שַׁבָּת
La Couronne — Le 4ème Commandement
Zakhor, Sheshet Yamim, les 3 Séoudot, la Néshama supplémentaire, l'union sacrée et le départ de Moïse — Zohar Paracha Yitro
Zohar · Parashat Yitro · 4ème Dibra
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
Souviens-toi du jour du Shabbat
Rabbi Yitshak a dit : il est écrit « Et D.ieu bénit le septième jour ». Et il est écrit : « Six jours vous ramasserez [la manne] et le septième jour est Shabbat, il n'y en aura pas ». Puisqu'on ne trouve pas de manne le Shabbat, quelle bénédiction y trouve-t-on ?
Voici ce que nous avons appris : toutes les bénédictions d'en haut et d'en bas dépendent du septième jour. La manne ne se trouvait pas le septième jour parce que de ce jour sont bénis tous les six jours supérieurs, et chacun d'eux donne sa nourriture en bas, chacun en son jour.
Celui qui est au niveau de la foi doit dresser sa table et préparer un repas la nuit de Shabbat, afin que sa table soit bénie durant tous les six jours. Car la bénédiction ne se trouve pas sur une table vide. C'est pourquoi il faut dresser sa table la nuit de Shabbat avec du pain et de la nourriture.
אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל
Heureux le lot d'Israël — Chabbat = toute la Torah
Heureux le lot d'Israël, qui sont saints dans ce monde et dans le monde à venir. Car le Chabbat leur a été donné en héritage de tous les peuples du monde. C'est pourquoi il est écrit « entre Moi et les enfants d'Israël ». Et c'est pourquoi le Chabbat pèse autant que toute la Torah. Et quiconque garde le Chabbat, c'est comme s'il gardait toute la Torah.
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד
Six jours tu travailleras — Le secret des six Sefirot
« Six jours tu travailleras et tu feras tout ton travail, et le septième jour est Chabbat pour Hachem ton D.ieu. » Rabbi Chimon dit : en ces six jours c'est le travail des hommes.
À cause de cela, les H'averim ne se mêlent pas à leurs femmes en semaine, seulement au moment [du Chabbat]. Car il ne se trouve pas de travail des hommes sinon le travail du Saint béni soit-Il. Et quel est Son travail ? Les unions avec les Royautés pour faire sortir des âmes saintes dans le monde. C'est pourquoi en cette nuit, les H'averim se sanctifient dans la sainteté de leur Maître.
Ils procréent des fils bons, aimants et craignants, saints sans défaut, au chemin droit. Ce sont des fils du Roi et de la Reine. C'est ce qui est écrit « vous êtes des fils pour Hachem votre D.ieu ». Et ce sont eux qui font subsister le monde par leur mérite.
Et lorsque le monde est en danger, le Saint béni soit-Il regarde ces fils et a compassion du monde. Il est écrit « car en six jours Hachem a fait les cieux et la terre ». Six jours — et non « en six jours ». Car ce sont les jours saints supérieurs (les six Sefirot), dans lesquels le Nom saint est inclus et ils sont inclus en Lui.
« Et vous qui vous attachez à Hachem votre D.ieu, vous êtes tous vivants aujourd'hui. » (Devarim 4:4)
Les trois Séoudot — Le secret de la foi
Les Séoudot de Shabbat — ce sont les repas de la Émouna Shéléma (foi parfaite). Viens voir : dans ces Séoudot, se reconnaissent Israël — qu'ils sont les fils du Roi. Celui qui manque une seule Séouda n'est pas des fils du Roi.
Celui qui est joyeux doit aussi faire la joie des pauvres. Et s'il est joyeux seul et ne donne pas aux pauvres, son châtiment est grand.
Rabbi Shimon a dit : quiconque accomplit les trois séoudot de Shabbat, une voix sort et proclame sur lui : « Alors tu te délecteras en Hachem, et Je te ferai chevaucher sur les hauteurs de la terre, et Je te nourrirai de l'héritage de Yaakov ton père » (Yéshaya 58:14).— Zohar, Parashat Yitro
La Néshama supplémentaire
Il est écrit : « Vos néoménies et vos fêtes, Mon âme les déteste » — mais le Shabbat n'est pas mentionné. C'est pourquoi il est écrit « entre Moi et les Enfants d'Israël ». Et parce que la Émouna se trouve davantage dans le Shabbat — on donne à l'homme dans le Shabbat une Néshama supplémentaire (Néshama Yétéra).
