🕯️ לעילוי נשמת כל מתי ישראל.
בלילה מכוכב, על הר, אדם צעיר ישן ליד אבנים ובחלומו סולם של אור עולה עד השמים, ומלאכים עולים ויורדים בו; למטה, עם ישראל בהמוניו, הגברים מצד אחד והנשים מצד שני
תולדות · כסלו תשפ״ז · שיעור ה׳

תולדות —
שערות עשו וסולם יעקב

חוש ההומור של התורה ב״ויתרוצצו״, יציאת צדיק שעושה רושם, והפנים שיעקב רואה במרכבה העליונה
שיעורו של מר יהודה הימי
🎙️
🎙 להאזין לשיעור · מר יהודה הימי
תולדות · כסלו תשפ״ז · שיעור ה׳
⬇ להורדת ההקלטה
תולדות — שערות עשו וסולם יעקב
חוש ההומור של התורה ב״ויתרוצצו״, יציאת צדיק שעושה רושם, והפנים שיעקב רואה במרכבה העליונה

ה׳ בכסלו, יום ראשון אחרי פרשת תולדות ולקראת ויצא. מר הימי פותח ברעיון קטן שמראה שלתורה יש גם חוש הומור. ״ויתרוצצו הבנים בקרבה״: לפי רש״י הם רצו כל אחד לכיוון אחר, או רבו זה עם זה. אבל אם היו בשליה אחת — והרי יעקב אחז בעקב עשו — הייתה סכנה שגופיהם יידבקו. לכן ברא הקב״ה את עשו עם שערות: בכל פעם שיעקב נגע בו, נדקר וקפץ אחורה. זה ״ויתרוצצו״. ובעומק: שכבת בידוד, שלא תהיה שום קרבה בין יעקב לעשו. ואז ״ויצא יעקב״: יציאת צדיק מן המקום עושה רושם — פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה — ו״ויצא״ במילוי עולה 247, כמו ״זיו הוד הדר״. בסולם ראה יעקב את המלכויות עולות ויורדות, ובמרכבה העליונה ראה את פניו בפני אדם הראשון: ״אכן״ — אריה, כרוב, נשר, ״ואנכי״ — י׳, יעקב, ״לא ידעתי״. אבל למה כרוב ולא שור? כי אחרי חטא העגל הוחלפו פני השור בפני תינוק — והרי יעקב ראה בסולם את כל ההיסטוריה, ולכן ראה כבר את הפנים שאחרי העגל. ולסיום, ״בגד״ בתיבה אחת: גד נולד מהול בשבת, והטפת הדם נעשתה ביום התשיעי.

השערות של עשו היו שכבת בידוד — שאפילו בבטן לא תהיה קרבה בין יעקב לעשו.
💛 העבירו את השיעור לאנשים שאתם אוהבים

דבר תורה עושה טוב כשמשתפים אותו. שלחו את השיעור למשפחה ולחברים בוואטסאפ.

📲 שליחה בוואטסאפ👥 הצטרפות לקבוצת גאולה
1 חוש ההומור של התורה
וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה׳

היום, בעזרת השם, ה׳ בכסלו, ואנחנו ביום ראשון אחרי פרשת תולדות ולקראת פרשת ״ויצא יעקב מבאר שבע״. נלמד רק רעיון קטן מפרשת תולדות, כדי להראות שהתורה היא לא רק עמוקה ומתוקה — יש לה גם חוש הומור.

כתוב ״ויתרוצצו הבנים בקרבה״. רש״י מסביר: כשהייתה עוברת ליד בית של עבודה זרה, הייתה מרגישה שהתינוק רוצה לצאת; וכשהייתה עוברת ליד בית המדרש של שם ועבר, התינוק רוצה לצאת. היא לא הבינה — היא לא ידעה שיש לה תאומים. ״ותלך לדרוש את ה׳״, ואמרו לה: שני גויים בבטנך, אחד מתפתל לעבודה זרה ואחד מתפתל לקדושה. זה ״ויתרוצצו״: כל אחד רץ לכיוון אחר — מלשון ריצה.

שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ
Genèse / Genesis / בראשית 25,22–23 · Rachi / Rashi / רש״י
2 ״לרוצץ את הראש״

פירוש אחר מביא רש״י: עוד בבטן הם הלכו מכות. אחד רצה לרוצץ את גולגלתו של השני — לשבור לו את הראש. ״להתרוצץ״ זה כמו לרוצץ את הראש, לקחת אבן ולשבור את הראש. זה ״ויתרוצצו״.

