חיי שרה —
״שניהם אני אוהב״

היום, בעזרת השם, קראנו את פרשת וירא, ואנחנו נקרא את פרשת חיי שרה. אבל כיוון שאנחנו ביום ראשון, אפשר עוד לדבר בענייני הפרשה הקודמת. יש לזה גם יתרון: לפחות אנחנו יודעים על מה מדובר. כשמדברים על פרשת השבוע שתהיה, עוד לא בעניינים; אבל את זו קראנו בשבת — לא נרדמנו בקריאת התורה.

ומה שהייתי רוצה לגעת בו זו הנקודה של היחס של אברהם אבינו לישמעאל. שאלה גדולה: מה הוא הרגיש כלפי ישמעאל?

העניין מתחיל כששרה רואה את יצחק וישמעאל משחקים, ורואה שלא פחות ולא יותר ישמעאל מנסה לפגוע ביצחק. היא אומרת לאברהם אבינו: לא אוהבת את מה שקורה פה. ״גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק״. צריך לגרש עכשיו את ישמעאל ואת הגר.

התגובה של אברהם אבינו: ״וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו״. כאב לו מאוד, כי כמו שהתורה אומרת ״על אודות בנו״ — סוף סוף זה גם הבן של אברהם אבינו.

ומה גם שאנחנו יודעים שאברהם אבינו הוא איש חסד: ספירת החסד היא של אברהם אבינו, ומי שגומל חסדים עם כל האנושות באותה תקופה הוא אברהם אבינו. איך אתה מבקש ממנו, לא פחות ולא יותר, לזרוק את הגר שהולידה את הבן הראשון שלך, ואת הבן גם כן לזרוק מהאוהל? זה קשה מאוד. ״וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו״.

מצד שני אנחנו רואים שאברהם קם בבוקר ועושה את מה ששרה מצווה אותו, באישור של הקב״ה: ״וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים״.

ורש״י שואל במקום: למה הוא שולח אותו רק עם לחם ומים ולא עם כסף וזהב? ועונה: ״לְפִי שֶׁהָיָה שׂוֹנְאוֹ עַל שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה״.

אז לא הבנתי: כואב לך או לא כואב לך? אם יצא לתרבות רעה — ברוך שפטרנו: יש לי אישור מהאישה, יש לי אישור מהקב״ה, שישו ושמחו, אני מסלק אותו. אז אברהם אוהב אותו או לא אוהב אותו? מצד אחד הכתוב אומר ״וירע״, כאב לו; מצד שני, לפי רש״י בשם המדרש, הוא שלח אותו עם לחם ומים — אפילו לא כמה מטבעות. למה? לפי שהיה שונאו.

לפני שנדון בעניין הזה ונחקור אותו, יש משהו שהפריע לאברהם אבינו יותר בפנימיות, משהו הרבה יותר פנימי. וכדי לפצח את זה יש מדרש פליאה: ״דרשה צמר ופשתים — הדא הוא דכתיב: גרש האמה הזאת״. מה הקשר בין ״דרשה צמר ופשתים״ לבין ״גרש האמה הזאת״?

מאיפה זה לקוח? מ״אשת חיל״ שאנחנו אומרים ביום שישי: ״דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה״. מי כתב את אשת חיל? שלמה המלך. יש אומרים שכתב את המזמור הזה על אמו בת שבע, ויש אומרים ששלמה המלך ברוח הקודש שחזר את מה שאברהם אבינו כתב על שרה אשתו. כלומר, המזמור אשת חיל מדבר על שרה אמנו — ובאות דל״ת: ״דרשה צמר ופשתים״.

למה קשה לאברהם לגרש את ישמעאל? כי אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה עוד לפני מעמד הר סיני. האבות קיימו את התורה עוד לפני שניתנה. למשל, המלאכים באו לבשר לאברהם אבינו — מתי זה היה? בפסח: העובדה שהוא עשה להם עוגות, מצות, וגם לוט עשה להם מצות.

לפי זה יוצא שאברהם קיים גם את הפסוק בפרשת כי תצא: ״כי תהיין לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו לו בנים האהובה והשנואה… לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור, כי את הבכור… יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו״.

זה אברהם. לאברהם אבינו שתי נשים: האחת אהובה — זו שרה, והאחת שנואה — כלומר אוהב אותה פחות — הגר. ומי הבן הבכור של אברהם אבינו? ישמעאל, בן הגר. מה התורה מצווה במקרה כזה? אינך יכול להעדיף את יצחק, בן האהובה, על פני בן השנואה הבכור.