Une Néshama supérieure — de toutes les plénitudes, de l'ordre du Monde à Venir. C'est pourquoi le Shabbat s'appelle « Shabbat ». Qu'est-ce que Shabbat ? C'est le Nom du Saint béni soit-Il, le Nom qui est parfait de tous les côtés.
La joie de Shabbat — Les Avot se réjouissent
Rabbi Yossi dit : en ce jour, les Avot se couronnent, et aussi tous les fils. En ce jour, les méchants du Guéhinam se reposent. En ce jour, tous les jugements se calment. En ce jour, la Torah se couronne de couronnes parfaites. En ce jour, joie et délices se font entendre dans 250 mondes.
Le départ de Moïse — Min'ha de Shabbat
Durant les six jours de la semaine, quand arrive Min'ha, le jugement sévère règne. Mais le jour du Shabbat, quand arrive Min'ha — c'est le Ratson haRatsonot (la Volonté des volontés) qui se manifeste.
Et le Kadmon haKadosh brille de la lumière de Sa volonté. C'est en ce moment que Moïse, le prophète fidèle et saint, quitta ce monde. Pour nous faire savoir qu'il ne fut pas emporté par le jugement — mais dans l'illumination de la Volonté du Kadmon haKadosh, sa Néshama sortit et reposa en Lui.
« Et personne ne connut sa sépulture » — car comme le Kadmon haKadosh fut caché de tout ce qui est caché, de même cette Néshama — personne ne connut sa sépulture.
Ashrei 'Helko shel Moïse : Le Zohar révèle que Moïse quitta ce monde précisément à Min'ha de Shabbat — au moment le plus lumineux, quand la Volonté divine se manifeste le plus pleinement. Sa mort n'est pas un jugement mais une élévation.
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
Remember the Sabbath Day
Rabbi Yitzchak said: it is written "And G-d blessed the seventh day." And it is written: "Six days you shall gather [the manna] and the seventh day is Shabbat, there will be none." Since no manna is found on Shabbat, what blessing is found there?
We have learned: all blessings above and below depend on the seventh day. The manna was not found on the seventh day because from this day all six supernal days are blessed, and each gives its sustenance below, each on its day.
One at the level of faith must set his table and prepare a meal on Shabbat night, so that his table be blessed throughout the six days. For blessing is not found on an empty table.
אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל
Happy Is the Portion of Israel — Shabbat = the Entire Torah
Happy is the portion of Israel, who are holy in this world and in the world to come. For Shabbat was given to them as an inheritance from among all the nations. Therefore Shabbat weighs as much as the entire Torah. And whoever keeps Shabbat is as though he kept the entire Torah.
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד
Six Days You Shall Work — The Secret of the Six Sefirot
"Six days you shall work and do all your labor, and the seventh day is Shabbat for Hashem your G-d." Rabbi Shimon said: in these six days it is the labor of men.
Therefore the Haverim do not mingle with their wives on weekdays, only at the proper time [of Shabbat]. For the work of men is none other than the work of the Holy One blessed be He. And what is His work? The unions with the Royalties to bring forth holy souls. Therefore, on this night the Haverim sanctify themselves in the holiness of their Master.
They bear good children, loving and G-d-fearing, holy, walking the straight path. These are children of the King and Queen. "You are children of Hashem your G-d." They sustain the world by their merit.
When the world is in danger, the Holy One blessed be He looks upon these children and has mercy. "For in six days Hashem made the heavens and the earth." Six days — not "in six days." For these are the holy supernal days (the six Sefirot), in which the Holy Name is included and they are included in Him.
"And you who cleave to Hashem your G-d are all alive today." (Deuteronomy 4:4)
The Three Meals — The Secret of Faith
The Seudot of Shabbat are meals of complete faith. In these meals, Israel is recognized as children of the King. One who misses a single meal is not of the King's children.