ריצה — או רציצה
3 שליה אחת או שתיים?
וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו

אבל יש פירוש נוסף, חמוד. מה בעצם גרם לתנועה הזאת בבטן של רבקה כל הזמן? יש שאלה מעניינת: האם התאומים היו בשליה אחת, בשק אחד, או בשתי שליות? יש תאומים שלכל אחד השליה שלו, ויש תאומים שגדלים בשק אחד.

הדעת נותנת שזו שליה אחת. למה? כי כתוב שכשעשו רצה לצאת, יעקב אחז בעקבו. כדי שיוכל לאחוז בעקבו, הוא חייב להיות באותה שליה. אמנם האבן עזרא אומר שלא — הם היו בשני שקים נפרדים, אבל יעקב הכניס את ידו מהשק שלו לשק של עשו ותפס לו את הרגל.

אבל הדעת נותנת שזו שליה אחת. ומה הבעיה בשליה אחת? כשתאומים באותו מקום, יש סכנה של דיבוק איברים: ראש דבוק לראש, או גב לגב — תאומים סיאמיים, כמו שאנחנו אומרים.

Genèse / Genesis / בראשית 25,26
4 השערות של עשו
וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר

אז איך עשה הקב״ה שלא יהיה שום סיכוי שהגוף של יעקב יידבק בגוף של עשו? הוא עשה אותו עם שערות. ואז — זה חוש ההומור של התורה — בכל פעם שיעקב רצה לגעת בעשו, הוא נעקץ מהשערות שלו וברח אחורה. זה ״ויתרוצצו״: הדקירות האלה של השערות היו מקפיצות אותם כל פעם אחד מהשני.

כשמדמיינים את זה, זה באמת מצחיק. אבל העומק של הדבר: הקב״ה לא רצה שאפילו בבטן תהיה דבקות בין יעקב לעשו. השערות של עשו היו שכבת בידוד, לבודד את יעקב מעשו, שחס וחלילה לא תהיה שום קרבה ביניהם.

השערות של עשו היו שכבת בידוד בין יעקב לעשו.
Genèse / Genesis / בראשית 25,25
5 ״ויצא יעקב״
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה

הגענו לפרשה שלנו: ״ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה״. כולם עומדים על הקושי: למה לשון כפולה? או שתגיד ״ויצא יעקב מבאר שבע״ לחרן, או ״וילך״ — אבל לא צריך גם ״ויצא״ וגם ״וילך״. אם הוא יצא, ודאי שהוא הלך; הוא לא סתם יצא, הוא יצא כדי ללכת.

רש״י מסביר: למה הזכיר את יציאתו? לומר שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם. בזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה; יצא משם — פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה. גם היציאה של יעקב עשתה רושם: עכשיו חסר כאן מישהו. היה כאן משהו קדוש, היה כאן יעקב, הנוכחות שלו עשתה רושם בעיר; ועכשיו כשיצא, הוא לקח איתו את הזיו, את ההדר ואת ההוד שהיו בעיר — מילים שמתארות קדושה, שכינה.

יְצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשָׂה רֹשֶׁם
Genèse / Genesis / בראשית 28,10 · Rachi / Rashi / רש״י
6 ״ויצא״ במילוי

אבל על דרך הסוד זה לא סתם. ניקח את המילה ״ויצא״ ונכתוב אותה במילוי. מה זה במילוי? למשל ו׳ — שתי ווים, ״וו״, כמו שאתה שומע. י׳ — י׳ ו׳ ד׳. צדי — צ׳ ד׳ י׳: לא אומרים ״צדיק״, אומרים ״צדי״. ואלף — א׳ ל׳ פ׳. זה הכוונה במילוי.

אם עושים גימטרייה של ״ויצא״ במילוי, מקבלים 247 — תבדקו את המתמטיקה בבית, שלא נתעכב עכשיו. והנה פלא: המילים ״זיו״, ״הוד״ ו״הדר״ — 247! וזה מה שרש״י אומר: כשיצא, פנה זיוה, פנה הודה, פנה הדרה. יחד עם המילה ״ויצא״ הוא לקח את שלושת הדברים האלה — וכך, על דרך הסוד, הכול רמוז בתוך התורה עצמה.