אז אברהם אבינו אומר: איך את מבקשת ממני, שרה, לעבור על מצוות לא תעשה שבתורה, שאומרת לי ״לא יוכל לבכר״? אני לא יכול להעדיף את יצחק על פני ישמעאל ולזרוק את ישמעאל.

באה שרה אמנו ואומרת: ״דרשה צמר ופשתים״ — אני דורשת ממך ללמוד את הדרוש בצמר ופשתים. בספר דברים כתוב: ״לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו״, ובפסוק שאחריו: ״גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך״. חז״ל למדו: מזה שמצוות ציצית סמוכה לאיסור צמר ופשתים, מותר שציצית תהיה כלאיים, צמר ופשתים. למה? כי ״לא תלבש שעטנז״ הוא מצוות לא תעשה, ו״גדלים תעשה לך״ — לעשות ציצית — הוא מצוות עשה. ויש לנו כלל בהלכה: ״עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה״.

באה שרה אמנו ואמרה: ״דרשה צמר ופשתים — הדא הוא דכתיב: גרש האמה הזאת״. אתה, אברהם אבינו, רוצה לא לזרוק אותו, כי יש לך מצוות לא תעשה — ״לא יוכל לבכר״. אבל אני אומרת לך: יש מצוות עשה — ״כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה, כי ביצחק יקרא לך זרע״. ועשה דוחה לא תעשה. ולכן אין מה לעשות: צריך לגרש את ישמעאל. וזה בעצם איך שהמדרש עונה על הנקודה הזאת.

אבל עדיין נשארנו עם השאלה: מה קורה בתוך הלב של אברהם אבינו? האם הוא אוהב את ישמעאל או שהוא לא אוהב אותו? לפי רש״י, מזה שזרק אותו רק עם לחם ומים כתוב שהיה שונאו, כי יצא לתרבות רעה. הפשט אומר: ״וירע הדבר בעיניו״.

בואו נלך למקום אחר. אחרי שהוא משלח אותו בא הפרק הבא, עקדת יצחק: ״ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם, ויאמר אליו אברהם, ויאמר הנני. ויאמר קח נא את בנך״. אברהם שואל: איזה? יש לי שניים. — ״את יחידך״. — שניהם יחידים אצלי, זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו. — ״אשר אהבת״. — אבל אני אוהב את שניהם. — ״את יצחק״. זהו, אין לך יותר מה להתווכח.

לפי הלימוד הזה, מה יוצא? אברהם אוהב את ישמעאל או לא? אוהב אותו. את בנך — שניהם בניי; יחידך — שניהם יחידים; אשר אהבת — שניהם אני אוהב. יוצא שלפי המדרש הזה אברהם אוהב את ישמעאל. אז איך אמרת לי קודם שהוא שונאו?

אז יבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. יש לנו ראיה יפה כשהולכים אחורה לפרשת לך לך, פרק ט״ו פסוק ט״ו. כדי שתזכרו טוב: ט״ו, ט״ו.

אומר הקב״ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: ״ואתה תבוא אל אבתיך בשלום, תקבר בשיבה טובה״. מה זה ״תקבר בשיבה טובה״? רש״י מביא כאן בשם המדרש: בישרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו.

ובאמת, כשאנחנו מגיעים לסוף החיים של אברהם אבינו — נראה את זה בפרשת חיי שרה — כתוב: ״ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו״. מה לא בסדר בפסוק? היה צריך להיות כתוב ״ויקברו אותו ישמעאל ויצחק בניו״, כי מי נולד ראשון? מי הבכור? ישמעאל.

ובכל זאת התורה כותבת ״יצחק וישמעאל״. מלמד שעשה ישמעאל תשובה ואמר: אף על פי שאני נולדתי ראשון, אתה בעל הבית, אתה יצחק הבכור האמיתי. ולכן הוא מקדים אותו. מכאן רואים שעשה תשובה.

אז מה אנחנו לומדים על אברהם אבינו? אברהם אבינו אוהב את ישמעאל בתוך ליבו. כלפי חוץ, בגלל שיצא לתרבות רעה, הוא עשה כאילו הוא שונא אותו: שלח אותו עם לחם ומים. אבל בתוך הלב אברהם זוכר את מה שהקב״ה הבטיח לו בברית בין הבתרים: שישמעאל יעשה תשובה.

ועל זה שהוא ידע שבתוך תוכו הוא יעשה תשובה — הוא אהב אותו כל הזמן. ובאמת, בסופו של דבר ישמעאל עשה תשובה, והכל בא על מקומו בשלום.

תגידו: אם ישמעאל עשה תשובה, מה כל הישמעאלים האלה רוצים מהחיים שלנו עכשיו?

