לנו את כל הדין: "וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה". יש מוצא.
ומזמור אלול עונה על כך: "בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" — זאת בגימטרייה 408, שלוש פעמים 136: צום, קול, ממון. הצום כנגד התשובה, הקול כנגד התפילה, הממון כנגד הצדקה.
יש לנו מעט זמן, אז ניקח רעיון אחד הקשור לימים שאנחנו נמצאים בהם. חודש אלול רמוז בכמה פסוקים בתנ"ך שראשי תיבותיהם הם שמו.
המוביל שבהם:
אבל יש עוד. למשל: "אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" — גם כאן ראשי התיבות אלול. אלא שהפסוק לקוח ממגילת אסתר. תאמר: מצאנו במקרה ראשי תיבות, אבל מה הקשר לאלול? אולי פורים וכיפורים… ניחא לכיפור; אבל אלול?
ופסוק שלישי, שאותו נקרא דווקא בפרשת השבוע:
נלך אל התוכן. על מה מדבר "ומל ה׳ את לבבך"? על התשובה.
וכשתוסר הקליפה, יהיה הלב פתוח דיו לקבל את השם ולעשות תשובה. נמצא שהפסוק הזה עומד כנגד התשובה.
והפסוק שבמגילה, על מה הוא מדבר? על מצוות היום: משלוח מנות איש לרעהו, שיש בו אהבה וקירוב — ומתנות לאביונים.
נשאר הפסוק הראשון: אני לדודי ודודי לי. מיהו דודי? הקדוש ברוך הוא. אבל מה פירוש המילה?
וההוכחה במילה עצמה. למה נקרא הידיד ידיד? כי כשאתה פוגש אותו אתה נותן לו יד.
ומה פירוש אני לדודי ודודי לי? שאני מתפלל לקדוש ברוך הוא, והוא נענה לתפילתי. נמצא שראשי התיבות של הפסוק הזה עומדים כנגד התפילה.
אין אלה ראשי תיבות של אלול במקרה. יש בהם גם את התוכן: הפתרון, הנוסחה כיצד לצאת זכאים בדין.
וזה בדיוק מה שאנחנו אומרים בפיוט הנורא של ראש השנה. אנחנו קוראים אותו ביום הראשון, בחזרת מוסף, כמנהג המרוקאים — ואומרים אותו גם ביום הכיפורים.
ולמה ביום הראשון? כי שני ימי ראש השנה אינם שווים: הראשון הוא דין קשה, והשני דין רפה.
והמזמור שאנחנו מוסיפים כל אלול ועד סוכות מאשר זאת. "ה׳ אוֹרִי וְיִשְׁעִי": אורי — ראש השנה; וישעי — יום הכיפורים; ו"כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה" — סוכות. ולכן אומרים את המזמור דווקא בימים האלה.
אנחנו אומרים "לדוד ה׳ אורי" לפני ערבית, וגם בבוקר בשחרית. ומעירים בסידורים שמי שזוכה לאומרו פעמיים ביום ניצל מכל רע.
וכשמעמידים את ה-676 האלה כנגד הרעות שעלולות לבוא, ניצל האדם מהן. וזה גם סוד עשרים ושש הפעמים שאנחנו אומרים "וַיַּעֲבֹר ה׳ עַל פָּנָיו" ביום הכיפורים: עשרים ושש פעמים שלוש עשרה מידות של רחמים, להפקיע את כל הרע. ונזכה לצאת זכאים בדין, במהרה בימינו.
🎯 בְּחַן אֶת עַצְמְךָ
חמש שאלות. לחצו על תשובה.
תּוֹצָאָה
שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת
בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.
גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה
שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.
🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּהכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.
📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹתסְפָרִים
חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.
אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם
אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.
📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90