One who is joyful must also bring joy to the poor. If joyful alone without giving, the punishment is great.
Rabbi Shimon said: whoever accomplishes the three Shabbat meals, a voice goes forth and proclaims: "Then you shall delight in Hashem, and I will make you ride upon the heights of the earth, and feed you with the heritage of Jacob your father" (Isaiah 58:14).— Zohar, Parashat Yitro
The Extra Neshama
"Your new moons and festivals, My soul hates" — but Shabbat is not mentioned. Because faith is found more in Shabbat — a person is given an extra Neshama. A supernal Neshama — from the order of the World to Come. Shabbat is the Name of the Holy One, the Name that is perfect from all sides.
Shabbat Joy — The Avot Rejoice
Rabbi Yossi says: on this day, the Avot are crowned. On this day, the wicked of Gehinam rest. On this day, all judgments are calmed. On this day, the Torah is crowned with perfect crowns. On this day, joy and delight are heard in 250 worlds.
The Departure of Moses — Mincha of Shabbat
During the six weekdays, at Mincha time, severe judgment rules. But on Shabbat at Mincha — the Ratzon haRatzonot (Will of Wills) manifests.
The Kadmon haKadosh shines with the light of His will. At this moment Moses, the faithful and holy prophet, departed from this world. Not taken by judgment — but in the illumination of the Will of the Kadmon haKadosh, his Neshama went out and rested in Him.
"And no one knew his burial place" — just as the Kadmon haKadosh is hidden from all, so this Neshama — no one knew its burial place.
Happy is the portion of Moses: The Zohar reveals that Moses departed precisely at Mincha of Shabbat — at the most luminous moment. His death is not a judgment but an elevation.
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
זכור את יום השבת לקדשו
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּתוּב וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. וּכְתִיב שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטוּהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בוֹ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִמְצָא בוֹ מָן, בְּמָה מִתְבָּרֵךְ?
אֶלָּא הָכִי תָנֵינָן: כׇּל בִּרְכָאן דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תַּלְיָין. וְתָנֵינָן דְּלָא אִשְׁתְּכַח מָנָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה מִשּׁוּם דְּמִנֵּיהּ מִתְבָּרְכִין כׇּל שִׁתָּא יוֹמִין עִלָּאִין. וְכׇל חַד וְחַד יָהִיב מְזוֹנָא לְתַתָּא כׇּל חַד בְּיוֹמֵיהּ.
וּלְפִיכָךְ מַאן דְּאִיהוּ בְּדַרְגָּא דִמְהֵימָנוּתָא בָּעֵי לְתַקְּנָא פָּתוֹרֵיהּ וּלְתַקְּנָא סְעוּדָתָא בְּלֵילֵי שַׁבְּתָא. דִּיהֵא פָּתוֹרֵיהּ מְבָרְכָא כׇּל שִׁתָּא יוֹמִין. דְּהָא בִּרְכְתָא לָא אִשְׁתְּכַח עַל פָּתוֹרָא רֵיקָנְיָא.
אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל
אשרי חלקם של ישראל — שבת = כל התורה
אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁהַשַּׁבָּת יְרוּשָּׁה לָהֶם מִכׇּל הָעַמִּים. וּלְפִיכָךְ שְׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כׇּל הַתּוֹרָה. וְכׇל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּאִלּוּ שָׁמַר כׇּל הַתּוֹרָה:
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד
ששת ימים תעבוד — סוד שש הספירות
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד וְעָשִׂיתָ כׇּל מְלַאכְתְּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּאוֹתָם שֵׁשֶׁת הַיָּמִים הִיא עֲבוֹדַת הָאֲנָשִׁים.
וּבַעֲבוּר זֶה אֵין מִזְדַּוְּגִים בָּהֶם הַחֲבֵרִים עִם נְשׁוֹתֵיהֶם, רַק כְּזַמְנָם. שֶׁלֹּא נִמְצָא עֲבוֹדַת הָאֲנָשִׁים אֶלָּא עֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַזִּוּוּגוֹת עִם הַמַּלְכוּיוֹת לְהוֹצִיא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת לָעוֹלָם. וּלְכָךְ בְּלַיְלָה הַזֶּה מִתְקַדְּשִׁים הַחֲבֵרִים בִּקְדוּשַּׁת רִבּוֹנָם.
