הַפָּרָשָׁה פּוֹתַחַת בִּלְשׁוֹן יָחִיד — "רְאֵה" — וּמַמְשִׁיכָה בִּלְשׁוֹן רַבִּים — "לִפְנֵיכֶם". מַדּוּעַ? כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בְּסֵפֶר דְּבָרִים, רוֹצֶה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יַרְגִּישׁ שֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו אִישִׁית — שֶׁאִישׁ לֹא יֹאמַר "לֹא אֵלַי הוּא מְדַבֵּר, אֲנִי בְּסֵדֶר". כְּשֶׁמְּצָרְפִים אֶחָד וְעוֹד אֶחָד וְעוֹד אֶחָד, מִתְקַבֵּל בַּסּוֹף קוֹלֶקְטִיב — בְּדִיּוּק כְּמוֹ בְּהַר סִינַי, שֶׁכָּתוּב שָׁם "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל" (בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְלֹא "וַיַּחֲנוּ"), לוֹמַר שֶׁחָנוּ כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד.

מֹשֶׁה יָכוֹל הָיָה לוֹמַר "אֲשֶׁר" פַּעֲמַיִם, אוֹ "אִם" פַּעֲמַיִם. מַדּוּעַ הַשִּׁנּוּי בֵּין הַבְּרָכָה לַקְּלָלָה? רַשִׁ"י מְתָרֵץ: "אֶת הַבְּרָכָה — עַל מְנָת אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ", כְּלוֹמַר הוּא מֵבִין אֶת "אֲשֶׁר" כְּתַכְלִית. אַךְ כֵּיצַד מַגִּיעִים מֵהַמִּלָּה "אֲשֶׁר" לְרַעְיוֹן זֶה?

הַהוֹכָחָה בָּאָה מִפָּסוּק אַחֵר, עַל עֲבוֹדָה זָרָה: "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה". הָעַמִּים הָיוּ עוֹשִׂים אֶת פְּסִילֵיהֶם מֵעֵץ חָזָק בִּמְיֻחָד — הָאֲשֵׁרָה. מִכָּאן: הַמִּלָּה "אֲשֶׁר" נוֹשֵׂאת מַשְׁמָעוּת שֶׁל כֹּחַ, עֹצֶם. "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" הוֹפֵךְ אֵפוֹא לְ"הָיָה לְךָ הַכֹּחַ לִשְׁבֹּר". וּבְעִבְרִית מוֹדֶרְנִית שׁוֹמֵר עַל אוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ: לָתֵת תֹּקֶף מִשְׁפָּטִי לְמִסְמָךְ — זֶה "לְאַשֵּׁר" אוֹתוֹ, כְּלוֹמַר לָתֵת לוֹ כֹּחַ.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ נוֹתֵן קְלָלָה. הוּא נוֹתֵן רַק אֶת הַבְּרָכָה — אֶת הַכֹּחַ לְקַיֵּם. לָכֵן כָּתוּב "וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ": אִם לֹא תִּשְׁתַּמְּשׁוּ בַּכֹּחַ שֶׁנִּתַּן לָכֶם, אַתֶּם עַצְמְכֶם הוֹפְכִים אֶת הַכֹּחַ הַזֶּה, שֶׁלֹּא נוֹצַל, לִקְלָלָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב" — רַק הַטּוֹב יוֹצֵא מִמֶּנּוּ.

בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּרָשָׁה מוֹפִיעָה מִצְוַת הַשִּׂמְחָה בְּחַג הַסֻּכּוֹת — "וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ". מַדּוּעַ דַּוְקָא בְּסֻכּוֹת? מִשּׁוּם שֶׁבְּיוֹשְׁבֵנוּ בַּסֻּכָּה אָנוּ מְבִינִים שֶׁמַּה שֶּׁחָשׁוּב בַּחַיִּים אֵינוֹ הַקִּירוֹת וְהָרְכוּשׁ, אֶלָּא לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַשְּׁכִינָה — אַרְבָּעָה יָמִים בִּלְבַד אַחֲרֵי שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים כִּפֵּר לָנוּ עַל עֲוֹנוֹתֵינוּ. אֲבָל הַתּוֹרָה קוֹבַעַת קֶשֶׁר רָחָב יוֹתֵר: הַפַּרְנָסָה עַצְמָהּ תְּלוּיָה בְּשִׂמְחָה.

בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם מוֹפִיעַ הַפָּסוּק: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים קמ״ה). מִפָּסוּק זֶה גּוֹזְרִים אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חֲטַ"ף חַ"ף.

הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ד' ע"ב) שׁוֹאֶלֶת מַדּוּעַ אוֹמְרִים "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וְזוֹכִים בָּזֶה לָעוֹלָם הַבָּא: לֹא מִשּׁוּם סֵדֶר הָאָלֶף־בֵּית — יֵשׁ מִזְמוֹרִים אֲחֵרִים הַבְּנוּיִם כָּךְ — אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם אֶת כָּל הָאָלֶף־בֵּית וְגַם אֶת פְּסוּק הַפַּרְנָסָה הַזֶּה. אֵין מִזְמוֹר אַחֵר הַמְּשַׁלֵּב אֶת שְׁנֵיהֶם.

מָה בְּדִיּוּק שָׁלַח יוֹסֵף לְאָבִיו? רַשִׁ"י: "כְּזֹאת — כְּמִנְיַן הַזֶּה". הַמִּלָּה כְּזֹאת עַצְמָהּ שָׁוָה 428 בְּגִימַטְרִיָּה: יוֹסֵף שָׁלַח לְיַעֲקֹב אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חַטַ"ף חַ"ף, שֵׁם הַפַּרְנָסָה.

שֵׁם זֶה אֵינוֹ פּוֹעֵל בְּחִנָּם: צָרִיךְ קֹדֶם כֹּל לְהַפְעִיל עַיִן טוֹבָה כְּלַפֵּי הַזּוּלַת, כְּדֵי לִזְכּוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַפְנֶה אֵלֵינוּ אֶת עֵינוֹ הַטּוֹבָה.

תּוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת בַּבְּרָכוֹת שֶׁלָּנוּ: עַל נְטִילַת יָדַיִם מְבָרְכִים "עַל נְטִילַת יָדַיִם", עַל הַחֲנֻכִּיָּה — "לְהַדְלִיק נֵר"; אֲבָל עַל הַשּׁוֹפָר מְבָרְכִים "לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר" וְלֹא "עַל תְּקִיעַת שׁוֹפָר". וְהֵן דַּוְקָא הַתּוֹקֵעַ הוּא הַמְּבָרֵךְ, בְּעוֹד שֶׁהַקָּהָל הוּא הַשּׁוֹמֵעַ!

הַתְּשׁוּבָה: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ הוּא זֶה "שׁוֹמֵעַ" אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר — דֶּרֶךְ אָזְנֵינוּ. אִם הַקָּהָל שׁוֹמֵעַ בֶּאֱמֶת, ה' שׁוֹמֵעַ אִתָּם. וְ"לִשְׁמֹעַ" אֵינוֹ רַק "לְהַאֲזִין": כְּמוֹ בְּצָרְפָתִית ("entendre" = לְהָבִין) אוֹ בְּאַנְגְּלִית ("I see" = "אֲנִי מֵבִין"), "לִשְׁמֹעַ" פֵּרוּשׁוֹ לְהָבִין. וְהַהֲבָנָה נִמְצֵאת בַּלֵּב — "לֵב שׁוֹמֵעַ". מַה שֶּׁה' בֶּאֱמֶת שׁוֹמֵעַ הוּא הַלֵּב הַנִּשְׁבָּר הַשָּׁב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה.

אֱלוּל — רָאשֵׁי תֵּיבוֹת מִשִּׁיר הַשִּׁירִים: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". "דּוֹדִי" אֵינוֹ מִלְּשׁוֹן "דּוֹד" (אָח שֶׁל הָאָב), אֶלָּא מִשֹּׁרֶשׁ "יָדִיד" — מִי שֶׁנּוֹתֵן יָד. עַל פִּי פָּסוּק זֶה, אָנוּ עוֹשִׂים אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן.

מִדְרַשׁ תְּהִלִּים (שׁוֹחֵר טוֹב) עַל הַפָּסוּק "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תהלים קכא, ה) פּוֹתֵר אֶת הַשְּׁאֵלָה בְּדִמּוּי: "מַה הַצֵּל הַזֶּה — אִם אַתָּה מְשַׂחֵק לוֹ הוּא מְשַׂחֵק לְךָ, וְאִם אַתָּה בּוֹכֶה לוֹ הוּא בּוֹכֶה כְּנֶגְדְּךָ; כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — כְּפִי מַעֲשֶׂיךָ כָּךְ הוּא נוֹהֵג עִמְּךָ". אוֹתוֹ רַעְיוֹן מוֹפִיעַ גַּם בַּגְּמָרָא: "בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ, מוֹלִיכִין אוֹתוֹ" (מכות י ע"ב), וְהִרְחִיבוּ בּוֹ הַמַּהֲרַ"ל וְהַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ: הָאָדָם מְעוֹרֵר מִלְּמַטָּה אֶת הַהַנְהָגָה הָעוֹנָה לוֹ מִלְמַעְלָה.

לִקְרַאת חֹדֶשׁ אֱלוּל: שֶׁהַכֹּחַ שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּבְרָכָה, הַשִּׂמְחָה, וְהַצַּעַד הָרִאשׁוֹן לְעֵבֶר ה', יוֹבִילוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְשָׁנָה שֶׁל פַּרְנָסָה אֲמִתִּית וּגְאֻלָּה. אָמֵן.