שבועות ה׳תשפ״ו — הכח להיות מה
שבועות ה׳תשפ״ו — הכח להיות מה · חגים · תשפ״ו
שיעור מפי הרב יהודה חימי · חג השבועות ה׳תשפ״ו · שיעור שלישי
שבועות ה׳תשפ״ו — הכח להיות מה
הרב יהודה חימי
🎙️
🎙 השיעור המלא בהקלטה · מ. יהודה חימי
שיעור מפי הרב יהודה חימי · חג השבועות ה׳תשפ״ו · שיעור שלישי
⬇ הורדת ההקלטה
שיעור מפי הרב יהודה חימי · חג השבועות ה׳תשפ״ו · שיעור שלישי
הרב יהודה חימי · שבועות ה׳תשפ״ו — הכח להיות מה · חגים · תשפ״ה

דוד המלך חוזר על אותו פסוק בתחילת מזמור ח׳ ובסופו, אך בפעם השנייה משמיט את ״אשר תנה הודך על השמיים״ — סימן שהמלאכים הודו שהתורה צריכה לרדת לארץ.

חָכְמָה = כֹּחַ + מָה: החכם האמיתי הוא מי שיש לו הכוח להחשיב את עצמו כלום, מה שהופך אותו לכלי גדול יותר לקבל חכמה.

לָכֶם (״עצרת תהיה לכם״) = 90 בגימטריה = מָה (45) + מָה (45): שתי הבחינות של הענווה — של האדם ושל גדולת ה׳ — נפגשות בחג השבועות.

הר סיני נבחר לא מפני שלא היה לו מה להציע, אלא מפני שידע (מהבטחת הסנה) שהתורה תינתן עליו — ובכל זאת בחר בשתיקה: זוהי הענווה האמיתית.

אבן הישפה של בנימין (יֵשׁ + פֶּה) ממחישה אותו סוד: היה לו מה לומר, ובכל זאת שתק — ובזכות זה זכה לכבוד הגבוה ביותר.

📖 השיעור המלא
1 פתיחה — מזמור ח׳ בתהילים

ערב חג, בעזרת השם נמשיך בענייני חג השבועות. מחר יש לנו את החג הנפלא הזה, חג מתן תורה. ומה שאני רוצה — שנלמד יחד שאלה מאוד מאוד מעניינת ממזמור ח׳ בתהילים, ונקשור את זה לחג השבועות ולמתן תורה.

לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד ׃ ה׳ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִםתהילים ח, א-ב

וכך נגמר המזמור: ״ה׳ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.״ נקודה.

שתי תופעות דוד המלך משתמש פעמיים בביטוי ״ה׳ אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ״ — פעם אחת בהתחלה, פעם אחת בסוף. ויש הבדל. בהתחלה הוא ממשיך: ״אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם.״ בסוף — שותק. למה? וגם — למה הוא חוזר פעמיים על אותו ביטוי?
2 חלק א — מחאת המלאכים
מדרש — אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה: ״ריבונו של עולם, מה לִילוּד אִשָּׁה בינינו?״ אמר להן: ״לקבל תורה בא.״ אמרו לפניו: ״חמודה גנוזה שגנוזה לך תשעה מאות שבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש לתנהּ לבשר ודם? מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ... ה׳ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ — אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם.״

שמע מה קורה כאן. כשדוד המלך כותב את המזמור, הוא ברוח הקודש מדמיין את הוויכוח שהיה בין המלאכים לקב״ה כשמשה עלה לקבל את התורה. המלאכים אומרים לקב״ה: ״בשמיים צריכה להיות התורה — שתישאר שם.״

הקב״ה אומר למשה: ״תחזיר להם תשובה.״ משה: ״ריבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם.״ אמר לו: ״אל תדאג, אֱחוז בכיסא כבודי וחזור להם תשובה.״

3 חלק ב — תשובת משה
״תורה שאתה נותן לי — מה כתוב בה? אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.״ ואז משה פנה אל המלאכים: ״למצרים ירדתם? כתוב: לא תרצח — וכי אתם רוצחים? לא תנאף — וכי יש בכם יצרים? לא תגנוב — וכי יש קנאה ביניכם?״

מיד הודו לו לקב״ה. שנאמר: ״ה׳ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ״ — ו״אשר תנה הודך על השמיים״ לא כתיב. השורה התחתונה: הם הסכימו שהתורה צריכה להינתן בארץ.

אבל רגע מה היה משה צריך לענות? לשכנע למה התורה צריכה להיות בארץ. במקום זה הוא אמר: ״בשביל מה שתישאר אצלכם?״ זו לא הייתה השאלה! איך זה עונה לטענתם? מילת המפתח — מָה.
4 חלק ג — סוד המילה ״מָה״

יש כלל: ״יָהֵיב חוֹכְמְתָא לְחַכִּימִין״ — ה׳ נותן חכמה לחכמים. אבל אם הם כבר חכמים, מה יש לקב״ה לתת להם? יש כאן משהו לא־לוגי. הסוד: צריך לדעת מה זה חכמה.