וּמְטַיְּלִים בָּנִים טוֹבִים בָּנִים רַחֲמָנִים וִירֵאִים, קְדוֹשִׁים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. בָּנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה. וְאֵלֶּה הֵם שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּזְכוּתָם.
וּכְשֶׁעוֹלָה הָעוֹלָם בְּרִין מִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבָנָיו הָאֵלֶּה וּמְרַחֵם עַל הָעוֹלָם. שֵׁשֶׁת יָמִים וַדַּאי וְלֹא בְּשֵׁשֶׁת — אֵלּוּ יָמִים קְדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִכְלָל בָּהֶם וְהֵם נִכְלָלִים בּוֹ.
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם: (דברים ד:ד)
שלוש הסעודות — סוד האמונה
סעודות שבת — הן סעודות האמונה השלמה של זרע קדוש מישראל. בסעודות האלה ניכרים ישראל שהם בני המלך. ומי שמחסר סעודה אחת — אינו מבני המלך.
צריך האדם לשמח ולשמח לעניים. ואם הוא שמח בלבדו ואינו נותן לעניים — עונשו גדול.
רבי שמעון אמר: כל מי שמקיים שלוש סעודות שבת, בת קול יוצאת ומכרזת עליו: ״אָז תִּתְעַנַּג עַל ה׳ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ״.— זוהר, פרשת יתרו · ישעיהו נח:יד
הנשמה היתרה
כתוב: ״חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי״ — ואילו שבת לא נאמר. ולפי שכח האמונה נמצאת יותר בשבת — נותנים לו לאדם בשבת נשמה אחרת (נשמה יתרה). נשמה עליונה — מעין עולם הבא. שבת זה שמו של הקב״ה, שם שלם מכל הצדדים.
שמחת שבת — האבות מתעטרים
אמר רבי יוסי: ביום הזה מתעטרים האבות. ביום הזה רשעי הגיהנם נחים. ביום הזה כל הדינים נסתמים. ביום הזה התורה מתעטרת בעטרות שלמות. ביום הזה שמחה ועונג נשמע במאתים וחמשים עולמות.
פטירת משה — מנחה של שבת
בכל ששת ימי השבוע, כשמגיע זמן מנחה — דין הקשה שולט. אבל ביום השבת כשמגיע זמן מנחה — רצון הרצונות נמצא.
והקדמון הקדוש מופיע אור רצונו. ובזה הרצון נסתלק משה נביא הנאמן והקדוש מן העולם. להודיע שלא נסתלק בדין. בהארת הרצון של הקדמון הקדוש — יצאה נשמתו ונגנה בו.
״ולא ידע איש את קבורתו״ — כמו שהקדמון הקדוש נסתר מכל הנסתרות, כן נשמה זו — ולא ידע איש את קבורתו.
אשרי חלקו של משה: הזוהר מגלה שמשה נסתלק דווקא במנחה של שבת — ברגע המואר ביותר. מותו אינו דין אלא עלייה.
שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת
Les Trois Repas Saints du Shabbat
Séouda 1 — Vendredi soir
סעודה ראשונה
Face au Keter Kadosh (la Couronne Sainte). Rabbi Abba disait : « Ceci est le repas du Ancien Saint ». La Shekhina répand sa bénédiction et la Néshama Yétéra est ajoutée.
Séouda 2 — Samedi midi
סעודה שנייה
Face à la Malkhout appelée « Sdéh HaTapouH'im » (le Champ des Pommiers). Rabbi Abba disait : « Ceci est le repas du Saint, béni soit-Il ». C'est « et Je te ferai chevaucher sur les hauteurs ».
Séouda 3 — Samedi après-midi
סעודה שלישית
Face à la Tiféret appelée « Panim Katanout ». C'est la séouda de la Foi supérieure. Rabbi Shimon disait : « Préparez le repas du Roi ».