וָו + יוּד + צָדִי + אָלֶף = 247 = זִיו · הוֹד · הָדָר
7 מלכויות עולות ויורדות
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ

בהמשך: ״ויחלום והנה סולם מוצב ארצה… והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו״. מה בעצם יעקב אבינו רואה? אחד ההסברים: הקב״ה הראה לו איך המלכויות עולות ונופלות — מלכות בבל, פרס, אדום — ארבע מלכויות. והוא נכנס ללחץ. הנה הם עולים — אבל הם גם יורדים; לא רק עולים, גם יורדים.

הם לא רק עולים — הם גם יורדים.
Genèse / Genesis / בראשית 28,12
8 ״ואנכי לא ידעתי״
וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה׳ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי

כשיעקב אבינו מתעורר: ״וייקץ יעקב משנתו ויאמר, אכן יש ה׳ במקום הזה ואנכי לא ידעתי״. בפשטות: הוא לא ידע שזה מקום כל כך קדוש. אילו ידע, אולי לא היה מרשה לעצמו לישון שם. ואגב, איפה היה המקום הזה שבו ישן? בהר המוריה.

Genèse / Genesis / בראשית 28,16
9 ארבע הדמויות של המרכבה

חז״ל מסבירים על דרך המדרש: כשיעקב אבינו עלה בחלום למעלה, הוא ראה את מעשה המרכבה, את המרכבה העליונה. ומה רואים במרכבה העליונה? כמו שכתוב ביחזקאל: ארבע דמויות מחזיקות אותה. נשר — מלך העופות; שור — מלך הבהמות; אריה — מלך החיות; ואדם — אדם הראשון, מלך בני האדם.

וכשיעקב אבינו עולה ורואה את זה, מה הוא רואה פתאום שם למעלה? הוא רואה את הפנים שלו בפנים של אדם הראשון. וזה מה שחז״ל אומרים, וגם בזוהר כתוב: שופריה דיעקב — שופריה דאדם הראשון. אם רצית לדעת איך נראה אדם הראשון, היית מסתכל על יעקב ואומר: ככה נראה אדם הראשון. אבל יעקב לא ידע שהפנים שלו נמצאים למעלה.

שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב — שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן
Yé’hezkel / Ezekiel / יחזקאל 1,10
10 ״אכן״ — ו״אנכי״

וזה מה שהוא אומר: ״אכן״ — ראשי תיבות: א׳ אריה, כ׳ כרוב — תכף אסביר מה זה, במקום השור — ונ׳ נשר. ידעתי שיש שם אריה, שור ונשר. אבל ״ואנכי״ — י׳ בסוף, י׳ של יעקב — ״לא ידעתי״: לא ידעתי שגם אני שם. כך מסבירים בשם המדרש.

אָכֵן — אַרְיֵה · כְּרוּב · נֶשֶׁר · וְאָנֹכִי — י׳ = יַעֲקֹב
11 כרוב: פני תינוק

מה צריך להבין כאן? גם ביחזקאל וגם במקומות אחרים שבהם מתואר מעשה המרכבה, מלך הבהמות הוא השור. אז איך אני אומר לכם ״אכן״, שבו הכ׳ היא כרוב? מה זה כרוב? לא מה שאוכלים בירקות! כמו הכרובים שהיו על הארון במשכן, בארון הברית — פורשי כנפיים מלמעלה. למה הם נקראים כרובים? לא ״קרובים״ בק׳ — זה בכ׳. תינוק! המילה כרוב — בארמית ״כרביא״; ״רביא״ זה תינוקות. ובאמת לאחד היה פרצוף של תינוק ולאחת פרצוף של תינוקת. לכן הם נקראים כרובים.

אז מה יש למעלה במעשה המרכבה? יעקב אבינו רואה פני אריה, פני נשר, פני תינוק, ואת פני אדם הראשון — שהם הפנים שלו. אז מה — שור, או פני תינוק?

כְּרוּב — כְּרַבְיָא — פְּנֵי תִינוֹק
12 השור שהוחלף

העניין הוא שבאמת המרכבה כללה גם שור למעלה. אבל ברגע שעם ישראל עשה את חטא העגל — כדי שלא יהיה יותר קטרוג למעלה בשמים, כי השור מזכיר את העגל — הקב״ה החליף את פני השור בפני תינוק, כדי להזכיר את ארון הברית למטה. וכך תמיד יהיו רחמים למעלה על עם ישראל.