חָכְמָה = כֹּחַ + מָה חילוף אותיות פשוט. החכם — הוא מי שיש לו הכוח להיות מָה. ״וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ.״ אדם שיש לו הכוח להחשיב את עצמו כלום — הוא החכם האמיתי, כי הוא פתוח יותר ללמוד.
וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵאאיוב כח, יב

אם אתה שם את עצמך כְּעין, אתה מוצא את החכמה. ולכן: ״כל המתיהר — חכמתו מסתלקת.״

5 חלק ד — שתי הבחינות של ״מה״

למה האדם נקרא אדם? דוד המלך אומר: ״מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ?״ — אדם הוא כלום. ומיד אחר כך: ״וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.״ — דרגה אחת פחות מהקב״ה.

אדם — שתי משמעויות אדם = עפר מן האדמה — כלום. אדם = אֲדַמֶּה לְעֶלְיוֹן — צלם אלוקים. ככל שיקטין את עצמו, כך יתגלה הקב״ה דרכו.

שני ״מה״: מה תחתון (״מה אנוש כי תזכרנו״) ומה עליון (״מה אדיר שמך״). שתי בחינות שאי אפשר זו בלי זו.

6 חלק ה — סוד ״אֱחוז בכיסא כבודי״

מה זה הכבוד של הקב״ה? האם הוא מתכבד בזה שהמלאכים עושים את דברו? זו לא חכמה — אין להם יצרים. המעניין — לתת את התורה לבני אדם שיש להם יצרים ובכל זאת מתגברים. כל המלחמה הפנימית הזאת — זה הכבוד האמיתי של הקב״ה.

ה׳ אומר למלאכים: ״תסתכלו — בני אדם, עפר מן האדמה, מתאמצים, מגיעים להישגים. זה הכבוד שלי. ואתם — אין לכם שום יצר. לא מעניין.״

וכאן המלאכים שמעו והודו: ״ה׳ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ״ — דווקא בארץ, לא בשמיים.

7 חלק ו — סוד ״עצרת תהיה לכם״

איך נקרא חג השבועות בתורה? ״עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם״. בשביל מה התורה מוסיפה ״תהיה לכם״?

לָכֶם = 90 = מָה + מָה ל(30)+כ(20)+ם(40) = 90. ומָה = 45 (מ=40, ה=5). 90 = 45+45. ״מה אנוש כי תזכרנו״ (המָה שלנו) ועוד ״מה אדיר שמך בכל הארץ״ (המָה של הקב״ה) — יחד: לָכֶם. זוהי שבועות.
8 חלק ז — למה דווקא הר סיני?

הקב״ה רצה לתת את התורה. כל ההרים התחרו: הר כרמל (ירוק ופרחוני), הר תבור (הגבוה ביותר), הר חרמון (לבן כמו לחתונה). והמדרש אומר: הר סיני שתק. אמר לו הקב״ה: ״אתה ששתקת — עליך אני נותן את התורה.״

מה היה לו להציע? הוא במדבר, נמוך, צחיח. אין לו שום דבר! כמובן שהוא שתק... אבל חכו רגע.
בפעם הראשונה שהקב״ה נגלה למשה — בסנה, בהר חורב. ה׳ אמר: ״בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה.״ הר סיני ידע! היה לו מה לצעוק: ״התורה שלי!״ — ובכל זאת שתק.
פרקי אבות ״מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי״ — לא ״בסיני״. הוא קיבל אותה מהתנהגות ההר, מהענווה של סיני. אמר משה: ״אם ככה הר מתנהג, מי אני שלא אתנהג כך?״
9 חלק ח — אבן הישפה של בנימין

באבני החושן, איזו אבן הייתה לבנימין? יָשְׁפֵה. למה דווקא יָשְׁפֵה?

יָשְׁפֵה = יֵשׁ + פֶּה ״היה לו פה לדבר — והוא שתק.״ כשיוסף נתן את הגביע באמתחת בנימין, האחים האשימו אותו בגניבה. בנימין ידע את האמת, היה לו פה לדבר, ושתק. אמר לו הקב״ה: ״כיוון ששתקת — בנחלתך יִיבָּנֶה בית המקדש.״

אותו סוד בדיוק עם הר סיני. היה לו פה לדבר, ושתק. ה׳ נתן עליו את התורה.

10 סיכום — ענווים יירשו ארץ

הענווה היא הכלי שמוריד את התורה לעולם: דוד המלך — שתי בחינות של ״מה״; חכמה = כוח־מָה; עצרת תהיה לָכֶם = 90; הר סיני — היה לו פה, ושתק; בנימין — היה לו פה, ושתק; משה רבנו — את כל תורתו קיבל מענוות סיני.

״וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ״ (תהילים לז, יא). ויהי רצון שנזכה לקחת מהתורה הזאת את הענווה שבזכותה נירש את הארץ ונקרב את הגאולה. עם משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.