שימו לב, יש פה פרט מאוד מאוד חשוב ומהותי שלא הרבה שמים לב אליו, וככה מערבבים לנו את המוח. המצרים הם מוסלמים, נכון? הם בני ישמעאל? לא. יש מחשבה אצל אנשים שכל מי שהוא מוסלמי הוא ישמעאלי — אבל זה לא נכון. על מצרים כתוב במפורש בפרשת נח: ״ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען״. המצרים אמנם ערבים ומאמינים בדת האסלאם, אבל הם משתייכים לחם, הם לא קשורים לישמעאל. וכך גם עמים אחרים: התורה מונה בבראשית עמים שונים שאינם קשורים לישמעאל.

הישמעאלים שהיום טוענים שהם ישמעאלים אינם בני ישמעאל המקוריים שעליהם התורה מדברת; אלה התמוססו ואינם קיימים. הם מייחסים את עצמם לישמעאל, מתוך תקווה שיוכלו להגיד שאברהם הוא גם אבא שלהם. ובספר שלהם, אם תקרא את הסיפור של העקדה — את מי אברהם עוקד? את ישמעאל. הפוך: את הסיפור של יצחק הם הפכו על ישמעאל, כדי לקחת את היוקרה של ישמעאל.

שאלו אותי: איך יצא מאברהם אבינו גם יצחק וגם ישמעאל? הרי הוא חינך את כל מה שמסביב! זו בדיוק התשובה שאני רוצה לתת.

בואו נראה מתי ישמעאל נולד ומתי יצחק נולד. ישמעאל נולד כשקראו לאברהם עוד אברם: עוד לא הוסיפו לו את הה״א, והוא עוד לא עשה ברית מילה. אברהם היה בן שמונים ושש כשנולד ישמעאל. כי בגיל מאה נולד יצחק, ושנה לפני כן עשו ברית לישמעאל, בגיל שלוש עשרה. זאת אומרת שאברהם הוליד את ישמעאל כשהיה בן שמונים ושש, בלי ברית מילה, ועוד לא קראו לו אברהם — אברם.

אז עכשיו בואו נראה מה יכול לצאת מכזה דבר. אם אני עושה גימטריה: אברם בלי ה״א — 243; הגר — 208. 243 ועוד 208 — 451: גימטריה ישמעאל. הבנתם? ישמעאל יוצא כשעדיין אין לאברהם את השם ״אב המון גוים״, ועוד לא עשה ברית.

אם אפשר לתאר את זה כך: ישמעאל הוא בעצם הלכלוך שיוצא מאברהם אבינו לפני שהוא עושה את יצחק — עם השם המלא אברהם, שהוא רמ״ח, שלם בכל רמ״ח אבריו, ואחרי ברית מילה, שעשה ברית עם הקב״ה. מאיזו זכות יוצא יצחק, ומאיזה לכלוך יוצא ישמעאל.

בלי ישמעאל, יצחק לא היה יוצא כל כך זך. הוא בעצם ניקה את הצינור. זה כמו צינור שלא נפתח הרבה זמן, מים לא זורמים בו: כשאתה פותח אותו בפעם הראשונה, מה יוצא? מים צהובים — זה ישמעאל. ואחר כך יוצאים מים נקיים — זה בעצם זרע יצחק.

ולכן ״יצחק״ כתוב גם בלשון עתיד: כל מה שהישמעאלים עושים לנו — צוחק מי שצוחק אחרון. ואז יתקיים ״אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה״. בעזרת השם, ובקרוב ממש יבוא משיח, יבנה את המקדש, והאמת תצא לאור בעזרת השם. ברוך ה׳ לעולם, אמן ואמן.

Genèse / Genesis / בראשית 21,9–14

Rachi sur Genèse / Rashi on Genesis / רש״י על בראשית 21,14

Proverbes / Proverbs / משלי 31,13

Genèse / Genesis / בראשית 18,6

Genèse / Genesis / בראשית 19,3

Deutéronome / Deuteronomy / דברים 21,15–17

Deutéronome / Deuteronomy / דברים 22,11–12

Genèse / Genesis / בראשית 22,1–2

Rachi sur Genèse / Rashi on Genesis / רש״י על בראשית 22,2

Genèse / Genesis / בראשית 15,15

Rachi sur Genèse / Rashi on Genesis / רש״י על בראשית 15,15

Genèse / Genesis / בראשית 25,9

Genèse / Genesis / בראשית 10,6

Genèse / Genesis / בראשית 16,16

Genèse / Genesis / בראשית 17,1–5

Psaumes / Psalms / תהלים 126,2