עֶרֶב טוֹב. בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, הַיּוֹם כ״ב בְּאָב. שָׁבוּעַ הַבָּא כִּמְעַט לֹא אֶהְיֶה — אוּלַי רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי, אֲבָל רִאשׁוֹן, שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי לֹא. לָכֵן אֲדַבֵּר הַיּוֹם גַּם עַל חֹדֶשׁ אֱלוּל וְעַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל.

בְּכָל מִקְרֶה, תָּמִיד תָּמִיד פָּרָשַׁת רְאֵה נִקְרֵאת בְּשַׁבַּת מְבָרְכִים שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל — כָּךְ שֶׁכְּבָר בְּפָרָשַׁת רְאֵה מַתְחִילִים לְהִתְעַסֵּק עִם אֱלוּל. נֹאמַר רַעְיוֹן אֶחָד עַל הַפָּרָשָׁה, וְאַחֲרָיו נְדַבֵּר עַל אֱלוּל וְעַל יְמֵי תְּשׁוּבָה הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים.

וּבָרוּךְ הַשֵּׁם — אָנוּ כְּבָר בַּחֵצִי הַשֵּׁנִי, הַטּוֹב, שֶׁל חֹדֶשׁ אָב.

רַשִׁ״י בֶּאֱמֶת עוֹמֵד עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, כְּמוֹ הַרְבֵּה מִן הַמְפָרְשִׁים, וְהוּא מַסְבִּיר בִּשְׁתֵּי מִלִּים:

שִׂפְתֵי חֲכָמִים בָּאִים וְנוֹתְנִים דֻּגְמָה. הַמִּלָּה אֲשֶׁר מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַתּוֹרָה:

וְהַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר: "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ — יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ." אֵיךְ מֵהַמִּלָּה אֲשֶׁר מַגִּיעִים לְיִישַׁר כֹּחַ? זֶה לֹא "אַשְׁרֶיךָ", זֶה לֹא "כָּל הַכָּבוֹד" — אֶלָּא יִישַׁר כֹּחַ: יֵשׁ לְךָ הַרְבֵּה כֹּחַ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ. נִמְצָא שֶׁהַמִּלָּה אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ נוֹבַעַת מִן הַכֹּחַ.

בַּעֲבוֹדָה זָרָה הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּעֵץ אֲשֵׁרָה — לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁהַגֶּזַע שֶׁלּוֹ הָיָה חָזָק בְּאֹפֶן מְיֻחָד. אָמְרוּ עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים: אִם כְּבָר אָנוּ עוֹבְדִים לְעֵץ — נִקַּח אֶת הָעֵץ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ בַּטֶּבַע; לֹא סְתָם אֵיזֶה שִׂיחַ, אֶלָּא עֵץ שֶׁהוּא חָזָק.

עַכְשָׁו רְאוּ אֵיזֶה יֹפִי. "אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ" — מָה זֹאת אוֹמֶרֶת? אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַבְּרָכָה שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם כֹּחַ לִשְׁמֹעַ לְמִצְוֺת ה׳. לֹא "אִם" — לֹא צַ׳אנְס. הַצַּ׳אנְס הוּא רַק בַּקְּלָלָה.

עֶצֶם זֶה שֶׁבֶּן אָדָם חַי, קָם בַּבֹּקֶר, מִתְהַלֵּךְ וּמְדַבֵּר — אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּבָר נָתַתִּי לְךָ אֶת הַבְּרָכָה, אֶת הַכֹּחַ לִשְׁמֹעַ אֶל מִצְוֺתַי. זֶה כְּבָר נִמְצָא בִּפְנִים. וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁרַשִׁ״י אָמַר בִּשְׁתֵּי מִלִּים: "עַל מְנָת אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ" — אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַבְּרָכָה עַל מְנָת שֶׁבְּכֹחָהּ תּוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ אֶל מִצְוֺת ה׳.

בֶּן אָדָם יֹאמַר: אֵיךְ אֲנִי אַנִּיחַ תְּפִילִּין? חַס וְחָלִילָה הַיָּד יָמִין מְשֻׁתֶּקֶת — אֵיךְ אַנִּיחַ עַל יַד שְׂמֹאל, אֵין לִי יָד עוֹבֶדֶת.

וְהַקְּלָלָה — חַס וְחָלִילָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ נוֹתֵן לָנוּ קְלָלָה. אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתֵּן לָנוּ קְלָלָה?

כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, פָּרָשַׁת רְאֵה הִיא תָּמִיד לִפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל. לָמָּה נִקְרָא אֱלוּל? זוֹ מִלָּה בַּאֲרַמִּית, וּפֵרוּשָׁהּ לְחַפֵּשׂ. מֵאַיִן הָרְאָיָה?

תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס מְפָרֵשׁ "וְיָתֻרוּ" — "וִיאַלְּלוּן", יְחַפְּשׂוּ. לָתוּר, לְחַפֵּשׂ — זֶה אֱלוּל. וּמָה אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל?

לָכֵן זֶהוּ חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.

