פרשת צו — זאת תורת החטאת
פרשת צו · תשפ"ו
זאת תורת החטאת
על פי שיעורו של מר יהודה חימי ‏· יהודה חימי
למה החטאת נשחטת בדיוק במקום העולה? ולמה לא הקריבו קורבנות ב-38 שנות המדבר? שתי שאלות — תשובה אחת מדהימה

פרשת צו נאמרת בדיוק בימים שבהם חנוכת המשכן התחוללה — ראש חודש ניסן. ובתוך הפרשה מסתתרת שאלה שמחברת את כבוד האדם לעבודת ה': למה חייבים לשחוט חטאת דווקא במקום שמקריבים שם עולה? ולמה 38 שנה שלמות עברו בלי קורבן במשכן? כל זה מוביל לאחד מעיקרי היסוד של התורה — כבוד כל יהודי.

א התורה מסונכרנת עם לוח השנה — תשפ"ו
ראש חודש ניסן עבר ביום חמישי. פרשת צו שאנחנו קוראים עכשיו — מתי בדיוק היא נאמרה בתורה?

השנה, התורה ממש מסונכרנת עם לוח השנה העברי — דבר שלא קורה כל שנה. פרשת ויקרא, פרשת צו, ופרשת שמיני — כולן נאמרו ביום אחד: א' בניסן, שנה שנייה במדבר.

כשכתוב בפרשת שמיני "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" — אומר רש"י: "שמיני למילואים." שבעת ימי המילואים קדמו לא' ניסן — שבהם משה רבנו הרכיב ופירק את המשכן כל יום כדי לחנך את הכהנים. ביום השמיני — ראש חודש ניסן — הוקם המשכן לצמיתות.

ראש חודש ניסן עבר ביום חמישי. אנחנו ממש בתוך הימים האלה. ולמעשה, הפסח שאנחנו עומדים לחגוג — השנה מתאים אחד לאחד לפסח הראשון שיצאנו ממצרים, כפי שנראה בסעיף הבא.

ב שבת הגדול — הנס שחזר השנה
למה נקראת "שבת הגדול"? ומה מיוחד בלוח הפסח השנה לעומת כל שנה אחרת?

שבת הגדול — הקרובה — נקראת כך על שם הנס הגדול שנעשה בה. הקב"ה ציווה לבני ישראל ב-י' בניסן: "כל אחד יקח שה לבית אבות שה לבית — וקשרו אותו לקרן המיטה ארבעה ימים." ב-י"ד בניסן — שוחטים אותו.

אם הקב"ה ציווה ב-י' בניסן, ואותה שנה י' ניסן חל בשבת — מתי ב-י"ד ניסן? ביום רביעי. מתי מכת בכורות? בליל יום רביעי, בחצות הלילה. מתי יצאו בני ישראל? במהלך יום חמישי, בבוקר — "וַיַּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס."
השנה: שבת הגדול תחול בי' ניסן — אחד לאחד כמו הפסח הראשון ביציאת מצרים. ד' ימים אחר כך = י"ד ניסן (ליל הסדר / מכת בכורות), ובני ישראל יוצאים ביד רמה. כשאנחנו חוגגים פסח השנה, אנחנו חיים אותו ממש כמו שחיו אותו אבותינו!

זה לא מקרי. הקב"ה מסדר את הזמנים כדי שנרגיש את האמת מבפנים. אנחנו לא רק "מספרים" סיפור — אנחנו נמצאים בתוכו.

ג שאלה א — למה החטאת נשחטת דווקא שם?
בפרשת צו יש פסוק מיוחד: "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת." למה לא פשוט ב-2 מטרים משם? למה חייבים דווקא אותו מקום?
בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא ויקרא ו:יח

יש שני סוגי קורבן: עולה — קורבן של מי שרוצה להתקרב, לעלות, לתת לה' — וחטאת — קורבן שמביא מי שחטא, כדי לכפר על עצמו.

השאלה פשוטה: אם יש מקום מיוחד לשחיטת חטאת, כולם יסתכלו על אדם שהולך לשם ויאמרו לעצמם: "הנה החוטא, הולך להביא חטאת." למה צריך לשחוט את החטאת בדיוק שם? תזכרו שאלה זו — התשובה תבוא בסוף.

ד שאלה ב — קורבן פסח ב-38 שנות המדבר
בני ישראל יצאו ממצרים עם קורבן הפסח. האם הקריבו קורבן פסח בכל שנה שהיו במדבר?