Le Zohar enseigne que les trois repas correspondent à trois niveaux de la réalité divine : la Couronne (Keter), la Beauté (Tiféret) et la Royauté (Malkhout). Ensemble, ils forment une structure complète de la foi.
שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת
The Three Holy Meals of Shabbat
Meal 1 — Friday Night
סעודה ראשונה
Facing the Holy Crown (Keter Kadosh). Rabbi Abba said: "This is the meal of the Ancient Holy One." The Shekhina spreads her blessing and the extra Neshama is given.
Meal 2 — Shabbat Day
סעודה שנייה
Facing Malkhut called "the Field of Holy Apples." Rabbi Abba said: "This is the meal of the Holy One." This alludes to "I will make you ride upon the heights."
Meal 3 — Shabbat Afternoon
סעודה שלישית
Facing Tiferet called "Small Faces." The meal of Supreme Faith. Rabbi Shimon said: "Prepare the meal of the King."
The Zohar teaches that the three meals correspond to three levels of divine reality: Crown (Keter), Beauty (Tiferet), and Sovereignty (Malkhut). Together they form a complete structure of faith.
שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת
שלוש הסעודות הקדושות של שבת
סעודה א׳ — ליל שבת
כנגד הכתר הקדוש. רבי אבא אמר: ״זו סעודת עתיק קדישא דכל קדישין״. השכינה משפיעה ברכתה ונשמה יתרה ניתנת.
סעודה ב׳ — יום שבת
כנגד המלכות הנקראת ״שדה התפוחים הקדושים״. רבי אבא אמר: ״זו סעודת הקב״ה״. רמז ל״והרכבתיך על במתי ארץ״.
סעודה ג׳ — שבת אחר הצהריים
כנגד התפארת הנקראת ״פנים קטנות״. סעודת האמונה העליונה. רבי שמעון אמר: ״הכינו סעודת המלך״.
הזוהר מלמד ששלוש הסעודות מכוונות כנגד שלוש מדרגות: כתר, תפארת ומלכות. יחד הן יוצרות מבנה שלם של אמונה.
פֵּירוּשׁ
Commentaire
Le Chabbat nourrit la semaine — pas l'inverse. Le Zohar pose une question percutante : si la manne ne descend pas le Chabbat, en quoi est-il béni ? Réponse : le Chabbat n'est pas béni parce qu'il reçoit, mais parce qu'il donne. C'est de lui que les six autres jours tirent leur bénédiction.
Le paradoxe du Chabbat : le jour où l'on ne travaille pas est celui qui nourrit tous les autres. Le jour où la manne ne descend pas est la source de toute nourriture. La bénédiction vient de ce qui semble « vide » d'activité humaine.
Chabbat = toute la Torah. Le Zohar ne dit pas que le Chabbat est « important » — il dit qu'il est « shaqoul » (שָׁקוּל), c'est-à-dire « d'un poids égal » à toute la Torah. C'est une équivalence totale. Celui qui garde véritablement le Chabbat a accompli l'essence de toute la Torah.
Le secret des six jours : « Sheshet Yamim » et non « BeSheshet Yamim ». Le Zohar fait une distinction capitale. Les six jours ne sont pas des contenants temporels — ce sont les six Sefirot supérieures elles-mêmes (H'essed, Guevoura, Tiféret, Netsah', Hod, Yessod) par lesquelles Hachem a créé le monde.
L'union sacrée des H'averim. Les H'averim se réservent pour la nuit de Chabbat, car l'acte d'union ce soir-là n'est pas « le travail des hommes » mais « le travail de D.ieu » — l'union des Royautés (Tiferet et Malkhout) pour faire descendre des âmes saintes. Les enfants sont littéralement appelés « fils du Roi et de la Reine ».
La table non vide : un acte de foi. « La bénédiction ne se trouve pas sur une table vide » — l'homme doit faire un geste, même symbolique, pour que la bénédiction ait un « réceptacle ». La table dressée le vendredi soir est cet acte de foi.
Le départ de Moïse à Min'ha de Chabbat. Moïse quitta ce monde au moment le plus lumineux, quand la Volonté divine se manifeste. Sa mort n'est pas un jugement mais une élévation — une fusion avec la Lumière cachée du Kadmon haKadosh.