וְאִם אֲנַחְנוּ כְּבָר מְחַפְּשִׂים רָאשֵׁי תֵּיבוֹת — הַמְפֻרְסָם שֶׁבָּהֶם:

שִׂימוּ לֵב לַסֵּדֶר: מִי הִתְחִיל רִאשׁוֹן? אֲנִי. זֹאת אוֹמֶרֶת: אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחִיל לְהִתְקָרֵב לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָז וְדוֹדִי לִי. מָה הַבְּעָיָה? שֶׁבְּשִׁיר הַשִּׁירִים יֵשׁ פָּסוּק הָפוּךְ:

אֶת הַוִּיכּוּחַ הַזֶּה אָנוּ מוֹצְאִים בִּמְגִלַּת אֵיכָה שֶׁקָּרָאנוּ הַחֹדֶשׁ. אֵיךְ מִסְתַּיֶּמֶת מְגִלַּת אֵיכָה?

כָּל אֶחָד כִּבְיָכוֹל זוֹרֵק עַל הַשֵּׁנִי. עַם יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: אֵין לָנוּ כֹּחַ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, תִּתְקָרֵב אֵלֵינוּ וְתֵן לָנוּ כֹּחַ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: תַּתְחִילוּ אַתֶּם.

אִם אֲנִי מִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה — מָה אֲנִי רוֹאֶה? אֶת עַצְמִי. אִם אֲנִי מִסְתַּכֵּל בַּמַּיִם, בַּמַּעְיָן — אֶת מִי אֲנִי רוֹאֶה שָׁם? אוֹתִי. וְאִם אָזִיז אֶת הַפָּנִים — הַפָּנִים שֶׁבַּמַּעְיָן יֵעָלְמוּ. כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם: אִם אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת אִם בֶּן אָדָם אוֹהֵב אוֹתְךָ — תֶּאֱהַב אוֹתוֹ, וְתִרְאֶה שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ. זוֹ הִשְׁתַּקְּפוּת אַחַת שֶׁל הַשְּׁנִיָּה.

אֵיפֹה הָרְאָיָה? בַּפֶּרֶק שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים — "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי":

הַסּוּסִים שֶׁל פַּרְעֹה — רָכְבוּ עֲלֵיהֶם הַמִּצְרִים כְּדֵי לִרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי קְרִיעַת יַם סוּף: "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר... וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ". דּוֹהֲרִים וְדוֹהֲרִים.

וְזֶה הַדִּמּוּי: מִי הָרוֹכֵב עַל הַסּוּס? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַסּוּס — זֶה אָנוּ. לְאָן שֶׁאַתְּ לוֹקַחַת אוֹתִי, אֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרַיִךְ. אָז מִי כִּבְיָכוֹל מְכַוֵּן אֶת מִי? — ה׳ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: לְאָן שֶׁתֵּלֵךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר "אֲנִי בָּא אִתְּךָ". רוֹצֶה לָקַחַת אוֹתִי לִמְקוֹמוֹת טוֹבִים — אֲנִי אִתְּךָ, וְהַשֶּׁפַע שֶׁלְּךָ. הוֹלֵךְ לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים — אַל תָּבוֹא בְּטַעֲנוֹת שֶׁאֵין לְךָ שֶׁפַע. הַכֹּל תָּלוּי רַק וְרַק בָּנוּ.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָנוּ מְבָרְכִים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה׳... אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר". וּמָה עוֹשֶׂה הַבַּעַל תּוֹקֵעַ מִיָּד אַחַר הַבְּרָכָה? תּוֹקֵעַ.

וַהֲלֹא הַהֲלָכָה אוֹמֶרֶת שֶׁאִם לֹא שָׁמַעְתָּ — לֹא יָצָאתָ (וְיֵשׁ לָנוּ הֲלָכוֹת בְּ"תּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הַבּוֹר"). אֶלָּא מָה? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר דֶּרֶךְ הָאָזְנַיִם שֶׁלָּנוּ. הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל רַק אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה שָׁמַעְתָּ אוֹתוֹ — לֹא אֶת הַתְּקִיעָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ, אֶלָּא אֶת מָה שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ הַשְּׁמִיעָה שֶׁלָּנוּ. וְזֶה בְּדִיּוּק "ה׳ צִלְּךָ".

וְזֶהוּ "הֲשִׁיבֵנוּ ה׳ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" — הוּא תּוֹקֵעַ בְּאֶמְצָעוּתֵנוּ וְאָנוּ שָׁבִים. וְכָךְ מִתְעוֹרְרִים הָרַחֲמִים. וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם — זוֹ הַתְּקִיעָה שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הַתְּקִיעָה הַגְּדוֹלָה.

וּבָזֶה אֲסַיֵּם: מָה זֶה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר? לִשְׁמֹעַ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֵינוֹ לְהַאֲזִין, אֶלָּא לְהָבִין. כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵבַנְתָּ — אַתָּה אוֹמֵר "שָׁמַעְתִּי": שָׁמַעְתִּי בָּאָזְנַיִם, וְגַם הֵבַנְתִּי.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לֹא בִּקֵּשׁ "אָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת" אֶלָּא לֵב שׁוֹמֵעַ — הַלֵּב הוּא הַמֵּבִין; הַבִּינָה נִמְצֵאת בַּלֵּב, וְהִיא שֶׁשּׁוֹמַעַת וּמְבִינָה.