שנה ראשונה — שחטו פסח לפני היציאה (כולם עשו ברית מילה לפני). שנה שנייה — חנוכת המשכן הייתה א' ניסן; הנשיאים הקריבו 12 ימים (א'–י"ב ניסן); ואז בא-י"ד ניסן — הקריבו קורבן פסח ראשון מאז יציאת מצרים. עד כאן הכל בסדר.

ומה קרה ב-38 שנה שבין שנת ב' לכניסה לארץ? לא הקריבו קורבן פסח. למה? כי לא עשו ברית מילה — הם היו ערלים.
ומתי נכנסו לארץ? משה רבנו נפטר בז' אדר. 30 ימי אבל — עד ז' ניסן. שלושה ימים לחצות את הירדן — ונכנסו לארץ בי' ניסן. ואז יהושע עשה להם ברית מילה. שלושה ימים. ובי"ד ניסן — הקריבו קורבן פסח בפעם הראשונה תוך 38 שנה.

ראיה שנכנסו ביוד ניסן? הפסוק אומר שנכנסו לארץ ב"עשור לחודש הראשון." יוד ניסן — אותו יום שקשרו את הכבש! גם כניסת יהושע לארץ קשורה ל-י' ניסן.

ה האבן עזרא — סיבה שניה שלא הקריבו
הסיבה שלא הקריבו פסח (ערלות) כבר ידועה. אבל האבן עזרא מוסיף עוד סיבה מפתיעה — מה היא?

אומר האבן עזרא: לא רק שהיו ערלים — לרוב בני ישראל לא היה צאן ובקר להקריב! לא היה להם "מלא הקריב" — תנאי הכרחי לכל קורבן.

שלוש ראיות של האבן עזרא:

ראיה א'"וגם הערב רב עלה איתם, וצאן ובקר מקנה כבד מאוד" (שמות י"ב). אם התורה מציינת שלערב רב היה מקנה רב — זה מוכיח שלמי שאינו ערב רב לא היה!

ראיה ב'"ומקנה רב היה לבני ראובן" (במדבר ל"ב). גם כאן — אם מציינים לבני ראובן, זה מוכיח שלשאר השבטים לא היה מקנה.

ראיה ג'"מי יאכילנו בשר?" — תלונת קברות התאווה! אם היה להם צאן ובקר — מה השאלה? תשחטו ואכלו! אלא שלא היה להם. ולכן הביא להם הקב"ה את השלו.

ועוד: אפילו אם ניסו לקנות — אדום ומואב סירבו למכור להם. "פן בחרב אצא לקראתך" — לא מכרו להם לא מים ולא צאן.

⬥ אז מה בדבר מי שהיה לו — כמו ראובן וערב רב? גם הם לא הקריבו! כדי לא לבייש את אלה שאין להם. זה הרעיון המחבר הכל.
ו כבוד הבריות — הרעיון שמחבר שתי השאלות
עכשיו אנחנו יכולים לענות על שאלה א': למה החטאת נשחטת באותו מקום בדיוק כמו העולה?

אם הייתה קיימת "פינת החטאות" מיוחדת — כל אחד שהיה נכנס לשם ידע שהוא חוטא. כולם מסתכלים, מצביעים. הוא מתבייש. כדי לחסוך ממנו את הבושה — התורה ציוותה לשחוט חטאת באותו מקום שמקריבים שם עולה. אי אפשר לדעת אם זה קורבן עולה או חטאת.

שלוש דוגמות נוספות לאותו יסוד:

א. וידוי בלחש — אם היינו מתוודים בקול, כולם היו שומעים מה עשינו. הוידוי נאמר בשקט — בין אדם לקב"ה.

ב. בנות ישראל בט"ו באב — היו יוצאות לרקוד בכרמים, כולן בבגדים לבנים — לא כל אחת בשמלה הכי יפה שלה — כדי שלא תתבייש מי שאין לה.

ג. 38 שנה בלי קורבן — כי מי שיש לו לא מקריב, מחשש לבייש את מי שאין לו.

הרעיון חוזר שוב ושוב בכל התורה: כבוד הבריות — כבוד כל אדם — גדול עד כדי כך שמשנים בגינו מצוות.

ז מעשה ברבי חיה — גמרא ממסכת סנהדרין
עד כמה הולכת התורה כדי לא לבייש אדם אחד? הגמרא מביאה סיפור שיפתיע אתכם.
מעשה שהיה רבי יהודה הנשיא — נשיא ישראל — יושב ומלמד את תלמידיו, והריח ריח שום. מישהו מהתלמידים אכל שום, ורוחו חריפה — ואי אפשר היה להתרכז בלימוד. אמר רבי: "מי שאכל שום — יצא."