ועכשיו: יעקב רואה את פני התינוק במקום פני השור. מה לא מסתדר בהסבר שלי? עוד לא היה חטא העגל! אם הפנים הוחלפו רק אחרי חטא העגל — יעקב אבינו יוצא עכשיו לחרן, עוד אין שנים עשר שבטים, עוד לא יצאנו ממצרים, עוד לא קיבלנו את התורה, עוד לא היה חטא העגל. ומה, תגיד לי ״אין מוקדם ומאוחר בתורה״? לא.

אחרי חטא העגל — פני תינוק במקום פני שור.
13 הוא ראה את הסרט קדימה

הסוד הוא כזה. מה אמרנו בהתחלה? לא סתם אמרתי לכם שבסולם הוא מראה לו מלכויות עולות ונופלות. מה הוא הראה לו? את כל ההיסטוריה, מכאן ועד סוף הדורות: איך מלכות בבל עולה ויורדת, מלכות פרס עולה ויורדת, יוון עולה ויורדת, ורומי — בעזרת השם תיפול גם כן, עוד מעט, יחד עם ישמעאל. הוא רואה את כל הגלויות — הוא רואה את הסרט כבר קדימה.

ואם הוא רואה קדימה, איזה פנים הוא יראה שם למעלה? את מה שיש כבר אחרי חטא העגל: את פני הכרובים, פני התינוקות. זה העומק של הדבר. לא סתם — כל מילה כאן מדויקת.

יעקב ראה את כל ההיסטוריה — ולכן ראה כבר את הפנים שאחרי העגל.
14 ״מה נורא המקום הזה״
וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם

״ויירא ויאמר, מה נורא המקום הזה! אין זה כי אם בית אלוקים, וזה שער השמים״. הוא יושב בהר המוריה ומתחבר בדיוק למקום שממנו השכינה יורדת ומתחברת לירושלים, ומשם לכל העולם כולו.

Genèse / Genesis / בראשית 28,17
15 ״בגד״ בתיבה אחת
וַתֹּאמֶר לֵאָה (בגד) [בָּא גָד] וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד

בואו ניתן רק עוד רעיון אחד קטן, כמו פינה. אחר כך נולדים ילדים, ונולד גד. למה נקרא שמו גד? ״ותאמר לאה בא גד, ותקרא את שמו גד״ — תראו את זה בעזרת השם בשבת. ורש״י אומר שם: לא ידעתי למה זה נכתב בתיבה אחת.

אפשר אולי למצוא לזה רמז. ידוע שגד נולד מהול, ביום שבת. הדין הוא שמי שנולד מהול בשבת, לא עושים לו ברית בשבת — הוא כבר מהול — אבל צריך לעשות לו הטפת דם, והטפת דם לא חייבת להיות ביום השמיני; אפשר גם אחר כך. אז אם נולד מהול בשבת, מתי הטפת הדם? ביום ראשון.

וזה ״בא גד״: הוא בא ב״גד״ — ביום השביעי; אבל את הטפת הדם עשו לו ביום התשיעי — ״בגד״. ברוך ה׳ לעולם, אמן ואמן.

גָּד = 7 — נולד בשבת · בָּגָד = 9 — הטפת דם ביום התשיעי
Genèse / Genesis / בראשית 30,11 · Rachi / Rashi / רש״י
💛 העבירו את השיעור לאנשים שאתם אוהבים

דבר תורה עושה טוב כשמשתפים אותו. שלחו את השיעור למשפחה ולחברים בוואטסאפ.

📲 שליחה בוואטסאפ👥 הצטרפות לקבוצת גאולה

בדקו את עצמכם

חמש שאלות על השיעור. בחרו תשובה.

1
לפי מר הימי, לשם מה היו לעשו שערות כבר בבטן רבקה?
בכל פעם שיעקב נגע בו נדקר וקפץ אחורה — שכבת בידוד, שלא תהיה שום קרבה ביניהם.
2
בכמה עולה ״ויצא״ כשכותבים אותה במילוי?
וו (12) + יוד (20) + צדי (104) + אלף (111) = 247, כמו ״זיו״, ״הוד״ ו״הדר״.
3
מה פירוש ״כרוב״ לפי מר הימי?
״כרביא״ — ״רביא״ בארמית הם תינוקות; ולכרובים שעל הארון היו פני תינוק ותינוקת.
4
למה החליף הקב״ה את פני השור במרכבה?
אחרי חטא העגל, כדי שלא יהיה קטרוג, הוחלפו פני השור בפני תינוק, שמזכירים את ארון הברית.
5
איך מסביר מר הימי את ״בגד״ שנכתב בתיבה אחת?
״גד״ = 7: נולד ביום השביעי, בשבת; ״בגד״ = 9: הטפת הדם נעשתה ביום ראשון, היום התשיעי.