פֵּירוּשׁ
Commentary
Shabbat feeds the week — not the reverse. The Zohar asks a piercing question: if manna does not fall on Shabbat, how is it blessed? Answer: Shabbat is not blessed because it receives, but because it gives. The six other days draw their blessing from it.
The Shabbat Paradox: the day we do not work feeds all others. The day manna does not fall is the source of all sustenance. Blessing comes from what appears "empty" of human activity.
Shabbat = the entire Torah. The Zohar does not say Shabbat is "important" — it says it is "shaqoul" (שָׁקוּל), meaning "of equal weight" to the entire Torah. Total equivalence.
The secret of the six days: "Sheshet Yamim" and not "BeSheshet Yamim." The Zohar makes a crucial distinction. The six days are not temporal containers — they are the six supernal Sefirot themselves (Hessed, Gevurah, Tiferet, Netzach, Hod, Yesod) through which Hashem created the world.
The sacred union of the Haverim. The Haverim reserve themselves for Shabbat night, as the act of union that evening is not "the work of men" but "the work of G-d" — the union of the Royalties to bring down holy souls. Children are literally called "children of the King and Queen."
The non-empty table: an act of faith. "Blessing is not found on an empty table" — one must make a gesture, even symbolic, for blessing to have a "vessel."
The departure of Moses at Mincha of Shabbat. Moses departed at the most luminous moment. His death is not a judgment but an elevation — a fusion with the Hidden Light of the Kadmon haKadosh.
פֵּירוּשׁ
פירוש
השבת מזינה את השבוע — ולא להפך. הזוהר שואל שאלה חודרנית: אם המן לא יורד בשבת, במה היא מבורכת? תשובה: השבת אינה מבורכת בגלל שמקבלת, אלא בגלל שנותנת. ממנה ששת הימים האחרים שואבים ברכתם.
הפרדוקס של שבת: היום שבו לא עובדים הוא המזין את כל השאר. היום שבו המן לא יורד הוא מקור כל המזון. הברכה באה ממה שנראה ״ריק״ מפעילות אנושית.
שבת = כל התורה. הזוהר לא אומר שהשבת „חשובה" — הוא אומר שהיא „שקולה" כנגד כל התורה. שקילות מוחלטת.
סוד ששת הימים: „שֵׁשֶׁת יָמִים" ולא „בְּשֵׁשֶׁת יָמִים". הזוהר עושה הבחנה קריטית. ששת הימים אינם מכלים זמניים — הם שש הספירות העליונות עצמן (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד).
הזיווג הקדוש של החברים. החברים שומרים עצמם לליל שבת, כי מעשה הזיווג באותו לילה הוא „עבודת הקב״ה" — זיווג המלכויות להוריד נשמות קדושות. הילדים נקראים ממש „בנים של המלך והמלכה".
השולחן הלא ריק: מעשה אמונה. ״ברכה לא נמצאת בשולחן ריק״ — האדם חייב לעשות מעשה כדי שלברכה יהיה ״כלי״.
פטירת משה במנחה של שבת. משה נסתלק ברגע המואר ביותר. מותו אינו דין אלא עלייה — התמזגות עם האור הנסתר של הקדמון הקדוש.
לִמּוּדִים
Enseignements Pratiques
1. Le Chabbat contient tout. Garder le Chabbat équivaut à garder toute la Torah. Le Chabbat n'est pas un « jour de repos » — c'est le point de connexion avec la totalité de la Torah. Investir dans la sainteté du Chabbat, c'est investir dans tout.
2. Le Chabbat nourrit la semaine. On croit que le Chabbat est une pause dans la semaine. Le Zohar enseigne l'inverse : la semaine est une émanation du Chabbat. La bénédiction de chaque jour provient du Chabbat précédent.
3. La table ne doit jamais être vide. Dresser la table avec soin le vendredi soir n'est pas une convention sociale — c'est un acte de foi qui crée l'espace pour que la bénédiction se pose.