פדיחה. מי שאכל — כולם יסתכלו עליו כשיקום לצאת. עמד רבי חיה — ויצא. אחד הגדולים שבתלמידים. עמדו כולם ויצאו. אם רבי חיה יוצא — אנחנו לא נשאר!

למחרת פגש שמעון בנו של הנשיא את רבי חיה ואמר לו: "למה ציערת את אבא אתמול ואכלת שום?"

אמר לו רבי חיה: "לא תהה כזאת בישראל! חלילה לי לעשות כן." לא אכל שום. יצא בכוונה — כדי שאותו אחד שאכל את השום יוכל לצאת מבלי שיזהו אותו, נבלע בתוך כולם.
חשבו כמה ביטול תורה קרה כאן: בית מדרש שלם — מאות ואלפי תלמידים — הפסידו שיעור תורה. הכל כדי שאדם אחד לא יתבייש בציבור. "לא תהה כזאת בישראל" — לא ייתכן שבגלל שרוצים לשמור על כבוד של אחד, נזיז אוניברסיטה שלמה. ובכל זאת — זה מה שרבי חיה עשה.
ח המסקנה — בצלם אלוקים ברא אותו
למה כל כך חשוב לא לבייש איש מישראל? מה כל כך גדול בכבוד אדם?

התשובה פשוטה ועמוקה: כי האדם נברא בצלם אלוקים. וכשמדובר בישראל — ממש צלם אלוקים, חלק אלוה ממעל. מי שמבייש יהודי — מבייש את הקב"ה.

⬥ אמרו חז"ל: "כבודו לפני כבודי" — כבוד הבריות קודם לכבוד הקב"ה. אם נאלצים לבחור בין כבוד אדם לבין כבוד שמיים — כבוד אדם קודם. זה לא זלזול בקב"ה — זה גדולתו. כי כשמכבדים את צלם האלוקים — מכבדים את הקב"ה עצמו.

ולכן: עבירות שבין אדם לחברו — אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום. אבל כשפגעת ביהודי — עליך לפייס אותו ישירות.

הכל קפול בפסוק אחד: "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת." באותו מקום — כדי שלא יתבזה איש מישראל. כי בצלם אלוקים ברא אותו. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.
להמשיך את הלימוד
🏠

שלום בית

20 קומות. שאלה אחת לכל קלף. ללא תשובות — רק מראות. לחץ לגלות קלף שלום בית חדש.

📝

לימוד תורה

רוצה להעמיק בעניין כבוד הבריות, קורבנות המדבר, ומעשה רבי חיה? בבית המדרש שלנו תמצא שיעורים על ספר ויקרא ועל עבודת הנפש.

📝 לבית המדרש
🔢

גימטריה — צו

גימטריה על עולי הרגל, קרבן פסח ומספרי הגאולה לפי שיטת הרב מנשה זצ"ל.

🔢 לשיעורי גימטריה
📖

כל הפרשיות

ספר ויקרא — ספר הטהרה והקדושה. גלה שיעורים נוספים על קורבנות, כבוד הבריות, ופסח.

📖 כל הפרשיות
🌙

פירוש חלומות

לראות עצמך מקריב קורבן בחלום — סימן לתשובה. לראות שבת הגדול בחלום — סימן לגאולה. גלה פירושים מסורתיים.

🌙 לפירוש חלומות
📚

ספרים

רוצה להעמיק? ספרי הוצאת גאולה מציגים את החכמה הרוחנית במעטפת נגישה — עם מבוא קל לכל קורא.

🎬

סרטונים

צפה בסרטונים על פרשת צו, קורבן הפסח, ואבן עזרא על בני ישראל במדבר. ניתן לשלב בשיעור, הרצאה, או חזרה אישית.

🎬 לסרטונים
✉️

צור קשר

יש לך שאלה על "מקום החטאת," על ה-38 שנה בלי קורבנות, או על מעשה רבי חיה? נשמח לשמוע.

✉️ צור קשר
💛

השיעור הזה הגיע אליך — בזכות תורמים

כל שיעור, כל תרגום, כל עמוד — נבנה מאהבת תורה ומנדיבות לב. תרומתך מאפשרת לאלפי יהודים ברחבי העולם להתחבר לתורה בשפתם. אתה שותף בגאולה.

💛 אני רוצה להיות שותף