תוצאה

📅 שבעה ימים עם תולדות
יום 1
ללמוד בראשית כ״ה, כ״ב–כ״ו עם רש״י: ״ויתרוצצו הבנים בקרבה״.
יום 2
לחשוב היום: ממה אני צריך ״שכבת בידוד״, כדי לא להידבק בדבר שאינו טוב?
יום 3
ללמוד בראשית כ״ח, י׳ עם רש״י: ״יציאת צדיק מן המקום עושה רושם״.
יום 4
לחשב בעצמך את ״ויצא״ במילוי, ואת ״זיו״, ״הוד״, ״הדר״.
יום 5
ללמוד בראשית כ״ח, י״ב–י״ז: הסולם, ו״אכן יש ה׳ במקום הזה״.
יום 6
לקרוא ביחזקאל א׳, י׳ את ארבע הדמויות של המרכבה.
יום 7
ללמוד בראשית ל׳, י״א עם רש״י: ״בא גד״.
אַרְבָּעָה צְעָדִים מַעֲשִׂיִּים
🏠

שָׁלוֹם בַּיִת — הַפֶּה בַּבַּיִת

בְּרִיתִי שָׁלוֹם — הַשָּׁלוֹם מַתְחִיל בַּבַּיִת. גַּלֵּה כַּרְטִיס שָׁלוֹם בַּיִת.

🔢

גִּימַטְרִיָּה — הַרַב מְנַשֶּׁה

שָׁלוֹם, מָשִׁיחַ, יִסְמַךְ — סוֹדוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְפִי הָרַב מְנַשֶּׁה זצ"ל.

🔢 קוּרְס גִּימַטְרִיָּה
📝

לִימוּד תּוֹרָה

הַעֲמֵק בְּרַשִׁ״י עַל בְּרֵאשִׁית כ״ה, כ״ב וְכ״ח, י׳: ״וַיִּתְרֹצְצוּ״, וִיצִיאַת צַדִּיק שֶׁעוֹשָׂה רֹשֶׁם — וְהַחְשֵׁב אֶת ״וַיֵּצֵא״ בְּמִלּוּי.

📝 בֵּית הַמִּדְרָשׁ
📚

כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת

כָּל שִׁיעוּרֵי מ. יְהוּדָה חִימִי — מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים וְעַד הַחַגִּים.

📚 כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת
📕

סְפָרִים

חָכְמַת הַתּוֹרָה בְּפוֹרְמַט תְּרִיילֶר — הוֹצָאַת גְּאוּלָה.

🌙

פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת

חָלַמְתָּ? בְּדֹק אֶת הַמַּשְׁמָעוּת לְפִי רַב אַלְמוֹלִי.

🌙 פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת
🎬

סִרְטוֹנִים

שִׁיעוּרֵי וִידֵאוֹ עַל הַחַגִּים, הַמְּנוֹרָה וְסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן.

🎬 סִרְטוֹנִים
💡

תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת

רַעְיוֹן, הֶעָרָה אוֹ הַצָּעָה לָאֲתָר? שַׁתֵּף אוֹתָנוּ.

💡 תֵּיבַת רַעְיוֹנוֹת
🤝

מַעֲשֵׂר

תֵּן אֶת חֵלֶק הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלְּךָ וְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲפָצַת הַתּוֹרָה.

🤝 מַעֲשֵׂר
📨 קַבְּלוּ אֶת הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי
כָּל שָׁבוּעַ, יָשִׁיר לְתֵיבַת הַמֵּייל. בְּלִי סְפַּאם. בִּיטּוּל בִּלְחִיצָה.
🕯️ הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר
הַקְדֵּשׁ אֶת הַשִּׁיעוּר — לְעִלּוּי נִשְׁמַת, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַצְלָחָה.
🧱 לְמוּר הַהַקְדָּשׁוֹת ←
אני מאשים את הגויים

אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַגּוֹיִם

תְּרִיילֶר רוּחָנִי · יְהוּדָה בֶּן דָּנָן

אֱמֶת קְבוּרָה, וְכֹחוֹת הַמְבַקְּשִׁים לְהַשְׁתִּיקָהּ. אִישׁ אֶחָד מוּל הָאֻמּוֹת — תְּרִיילֶר הַשָּׁאוּב מִן הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה.

📕 לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר · ₪36.90