🎯 בחן את עצמך

חמש שאלות. לחץ על תשובה.

1
כמה פעמים מופיע הפסוק ״ה׳ אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ״ במזמור ח׳ בתהילים?
פעמיים. בפעם הראשונה דוד המלך ממשיך ״אשר תנה הודך על השמיים״ (טענת המלאכים). בפעם השנייה הוא שותק. ההבדל הזה הוא כל הסוד של המזמור.
2
איך המילה ״חכמה״ מתפרקת לפי השיעור?
חכמה = כֹּחַ + מָה. החכם האמיתי הוא מי שיש לו הכוח להיות מה — להיות כלום. ״והחכמה מאין תמצא״.
3
כמה זה ״לָכֶם״ בגימטריה, ולמה זה חשוב לחג השבועות?
לָכֶם = 30+20+40 = 90. ומָה = 45. ״עצרת תהיה לכם״ מחבר בין ״מה אנוש״ (מה תחתון) ו״מה אדיר שמך״ (מה עליון). 45+45=90.
4
למה הר סיני שתק באודישן של ההרים, לפי השיעור?
בסנה ה׳ הבטיח למשה ״תעבדון את האלוקים על ההר הזה״ — רמז למתן תורה. הר סיני שמע את ההבטחה, היה לו מה לצעוק, ובכל זאת שתק. זוהי ענווה אמיתית.
5
מה סוד אבן הישפה של בנימין, ואיך זה קשור לסיני?
יָשְׁפֵה = יש פה. בנימין ידע את האמת על הגביע ושתק; בזכות זה נבנה בית המקדש בחלקו — אותו סוד בדיוק כמו הר סיני.

תוצאה

📅 תוכנית שבעת הימים — הכח להיות מה
ראשון
יום 1 — קרא שוב את מזמור ח׳ במלואו; שים לב לשתי הופעות הפסוק ולהבדל ביניהן.
שני
יום 2 — התבונן ב״חכמה = כח + מה״; זהה תחום שבו אתה חושב שאתה כבר חכם, ותרגל לומר ״אני לא יודע״.
שלישי
יום 3 — חשב בראשך לָכֶם = 90 = מה + מה; התבונן בקטנותך (מה אנוש) כשער לגדולת ה׳.
רביעי
יום 4 — בחר רגע היום שבו יכולת להשיב מיד, ובדוגמת הר סיני, בחר בשתיקה במקום זאת.
חמישי
יום 5 — למד את סיפור בנימין והגביע; זהה הזדמנות שבה שתיקה עדיפה על הצדקה עצמית.
שישי
יום 6 — התכונן לשבועות בקריאת פרקי אבות א׳ (״משה קיבל תורה מסיני״) והתבונן בענווה ככלי קבלה.
שבת
יום 7 — יום חג השבועות: קרא את עשרת הדיברות ומגילת רות תוך שמירה על לקח הענווה שמורידה את התורה.
אַרְבָּעָה צְעָדִים מַעֲשִׂיִּים
🏠

שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת

בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.

🔢

גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה

שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.

🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּה
📝

לִימוּד תּוֹרָה

הַעֲמֵק בְּבַעַל הַטּוּרִים וְרַשִׁ"י עַל פָּרָשַׁת פִּינְחָס.

📝 בֵּית הַמִּדְרָשׁ
📚

כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת

כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.

📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
📕

סְפָרִים

חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.

🌙

פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת

חָלַמְתָּ? בְּדֹק אֶת הַמַּשְׁמָעוּת לְפִי רַב אַלְמוֹלִי.

🌙 פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת
🎬

סִרְטוֹנִים

שִׁיעוּרֵי וִידֵאוֹ עַל הַחַגִּים, הַמְּנוֹרָה וְסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן.

🎬 סִרְטוֹנִים
💡

תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת

רַעְיוֹן, הֶעָרָה אוֹ הַצָּעָה לָאֲתָר? שַׁתֵּף אוֹתָנוּ.

💡 תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת
🤝

מַעֲשֵׂר

תֵּן אֶת חֵלֶק הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלְּךָ וְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲפָצַת הַתּוֹרָה.

🤝 מַעֲשֵׂר
📨 קַבְּלוּ אֶת הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי
כָּל שָׁבוּעַ, יָשִׁיר לְתֵיבַת הַמֵּייל. בְּלִי סְפַּאם. בִּיטּוּל בִּלְחִיצָה.
🕯️ הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר
לִימֵי בֵּין הַמְּצָרִים — הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר לְעִלּוּי נִשְׁמַת, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַצְלָחָה.
🧱 לְמוּר הַהַקְדָּשׁוֹת ←
אני מאשים את הגויים

אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם

תְּרִיילֶר רוּחָנִי · דֵּיוִיד גּוֹלְדְבֶּרְג

אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.

📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90