4. La sainteté de l'union conjugale. Les H'averim se réservent pour la nuit du Chabbat parce que cette union est un acte divin : faire descendre des âmes saintes. L'intention (כַּוָּנָה) transforme l'acte physique en acte spirituel.
5. Chaque repas est une connexion différente. Vendredi soir = Keter (Source), Chabbat midi = Malkhout (manifestation), Séouda Shlishit = Tiféret (harmonie). Manger avec joie et conscience, c'est unifier ces trois dimensions.
6. Chabbat passe avant les parents. Le Zohar place le Chabbat (4ème Dibra) juste avant « Honore ton père et ta mère » (5ème Dibra). Si un parent te dit de transgresser le Chabbat — tu ne l'écoutes pas. Car celui qui respecte ses parents respecte la Chékhina, mais celui qui respecte le Chabbat respecte la totalité de la Torah.
Application : Ce Chabbat, prenons conscience que chaque instant gardé dans la sainteté nourrit toute notre semaine. Comme Rabbi Abba, disons à chaque séouda à quel niveau divin nous nous connectons. Et souvenons-nous : la bénédiction a besoin d'un réceptacle — dressons notre table avec foi.
לִמּוּדִים
Practical Teachings
1. Shabbat contains everything. Keeping Shabbat equals keeping the entire Torah. Shabbat is not a "day of rest" — it is the connection point with the totality of Torah.
2. Shabbat feeds the week. We think Shabbat is a pause. The Zohar teaches the reverse: the week is an emanation of Shabbat. Each day's blessing comes from the previous Shabbat.
3. The table must never be empty. Setting the table Friday night is not convention — it is an act of faith creating space for blessing.
4. The sanctity of marital union. The Haverim reserve themselves for Shabbat night because this union brings down holy souls. Intention transforms the physical into the spiritual.
5. Each meal is a different connection. Friday night = Keter, Shabbat day = Malkhut, Seuda Shlishit = Tiferet. Eating with joy and awareness unifies these three dimensions.
6. Shabbat takes precedence over parents. The Zohar places Shabbat (4th Commandment) just before "Honor your father" (5th). If a parent tells you to desecrate Shabbat — you do not obey. For one who honors parents honors the Shekhina, but one who honors Shabbat honors the entirety of Torah.
Application: This Shabbat, be aware that every moment kept in holiness feeds your entire week. Like Rabbi Abba, state at each meal which divine level you connect to. And remember: blessing needs a vessel — set your table with faith.
לִמּוּדִים
לימודים מעשיים
1. השבת מכילה הכל. שמירת שבת שקולה כנגד כל התורה. השבת אינה ״יום מנוחה״ — היא נקודת החיבור לכלל התורה.
2. השבת מזינה את השבוע. חושבים שהשבת היא הפסקה בשבוע. הזוהר מלמד הפוך: השבוע הוא אצילות של השבת. הברכה של כל יום מגיעה מהשבת הקודמת.
3. השולחן לעולם לא יהיה ריק. לערוך את השולחן בליל שבת זה לא מנהג חברתי — זה מעשה אמונה שיוצר מקום לברכה.
4. קדושת הזיווג. החברים שומרים עצמם לליל שבת כי זיווג זה הוא מעשה אלוקי: להוריד נשמות קדושות. הכוונה הופכת את המעשה הגשמי לרוחני.
5. כל סעודה היא חיבור אחר. ליל שבת = כתר, יום שבת = מלכות, סעודה שלישית = תפארת. לאכול בשמחה ובמודעות — זה לאחד שלוש מידות.
6. שבת קודמת להורים. הזוהר שם את השבת (דיבור ד׳) לפני ״כבד את אביך ואת אמך״ (דיבור ה׳). אם הורה אומר לך לחלל שבת — אין שומעים לו. כי המכבד את הוריו מכבד את השכינה, אך המכבד את השבת מכבד את כלל התורה כולה.
יישום: בשבת הקרובה, נהיה מודעים שכל רגע של קדושה מזין את כל השבוע. כמו רבי אבא, נאמר בכל סעודה לאיזו מדרגה מתחברים. ונזכור: הברכה צריכה כלי — נערוך שולחן באמונה.